פורום אוצר החכמה

כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו (ספר הרוקח, שערי תפילה, דף י').

הדברים כמובן נראים זרים ומוסרים, ואין דרכם של רבותינו הגאונים בכגון דא,
לכן שאלתי את אחד הבקיאים בתורת "הרוקח", האם אכן יצאו הדברים מפיו?

וזה תשובותו: להד"ם.
"אדון עולם" נתחבר אחרי זמנו של ר' יהודה החסיד והגאונים!
ומהו בדיוק "ספר הרוקח שערי תפילה"? עוד איזה ליקוט בלתי-אחראי?

המקור הוא ספר מהאחרונים משהו שנקרא "... משה"

מטה משה

מפטירתו של הרוקח עד לפטירתו של המטה משה עברו 368 שנים. מפטירתו של המטה משה עד היום עברו 408.

מאי אכפת לן כמה שנים עברו?

הפיוט נתחבר ע"י ר' שלמה בן גבירול שקדם בזמן להרוקח, יש מי שטוען שהלשון מוכיח שהפיוט עוד יותר קדום.

הפיוט אינו מופיע בכ"י סידורי אשכנז מתקופתם של ריה"ח והרוקח ואף לא מאות שנים אחריו, כך שקשה מאוד להבין את דברי המטה משה. (אוסיף עוד ע"פ זכרון עמום ולא בטוח מהעבר: האיזכור האשכנזי הראשון של פיוט זה הוא במהרי"ל ואולי במנהגי רא"ט, ושם מדובר על אמירתו כשיש חתן ולא על אמירה קבועה לפני התפילה.)

גם זו לטובה כתב:כל מי שמכוון בעת התחלת 'אדון עולם' - כתב ר' יהודה החסיד ורב האי גאון ורב שרירא גאון - ערב אני בדבר שתפלתו נשמעת, ואין שטן מקטרג על תפלתו, ואין לו שטן ופגע רע
בראש השנה ויום הכיפורים בתפלתו, ואויביו נופלים לפניו, ויש אומרים אף יצר הרע משלים אתו (ספר הרוקח, שערי תפילה, דף י').

הדברים כמובן נראים זרים ומוסרים, ואין דרכם של רבותינו הגאונים בכגון דא,
לכן שאלתי את אחד הבקיאים בתורת "הרוקח", האם אכן יצאו הדברים מפיו?

וזה תשובותו: להד"ם.
"אדון עולם" נתחבר אחרי זמנו של ר' יהודה החסיד והגאונים!
ומהו בדיוק "ספר הרוקח שערי תפילה"? עוד איזה ליקוט בלתי-אחראי?

גם זו לטובה ראה הדברים בסדור "עוד יוסף חי" עמ' נ אבל שם אחר שציטט דברי ר' יהודה החסיד וכו' כתב: שערי תפילה רקח דף י' ועיין כף החיים צ"ח ס"ק י"ב עכ"ל, והבין גז"ל שהכוונה לבעל הרוקח רבי אלעזר מגרמייזא, ולא היא כי הכוונה לספרו של רבי יעקב רקח (ולא רוקח) מטריפולי, בעל שלחן לחם הפנים ושם דף י' ב' סק"ה כתב באריכות על הפיוט אדון עולם והביא שמחברו הוא רבי יהודה הלוי ולכן אי אפשר שמחבר הפיוט הוא מהגאונים עיין שם (הספר נמצא באוצר), והדבר מוכרח שפיוט זה אינו מהגאונים שהרי הוא שקול (יתד ותנועה) ודבר זה לא נודע בזמן הגאונים וכמדומה שרבי יהודה החסיד עצמו גם התנגד לפיוטים שקולים.