פורום אוצר החכמה

ב'היברובוקס' נמצאים ארבעה עותקים זהים לכאורה של הדפוס הראשון של סידור השל"ה 'שער השמים' (אמשטרדם תע"ז): מס' 22373, 42822, 42823, 43952. (מס' 22560 אינו אלא הכרך השני של 22373).

אמנם כבר בהתבוננות במספר העמודים של כל אחד מן הקבצים ניתן לראות כי הן ד' גרסאות שונות: במס' 22373 ישנם 675 עמודים, ויחד עם הכרך השני האמור (22560) הם 1322, במס' 42822 943 עמודים, ב-42823 948 עמודים, וב-43952 נמצאים 945 עמודים, ועוד חזון למועד לעמוד על ההבדלים בתוכנן של ארבע הסריקות הללו.

אך עתה באתי על כך דהנה לאחר תחילתה של בדיקה מדוקדקת הופתעתי למצוא כי ככל הנראה 22373 ו-42823 הם אכן באופן כללי סריקות של טפסים זהים או של אותו טופס עצמו [להלן לצורך הנוחות: נוסח א'] (והוא העותק הנמצא גם בספריה הלאומית, ובאיכות ירודה ביותר ובלתי ניתנת לקריאה גם ב'אוצר החכמה'), ולעומתם 42822 הוא טופס אחר של אותה מהדורה [נוסח ב'], אשר מרבית דפיו אכן זהים לאלה של חבריו, אך לא כולם, ואילו 43952 מורכב משני הנוסחים גם יחד, לעתים א' ולעתים ב'.

לדוגמא: בארבעת העמודים של פירוש הפיוט 'יגדל' ע"ד י"ג עיקרי האמונה (דף ל' ודף ל"א) נמצאים עשרות שינויים בין שני הנוסחים, מהם שינויים שאינם נוגעים כי אם לסידור האותיות ולקיצורי מילים וכד', אך שינויים רבים אחרים הם בעלי משמעות, כמו הגהה שלימה שנמצאת רק באחד מהם, ופיסקאות שסוגננו באופן שונה לאחר השמטת שורות שלימות - או להיפך (ראה למשל בדף ל"א ע"ב בפיסקה 'העיקר הי"ב').

הפתעתי נבעה בעיקר מכך שלא מצאתי מי שהתייחס לעובדה זו, לא במהדורה המפוארת של הוצאת 'אהבת שלום' (י-ם תשנ"ח), ואף לא במאמרם המקיף של הרבנים מרדכי דב יודלביץ ומשה אייזיק בלוי שהתפרסם ב'משפחה' לפני כשנה.

והנה תחילה הייתי סבור כי אין זאת אלא שלאחר הדפסת כך וכך עותקים הבחין המו"ל בשיבושים רבים שנפלו בכמה מן הדפים, וע"כ החליפם בדפים מתוקנים יותר.

אמנם בהמשך הבדיקה נבוכותי, דהנה כף השגיאות והשיבושים נוטה הלוך ושוב מנוסח א' לנוסח ב' וחוזר חלילה, באופן שלעת עתה לא עלה בידי לקבוע כי נוסח אחד משובח ומתוקן מחבירו.

להמחשת העניין ראה בדף ל"א, 'העיקר התשיעי', שם מובאים פסוקים מספר ירמיהו (לא, ל-לא), "הנה ימים באים וכו' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה וכו'", כאשר בכל אחד מן הנוסחים נמצא שיבוש אחר של לשון הפסוק - ובכל אחד מהם מה שנראה כ'תיקון' לשיבוש של חבירו; ולא עוד, בשניהם גם יחד נמצאת באותו פסוק שגיאה בולטת נוספת ("ואת ברית יהודה", עיי"ש), מה שמערער עוד יותר את הסבירות שהשינויים שבאחד מהם נעשתה על בסיס הרצון לסקל מטעויות קודמו, והבן, ואכמ"ל.

אמנם בהתחשב בכך שמרבית הדפים המשונים שמצאתי עד כה עוסקים כאמור בי"ג עיקרי האמונה, ובצירוף עוד מספר סימנים, עולה בלבי החשד שהיתה כאן נגיעה שבתאית כלשהי, או בדומה לכך.

ראה למשל בדף קמ"ח ע"ב בפירוש תפילת ערבית, בנוסח ב' בשורה הששית שבד"ה 'הפודינו' נראה כאילו 'נשתלו' באמצע הטקסט שלוש מילים: "הושע כחות החיצונים", כאשר לכאורה אין למילים אלו כל הבנה או שייכות לעניין, מה גם שניכר כי משמעותן הפשוטה אינה נעימה לאזנינו.

ברם כאמור לעת עתה לא ניתן לי לקבוע מסמרות בעניין, ויתכן שבהמשך עבודתי הדברים יתבהרו יותר, אך נפשי בשאלתי אם אכן לא עמדו עד עתה על עניין זה, או שמא דובר בו נכבדות ואנכי לא ידעתי.

אגב, במהדורת 'אהבת שלום' אף לא ציינו שהפירוש הנ"ל על 'יגדל' מבוסס על דברי ר' שמעון בן שמואל בספר 'אדם שכלי' (המכונה 'הדרת קודש'), שקדם לשל"ה בכמאתיים שנה, על אף שבהקדמה כתבו שעמדו על מקורות כל קטע וקטע.

עכ"פ העיקר הוא שאלתי האמורה לעיל, האם מישהו התייחס לנוסחים שונים של דפו"ר, ומה פשר השינויים ביניהם?

אביו של השל"ה הק', הגאון מוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ שהיה תלמיד הרמ"א, חיבר צוואה שנדפסה בשם 'יש נוחלין', ולצידה הוסיף בנו הגאון מוהר"ר יעקב ז"ל - אחי השל"ה - הגהות בתוספת מרובה, ורגילים לציין אליהן בפני עצמן כאל 'הגהות יש נוחלין'.
יחוסן של הגהות אלו לר' יעקב אינו מוטל בספק, הוא חתום עליהן בקולופון בדף ל"א ע"א (מהדורת פראג שע"ה), וראה גם בהסכמת הגאונים לספר, וכן כתב לדבר פשוט החיד"א ב'שם הגדולים'.
גם בעל השל"ה עצמו בספרו הגדול מצטט פעמים רבות את דברי ההגהות ומייחסן ל'אחי הגדול [החסיד] מה"ר יעקב סג"ל' (ראה שער האותיות קו"ף סי' תע"א; מס' תענית נר מצוה סי' ל"ט; מס' תמיד שם סי' נ"ט ס"ט; ועוד), וכך גם בנו של השל"ה ר' שעפטיל ז"ל אשר צוואתו שלו נדפסה בסוף הספר 'יש נוחלין' במהדורה השלישית (אמשטרדם תס"א), מזכיר מספר פעמים בספרו 'ווי העמודים' את אותן הגהות בשם דודו החסיד ר' יעקב (ראה שם בעמוד העבודה פ"י סי' כ"ג וכ"ד).
אמנם במרוצת הדורות היו שייחסו בטעות את 'הגהות יש נוחלין' לשל"ה עצמו, ככל הנראה מפני שבחלק מן המהדורות הן צוטטו בשם 'מהר"י סג"ל', וסברו כי פירושו 'מורנו וכו' ר' ישעיה', בשעה שהכוונה היתה כאמור לר' יעקב אחיו, כי שמות שניהם מתחילים ביו"ד.
שגגה כזו יצאה אף מלפני הכהן הגדול ר' ישראל מאיר מראדין בעל ה'חפץ חיים', אשר כתב בספרו 'משנה ברורה' (ביה"ל סי' א' ד"ה ופרשת עולה): "ועיין מה שהאריך בעל השל"ה בהגהותיו על ספר יש נוחלין".
והנה בסידור השל"ה 'שער השמים' (דפו"ר דף כ' ע"ב) כותב המו"ל ר' אברהם שהיה נינו של השל"ה (אביו ר' ישעיה היה בנו של בעל ה'ווי העמודים' הנ"ל): "וכתב אדוני אבי זקני בספר יש נוחלין וז"ל, להרגיל האדם אל הכוונה וכו'". אמנם הקטע המצוטט אינו מגוף הספר 'יש נוחלין', כי אם מן ההגהות הנ"ל, ויש איפוא לתמוה מעט מדוע כתב זאת בשם אבי זקנו, שהרי כאמור לא יצאו דברים אלה כי אם מבטן ר' יעקב שהיה דודו של זקנו.
ובפשטות יתכן כמובן שמאחר שציין לעצם הספר 'יש נוחלין' ולא דקדק לכתוב כי מקור הדברים בהגהות אותו ספר, ממילא רשמם ע"ש מחבר הספר העיקרי הלא הוא סב סבו ר' אברהם הנ"ל.
וידידי הגאון ר' יעקב אקער הי"ו הציע הסבר נוסף, דהנה בספר נדפס כך: "וכתב אדוני א"ז וכו'" בראשי תיבות, ובדוחק ניתן לשער איפוא כי הכוונה היתה לכתוב "אחי זקני".

תודה על הידיעות והבירורים המחכימים!

בתחילת סידור השל"ה מובאת צוואת המחבר לבניו בדבר הדפסת הסידור. השל"ה כותב שם כי תחילה עלה במחשבתו להדפיס את פירושו בפני עצמו, ללא נוסח הסידור, ולפי מחשבה זו סידר את הפירוש כעניין חיבור נפרד, וכי לאחמ"כ הסכים בדעתו כי טוב יותר להדפיסו סביב סביב לגוף הסידור, "ועל דבר זה אני מצווה בתוקף ציווי ולא ישונה כאשר אני מצווה".

וכותב שם כך: "וצריך אני לרשום הן מגוף הסידור הן מסידור קידום ואיחור, ותשנו בקצת לפי מה שבא כתוב ומסודר לפי מחשבה הראשונה", דהיינו שכעת יתחיל לפרט את ההוראות והשינויים הנובעים מן האמור לעיל, הן הוראות בדבר נוסח הסידור עצמו, והן בעניין הדפסת הפירוש בסדר שיתאים לסדר התפילה, הקדמה או איחור של קטעים מסויימים, כגון פירוש פסוקי דזמרה הנוספים בשבת שכתבם בחיבורו בסדר שבת, אך מאחר שאותם מזמורים נדפסו כנהוג אז על סדר שחרית לחול יש להדפיס את הפירוש סביבם, וכן ע"ז הדרך.

והנה אז כותב שם השל"ה הק' כדברים האלה: "בגוף הסידור יהיה נדפס בדקדוק התיבות והאותיות והנקודות בסידור כפי המקומות אשר ארשום, עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, רק המקומות אשר ארשום", ומבאר והולך הוראות כאמור, להדפיס נוסח מסויים "כפי מה שהוא בסידור ספרדיים", לכתוב בצד אמירת פרשת התמיד והקטורת כי "הוא מצוה רבה לומר כן בשחרית וגם קודם תפילת מנחה כמבואר בזוהר וכן מנהג ספרדיים והכי נהוג וכו'", להדפיס את אמירת "ה' מלך ה' מלך וכו'" בניקוד מסויים ולא כפי שנדפס בסידור רש"ס, ועוד כהנה וכהנה.

ואני לא זכיתי להבין את כוונת דברי קדשו, שיהיה גוף הסידור נדפס בדקדוק וכו' כפי המקומות שרשם - "עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, רק המקומות אשר ארשום", בשלמא "ממנו אין לגרוע", כי וודאי שיש לקיים את כל דבריו והוראותיו, אך מהו "עליו אין להוסיף" אשר אזהרתו עוד נכפלה: "רק המקומות אשר ארשום", לאפוקי אלו הגהות ותיקוני נוסח באים דברים אלה?

בהודעה הראשונה כתב "אשר-ירבלום" על טפסים שונים של סידור השל"ה שכולם מהוצאה אחת - ההוצאה הראשונה.

מסתבר שתופעה זו - של שינוי בין טופס לטופס בהוצאה אחת - הייתה קיימת בתקופה של תחילת השימוש בדפוס. כך בדפוס אישאר ר"נ של התורה עם תרגום ורש"י, ישנם שינוים טופוגרפיים בין המהדורות. ראה כאן(טופס שבספריה הלאומית) וכאן(טופס שבבית מדרש לרבנים בניו יורק) וזהה את ההבדלים.

יושבספר כתב:בהודעה הראשונה כתב "אשר-ירבלום" על טפסים שונים של סידור השל"ה שכולם מהוצאה אחת - ההוצאה הראשונה.

מסתבר שתופעה זו - של שינוי בין טופס לטופס בהוצאה אחת - הייתה קיימת בתקופה של תחילת השימוש בדפוס. כך בדפוס אישאר ר"נ של התורה עם תרגום ורש"י, ישנם שינוים טופוגרפיים בין המהדורות. ראה כאן(טופס שבספריה הלאומית) וכאן(טופס שבבית מדרש לרבנים בניו יורק) וזהה את ההבדלים.

תודה לר' יושבספר שליט"א. אמנם שנת הדפסת סידור השל"ה, תע"ז, אינה כשנת ר"נ, אך יתכן שתופעה זו התמשכה עוד הלאה. אמנם בסידור השל"ה אנו רואים כי מתוך חמשת הטפסים שבידינו ארבעה שונים זה מזה, וכפי שאמר לי יהודי חשוב זה מעורר חשד שאם נמצא עוד טפסים גם הם יהיו שונים. האם גם כזו תופעה מצאנו בספרים אחרים?

מותר לשאול, האם כל האשכול נפתח לרגל עבודת עוז והדר על הסידור הנ"ל ?

מי שאומר כך אין מזניחין אותו.

השל"ה הק' ב'מסכת חולין' לאחר שמדבר על ענייני היוצא לדרך כותב כך (סוף סי' ע"ג): "נוסח תפילת הדרך הן ביבשה הן בים יבוא בארוכה בעזרת השי"ת בעמוד התפילה".

ברם המבקש נוסחים אלה ימצא כי הם אינם מופיעים לא ב'מסכת תמיד' (שהיא עמוד התפילה כפי שביאר שם בהקדמה), ולא בשאר חלקי הספר.

אמנם שם ב'מסכת תמיד' בסוף פרק תורה אור כותב כך: "סודות הברכות וקר"ש ותפילה של חול ור"ח ושבת וימים נוראים הם מים שאין להם סוף, ומי יכול לבארם אם לא די מדוריה עם בשרא לא הוי. מכל מקום מהדביקות העליון הוא לאחוז בהם כפי אשר יד שכלו מגעת, על כן אכתוב קצת מהקצת ממה שחנני ה' מפי סופרים ומפי ספרים ועם תוספת מעט נופך משלי, והיה ה' אור לי, והכינותי לעשות על התפילה חיבור, לצורך יחיד וציבור, ויהיה נקרא בפני עצמו, וזה שמו: 'שערי השמים', כי בידיעת סודות התפילה עולה היא למעלה דרך שער השמים, וכן תיבת 'השמים' שמי בקרבו, חושבניה דדין כחושבניה דדין".

נמצא כי בספר של"ה ביאר רק קצת מן הקצת מסודות התפילה, והותיר את עיקר הביאור לחיבורו על הסידור, וניתן לומר איפוא כי מה שכתב למעלה כי נוסח תפילת הדרך וכו' יבוא בארוכה בעמוד התפילה היתה כוונתו לחיבור זה, או עכ"פ שתחילה חישב להביאו בספרו הגדול ולאחמ"כ נמלך שלא להרחיב בו כי אם במקום הראוי לו, בפירוש הסידור האמור.

כך או כך נראה מבואר מעתה כי נוסח תפילת הדרך המובא בסידור 'שער השמים' הוא זה שעליו כיוון השל"ה בספרו, ואין לנו עדות אודות נוסח זה זולת מה שהדפיס נכדו הגאון ר' אברהם מתוך כת"י קדשו.

והנה במהדורת השניה של הסידור (אמשטרדם תק"ב) אזרו המדפיסים עוז בעצמם לשנות מכל וכל את שנדפס ע"י ר' אברהם הנ"ל, מעצם נוסח התפילה בו הוסיפו כהנה וכהנה, ועד למעט הפסוקים והאמירות שכתב השל"ה לאמרם לאחר תפילת הדרך אשר את רובם השמיטו, ומאידך גיסא ליקטו אמירות ותוספות בעיקר מן הספר 'קיצור של"ה' אשר שמו אינו מעיד עליו שכן ראשו ורובו אינו קשור כלל לשל"ה הק' כנודע ואכמ"ל.

עוד הגדילו לעשות כאשר מחקו את 'תפילת יורדי הים באניות' המקובלת שנדפסה בדפו"ר, אשר עפ"י האמור לעיל היא האמורה בדברי השל"ה הנ"ל, "נוסח תפילת הדרך הן ביבשה הן בים וכו'", ובמקומה הדפיסו את תפילת הים המיוחסת לרמב"ן אשר נדפסה לראשונה בספר 'יפה נוף'.

במהדורת וורשא (תרמ"ג) הוסיפו כדרכם דיני תפילת הדרך מ'דרך החיים' על אף שחלק מאותם דינים נכפלו כבר שם בסמוך ע"י מדפיסי דפו"ב הנ"ל, ובמהדורה שיצאה בסקווירא בתשס"ו שהיא העתק של מהדורת וורשא הנ"ל הקפידו שלא להוסיף כי אם מספר שיבושים ושגיאות.

אמנם היה לפלא בעיני כי במהדורה המפוארת של 'אהבת שלום' שנזכרה לעיל, בה ירדו המהדירים לחקר מקורות הסידור כפי שהעידו בהקדמתם, בכל זאת פרט לכך שהשיבו על כנה את תפילת יורדי הים האמורה, גם הם העתיקו את כל אותן הוספות והשמטות של מדפיסי אמשטרדם תק"ב.

בסידור 'שער השמים' (דפו"ר דף ל') בפירוש 'יגדל' בביאור 'העיקר השני' כותב כי אחדות השי"ת היא "אחדות אחד האמיתי [בנוסח ב' הנ"ל: האמת]", ומבאר והולך סוגים שונים של אחדות שאינם כאחדותו ית', ואשר הביטוי 'אחדות וכו' האמיתי' בא להוציא מהם, וז"ל: "לא כאחד המין הכללי, ולא כאחד המין הפרטי, ולא כאחד המורכב לאחדים כגוף הפשוט המקבל החילוק וכו'".
המשפט המודגש סתום ועמום לכאורה, אלא שהמעיין בלשון הרמב"ם בפרק חלק, המקור הראשון לי"ג העיקרים, ימצא כך [בתרגום קאפח]: "לא כאחדות המין, ולא כאחדות הסוג, ולא כדבר האחד המורכב שהוא מתחלק לאחדים רבים, ולא אחד כגוף הפשוט שהוא אחד במספר אבל מקבל החלוקה וכו'".
נמצא ראשית לכל כי המשפט הנ"ל אינו מתאר סוג אחד של אחדות כפי שהיה נראה, כי אם שני סוגים שונים, כך שעל מנת שלא ישתבש יש להוסיף לו לכאורה עכ"פ מילה אחת, כך: "ולא כאחד המורכב לאחדים[, ולא] כגוף הפשוט המקבל החילוק".
ואכן בספר של"ה בתחילת שער האותיות שם מובא ביאור זה בשלימותו ומשם הועתק ככל הנראה לסידור, הגירסה היא "ולא כאחד המורכב הנחלק לאחדים, ולא כגוף הפשוט המקבל החילוק.
והנה נמצאת שם הגהה הבאה לבאר ולהסביר את דברי הפירוש האמור, וזה לשונה: "פירוש מין הכללי - כמו צומח כולל כל מיני צמחים, ומיני בעלי חיים. מין פרטי - מין האדם, מכל מקום כולל ראובן שמעון לוי וכו'".
ובביאור המשפט הנ"ל נמצא שם כך (ומועתק בפיסוק כפי שהוא בסידור): "אחד המורכב כמו זה הראובן מ"מ כל אחד מאבריו כולל ד' יסודות בגוף הפשוט. כמו אחד מד' יסודות שהוא אינו מורכב ממש. יקבל החילוק למחצה לשליש לרביע.".
מובן איפוא שאילולא שראינו את דברי הרמב"ם היינו לומדים כאן מושג חדש, "כל אחד מאבריו כולל ד' יסודות בגוף הפשוט", ומי ידע אלו פירושים אכן הועמסו בדברים אלה ע"י ההוגים בסידור השל"ה לדורותיהם.
אמנם עפ"י כל האמור לעיל ברור כי המילים "בגוף הפשוט" אינן אלא 'דיבור המתחיל' חדש הבא לבאר את סוג האחדות הנפרד כנ"ל (וצ"ל 'כגוף הפשוט' בכ', כפי שהוא בפנים).
ובמהדורת 'אהבת שלום' הנזכרת עמדו על דבר זה, ועל אף שלא הוסיפו בפנים את המילה 'ולא' כפי שהצענו למעלה וכפי שהוא בספר של"ה, מ"מ העתיקו בהגהה מילים אלה כד"ה בפני עצמו, ובפיסוק כזה: "כגוף הפשוט כמו אחד מד' יסודות שהוא אינו מורכב ממש, יקבל החילוק למחצה לשליש ולרביע".
דא עקא, גם כאן ניכר לכאורה חסרון לפני תיבת 'יקבל', ואכן במהדורת ה'של"ה השלם' של הרב מאיר כץ נ"י (מכון 'יד רמה', חיפה תשנ"ז) הוסיפו שם בסוגר מרובע תיבת 'אבל', כך: "כמו אחד מארבעה יסודות שהוא אינו מורכב ממש, [אבל] יקבל החילוק וכו'".
אמנם כפי שנכתב לעיל כעת זכינו למצוא את מקורם של דברי השל"ה כאן, והוא בספר 'אדם שכלי' (הדרת קודש) לר' שמעון בן שמואל, ולשונו שם כזה: "כגוף הפשוט - כמו אחד מן ד' יסודות שהוא אינו מורכב, מ"מ יקבל החילוק לחצי לשליש ולרביע ולכמה חלקים".
ומעתה הוברר לעינינו כי תיבת 'ממש' נדפסה בטעות הן בספר של"ה והן בסידור, וכי אין שום צורך להוסיף כנ"ל, וגם הוסר הביטוי המעורפל "שהוא אינו מורכב ממש", אלא צ"ל "שהוא אינו מורכב, מ"מ יקבל החילוק וכו'", והדברים שמחים ומאירים, ודו"ק.