פורום אוצר החכמה

מן החיבורים הנפוצים ביותר הם קובץ 'זמירות שבת', ולמרות זאת מועטים המה הדפוסים הנאים - במובן של הדפסת הזמירה לפי משקלה, והמדויקים - כפי שיצאו מתחת מחברן הקדמונים.
בין ההדפסות הנאות יש להזכיר את זמירות שבת שי"ל בעריכת הביביליוגרף ר' נפתלי בן מנחם בהוצאת 'נרות שבת', הזמירות מסודרות בסדר נאה, ובסוף הקובץ ישנו פירוט על מוצא כל זמירה ומעט שינו"ס מדפו"י. אבל מבחינת דיוק רחוקה המהדורה משלימות. (המלבה"ד מתנצל בראש הקובץ כי מחמת המלחמה (מלחמת השחרור) נמנע ממנו גישה לדפוסים נצרכים ולכן הדברים חסרים).

הדפסה יפה נוספת היא של מאיר חובב, הנקרא זה השלחן. מאיר חובב אמן הסדר היה, וכל דבר שיצא מתח"י יש לו חן מיוחד. הדפסה זו משתבחת רק בעיצובה הנאה ובתמונות הססגוניות (מאוסף היכל שלמה) המוסיפות כבוד והדר, לקובץ כולו.

והנה עתה ראיתי דרך מקרה, הדפסה מעניינת, בה נעשה נסיון 'מדעי' להתחקות אחר הנוסח המקורי של הזמירות בעיקר ע"פ כת"י, הושם דגש מיוחד על שמירת המשקל הנכון ואף הסדר (דל"ת פתוחה) שיש בו בעצמו בכדי ללמד הרבה על מבנה השיר וענינו.

ההערות הבאות בגליון סוקרות בין היתר את ראשיתן של הבקשות והתחנות השונות ואף מלאות בחידושים מפתיעים (קורא ממוצע כמוני), והנה כמה מהן:

-----
יום זה לישראל
הסיפור על הופעתו במחזור אר"ץ אגדה בעלמא!


-----

והנה המשכו של דוי הסר, שאין לו שייכות לברכת נישואין !
----
דרור יקרא
הנוסח המקורי. ועוד: סיומו שייך בכלל ל'דלה שובב...'

----
ידיד נפש
אין שום עדיפות לנוסח שבא בכת"י ר"א אזכרי. כי גם הנוסח הנפוץ מקורו בכת"י ! (קצת מוגזם...)



והם רק מקצת מן החידושים והשכלולים שבהדפסה זו, (פיוטי האר"י הוגהו לפי עצם כי"ק הרח"ו), אשר כפי הנשמע אינה אלה מהדורה נסיונית לקראת המהדורה המושלמת והמורחבת העומדת לראות אור בעתיד הלא רחוק.

עורך הזמירות הוא אברך צעיר יר"ש, שנתברך בכשרון מפתיע ואגר ידע פנומנלי בתחומים שונים ומשונים בלעה"ר, ואני עד ראיה שהוא השקיע ועדיין ממשיך להשקיע שעות ע"ג שעות רכון על כתי"י של זמירות מכל קצוי תבל. הוא השתמש ברוב הדפוסים הישנים של הזמירויות, וכן מאות כתי"י בלי גוזמא, והשווה את כל הנוסחאות השונות, חלקם מפתיעים ומיוחדים, וכן חישבן את כל הצורות האפשריות ע"פ המשקל [וכן החריגות הקטנות שהשתמשו בהם המשוררים לפעמים].
המהדורה שהביא הראי"ס יצאה לאור לרגל חתונתו של העורך, בחודש שבט תשע"ב, אך מהדורה זו אינה מושלמת.
מהדורא בתרא מתוקנת ומשובחת עומדת לצאת לאור בעתיד הקרוב בעז"ה.

מן הסתם תיקן והשלים את הזמר "כל מקדש שביעי"
המסתיים -בכל הסידורים- אחרי האות צד"י,
נודה לכת"ר אם יועיל להעלותו.

הנה. וזו דוגמא יפה, איך סידור השיר באופן נכון המלמד על מבנהו (כאשר כל מחרוזת נחתמת בפסוק), תורמת להעמדת נוסחתו (ראה הערה על הפסקא 'ה' א'להי ישראל הבה תמים).

היכן ניתן להשיג קובץ זמירות שכזה?

ייש"כ.
על הנוסח "הבה תמים" ידעתי מכבר [כך שוררו בבית הורי]
ידעתי גם שיש המשך אך לא ידעתי מהו, ותודה על ההעלאה.

אם זו לא טרחה מרובה אודה לך אם תוכל להחכימני בעוד שתי נקודות.

א. אמר לי ידיד שסעד רבות על שולחנו של הגר"ש אויערבאך שליט"א,
והעיר כי הנוסח של אחד הבתים בזמר "יום שבתון אין לשכוח" המצוי בסידורים, משובש.

ב. בכל הסידורים מיוחס הזמר "מה ידידות מנוחתך" לר' מנחם, ומן הסתם זה בשל
ראשי הבתים: מערב, נחלת חפציך ומעין.
אך לא מובן, א"כ החרוז של הילוכך שמשבש את הסדר.
ובעצם, גם החרוז הראשון הנפתח ב"מה" שאינו פזמון לא מתאים לראשי התיבות.

לגבי יום שבתון

ידוע ששני דיבורים הוחלפו מאימת הגויים.

במקום ובאו כולם : ומתוך ערפל, האיר אופל וכו', תוכל למצוא במקומות הרבה.
ובמקום דבר בקדשו: דרוך בנעל אויבים וצרים וכו' - כנ"ל.

המהדיר שלפנינו מביא את ב' הנוסחאות וכותב במשהו שנראה כהתחכמות גרידא: מקובל לומר שמחרוזות אלו הן המקוריות אלא שהוחלפו מפני דרכי שלום, ויתכן שאלו ואלו מריה"ל, אלא שאחד הזוגות מקורו בפיוט אחד שלו הדומה ליום שבתון (דוגמת יום שמהו)'.

המהדיר לא מפרט באיזה כת"י מצא את הנוסח הנפוץ: קדומים, מאוחרים, אשכנזים וכו'. ומה פתאום לשער השערות שכאלה. נראה שחסר קצת חוש ביקורת במחילה. (וזה דומה למש"כ לעיל בנוסח ידיד נפש, גם שם לא שמענו באיזה סוג של כת"י מצאנו את הנוסח הנפוץ עד שיש לומר שמשקלן דומה לנוסח שי"ל מתח"י ר"א אזכרי).

לגבי מה ידידות, ההערה שלך מעניינת, הוא אינו כותב דבר, ובכלל חסר במהדורה זו התייחסות נאותה למחברי הזמירות.

ר' גל
הנה כאן מתוך הזמירות של בן מנחם

http://www.otzar.org/aspcrops/13428_56_ ... 102012.asp

מעניין שלפי האגדה ריה"ל מצא את מותו כאשר נדרך בנעל ע"י אויב וצר! האם עמדו על הקשר זה?

וכיון שעלה כאן פיוט זה, נעיר שבשום מקום בדברי רז"ל לכאורה, לא נזכר שיונה של נח מצאה מנוח בשבת! (וידועים דברי היעב"ץ אבל אין להם קשר לכאן)

תשואות חן חן.
באשר להערתך כי אין מקור למנוחת היונה בשבת,
מן הסתם ריה"ל כתב יונה ע"ד משל, וכוונתו על עם ישראל
"יונתי בחגווי הסלע".

מהדוגמאות שהעלו כאן נראה שאכן מדובר בעבודה משובחת, רק חבל, שהעורך כותב בסתם "בכמה כת"י" וכדומה ואינו מפרט באיזה כת"י מדובר.
מי שמכיר מעט את תחום כתה"י, ובמיוחד אלו השייכים לתפילה ולפיוט, יודע שישנם כת"י מאוחרים שאי אפשר לסמוך על נוסחתם.

הוא אשר אמרתי. שבעתיים נכונים הדברים כאשר באים להעדיף כת"י אחד על פני משנהו. למשל ביום שבתון (בניגוד למקובל כי הבתים הידועים הם פרי צנזורה עצמאית מאוחרת) או למשל בידיד נפש. וככל הנ"ל.
מעלה נוספת במהדורה זו: נוספו בה פיוטים 'זמירות' פחות ידועות ליום השבת, שנכתבו בידי ריה"ל, ר"א ן' עזרא ועוד, כאשר לרוב משקלם דומה לזמירות המורגלות אצלינו באופן שניתן לשוררם עם הניגון הידוע.

גל- הבית האחרון של פיוט כל מקדש שביעי, מקורו ממחזור ויטרי, ושם תמצאנו.

חושבני שבמהדרוה המושלמת יביא המהדיר את רשימת הכתי"י ושינויי הנוסחאות השלימות עם המקורות.

מה שכתבת שראש הבית 'מה ידידות' אינו פזמון, ולכן אינו מתאים לר"ת, אינו כן, וההיפוך נכון. הבית הראשון נכלל בדרך כלל באקרוסטיכון, ולא הפזמון, וזו היא אחת מהראיות ש'ים ליבשה' אינו שייך לפזמון וחסר בית הראשון "יום בצר נכבדת" כידוע.

לענין שני נוסחאות היום שבתון - נהירנא שהן בדיואן ריה"ל, והן בזמירות בן מנחם, נכתב כדברים האלה, ששני הנוסחאות עתיקות, ויש מקום לומר ששניהם חוברו בידי ריה"ל.
עורך הזמירות ניסה להכניס הרבה בהערות שוליים, ולא יכל להסביר א"ע כל צרכו.
לענין ר"א אזקרי וידיד נפש, אני כותב מזכרון, אבל זוכרני שאמר לי שר"א אזקרי לא כתב בשום מקום שחיברו, וגם נמצא כת"י של הפיוט ידיד נפש מתקופה קדומה לרא"א, על כן נראה שלא בא רא"א אלא לרשום לעצמו פיוט שהכיר, ומחבר הזמר קדם לרבי אלעזר אזקרי. ולכן הכת"י של הר"א אזקרי אינו מורה דוקא על נוסחו המקורי. וכמו שלא היינו מעדיפים נוסח מסויים של "אץ קוצץ" מפני שזה נמצא בכת"י המהר"ם שיף. לדעתי זה מובן ומסתבר, רק לשונו הקצר של העורך לא נתבאר כל צרכו.

ישבב הסופר כתב:מה שכתבת שראש הבית 'מה ידידות' אינו פזמון, ולכן אינו מתאים לר"ת, אינו כן, וההיפוך נכון. הבית הראשון נכלל בדרך כלל באקרוסטיכון, ולא הפזמון, וזו היא אחת מהראיות ש'ים ליבשה' אינו שייך לפזמון וחסר בית הראשון "יום בצר נכבדת" כידוע.

היא הנותנת.
אילו הבית הראשון היה פזמון לא היתה המ"ם חלק מהאקרוסטיכון, והמ"ם של "מערב מזמינים" היא האות הראשונה בשם המחבר,
אך מאחר והבית הראשון אינו פזמון והאות הראשונה בו היא גם מ"ם נמצא שיש שתי מ"מים באקרוסטיכון.

ישבב הסופר כתב:לענין ר"א אזקרי וידיד נפש, אני כותב מזכרון, אבל זוכרני שאמר לי שר"א אזקרי לא כתב בשום מקום שחיברו, וגם נמצא כת"י של הפיוט ידיד נפש מתקופה קדומה לרא"א, על כן נראה שלא בא רא"א אלא לרשום לעצמו פיוט שהכיר, ומחבר הזמר קדם לרבי אלעזר אזקרי. ולכן הכת"י של הר"א אזקרי אינו מורה דוקא על נוסחו המקורי. וכמו שלא היינו מעדיפים נוסח מסויים של "אץ קוצץ" מפני שזה נמצא בכת"י המהר"ם שיף. לדעתי זה מובן ומסתבר, רק לשונו הקצר של העורך לא נתבאר כל צרכו.

הכל טוב ויפה אם אכן יש כת"י קדום לר"א אזכרי בו נמצא הנוסח כפי שהוא נפוץ היום ואת זו עדין לא שמענו ולא ראינו בהערות שם.
אגב, בזמירות של בן מנחם הוא מביא הערה מג"ש על האיות הנכון של ר' אליעזר
http://www.otzar.org/aspcrops/13428_174 ... 102012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/13428_174 ... 102012.asp

ישבב הסופר כתב:לענין שני נוסחאות היום שבתון - נהירנא שהן בדיואן ריה"ל, והן בזמירות בן מנחם, נכתב כדברים האלה, ששני הנוסחאות עתיקות, ויש מקום לומר ששניהם חוברו בידי ריה"ל. .

במהדורת ירדן של פיוטי ריה"ל לא כתב כן, ולא הזכיר את הבתים האשכנזיים.

גל - צדקו דבריך שיש שני בתים שאינם שייכים לחשבון ראשי החרוזים, ואע"פ שמנהג הפייטנים היה כן לפעמים, הבית במיותר באמצע האקרוסטיכון דורש ביאור. הבית המקדים "מה ידידות" יכול להיות 'כותרת' ולא כ"כ קשה ע"ז, ואילו הבית האמצעי "הלוכך" קשה יותר.

שלום לכולם, ותודה לאיש ספר שהעלה את הנושא.

כשותף לעבודה על הזמירון, אשתדל להגיב ולהבהיר עליו במידת הצורך.

כפי שכתב איש_ספר בהודעתו הראשונה, המהדורה שהובאה כאן הינה מהדורה זמנית שנערכה בחיפזון רב לקראת חתונתו של שותפי לעבודה. הרוב המכריע של עבודת המחקר נזקף לזכותו, ונעשה בין האירוסין לחתונה. מאז שהוצאנו את המהדורה הנ"ל, נבדקו עוד עשרות כתבי יד ונעשו תיקונים רבים לאין ערוך. נוספו גם עוד כשלושים עמודים לזמירון עם תוספות רבות.

מטבע הדברים, ישנם אי דיוקים שנפלו במהדורה הנ"ל בעיקבות החיפזון, ויש גם דברים שלא לובנו כל צרכם. לכן, במקום לתרץ תמיהות על המהדורה הנ"ל, אשתדל להביא את המידע כפי שישנו כרגע בידינו ויודפס בעז"ה במהדורה הבאה.

כמו כן עלי לציין שאחד העקרונות המנחות בעריכת הזמירות הוא הקיצור. ספרון הזמירות נועד בראש ובראשונה לשמש את הקהל הרחב כספרון זמירות ולא כספר עיוני. כלומר- הזמירות הן העיקר ולא ההערות. בעקבות זאת, המקום שנשאר בתחתית הדף אינו מאפשר להאריך יתר על המידה, ומכאן שאין לנו האפשרות להאריך בפרטים על כל ממצא מכת"י. עם זאת, בהקדמה למהדורה הבאה תיכלל בעז"ה רשימה מפורטת יותר של כתבי היד עם מידע בסיסי עליהם.

על אף העבודה הרבה שהשקענו בזמירות, לא נמנענו מלהיעזר באנשים אחרים לצורכה, ואכן זכינו לעזרתם של כמה מהאנשים הראויים ביותר לכך, ותרומתם השאירה את חותמה בין דפי הזמירות.

ניתן לפנות אלינו ישירות ב- [email protected]


ולגבי הטענות שהועלו כאן:

לגבי מחברו של 'ידיד נפש' ונוסח ר' אלעזר אזקרי, יעויין במאמרו של הרב עזרא שבט (שסייע לנו רבות בעבודתנו): http://imhm.blogspot.co.il/2010/06/who- ... efesh.html


על הבתים ה- 'מצונזרים' של יום שבתון, הנה מה שמופיע אצלנו כרגע בקובץ (אינני יודע להעלות תמונות לאתר, אחרת הייתי מעלה תמונות מהקובץ הנוכחי):
[נוסח המחרוזת- ומתוך ערפל האיר אופל / ועל עב הרים יושבי שפל / ומגדל צרי ארצה נופל / אך אנכי מלאתי כוח]
ומתוך ערפל וכו'. בכמה כת"י, בתוכם ב' מן הגניזה הקהירית, במקומה של מחרוזת 'ובאו כולם' מופיעה מחרוזת זו. ומסתבר שהיא המקורית אלא שנשתלה תחתיה מחרוזת 'ובאו כולם' מפני דרכי שלום. בשל נדירותה אין נוסחה מבורר לגמרי.
דיבר בקדשו וכו'. בסי' עבודת ישראל מופיע נוסח אחר לבית זה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'. נוסח זה, שכביכול הוחלף גם הוא מפני דרכי שלום כפי שהוחלפה מחרוזת 'ומתוך ערפל' (ראה לעיל), לא נמצא כלל בכתה"י שבדקנו (גם באלו שמופיע בהם 'ובמקום ערפל'), וגם תיבת 'רוח' שבסופו אינה עולה יפה בחריזה עם שאר סיומי המחרוזות ('כוח', 'נוח').

תיקון טעות - גם בן מנחם מביא שהבתים הנפוצים כיום 'ובאו כולם' ו'דיבר בקדשו' הם צנזורים. לא אדע מה גרם לעורך להחליט ששניהם יצאו מתח"י ריה"ל.

ש_ק כתב:דיבר בקדשו וכו'. בסי' עבודת ישראל מופיע נוסח אחר לבית זה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'. נוסח זה, שכביכול הוחלף גם הוא מפני דרכי שלום כפי שהוחלפה מחרוזת 'ומתוך ערפל' (ראה לעיל), לא נמצא כלל בכתה"י שבדקנו (גם באלו שמופיע בהם 'ובמקום ערפל'), וגם תיבת 'רוח' שבסופו אינה עולה יפה בחריזה עם שאר סיומי המחרוזות ('כוח', 'נוח').

אנא עיינו במהדורת ד' ירדן.

בברכה משולשת-
עיינתי במהדורת ירדן. מה עלי למצוא שם?
- ממה שאני רואה, הוא כלל אינו דן בשאלה.

בפיוט 'דרור יקרא' מגיה המהדיר - עפ"י מחז"ו - את הבית האחרון כך:

דעה חכמה לנפשך/ והיא כתר לראשך/ נצור מצוה לדורשיך/ שמור שבת קדשך. [במקום: נצור מצות קדושך].

וצ"ב למי אומרים כאן 'נצור מצוה לדורשיך'?

במהדורה הבאה אכן יופיע בעז"ה 'לדורשך' (עם ש בסגול ובלי י').

כך אכן הגי' המדוייקת? ואגב, במחז"ו [זה המצוי באוצר] כתוב 'נטור מצוה לדורשיך'.

ש_ק כתב:במהדורה הבאה אכן יופיע בעז"ה 'לדורשך' (עם ש בסגול ובלי י').

ראה http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... %20&id=642

ש_ק כתב:בברכה משולשת-
עיינתי במהדורת ירדן. מה עלי למצוא שם?
- ממה שאני רואה, הוא כלל אינו דן בשאלה.

בדיוק- ד' ירדן, שראה כי"י הרבה, לא הזכיר כלל את הבתים הנפוצים אלא רק את המקוריים, והיא ראיה חזקה שזו נוסחתו של ריה"ל, ולא הבתים הנפוצים.

רציתי לציין מה שמצאתי בקובץ אמרי קודש (באבוב, ליל שמחת תורה תשס"ח לפ"ק) מה שסיפר כ"ק אדמו"ר מבאבוב, וזל"ק:
לפני כמה שנים, כשהדפיסו מחדש את סדר ההקפות עפ"י נוסח הרה"ק מצאנז זי"ע, נכנס הרה"ג המנוח מו"ה מענדל בראכפעלד ז"ל אל כ"ק מרן אאמו"ר [מבאבוב] זצ"ל עם דפוס הראשון של ספר החרדים, והראה לו שישנם הרבה שינויי נוסחאות בחרוזי הפזמונים ממה שאנו נוהגים לשיר בשמחת תורה, שבמשך השנים מרוב ההעתקות וההדפסות נפלו בהם הרבה טעותים ושיבושים, ולדוגמא, במקום קדושי"ך בניך בין העמים, כתוב שם, קדשו"ך בניך בין העמים, במקום על מזבחו ועבו"ד עבודה, כתוב לעבו"ד עבודה, במקום גוא"ל אדון שכינה הנודדה, כתוב גְאַל אדון, ובמקום קום החזק נדח"ה, כתוב נד"ה, וכהנה רבות, והרבה מהשינוים מוכיחים מתוכם שהם טעותים. והציע הרב ר' מענדל ז"ל לפני כ"ק אאמו"ר זצ"ל שבדפוס החדש יתוקנו כל הטעותים, ויתחדשו הפיוטים כקדם.
אמנם כ"ק אאמו"ר זצ"ל לא הסכים לזה, באומרו כי אבותינו ורבותינו הק' זי"ע היו אומרים פיוטים הללו, כמו שהוא עם הטעותים, בהתרגשות עצומה ודביקות עליאה אשר אין לשער ואין לערך, וכ"ק מרן זקיני [הקדושת ציון] זצ"ל הי"ד היה חוזר על כמה חרוזים פעמים אין מספר, כגון הפסקא, זכנו לקדש רמ"ח אברינו, לב ורחו נכון חדש בקרבנו וכו', וכיוצ"ב, [וכן ידוע, כי בליל שמחת תורה בשנת תרצ"ט לפ"ק, בשנה האחרונה לפני פרוץ המלחמה, בעת שאמר כ"ק מרן אא"ז זצ"ל הי"ד פיוטי החרדים, חזר על תיבות הנ"ל, קדושיך בניך בין העמים וכו' כמה עשרות פעמים בבכיות עצומות והשתפכות הנפש], והיה נוסח אבותיו נבלע בתוך אבריו ממש, [ושמעתי מאנ"ש שהיו ביחד עם כ"ק אאמו"ר זצ"ל בעיר בארי במדינת איטאליע בשנת תש"ו, לאחר תום מלחמת העולם השניה, שכשערך שם כ"ק אאמו"ר זצ"ל את ההקפות בשמחת תורה, ולא היה לו נוסח ההקפות הנדפס, אמר הפיוטים בעל פה], ולכן לא רצה לשנות מן הנוסח שאמרו אבותיו הקדושים בשום פנים ואופן.
וכן מסופר, כי פעם בא איש אחד לזקיני הרה"ק מצאנז זי"ע, ורצה להגיה ולתקן את הפיוט "ידיד נפש" עפ"י כתב יד המחבר, שגם בזמר זה נשתבשו הגירסאות במשך השנים, ולא היה נוחה דעתו הקדוש מזה, כי כך אמרו צדיקי הדורות במשך הרבה שנים, ולא הסכים לשנות.
ויש סמך לזה מה שאמרו חכמז"ל במדרש (שהש"ר ב, טו) עה"פ (שיר השירים ב, ד) ודגלו עלי אהבה, ודילוגו עלי אהבה, וליגלוגו עלי אהבה, עיי"ש. והיינו דאף שבני ישראל מדלגים ומחליפים התיבות והמילים בהתפלות והפיוטים, מכל מקום חביבים המה ומרוצים דבריהם לפני הקב"ה, דאחר כוונת הלב הן הן הדברים. ובפרט בפיוטים הללו של בעל החרדים, אשר עיקרם לעורר אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, בודאי אין לחוש לטעותים ושגיאות, ודילוגו עלי אהבה.

ערער בערבה כתב:כך אכן הגי' המדוייקת? ואגב, במחז"ו [זה המצוי באוצר] כתוב 'נטור מצוה לדורשיך'.

נגעת בנקודה מעניינת. קיבלנו בינתיים את נוסח 'לדורשיך' (אולם עדיין נשאר לנו לבדוק כמה כת"י של מחזור ויטרי המצויים ב-JTS שאינם זמינים בנקל, ויתכן שנעשה זאת בשבוע הבא) אך כאמור, כאשר מאייתים אותה עם י' משמעותה בעייתית.
וכאן יש דילמה, שכן דרכם של הכותבים בכתבי היד הלא מנוקדים הייתה לסמן סגול ע"י הכנסת י' מיותרת לאחריה. הרגל זה רווח כ"כ שגם בהרבה כת"י מנוקדים היו מכניסים י' לאחר סגול. לכן, אף שבכה"י אייתו לדורשיך ב- י', אין מכאן ראייה שהם לא התכוונו למובן של 'לדורשך' בלי י', ובהתחשב בבעיית המשמעות החלטנו לאיית 'לדורשך'.
ולגבי תיבת 'נטור'- כמעט בכל כתבי היד הנוסח הוא 'נצור'. הנוסח שהיה בכוונתנו לייחס למ"ו הוא אך ורק לתיבות 'מצוה לדורשך'. הדבר תוקן למהדורה הבאה.

בברכה המשולשת כתב:

ש_ק כתב:בברכה משולשת-
עיינתי במהדורת ירדן. מה עלי למצוא שם?
- ממה שאני רואה, הוא כלל אינו דן בשאלה.

בדיוק- ד' ירדן, שראה כי"י הרבה, לא הזכיר כלל את הבתים הנפוצים אלא רק את המקוריים, והיא ראיה חזקה שזו נוסחתו של ריה"ל, ולא הבתים הנפוצים.

את 'ומתוך ערפל' מצאנו בארבע כת"י שונים ובאף אחד מהם (וכן בשום כת"י אחר) לא מצאנו את 'דרוך בנעל'. נראה לי שהדבר מדבר בעד עצמו. אדרבא, אם ייפול לידינו כת"י עם 'דרוך בנעל' (מתוך הנחה שהיה כזה מול עיניו של ירדן), נשמח להזכירו. בינתיים מסקנתנו היא שמחרוזת 'דרוך בנעל' מאוחרת.

סיפור מעניין, ומה בעצם אתה רוצה לומר שירדן לקח מבראדי ובראדי לקח מבער???

דברי הדיין הלונדוני ר' כתריאל קאפלין ז"ל בספרו כתר דוד
על פיוט יום שבתון ונוסחתו ראיתי מציינים

בן מנחם נ' – זמירות של שבת, ירושלים תש"ט.
הזמנה לפיוט – (אתר באינטרנט) "על יום שבתון".
חובב מ' - זה השולחן, סדר זמירות של שבת וביאוריהן,ירושלים תשל"ד עמ' 87-86.
חזן א' - תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת ריה"ל, ירושלים תשמ"ו.
ירדן ד' – שירי הקודש לר' יהודה הלוי ח"ב, ירושלים תשל"ח עמ' 647-646.
מראות – מדריך למורה, ירושלים (תשנ"ו) עמ' 30-27.
פליישר ע' – שירת הקודש העברית בימי הביניים, ירושלים 1975.
רצהבי י' – "שירי שבת בפיוט הא"י והספרדי", מחניים פה-פו חשוון תשכ"ד.
שנאן א' – סידור אבי חי ליום השבת, ירושלים תש"ס.
מי שיש לו גישה למקורות המודגשים יתכבד לראות אם יש דבר בענין המדובר כאן.

איש_ספר כתב:דברי הדיין הלונדוני ר' כתריאל קאפלין ז"ל בספרו כתר דוד

מקרי ב.jpg

אכן יש בידינו תמונה של כת"י תימני התואם לתיאור הנ"ל, ראה בתגובותיי הבאות.
יש לנו גם תמונה של כת"י שכדבריו חסרה ממנו המחרוזת הרביעית ונוצר אכרוסטיקון עם שם הוי"ה (גם זה בתגובות הבאות). עם זאת יהיה מי שיטען שהשמטת המחרוזת לא נועדה ליצור שם הוי"ה אלא משום דרכי שלום, אך כאמור, אנו עדיין צריכים לראות אותה בכתה"י.

למדתי להעלות תמונות (תודה לרב איש ספר)

כת"י תימני עם 'ומתוך ערפל' ו- 'דיבר בקדשו'

כת"י מצרי, כמדומה מהגניזה הקהירית, שמופיע בו 'ומתוך ערפל' והבית הרביעי חסר לגמרי כך שסימן השיר הוא י-הוה. כדאי לשים לב שגם בו צונזרו התיבות 'ומגדל צרי ארצה נופל' (ואולי משום שראו בזה רמז למינרטה המוסלמית?).

עוד כת"י די קדום מהגניזה עם 'ומתוך ערפל' ו- 'דיבר בקדשו'.

פיוט 'יום שבתון' כפי שהוא כרגע בקובץ:

אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?

לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?

תסתכל שוב...

'י-ה רבון' הנפוץ ובצידו הנוסח כפי שהדפיסו המחבר בחייו:

ש_ק כתב:

לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?

תסתכל שוב...

הסתכלתי.
אולי תגיד לי איפה הייתי אמור להסתכל, מלבד למקור שכותב כי הסיבה שי' סימנה בעבר ניקוד צירה.

לייטנר כתב:

ש_ק כתב:

לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?

תסתכל שוב...

הסתכלתי.
אולי תגיד לי איפה הייתי אמור להסתכל, מלבד למקור שכותב כי הסיבה שי' סימנה בעבר ניקוד צירה.

תעשה 'הצג תמונה' (ע"י קליק ימני) ותסתכל בצד השמאלי.