"ברוך שעשאני כרצונו" - "ברוך שעשתני אשה"- מקורות

[מזמור שיר]

לענ"ד הבעיה הגדולה של הפירוש החדש על "שעשני כרצונו", שהרב תוכ"ד ביארו בהרחבה, היא שהפירוש הפשוט של לשון הברכה, היא של "השלמה עם המצב", שזהו הפירוש הפשוט של "שעשני כרצונו". וביותר, שהרי בנוסח הברכה אין שום שבח על האשה, לא לחיוב, וגם לא לשלילה, כמו שהגבר מברך. וא"כ איך שייך לפרש שהכונה שהאשה מודה על מעלתה הרוחנית שהיא יותר משל הגבר, כאשר אין בברכה שום שבח על האשה.
ועל הט"ז לכאורה אי"ז קשה. שהרי מפורש בט"ז, כמו שכבר הביא כאן הרב אוה"ח, שהמעלה שלה היא קצת המצוות שיש לה, ויתכן שלא שייך לברך ע"ז להדיא, כאשר לגבר יש פי כמה מצוות, ולכן תקנו הלשון של "שעשני כרצונו". אבל א"א להביא ממנו סיוע לפרש שהברכה היא הודאה על דבר שהיא יותר מהגבר. 

[מורה צדק]

בהזדמנות הקרובה כשנפגש על ספלון קפה שחור, אתענין לדעת מה הינך יודע ומה לא, לע"ע אני מתייחס רק לדברים שכתבת.
רבי אליהו מאני היה מן הגדולים ביותר בדורות האחרונים, וגם הבא"ח עם שנתפרסם יותר, היה מכניע עצמו כלפיו הן בהלכה ואצ"ל בקבלה.
וכבודו של ר"ע אבורביע במקומו מונח. אך לא קרב זא"ז. ואין בכך שום זלזול אלא רק אצל הפתיים והמון העם.

אגב מה עם המנהג שמביא בנתיבי עם שביום העצמאות ("שבו נהיינו לעם" !) אין אומרים תחנון?

אין חולק על גדולתו של מהר"א מני.
לגבי יום העצמאות, רבים מרבני הספרדים סברו כך בזמן קום המדינה. וגם הרב עובדיה הדאיה, שהיה אחד מן הגדולים בדורות האחרונים.

[כהן]

לכאו' צ"ב מהו ענין צידוק הדין בברכת האשה הרי מעיקרא כך בריאתה ואי"ז אצלה בתורת עונש וכמו שאין ישראל מברך שלא עשני כהן וכי בגלל שיש מי שיש לו יותר מעלה נחשב אצלו כחסרון שצריך לצדק הדין
אכן צ"ל הביאור דכיון דבעצם קדושת יהדותה היא שוה לאיש ורק מסיבה צדדית פטורה [וכגון מחמת שעבודה לבעל וכש"כ הרא'] ממילא נחשב הדבר כהפסד של דבר שהיתה ראויה אליו

ולפי"ז יל"ע אם עבד החייב במצות כאשה מברך שעשני כרצונו שיתכן שלגביו אין כלל סיבה שיתחייב בשאר המצות וגירותו אינה מושלמת [וידוע בשם הגר"ח שעבד אינו מברך על מ"ע שהז"ג גם לסוברים שאשה מברכת כיון שלגבי המצות שפטור מהם הוא כגוי והשיגו ע"ז מדברי התוס' בגיטין ואכ"מ]

[עשוי לנחת]

ומענין לענין באותו ענין, ראה גם בספר החיים לאחי המהר"ל (חלק חיים טובים פרק ג)
"וכבר שאלו לחכם אחד, על שלקח אשה שפילת הקומה מאד. והשיב, אחר שלא יכולתי להמלט והייתי מוכרח ליקח מן הרע, לקחתי מן הרע היותר מעט שאפשר".
בתקוה שכולם כאן אינם מהמברכים שעשני כרצונו....

[חכם באשי]

ומענין לענין באותו ענין, ראה גם בספר החיים לאחי המהר"ל (חלק חיים טובים פרק ג)
"וכבר שאלו לחכם אחד, על שלקח אשה שפילת הקומה מאד. והשיב, אחר שלא יכולתי להמלט והייתי מוכרח ליקח מן הרע, לקחתי מן הרע היותר מעט שאפשר".

בספר שעשועים, לר' יוסף אבן זבארה, פרק ב, מסופר כן על סורקטס. ועי' גם: משלי שבעים חכמים, סי' סט.

[סליחות]

לסיכום התשובות לשאלותי:
הראשון הראשון שהזכיר ברכה נגדית לנשים (ברוך שעשני כרצונו) הוא הטור, ולאחמ"כ האבודרהם וכו'.
בתקופה מסויימת לאחר שהתפשטה ברכת "שעשני כרצונו", התפתחה ברכה חדשה "ברוך שעשיתני אשה".

אין אזכור ידוע אחר של ברכה נגדית ל-"בא"ה אמ"ה שלא עשני אשה".

[חכם באשי]

חבל שאף אחד מהכותבים כאן לא עיין במהדורה החדשה של אבודרהם, בהערות 'תהלה לדוד', עמ' קו (מצוי באוצר).
ובעבודתו של ר' אליעזר יהודה בראדט, 'ספר האבודרהם ושימושו בספרי הטור', עמ' 7, ציין לעיין: D. Sperber, On Changes in Jewish Liturgy, Jerusalem 2010, pp. 33-46.; E. Fram, My Dear Daughter, Hebrew Union College Press 2007, p.38.

[סליחות]

חבל שאף אחד מהכותבים כאן לא עיין במהדורה החדשה של אבודרהם, בהערות 'תהלה לדוד', עמ' קו (מצוי באוצר).
ובעבודתו של ר' אליעזר יהודה בראדט, 'ספר האבודרהם ושימושו בספרי הטור', עמ' 7, ציין לעיין: D. Sperber, On Changes in Jewish Liturgy, Jerusalem 2010, pp. 33-46.; E. Fram, My Dear Daughter, Hebrew Union College Press 2007, p.38.

אדרבה, אולי כבודו יזכה אותנו בתמצות הדברים?

[חכם באשי]

הערות 'תהלה לדוד' מצוי לפניך באוצר, ומה לך להזדקק אלי?
ואת המקורות הלועזיים אין לי.

[יאיר]

getimg.aspx.gif (125.17 KiB) נצפה 4652 פעמים

http://www.otzar.org/aspcrops/62045_127 ... 102012.asp

[למאי_נמ?]

וראו בדיון הארוך על מעמד האשה ביהדות.

[פלגינן]

מה המקור?

[ההוא גברא]

כמובן מקור ברוך לבעל תורה תמימה.
(וכנודע חלק מסיפוריו לא היו אלא משל היו, שלא זכר בדיוק מה היה ומי אמר מה, ועיין בסוף הקדמתו לתורה תמימה שאפשר שיש בספרו חידושים של אחרים ולא התכוון לגנוב אלא שמע ושכח מי אמר, ויש אומרים ששכח הרבה. וודאי כבר כתבו על זה כאן).

[קראקובער]

המהר"ל מסביר שהנשים מברכות ברכת שעשני כרצונו, מאחר ונבראו מלכתחילה בצורה יותר רוחנית - שעשני כרצונו - שלכתחילה עשה אותי בורא עולם שמלכתחילה ארצה להיות כרצונו. לעומת הגבר שנברא גס יותר ובקושי מגיע לדרגה רוחנית רוחנית גבוהה.

ובשיחות הרצי"ה - בראשית עמ' 77-78, שמות ע´ 380, 'עולת ראיה' ח"א עמ' עא-עב - מסביר שברכה זו מבליטה את מעלתה היתירה של האשה, שהיא מכוּונת יותר לרצונו של ה' יתברך, ולכן דווקא היא יכולה לומר "שעשני כרצונו". וזה שהנשים מחויבות בפחות מצוות, הוא מפני שמצד טבען הן מתוקנות יותר, ולכן נצרכות לפחות מצוות כדי לתקן את עצמן. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאדם נברא עפר מהאדמה, ואילו האשה נבראה מחומר זך יותר, מצלעו של האדם. כלומר, האשה מבטאת התפתחות נוספת מעל קומתו של האיש.

לפי זה הגויים הם במעלה יותר גדולה אפילו מנשים שהם פטורים ממצוות כלל וכלל..