סליחות לפי סדר יום יום

[אצרן]

האם יש בנמצא סליחות בכת״י קודם שנת רל״ה שמחולק לאמרה לכל יום כמו שבני אשכנז נוהגים.

בד״כ כל קונטרסי סליחות בכת״י עד מאה ה׳15 - מחולקים לפי סוג הסליחות, כל הפתיחות, פזמונות, עקידות, שלמונית, וכו׳. בלי יוצא מן הכלל.

אבל מעת המצאת הדפוס, נדפסו הרבה סליחות, וכולם מחולק לפי יום. ולא לפי סוג הסליחות.

לפי מחקרו של דניאל גולדשמידט, נדפסו י״ג מנהגי סליחות - לקהילות אשכנזית באירופה מעת המצאת הדפוס (רל״ה - פייבו די שקו)

ליטא - רייסין / וואהלין,
פולין,
פרנקפורט דמיין,
עלזאס,
נירנברג,
וורמייזא,
פלאס,
שוואבין-שווייץ,
קוילין (גרמניה)
וויניצאה (איטליה)
בהמען-אונגארין,
פוזנא - הורדנא,
פראג

כל אלו ממנהגי הנ״ל יש להם סדר לכל יום, ולא מצאתי בירור מתי התחילו לחלק הסליחות ואיזהו לומר לכל יום ויום?

[ההוא גברא]

סליחות מנהג האשכנזים באיטליה קבע מהר"ז יענט מעט לפני תקופת הדפוס, נדפס בסוף מנהגי מהר"י טירנא מכון ירושלים.
(הקובע של מנהג וורמייזא היה החוות יאיר בשנת ת"ס בערך, אבל מסתמא לא חיפשת דברים מאוחרים כאלו).
בערב ר"ה וצום גדליה וערב יו"כ ותפילות יו"כ היה סדר קבוע כבר בזמן המהרי"ל בוורמייזא ובמגנצא, עיין כרך המבוא לספרי מהרי"ל
לאותם זמנים מצאנו כבר סדר הסליחות של מהר"ם מרוטנבורג, בהגהות מיימוניות לסדר התפילה ברמב"ם.

יש במינכן כ"י אחד של סליחות מסודר לפי ימים שאינו זהה עם אף אחד מן המנהגים הנדפסים.

[אצרן]

סליחות מנהג האשכנזים באיטליה קבע מהר"ז יענט מעט לפני תקופת הדפוס, נדפס בסוף מנהגי מהר"י טירנא מכון ירושלים.
(הקובע של מנהג וורמייזא היה החוות יאיר בשנת ת"ס בערך, אבל מסתמא לא חיפשת דברים מאוחרים כאלו).
בערב ר"ה וצום גדליה וערב יו"כ ותפילות יו"כ היה סדר קבוע כבר בזמן המהרי"ל בוורמייזא ובמגנצא, עיין כרך המבוא לספרי מהרי"ל
לאותם זמנים מצאנו כבר סדר הסליחות של מהר"ם מרוטנבורג, בהגהות מיימוניות לסדר התפילה ברמב"ם.

יש במינכן כ"י אחד של סליחות מסודר לפי ימים שאינו זהה עם אף אחד מן המנהגים הנדפסים.

גם סדר סליחות ר"ז יענט אינם כמנהג איטליה, ונציה, מדפוסי רל"ה, פאנו רס"ה, ונציה רפ"ז

סליחות איטליה - פאנו

איך נפתח פה לפניך דר מתוחים א
אנשי אמנה אבדו באנו בכח מעשיהם ב
אנשי אמנה עברו מרוב עונינו גברו ג
אין מי יקרא בצדק ד
במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה ה
יושב בגבהי מרומים ומביט בעמקי הדומים ו
תבוא לפניך שועת חנון ז
אין כמדת בשר מדתך, איה קנאתך ח
אזון תחן והסכת עתירה ט
ישראל נושע בה' תשועת עולמים טו
אודה עלי פשעי לצור מעזי ומושיעי טז
ה' ה' - אזכרה אלקים ואהמיה י
אדון בינה הגיגנו יא
אקרא בשמך להחזיק בך אתעורר, בתפלה אשמור יב
איה כל נפלאותיך הגדולות והנפלאות יג
אנחנו החומר ואתה יוצרנו אמתך וחסדך תמיד יצרונו יד
אם עונינו רבו להגדיל יז
אך בך מקוה ישראל יח
ארכו הימים ודבר (כל) חזון, ארמון נוטש יט
מלאכי רחמים משרתי עליון כ
איככה אפצה פה כא/צה
אז קשתי וחרבי אוני לא מרבי כב
אפס הוד כבודה כג
אליך נשואות עינינו, בכל פינה ופינה אשר זריתנו כד
חננו ה' חננו - אלה בשלישמו כה
אל נא רפא נא תחלואי פוריה כו
אריה ביער דמיתי ונמשלתי בחובי כז
אתה (הוא) מקדם אלקינו (מלכינו) אדונינו כח
אויתיך קויתיך מארץ מרחקים כט
רועה ישראל האזינה - "אל אחסר ה' רועי" ל
אריד בשיחי, בשיחי לגוחי, לגוחי בהשיחי לא
אל ימעט לפניך את כל התלאה לב
ה' שמעה - אם עברנו תורות וחלפנו חוקים לג
אליך צורי כפי שטחתי וגודל וגובה לב הנחתי לד
היום כמה רבבות לה
ה' אלקי צבאות יושב הכרובים - בטית לו
ה' אלקי צבאות נורא בעליונים לז
אדון כתקח מועד (אדון מועד) מרובים צרכי לח
אדון בפקדך אנוש לבקרים לט
אדון בשפטך אנוש רמה (אנוש רמה אדון) מ
אך במתח דין ומרוץ חבל מא
אך בך לדל מעוז בצר לו מצוא סתר מב
אל באפך פן תמעיט מג
אוילי המתעה מרגיז ומחטיא מד
אל נא תיסר באי עדיך מה
אדון דין אם ידוקדק, בחקר פועל אם יבדק מו
אורך ואמתך שלח (חסר ו׳) אמונך בטוב הצלח מז
אשפוך שיחי לפניך צורי, בלב נשבר ונדכא מח
אליך האל עיני כל יציר תלויות מט עג
אלקים בישראל גדול נודעת נ
ה' אלקי רבת צררוני מנעורי, בקשתיך אמצת לבי נא
אלקים אל דמי לדמי אל תחרש ואל תשקוט למתקוממי נב
את הקול קול יעקב נוהם נג
אני עבדך בן אמתך ברוב חסדך נד
אמונים בני מאמינים הנאמנים בבריתך נה
שופט כל הארץ נו
אלה אזכרה ונפשי עלי אשפכה נז
זכור ברית אברהם - אבדנו מארץ טובה נח
תפלה תקח נט
עם ה' חזקו ונתחזקה, וקראו אל אלקים בחזקה ס
אמנת מאז ארשת ניב שפתים בתפלה ותחנון דפוק סא
אבלה נפשי וחשך תארי סב
את צום השביעי וצום החמישי סג
אלקים אין בלתך לדור דורים ממשלתך סד
תשוב תרחמנו ושוב שבותינו כנאמיך סה
אז בהר מור רץ יונת אלם סו
הורית דרך תשובה - אז מאז הקדמת תשובה סז
אוילים מדרך פשעם סח
תורה הקדושה התחנני בבקשה סט
אליך לב ונפש נשפך כמים (לב ונפש נשפוך) ע
את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי, בעד עונות לכפר עא
אם אמרי אשכחה מרי שיחי עב
אליך ה' שועתי בצר (בצרתה) לי (בגלותי) א-ל קראתי עג
ארח צדקה ועלמות נחית דבריך עד
אל הר המור גבעת הוריה עה
שחר קמתי להודות לך אלקי תהלתי עו
גדול עוני ולחטוא הוספתי עז
מלך מלכים ורם על רמים, שוכן שחקים עח
אשת נעורים האהובה עט
אתה הרואה בעלבון נעלבים פ
ארכן וקצרן לא יחדל וימנע פא
אטתי מטתי מרוב צער ותוגה (מרוב צוקה ודאגה) פב
אתה חלקי וצור לבבי, אויתיך בלילה על משכבי פג
באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל פד
אשמרה אליך עוזי, אלם לפני גוזזי פה
שבת הכסא אשר למעלה מנושא פו
תחרות רגז הניח פו
איתן למד דעת, טרם לכל מודעת פז
שחרנוך בקשנוך יוצר הרים פח
מקוה ישראל מושיעו בעת צרה שומרו וצלו פט
אני קראתיך כי תענני צ
תערוג אליך כאיל על אפיקים צא
שוממתי ברב יגוני צב
אב לרחם ורב סלוח חוללתנו צג
אזרחי מעבר הנהר צד
לך ה' הצדקה תלבשת כי אמת עשית ולנו הבושת צה
שערי שמים בלולי אש ומים צו
אבדו חכמי גזית ויושבי גנים צז
אז טרם נמתחו נבלי שכבים צח
תאות נפש ולב געגוע וערג צט
אזעק אל אלקים קולי, בקר אערך בעד קהלי (אקרא) ק*
תוחלת ישראל חסד לא נעזב קא
אודה עלי חטאתי פני צור ישועתי קב
תא שמע מרי דעלמא קב
ה' שומרי לביתך נאוה קג
אם אפס רובע הקן - אוהל רקן אם שכן (אוהל שכן) קג*
כי הנה כחומר ביד היוצר (יותר) קד
ירצה צום עמך קה
אנא ה' הנכבד והנורא סלח נא לעון עם זו קו
אנא חטא העם הזה חטאה גדולה בינך ובינם קז
אמנם אלקי עולם בגדנו בך בגלוי ונעלם, גשנו קח
אפס מזיח מחבב ומכפר קט
אכפרה פני מלך רב הנה נא אאל קטו
אפסו אשים ובטלו קרבנות קטז
תגרת יד אסוף וכעס הפר, תאות הורים זכור קי
אני הוא השואל, בעד בית ישראל קי
מפלטי אלי צורי סתרי ומגיני קיא
אדברה תחנונים כרש ואבכה קיב
שרי קודש היום איש ברעהו נתאחד קיב
איך אשא ראש וארים פנים קיג
אבל אנחנו חטאים ואשמים קיד
אריאל בהיותו על מכונו ומוסדו קיז
אמנם אנחנו חטאנו והעוינו, בגד בגדנו קיח
אני הוא המדבר בקרבי משתבר קיט
אהבת עזוז ותוקף חבה, ברית נעורים זכור וחסד תאוה קכ
תעלה תפלתינו למעון שמיך קכא
משאת כפי מנחת ערב רצה נא בכושר קכב
ותיק וחסיד אתה תתעטף חסידותיך קכג
אבואה אשתחוה ואכרעה, בקש רחמים בעד נהלאה קכד
אלקי העברים נקרא בכל דברים, בלבות נשברים קכה
אמונת אומן עצות מרחוק קכו

[אצרן]

שוב מצאתי סדר סליחות כמנהג אונגארן / פראג -
נדפס בשנת רצ״ה. ע״י שלמה בר גרשום

כמו״כ יש סדר סליחות כמנהג פוילן דפוס קראקא
נדפס בשנת רצ״ו.

סליחות הראשונה כמנהג ווירמיישא, הוא משנת תע״ד ע״י ר׳ סיני לואנץ.

[ההוא גברא]

סליחות מנהג האשכנזים באיטליה קבע מהר"ז יענט מעט לפני תקופת הדפוס, נדפס בסוף מנהגי מהר"י טירנא מכון ירושלים.
(הקובע של מנהג וורמייזא היה החוות יאיר בשנת ת"ס בערך, אבל מסתמא לא חיפשת דברים מאוחרים כאלו).
בערב ר"ה וצום גדליה וערב יו"כ ותפילות יו"כ היה סדר קבוע כבר בזמן המהרי"ל בוורמייזא ובמגנצא, עיין כרך המבוא לספרי מהרי"ל
לאותם זמנים מצאנו כבר סדר הסליחות של מהר"ם מרוטנבורג, בהגהות מיימוניות לסדר התפילה ברמב"ם.

יש במינכן כ"י אחד של סליחות מסודר לפי ימים שאינו זהה עם אף אחד מן המנהגים הנדפסים.

גם סדר סליחות ר"ז יענט אינם כמנהג איטליה, ונציה, מדפוסי רל"ה, פאנו רס"ה, ונציה רפ"ז

סליחות איטליה - פאנו

איך נפתח פה לפניך דר מתוחים א
אנשי אמנה אבדו באנו בכח מעשיהם ב
אנשי אמנה עברו מרוב עונינו גברו ג
אין מי יקרא בצדק ד
....

איני יודע מאיזה דפוס מאוחר העתקת את הרשימה, אבל אין זו רשימת פאנו רסה!

סליחות האשכנזים באיטליה המקוריות הן כמו מהר"ז יענט. אלא שבדפוס מכון ירושלים העתיקו מכ"י משובש קצת (כבר בתחילתו השמיטו מחמת הדומות את אנשי אמנה עברו, ובעוד כמה מקומות לא קראו נכון).
[הרשימה שלך בפרט כתובה שלא לפי סדר הסליחות והסדר משובש קצת. כמו שמוכיחות האותיות, אחרי ט באות טו-טז. וכא שלך איככה אפצה רשום שלא במקומו בין הפזמון לחטאנו של היום הקודם, וכדומה]
, הרשימה שלך מועתקת מדפוס מאוחר ומצונזר. והצנזורה שלהם שונה מהרגיל. סתם צנזור מוחק כמה שורות, אבל הם החליפו לסליחה אחרת. לכן יש הרבה שינויים ממהר"ז יענט. אבל פאנו רסה עדיין מתאים למהר"ז יענט.
כך, ביום ג' בדפוס פאנו עדיין אמרו ישראל עמך ואני יום אירא (בצילום דפוס פאנו שבידי הן מחוקות בחציין על ידי הצנזור), וברשימה שלך במקומן אקרא בשמך ואנחנו החומר. למה דוקא הן? מפני שבמקור הן ליום ז', והוא נדיר מאוד. (ובמנהג המאוחר המצונזר חזרו עליהן פעמיים כשיש יום ז', ולכן הן חסרות ברשימתך).
גם בערב ראש השנה היה משהו כזה, אבל ברשימה שלך הבאת גם את הסליחות המקוריות וגם את תחליפיהן! (אורך ואמתך, אליך האל [במקור יום ב' דעשי"ת], אלהים בישראל)