יעקל כתב:חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?
יעקל כתב:יש לך מקורות שמדברים על זה, על זה שכך נוהגים המדקדקים ?
יעקל כתב:חוץ מחצה"ק וויזשניץ, בעוד אלו קהילות חסידיות נהוג לענות בהב"ש בעלייה לתורה ?
כדכד כתב:יש לא עונים (מעודי לא שמעתי אשכנזים שעונים) . כנראה כדי לצאת ידי חובה בברכות להחשיבן למאה ברכות (סברא שלי ואולי אינה נכונה)
כמהים_ כתב:מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.
הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?
עושה חדשות כתב:כמהים_ כתב:מקובל לומר שהוא קלירי, איני זוכר אם יש ראיה ברורה.
הוא נמצא גם במחזור רומא, אז אולי אפשר למצוא ביאור בקמחא דאבישונא?
יש"כ.
מה הסיבה לומר שהוא מהקלירי?
עזריאל ברגר כתב:הנסתרות - ראיתי מציינים לדברי א' המפרשים שפסוק זה הוא עניית הקהל (עם ישראל) למשה רבינו על הדברים שהוא אמר לפני כן.
ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי מאמר פסוק זה הנסתרות וגו', הוא מאמר המקהלה (קאָהר), והיא תשובת ישראל אל משה, ובזה קיימו עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת באמרם. הנסתרות לה' אלהינו והנגלות וגו', ומי שיעבור בסתר יהיה משפטו בידי ה' לבדו היודע תעלומות לב, ואין אדם יודע טומנתי של חברו, אבל אם תהיה בגלוי יהיה חוב לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה בהם דין יענשו הרבים על פשעי היחיד. ובזה אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובא על מקימו הראוי אחר חתימת משה את דברי הברית. וסמוכים לזה ממה שנוהגים שהקורא בתורה בצבור, במקרא זה הוא מגבי' קולו בו יותר מבמה שלפניו; וגם מה שהקורא מגבי, קולו במקרא השקיפה ממעון קדשך בכי תבא, נראה שהוא זכר לקריאת פרשה זו בזמן הבית בוודוי מעשרות, שאמרו בירושלמי דעד השקיפה היו אומרים בקול נמוך ומכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה
עזריאל ברגר כתב:ראה לקוטי-אמרים ("תניא") חלק א פרק מט, שנותן מענה לשאלתך הראשונה.
ולשאלתך השניה - זכורני שראיתי כתוב שההתבוננות באריכות בגדלות ה' שלפני תפילת שחרית - משאירה "רשימו" לכל היום, ולכן למנחה וערבית מספיקה הכנה קצרה.
יעקל כתב:איפה המקןר בקדמונינו ז"ל למנהג שיש בק"ק שבעל הקורא ירים את קולו בפסוקים הבאים :
- ואתם הדבקים
- ואכלת ושבעת
-השקיפה ממעון קדשך
-הנסתרות לה'
יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?
יעקל כתב:השאלה איך קשורה אחדות ה' בעולם הזה ובעו"הב לשערי מזרח...
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?
כן הוא בנוסח חב"ד, בד' צרויה (אבל יתגדל ויתקדש - שניהם בד' פתוחה).
יעקל כתב:
ואגב, מיהו המכונה ידיד ? אבקש מ"מ ....
יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?
עקבי כתב:יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?
מה ענין ליתגדל ויתקדש? האם יש זיקה בין פיעל והתפעל?
אגב, כאן המקרא בהחלט מעיד על דל"ת מנוקדת בפתח (מלכים א פרק ח פסוק סד):
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
ולגבי השאלה על נוסח הברכה, שניהם מופיעים כבר בכתבי יד של אשכנז מהמאה ה-13. נרשם אצלי עוד 12 כת"י עם נוסח הברכה וב7 מהם מנוקדת בפתח וב5 מהם בצירי. וגם בדפוס איטליה שנת ר"נ (עמ' 77 באוצר החכמה) מנוקדת בצירי.
יעקל כתב:עקבי כתב:יעקל כתב:הישנם מדקדקים שגורסים "אשר קידש ידיד מבטן" בדל"ת צרויה במקום פתוחה כמו ביתגדל ?
מה ענין ליתגדל ויתקדש? האם יש זיקה בין פיעל והתפעל?
אגב, כאן המקרא בהחלט מעיד על דל"ת מנוקדת בפתח (מלכים א פרק ח פסוק סד):
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
ולגבי השאלה על נוסח הברכה, שניהם מופיעים כבר בכתבי יד של אשכנז מהמאה ה-13. נרשם אצלי עוד 12 כת"י עם נוסח הברכה וב7 מהם מנוקדת בפתח וב5 מהם בצירי. וגם בדפוס איטליה שנת ר"נ (עמ' 77 באוצר החכמה) מנוקדת בצירי.
מה נעשה שכו"כ נוסחאות בנוסח התפילה מקורן בפסוקי כתה"ק ובכל זאת באו חלק מחכמי קדמוננו ופסקו לנסח אחרת, כמו זכרנו לחיים עם למ"ד פתוחה שמקורו בפסוק כל הכתוב לחיים - על ל' פתוחה - בי-ם ...
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים