מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?.
מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?
שבטיישראל כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?
סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.
אם זכרוני אינו מטעני יש ע"ז מאמר ארוך בספרו של זימר.
לעומקו של דבר כתב:שבטיישראל כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?
סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.
אם זכרוני אינו מטעני יש ע"ז מאמר ארוך בספרו של זימר.
שבט"י, אף את ההודעה הקודמת להודעה שלך אינך קורא?
שבטיישראל כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?
סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.
בקרו טלה כתב:שבטיישראל כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" - שאחד מגדו"י התבטא עליה "מנוח עם הארץ היה", מבטן מי יצאו הדברים?
סיפור קדום מאוד !!
אאל"ט מובא גם בכתבי האריז"ל.
פרי עץ חיים - שער מקרא קודש - פרק ג
בשבת וי"ט אין לומר בהם יום המנוח הזה, כי אם בשבת או בחג, סימן אמר לי מורי ז"ל, מנוח ע"ה היה
מיללער כתב:ד. על הנוסח "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" יש באחד מהגהות הנפלאות של בעל חשק שלמה על הש"ס בענין חטאת קודמת לעולה שלכן אנו אומרים "ומוספים כהלכתם" ולא "כסדרן" כיון שסדר הכ' אינו כהלכה.
מיללער כתב: ה. על הנוסח "ג' עשרונים לפר וכו' ויין כנסכו" למה לא נמנו ג' המדות של ניסוך היין לפי סוג הקרבן כמו הסולת, כמדומני שגם זה נכתב בהגהות חשק שלמה משום שיש במנחת העומר שינוי בשיעור העשרונים ולכן צריכים לבטא את המדות, משא"כ שיעור היין שווה בכל הקרבנות.
איש_ספר כתב: אשמח לקבל הערות מהמשתתפים כאן.
מרדכי וינטרויב כתב:פייטני ארץ ישראל חיברו שבעתות גם לשבתות רגילות (קיימים גם מחזורי יוצרות לסדרים תלת-שנתיים ולפרשות שנתיות).
נוסח א"י לא ציין כלל.
בקרו טלה כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" -..
ברכי יוסף אורח חיים סימן תפז
ג. את יום המנוח הנה וכו'. כתב הרב חק יעקב והביאו בספר יד אהרן, שהרמב"ם כתב בנסח הברכה את יום השבת הזה וכו', ע"ש. ואחד הרואה דברי הרמב"ם עיניו יחזו בנסח ברכות האמצעיות כתב כמה זימני את יום המנוח הזה. וכ"כ בשמו בספר בית דוד סי' רס"ג. ובספר פסח מעובין אות קל"ב כתב דהאומרים דרך צחות מנוח עם הארץ היה, לאו שפיר עבדי, מאחר דרש"י מאור הגולה (ביצה יז א ד"ה ואומר קדושת וכו') כתב את יום המנוח. עכ"ד. ולא זכר דהרמב"ם והטור ומרן כתבו נמי את יום המנוח כרש"י.
יהודהא כתב:בקרו טלה כתב:מיללער כתב:א. בזכרוני שיש אימרה שנונה על הנוסח של "יום המנוח הזה" -..
ברכי יוסף אורח חיים סימן תפז
ג. את יום המנוח הנה וכו'. כתב הרב חק יעקב והביאו בספר יד אהרן, שהרמב"ם כתב בנסח הברכה את יום השבת הזה וכו', ע"ש. ואחד הרואה דברי הרמב"ם עיניו יחזו בנסח ברכות האמצעיות כתב כמה זימני את יום המנוח הזה. וכ"כ בשמו בספר בית דוד סי' רס"ג. ובספר פסח מעובין אות קל"ב כתב דהאומרים דרך צחות מנוח עם הארץ היה, לאו שפיר עבדי, מאחר דרש"י מאור הגולה (ביצה יז א ד"ה ואומר קדושת וכו') כתב את יום המנוח. עכ"ד. ולא זכר דהרמב"ם והטור ומרן כתבו נמי את יום המנוח כרש"י.
גם ברצה והחליצנו בברכת המזון הרמבם גורס "מנוח". אבל ברוב ההוצאות אינו כך.
וגירסת "מנוח" מופיעה בהוצאת הרמבם השלם -של חבד- ולטענתם הוא מוגה ומדוייק יותר מאחרים,
ויש לגירסה זאת הגיון, שכן הרמבם מכנהו כך מספר פעמים כנ'ל.
וכדאי לעקוב אחר שינויי הגרסאות.
...ירושלים", ואומר באמצע בשבת "אלהינו ואלהי אבותינו, רצה והחליצנו במצוותיך ובמצות יום המנוח השביעי הזה, ונשבת בו וננוח בו כמצות רצונך, ואל תהי צרה ויגון ביום מנוחתנו";
ברכות פרק ב'.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים