HaimL כתב:העניין מוקשה ביותר.
קודם כל, איך שייך לומר שבמזמורי תהלים יש מקרא משנה ותלמוד. דבר שני, ל"ל למרדכי קטן לומר psalms בלטינית, במקום בלשה"ק.
ועוד, שלא אמר היכן בתהלים אומרים, וגם שהמנהג הפשוט לומר ויברך דוד ושירת הים שאינם מתהלים.
יישר כח ותודה רבה על ההערות המחכימות.
סדר המסכתות בספר מרדכי קטן אחיד בדרך כלל בין כתבי היד שלו, על סדר ספר המרדכי שאותו הוא קיצר. הסדר הוא: נזיקין, מועד (ובסופו חולין ברכות
ע"ז),
נשים, ומסיים בהוספה שהוסיף על המרדכי "הלכות קטנות".
הלכה זו של "לעולם ישלש אדם שנותיו" נאמרה לראשונה כבר בגמ' ובתוס' ובמרדכי ומרדכי קטן מסכת ע"ז פרק ראשון לפני אידיהן, וכבר שם נתבארו הדברים היטב במרדכי קטן כפי המבואר במקור ההלכה בתוספות ומרדכי, שזה קאי על פרשת קרבנות, איזהו מקומן, וברייתא דר"י
ספר מרדכי קטן מסכת ע"ז פרק ראשון רמז תשצד
<ו> [יט: רי"ף סי' אלף ריא] שליש במקרא שליש במשנה כו'. אומר ר"ת דעתה תלמוד שלנו בלול ומספיק לכל (סנהדרין כד.). ועוד, שאנו קורין בכל יום פרשת קרבנות, ומשנת איזהו מקומן, וברייתא דר' ישמעאל. (תוספות שם ד"ה ישלש)
ממילא כאשר הגיע מהר"ש שליטשטט ז"ל להלכה הכפולה בפעם השנייה במרדכי במסכת קידושין, לא ראה עוד צורך להאריך הרי הוא קיצור, לכן כאן עשה קיצור של קיצור כללות העניין באופן הנ"ל בחכמתו, לספר ולהודיע מנהג לשון הקהילות בארצו (הוא מנהג ריינוס) שקוראים לכל מה שקודם יוצר אור (כולל מה שקודם ברוך שאמר) בכינוי אחד "שלמייש", על שם העיקר שזה התהילים, אם כי באמת בנוגע להלכה של 'ישלש אדם' וודאי זה קאי רק על ההתחלה שזה פרשת קרבנות ומשנת ר' ישמעאל וברייתא די"ג מידות (כפי שביאר להדיא קודם לכן במס' ע"ז).
כעניין זה האחרון כ"כ הרב בן המחבר, ותשו"ח לחכמים הנכבדים על הידיעות החשובות והיקרות.