לראשונה - זמירות שבת מוגהות ע"פ כ"י ודפו"י

[ש_ק]

משום מה האתר הפסיק לשלוח לי עדכונים מהאשכול.

אנחנו עדיין עובדים על הזמירות, אולי לא בקצב מהיר מספיק, אך כפי שמצטייר הוא ייצא לאור בס"ד בחצי השנה הקרובה.
לא היינו מודעים לציטוט הנ"ל מר' אלעזר אזכרי. תודה על הבאתה לתשומת ליבנו.
הנחת העבודה שלנו עד עכשיו היתה ש'ידיד נפש' ככל הנראה מרא"א משום שהשיר מובא בפנקסו של רא"א יחד עם עוד שלושה שירים, שבאחד חתום 'אלעזר' ובשני 'אזכרי', והשירים דומים זה לזה בכמה אופנים.

[לבי במערב]

שמא י"ל כבר?
אם כן, מה מחירו וכיצד ניתן להשיגו?

[לענין]

שמא י"ל כבר?
אם כן, מה מחירו וכיצד ניתן להשיגו?

אפשר להשיג במייל שהוזכר די בתחילת האשכול.

[לבי במערב]

ייש"כ.
[לא הבנתי בתחילה כלפי איזה זמירות הדברים אמורים שם; ת"ח שהארת את עיני].

[הוד_והדר]

יש כאן למישהו הזמירות הזה בקובץ פי די עף לשימוש אישי?

אפשר לענות גם באישי

תודה להמסייע.

[יבנה]

רישום הספר בספה"ל https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALE ... 205171/NLI

[חיימקה]

זה יצא בתשע"ג, ובראש העמוד כתב לנו העתיד להמו"ל שבתשע"ח עדיין לא יצא.
מסתמא אם היה יוצא הוא היה מעדכן כאן!

[לענין]

הזמירות שבידי הם כבר מהדורא שניה.

[איש_ספר]

מתוך שלשה גליונות של 'לקראת שבת' של הפלס
א. מכתב מהרב משה וויצמן תגובה לכתבה של הרב מ' חבר.
ב. מכתב מהרב אבי"ש ברא"ד, תגובה לדברי הרב משה וויצמן
ג. תגובה מהרב משה ויצמן לדברי הרב אביש בראד.

דבר בקדשו 1.png (189.01 KiB) נצפה 3631 פעמים

[איש_ספר]

דבר בקדשו 2.jpg (112.12 KiB) נצפה 3628 פעמים

דבר בקדשו 3.jpg (552.6 KiB) נצפה 3631 פעמים

[איש_ספר]

1.404.jpg (2.23 MiB) נצפה 3628 פעמים

[האויצרניק]

יישר כח על האשכול הנפלא אלייו התוודעתי זה עתה

העיר את תשומת לבכם, מסורת אצל אמו"ר שליט"א מבית אביו (אשר משכנו היה בגליציה) ששינה בג' מקומות מהנוסח המקובל, ולא מצאתי מקורתיו

א. בנוסח "שלום עליכם" אומר 'שלום עליכם מלאכי השלום" במקום "מלאכי השרת"

ב. בזמירות "כי אשמרה שבת" במקום "המִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים" שינה ל"המשמחים בו שמחה משיגים"

ג. באותם זמירות במקום "מֵחֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית" שינה ל"מחל מלאכה בו סופו לשירות"

אגב יש הרבה שינויים מינוריים בין המקור המובא בויקי' לבין המודפס בסידורים

[איש_ספר]

עי' בזמירות של בן מנחם שבאוצר.

וע"ע כאן.

[עץ הזית]

ואוסיף שאדרבה, מזה מוכח דוקא ש'הדוך קמי' הוא כן מדונש, כי דרך זו ייחודית לדונש ושאר המשוררים לא העזו לעשות כך. אלא ששני הבתים 'א-להי תן' ו'הדוך קמי', אף שדונש כתבם, הם אינם חלק מדרור יקרא אלא משירים אחרים, ולכן אין בהם את חתימת המשורר כמו שאר בתי דרור יקרא.

'א-להי תן' הוא משיר אחר??

[מגדל]

במהדורה שבאוצר נאמר שנדפס בה שוב מה שהו"ל פכטר. כנראה שהדפיסו רק את קטעי המוסר, ולא את קטעי היומן האישיים. (לצערי 'מצפונות צפת' אינו תח"י).

כתה"י הכולל חלק מהיומן וכן את ידיד נפש בכתב יד רא"א נמצא כאן:
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H000092726

ידיד נפש 14.PNG

שפחת עולם?

[צופה_ומביט]

כן.
"והיתה לך שפחת עולם".

[כדכד]

יישר כח על האשכול הנפלא אלייו התוודעתי זה עתה

העיר את תשומת לבכם, מסורת אצל אמו"ר שליט"א מבית אביו (אשר משכנו היה בגליציה) ששינה בג' מקומות מהנוסח המקובל, ולא מצאתי מקורתיו

א. בנוסח "שלום עליכם" אומר 'שלום עליכם מלאכי השלום" במקום "מלאכי השרת"

ב. בזמירות "כי אשמרה שבת" במקום "המִתְאַבְּלִים בּוֹ הֵם אָחוֹר נְסוֹגִים" שינה ל"המשמחים בו שמחה משיגים"

ג. באותם זמירות במקום "מֵחֵל מְלָאכָה בוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית" שינה ל"מחל מלאכה בו סופו לשירות"

אגב יש הרבה שינויים מינוריים בין המקור המובא בויקי' לבין המודפס בסידורים

בב' וג' ראיתי כמה סידורים מופיע בהם שינוי זה או דומה לזה
חושבני שטעם המשנים הוא כדי לשיר על רבוי הטובה ולא על רעת המחלל.
מסתמא המקור חסידי
כן שמעתי בנוסח "אל מסתתר" בהרבה חסידויות שרים "ומייחד אלוף יראה מאורות" במקום "ומפריד.. לא יראה..."

[צופה_ומביט]

לגבי א' כמדומה בסידורים נכתבו שניהם, שלום עליכם מלאכי השלום מלאכי השרת מלאכי עליון.

לגבי ב-ג אכן גם אני שמעתי נוסחאות ששינוי לצד החיובי:
המתענגים בו שמחה משיגים
מענג נפשו בו סופו לשארית.
וכיו"ב.

מה הכוונה "מחל מלאכה בו סופו לשירות"? שיהיה עבד משרת?

גם אני הבנתי טעמי השינויים האלה כדברי הרב כדכד,
ואוסיף עוד אחד:

בפיוט "אודה לאל לבב חוקר / שימו לב אל הנשמה" במקום "וַאֲשֶר נַפְשוֹ לֹא חִיָּה אֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר" יש שאומרים רק את החיוב: "וַאֲשֶר נַפְשוֹ חִיָּה יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר". וכמובן שמשמיטים שם את הבתים מסוג "ימצאה מטונפת" וכו'.

[כדכד]

אני זוכר בסידורים שראיתי בבית הראשון רק מלאכי השרת ובשאר הבתים מלאכי השלום
אמנם שמעתי מהאדמו"ר מבעלזא שליט"א שאומר "מלאכי השרת מלאכי השלום".

[צופה_ומביט]

יש חסידויות ששרים "מלאכי השלום מלאכי השרת", ובכל הבתים.

[עץ הזית]

אני הבנתי את "המתאבלים בו אחור נסוגים" שבשבת שבתוך האבלות נסוגים (במידה מסויימת) מהאבלות, ולא שכתוב כאן שהמתאבלים בשבת נענשים בנסיגה אחור (כפי שכנראה הבינו אלו ששינו).

[צופה_ומביט]

אני הבנתי את "המתאבלים בו אחור נסוגים" שבשבת שבתוך האבלות נסוגים (במידה מסויימת) מהאבלות, ולא שכתוב כאן שהמתאבלים בשבת נענשים בנסיגה אחור (כפי שכנראה הבינו אלו ששינו).

יפה, ומתאים גם לאבלות החורבן.
[כעי"ז מפרשים ב"כל מקדש שביעי" את הפסקה: "אוֹהֲבֵי ה' הַמְחַכִּים בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל בְּיוֹם הַשַׁבָּת שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ כִּמְקַבְּלֵי מַתַּן נַחֲלִיאֵל"].
ומתאים עם ההמשך: "כי יום שמחות הוא ותשמחני".

ולפי"ז הפיסוק צריך לכאורה להיות: "המתאבלים - בו אחור נסוגים". ובוודאי שכך צריך לפסק מי שרוצה לשיר בכוונה זו.

[מה שנכון נכון]

המתאבלים וכו' הכוונה לחוששים לשליטת מזל שבתי ביום ש"ק, והוא אינו אוהב את הנוהגים בעונג ושמחה אלא את הנוהגים בעצב. משא"כ 'לי יום שמחות הוא', ואיני חושש. (גם לגי' 'כי' כ"ה).

[יהושפט]

בנוגע לפיוט "יום שבתון" עולה מכל האמור לעיל שע"פ כתה"י עולה כי ככל הנראה הבית 'ומתוך ערפל' מקורי, והוחלף בבית 'ובאו כולם', ואילו הבית 'דיבר בקדשו' הוא המקורי, והבית החילופי 'דרוך בנעל' הוא תוספת מאוחרת שנוספה בשפתי רננות תקצז כנראה בגלל חסרון הבית הד' בנוסחם בפיוט, כשאי מקוריותו ניכרת גם מסיום הבית בתיבת "רוח" במקום "כוח" כבשאר הבתים. ע"כ תורף משנ"ת לעיל. ואוסיף כי בשפתי רננות מהדורת מכון איש מצליח כתבו כי בית זה הועתק מכת"י של מוהרש"ך בעל לחם הביכורים המו"ל של שפתי רננות, וא"כ יש להציע שאולי הוא מחברו. עוד אוסיף כי החרוז אמרו כאחד - ה' אחד, לא מתאים לגאון השיר ריה"ל [אינני בקי גדול בשירתו, אבל דומני שבכוחו הגדול הוא חורז כל פעם מילה אחרת].

אך כאן הבן שואל - וכמדומה שלא עמדו על זה לעיל - שמהלך הפיוט לפי המסקנה דלעיל יוצא משונה מאד, הרי פתיחת השיר היא בשבח השבת, והבית הראשון 'היום נכבד' הוא בשבח נתינתה במעמד הר סיני, לפי הנוסח הרגיל גם שתי הבאים 'ובאו' ו'דיבר' עוסקים באותה נקודה, ואז הבית האחרון הוא בקשה לעתיד לבוא, עם סיומת מעין הפתיחה המתייחסת למבול. לפי הגירסא המחליפה את שתי הבתים אזי הבית הראשון כאמור עוסק בעבר במעמד ה"ס, ומכאן ואילך עוברים לעתיד לבוא להצלחת עמ"י והכנעת האויבים עד שמגיעים לבית האחרון כנ"ל. אבל לפי המסקנה העולה מהאמור לעיל, הבית הראשון עוסק במעמד ה"ס, הבית השני 'ומתוך' עובר להרמת קרן ישראל והשפלת הצרים, ואז הבית הבא 'דיבר' חוזר שוב למעמד ה"ס, ושוב הבית האחרון לעת"ל. סדר משונה מאד, והבית 'ומתוך' חסר קשר במיקומו.

[איש_ספר]

ואוסיף כי בשפתי רננות מהדורת מכון איש מצליח כתבו כי בית זה הועתק מכת"י של מוהרש"ך בעל לחם הביכורים המו"ל של שפתי רננות, וא"כ יש להציע שאולי הוא מחברו.

גם זה כבר נזכר בדברי ר"מ וויצמן השלישיים.

[מה שנכון נכון]

ההצעה מוטעית. ר"ש הכהן כותב: "סימן שם הוי"ה ב"ה, ובספר כת"י מצאתי שהסימן יהודה". (ובלא"ה רחוקה מן הדעת).
בשפתי רננות איש מצליח לא כתבו שהבית הועתק מכת"י מהרש"ך, אלא שנוסף ע"י מהרש"ך מכת"י.

[יהושפט]

ההצעה מוטעית. ר"ש הכהן כותב: "סימן שם הוי"ה ב"ה, ובספר כת"י מצאתי שהסימן יהודה". (ובלא"ה רחוקה מן הדעת).
בשפתי רננות איש מצליח לא כתבו שהבית הועתק מכת"י מהרש"ך, אלא שנוסף ע"י מהרש"ך מכת"י.

אמת, עיינתי שוב ולכאורה זו כוונתם

[עץ הזית]

אך כאן הבן שואל - וכמדומה שלא עמדו על זה לעיל - שמהלך הפיוט לפי המסקנה דלעיל יוצא משונה מאד, הרי פתיחת השיר היא בשבח השבת, והבית הראשון 'היום נכבד' הוא בשבח נתינתה במעמד הר סיני, לפי הנוסח הרגיל גם שתי הבאים 'ובאו' ו'דיבר' עוסקים באותה נקודה, ואז הבית האחרון הוא בקשה לעתיד לבוא, עם סיומת מעין הפתיחה המתייחסת למבול. לפי הגירסא המחליפה את שתי הבתים אזי הבית הראשון כאמור עוסק בעבר במעמד ה"ס, ומכאן ואילך עוברים לעתיד לבוא להצלחת עמ"י והכנעת האויבים עד שמגיעים לבית האחרון כנ"ל. אבל לפי המסקנה העולה מהאמור לעיל, הבית הראשון עוסק במעמד ה"ס, הבית השני 'ומתוך' עובר להרמת קרן ישראל והשפלת הצרים, ואז הבית הבא 'דיבר' חוזר שוב למעמד ה"ס, ושוב הבית האחרון לעת"ל. סדר משונה מאד, והבית 'ומתוך' חסר קשר במיקומו.

כל השיר יום שבתון מרישא לגמירא מדבר על מעמד הר סיני.
וגם השלמת הכתב יד הישן.
מתוך ערפל - הוא הענן וערפל של מעמד הר סיני.
ועל עב הרים עם שפל - הוא הענן של אנכי בא אליך בעב הענן ועוד כמה מקומות שמוזכר 'ענן' שאמרו בריש אדר"נ משה עלה בענן ונתקדש בענן וכו'. עם שפל - שיצא ממצרים.
ומגדל צרי ארצה נופל - נראה שאלו מגדלי מצרים. (אבל זה אולי קצת דוחק).
עכ"פ כל השיר כולו על מתן תורה.
ולא נראה כלל שיש קשר לגוים שבזמן המחבר וכדומה.

[יהושפט]

בנוגע לפיוט "יום שבתון" עולה מכל האמור לעיל שע"פ כתה"י עולה כי ככל הנראה הבית 'ומתוך ערפל' מקורי, והוחלף בבית 'ובאו כולם', ואילו הבית 'דיבר בקדשו' הוא המקורי, והבית החילופי 'דרוך בנעל' הוא תוספת מאוחרת שנוספה בשפתי רננות תקצז כנראה בגלל חסרון הבית הד' בנוסחם בפיוט, כשאי מקוריותו ניכרת גם מסיום הבית בתיבת "רוח" במקום "כוח" כבשאר הבתים. ע"כ תורף משנ"ת לעיל. ואוסיף כי בשפתי רננות מהדורת מכון איש מצליח כתבו כי בית זה הועתק מכת"י של מוהרש"ך בעל לחם הביכורים המו"ל של שפתי רננות, וא"כ יש להציע שאולי הוא מחברו. עוד אוסיף כי החרוז אמרו כאחד - ה' אחד, לא מתאים לגאון השיר ריה"ל [אינני בקי גדול בשירתו, אבל דומני שבכוחו הגדול הוא חורז כל פעם מילה אחרת].

אך כאן הבן שואל - וכמדומה שלא עמדו על זה לעיל - שמהלך הפיוט לפי המסקנה דלעיל יוצא משונה מאד, הרי פתיחת השיר היא בשבח השבת, והבית הראשון 'היום נכבד' הוא בשבח נתינתה במעמד הר סיני, לפי הנוסח הרגיל גם שתי הבאים 'ובאו' ו'דיבר' עוסקים באותה נקודה, ואז הבית האחרון הוא בקשה לעתיד לבוא, עם סיומת מעין הפתיחה המתייחסת למבול. לפי הגירסא המחליפה את שתי הבתים אזי הבית הראשון כאמור עוסק בעבר במעמד ה"ס, ומכאן ואילך עוברים לעתיד לבוא להצלחת עמ"י והכנעת האויבים עד שמגיעים לבית האחרון כנ"ל. אבל לפי המסקנה העולה מהאמור לעיל, הבית הראשון עוסק במעמד ה"ס, הבית השני 'ומתוך' עובר להרמת קרן ישראל והשפלת הצרים, ואז הבית הבא 'דיבר' חוזר שוב למעמד ה"ס, ושוב הבית האחרון לעת"ל. סדר משונה מאד, והבית 'ומתוך' חסר קשר במיקומו.

בס"ד
סליחה על האיחור...
יש כאן משהו נוסף בסיסי, שמשום מה לא עלה כאן, בדיון הנכבד.
כל השיר יום שבתון מרישא לגמירא מדבר על מעמד הר סיני.
וגם השלמת הכתב יד הישן.
מתוך ערפל - הוא הענן וערפל של מעמד הר סיני.
ועל עב הרים עם שפל - הוא הענן של אנכי בא אליך בעב הענן ועוד כמה מקומות שמוזכר 'ענן' שאמרו בריש אדר"נ משה עלה בענן ונתקדש בענן וכו'. עם שפל - שיצא ממצרים.
ומגדל צרי ארצה נופל - נראה שאלו מגדלי מצרים. (אבל זה אולי קצת דוחק).
עכ"פ כל השיר כולו על מתן תורה.
ולא נראה כלל שיש קשר לגוים שבזמן המחבר וכדומה.
לכן תמוה מאוד ההוספה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'.
לא קשור כלל לשיר.
אודה לך אם תחכימני בזאת, בודאי בקי אתה ממני!

יישר כח!
אבל אינני מסכים כלל עם פירושו של אוהב ציון א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד. ב. לו יהי שאפשר לפרש כדבריו, שים לב להבדל בין השפה הפשוטה והברורה שבה כתובים שאר הבתים ומתייחסים למעמד ה"ס למבול ולעת"ל, לבית מעורפל ומליצי זה אם נפרשנו על מעמד ה"ס. לא כך היא מלאכת השיר.

[עץ הזית]

א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

[יהושפט]

א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

אכן. אני רואה שבאמת לא קראתי בעיון את האשכול

מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב, ובחל"ג שבתמונת הזמירות הענין לא נידון בכלל, רק כתבו בסתם "ארצה", האמת שכך מסתבר כי ההתחלה הרי בלשון עבר, אם כי בכל מקרה נופל הוא בלשון הווה ולא עבר, ואולי מחמת החרוז הקילו בזה.
עכ"פ איך שלא תהיה הגירסא, אני חושב שדי בטענה השניה שכתבתי לשלול את הפירוש שהוצע כאן.

[עץ הזית]

א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב,

בתמונה כאן רואים שכתוב ארצה.

[יהושפט]

א. "ומגדל צרי אראה נופל" הוא בבירור בבקשה לעתיד.

זה סיוע לכך שהגירסא המקורית אינה "אֶרְאֶה" אלא "אַרְצָה".

מה מקור הגירסא זו, בכת"י שהובאו כאן בתמונות לא רואים איך כתוב,

בתמונה כאן רואים שכתוב ארצה.

תודה

יש לך מידע מבחינת קדמות ואיחור, ממתי מופיע [לפי תיארוך כתה"י] ומתוך וממתי ובאו כולם?

[ידבר פי]

בפיוט יום שבת קודש בבית נשים נרות תדליקנה החרוז הוא כך
יגן בעדן זכותן
יום בא עת לידתן
ואם לא עברו ונזהרו אזי קרובה לידתן
והתמיהה פשוטה שב' חרוזים הם באותו מילה (לידתן לידתן) ושמעתי פעם שהנוסח הישן היה ואם עברו ולא נזהרו אזי קרובה מיתתן שזה ממש ד' המשנה בשבת לא ע"ב על שלש עבירות וכו' (שמשמעות הנוסח שלפנינו שבשכר זה קרובה לידתן הוא דבר חדש וצ"ע מקורו) ורק שינו את זה לא להזכיר את זה רק להזכיר דבר טוב (כעין השינויים שהוזכרו כאן) וזה הסיבה שיש קהלות שהתחילו רק מהבית תנו שבח ושירה.
האם ידוע למישהו על נוסח זה ואם יש לזה מקור?

[עץ הזית]

בפיוט יום שבת קודש בבית נשים נרות תדליקנה החרוז הוא כך
יגן בעדן זכותן
יום בא עת לידתן
ואם לא עברו ונזהרו אזי קרובה לידתן
והתמיהה פשוטה שב' חרוזים הם באותו מילה (לידתן לידתן) ושמעתי פעם שהנוסח הישן היה ואם עברו ולא נזהרו אזי קרובה מיתתן שזה ממש ד' המשנה בשבת לא ע"ב על שלש עבירות וכו' (שמשמעות הנוסח שלפנינו שבשכר זה קרובה לידתן הוא דבר חדש וצ"ע מקורו) ורק שינו את זה לא להזכיר את זה רק להזכיר דבר טוב (כעין השינויים שהוזכרו כאן)

אמת הדבר, וכן הוא בכל הספרים הישנים (לא רק כתבי יד אלא גם דפוסים קדומים).
לגבי החסרונות שבנוסח ה"מתוקן" הציע הרב ש_ק לתקן באופן אחר: "יגן בעדן זכותן, יום בֹּא קץ חבלתן, ואם נזהרו, ולא עברו, לבטח לדתן".
(אגב, תחילת הבית בנוסח המקורי הוא בלשון זכר [שמצאנו גם במקרא שמשתמשים בו גם לנקבות כמו "וכל הנשים יתנו יקר"] "נשים נרות ידליקו, וחוק נידות יחזיקו, והחלות יסיקו".)

[613מצו]

מישהו יכול לעזור באיך להשיג עותק (או קובץ)?
שלחתי מייל לכתובת באשכול לפני שבוע ואין מענה.
תודה!

[כן מסתבר]

'י-ה רבון' הנפוץ ובצידו הנוסח כפי שהדפיסו המחבר בחייו:

קה רבון.jpg

כדאי מאד לבדוק אם הדפו”ר במקרה זה שוה משהו, כשהמחבר עצמו מתלונן על כך שבדפוס שיבשו כמה שיבושים בכל שורה, ואף כתב חרוזים על תיסכולו הגדול מהטעויות שנפלו בהדפסת שיריו, בעצלות מדפיסיהם...