עזריאל ברגר כתב:תפילה בכחב - מנלן?!
פרנקל תאומים כתב:ר' ראובן חיים, מה מני יהלוך אם המלאכים יודעים לקרוא ארמית, הרי אפילו שהם קוראים ארמית, הלא הם אינם מבינים את מה שקראו.
מלה''ד, למי שאינו מבין יידיש, שהיכולת שלו לקרוא יידיש (שאותיותיה עבריות כידוע) לא מעלה ולא מורידה, שהרי אינו מבין את מה שקורא.
ר_חיים_הקטן כתב:הגמרא בשבת אומרת שאסור להתפלל על צרכיו האישיים בארמית, כי המלאכים אינם מבינים ארמית. אלא צריך להתפלל בלשון הקודש.
השאלה שלי היא האם זה נאמר רק על תפילות שנאמרים בפה או אפילו על תפילות שבכתב.
כעת הנפקא מינה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המנהג לכתוב קוויטעל (פתק) ולהדביק אותו לחורים של הכותל כסוג של תפילה. כאשר כותבים תפילה כזו, האם צריך לעשות זאת דוקא בלשון הקודש (או לפחות שלא בארמית), או שאפשר לעשות תפילה מסוג זה גם בארמית?
דרך אחת להסתכל על השאלה היא האם רק מלאכים אינם מבינים ארמית המדוברת, אלא יכולים "לקרוא" ארמית כתובה , או שהם אפילו לא יכולים "לקרוא" ארמית.
תא חזי כתב:מכיוון אחר - קמיעות, ישנם קמיעות רבים (ואפילו קערות השבעה ותפילה מזמן התלמוד עצמו) הכתובים לעתים בכמעין-נוסח-תפילה בארמית (וכן כללות עניין הקמיעות הוגדר על ידי כמה חכמים כ"תפילות שבכתב"), הוי אומר (דלכל הפחות אליבא דכותבי הקמיעות) יש מקום אכן לחלק בין תפילה בכתב לתפילה שבעל פה לעניין נוסח ארמית.
מגופת חבית כתב:תא חזי כתב:מכיוון אחר - קמיעות, ישנם קמיעות רבים (ואפילו קערות השבעה ותפילה מזמן התלמוד עצמו) הכתובים לעתים בכמעין-נוסח-תפילה בארמית (וכן כללות עניין הקמיעות הוגדר על ידי כמה חכמים כ"תפילות שבכתב"), הוי אומר (דלכל הפחות אליבא דכותבי הקמיעות) יש מקום אכן לחלק בין תפילה בכתב לתפילה שבעל פה לעניין נוסח ארמית.
איני יודע מה מצאו, אבל בזמן התלמוד היה אסור לכתוב קמיעות כזה כדאיתא להדיא בגמ' שבת דף קטו:....
הרי שהיו שכתבו כן באיסור, ויש לדון האם יש ראיה מעושי איסורים כזה מה מועיל ומה לא מועיל
[ליחושים בלשון ארמית מצינו כמה פעמים בש''ס]
מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה
תא חזי כתב:מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה
אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.
מגופת חבית כתב:תא חזי כתב:מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה
אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.
לא עיינתי כעת אבל מפורש בכל הראשונים שם שיש איסור לכתוב תפילות משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם
תא חזי כתב:מגופת חבית כתב:תא חזי כתב:מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה
אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.
לא עיינתי כעת אבל מפורש בכל הראשונים שם שיש איסור לכתוב תפילות משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם
גם אני לא עיינתי בכל הראשונים, בדיוק כמוך, אבל בשו"ת הרשב"א כן (והובא לעיל). וכך נפסק להלכה בש"ע.
אם כנים דבריך שיש איסור, והאיסור בעינו (כי לא הבהרת דבריך כלל מה מגמתך) - האם אין לך סידורים בבית? [הרשבא מתיר פסוקים ותפילות בסידורים, ואוסר פסוקים בקמיעות, ועל תפילות (שזה מסתמא סתם נוסחים ולא נוסח של חז"ל) לא דיבר]
עת לעשות לה' הפרו תורתך.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 64 אורחים