עצירות באמצע 'הודו'

[דרומי]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

[ישראליק]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

ראה ליקוטי מהרי"ח, סדר פסוקי דזמרה; מבואר בטוב טעם ודעת

[דרומי]

לא מצאתי שם מאומה בקשר לשאלתי

[ישראליק]

צודק, סליחה.

[אשר177]

בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

[יענקלה הכונס]

בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

א"כ מדוע ב"והא רחום" שבשני וחמישי החזן לא גומר כל קטע בקול?

[חרט]

וכיו"ב עצירות שונות בברכת 'אמת ויציב'
כגון: ומלכותו ואמונתו לעד קיימת"; "אחד מהם לא נותר"; "למלך קל חי וקים" ועוד.
כמובן, לא בכל בית כנסת עוצרים בכל המקומות הללו. אבל יש פה ויש שם.

[צורב מתחיל]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בסידור ווילנא יש סימון על בין הפרקים בתוך הודו, אינני יודע המקורות של הסידור ואולי זה קיים בעוד סידורים, אבל אולי העצירות קשורות לזה.

בפשטות כדי לשמור על הקצב של הציבור בקטע כ"כ ארוך.

א"כ מדוע ב"והא רחום" שבשני וחמישי החזן לא גומר כל קטע בקול?

אם אינני טועה, מנהג קלם היה אף ב'והוא רחום' שיסיים הש"ץ בקול רם לעצור בכל קטע. (ולהנוהגים לומר והוא רחום בלחש ודאי לא קשה מדוע לא סיים הש"ץ).

[סגי נהור]

דוקא בהודו יש מקומות הגיוניים לעשות עצירה. ראשית, בין החלק העיקרי שלקוח מדברי הימים לחלק הנוסף שהוא לקט פסוקים ממקורות שונים. שנית, בקטע מדה"י עצמו יש חלוקה בין הפסוקים שנאמרו בביהמ"ק בבוקר לפסוקים שנאמרו בערב (מ"שירו לה'" ואילך) וכמדומה בסידורים הספרדיים הנפוצים הוא אכן נחלק כך.

[דרומי]

יישר כח לכל המגיבים.

כמו שציינו יש כמה מנהגים באיזה פסוקים בדיוק מגביה הש"ץ את קולו.

הבאתי את המנהג שמזכיר בקצות השולחן לסיים בקול בפסוק "יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך".

ולכאורה אין בפסוק זה שום סיום לפי כל הסברות שהובאו כאן, וגם הסברא של לעצור את הקצב אינה, שכן זה ממש סמוך לסוף "הודו" ("כי גמל עלי").

ומעתה הדרא קושיא לדוכתא, האם טרח מישהו לבאר טעם מנהג זה והדומים לו.

[במנהגי חב"ד כתוב שהש"ץ אומר בקול את הפסוק "כי כל .. וה' שמים עשה" - וגם בזה לא מובן לכאורה].

[דרומי]

מענין לענין באותו ענין:

שמעתי שיש 'מנהג העולם' שבברכת 'יוצר אור' אין הש"ץ מסיים בקול את הפיסקא הראשונה המסתיימת במלים 'יפארוך סלה' (לפני 'תתברך לנצח').

האמנם קיים כזה מנהג? ומה טעמו?

[אשר177]

מענין לענין באותו ענין:

שמעתי שיש 'מנהג העולם' שבברכת 'יוצר אור' אין הש"ץ מסיים בקול את הפיסקא הראשונה המסתיימת במלים 'יפארוך סלה' (לפני 'תתברך לנצח').

האמנם קיים כזה מנהג? ומה טעמו?

העצירות בברכת יוצר אור הם מסביב לקדושה.

[דרומי]

אז יש כזה מנהג בפועל?

[אתי שפיר]

[במנהגי חב"ד כתוב שהש"ץ אומר בקול את הפסוק "כי כל .. וה' שמים עשה" - וגם בזה לא מובן לכאורה].

לכאורה פשר הדבר, כדי לדרבן את העולם להפסיק בין 'כל אלהי העמים אלילים' ל'והשם שמים עשה.

[לכשיבקע]

לגבי 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' נראה שהוא משום ההפסק הנדפס בסידורים, ואין לכאורה ללמוד מכך הלכה וכמ''ש תוס' בערבי פסחים (קד, ב ד"ה חוץ) שאין להוכיח ממה שיש בהפטרה פיסקה חדשה ב'נאמן אתה הוא', דהיו רגילים לומר שם פיוטים כדאי' במס' סופרים. ואמנם אין להוכיח מזה לדהכא, דהא לא מצינו שאומרים פיוטים באמצע פסוד''ז, שמא הפסק הוא מטעם אחר. וזכורני שנשאל הגרח''ק מדוע נוהג לומר בקול 'ה' ימלוך לעולם ועד' שבובא לציון, והשיב 'כך נוהגים אצלנו'.

[הכתב והמכתב]

לגבי 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' נראה שהוא משום ההפסק הנדפס בסידורים, ואין לכאורה ללמוד מכך הלכה וכמ''ש תוס' בערבי פסחים (קד, ב ד"ה חוץ) שאין להוכיח ממה שיש בהפטרה פיסקה חדשה ב'נאמן אתה הוא', דהיו רגילים לומר שם פיוטים כדאי' במס' סופרים. ואמנם אין להוכיח מזה לדהכא, דהא לא מצינו שאומרים פיוטים באמצע פסוד''ז, שמא הפסק הוא מטעם אחר. וזכורני שנשאל הגרח''ק מדוע נוהג לומר בקול 'ה' ימלוך לעולם ועד' שבובא לציון, והשיב 'כך נוהגים אצלנו'.

ההפסק בומצאת את לבבו נובע משום שבהרבה קהילות נהגו לשורר 'וכרות' ולומר פסוק בפסו' חו''ק ביום שיש ברית מילה.

[דרומי]

אכן ברור שזה מקור ההפסקה, ונשארה אח"כ בסידורים למרות שלא קיימו המנהג בברית.

ומעניין שבסידור 'תורה אור' חב"ד אין שום הפסקה והכל ממשיך ברצף מ"ויברך דוד" עד "במים עזים", ואכן מספרים שהאדמו"ר מהורש"ב לא היה מגביה קולו במלים "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".

אמנם בסידורו האישי של הרבי מליובאוויטש הוא סימן לעצמו עיגול במלים הללו, וכנראה הכוונה בסימון זה הוא שצריך להפסיק ולומר בקול (ויתכן שסימן לעצמו שכן ראה בהנהגת חותנו האדמו"ר מהוריי"צ). וכך באמת נהג תמיד, למרות שבסידור שממנו התפלל אין שם שום הפסקה וזה ממש באמצע פסוק.

[אבא יודן]

מעין זה כאן בסוף העמוד.
נ.ב. נכון לשנות הכותרת לעיצור באמצע 'הודו'.

[בן אדם]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

[עזריאל ברגר]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

[חיימקה]

בסידור ווילנא יש סימון על בין הפרקים בתוך הודו, אינני יודע המקורות של הסידור.

יעויין מ"ב סי' נ"א ס"ק י"ג.
וע"ע כאן: https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/51/5.htm

[בן אדם]

המנהג להפסיק באמצע 'הודו' שבתפלת שחרית, דהיינו, שהש"ץ אומר בקול פסוקים מסויימים.

יש כמה מנהגים בזה, וראה לדוגמא בקצות השולחן סי' יד ס"א שהש"ץ מסיים בקול "כי קדוש ה' אלקינו" ואת הפסוק "כאשר יחלנו לך".

מה פשר עצירות אלו?

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

במקום לדמיין, תביא לי עוד אחד!

[עזריאל ברגר]

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

לאחר העיון מצאתי שבעה מזמורים נוספים שהפסוק האחרון שלהם מופיע שם, והם (על פי סדר אמירתם):
סח, ג, מו, פד, כח, מד, קמד.

[בן אדם]

בכל העצירות מדובר בפסוקים שהם פסוק אחרון בפרק תהלים.
כך פסוק 'רוממו' (תהלים צט), 'ה' הושיעה' (תהלים כ), 'יהי חסדך' (תהלים לג), 'ואני בחסדך בטחתי' (תהלים יג).

כמדומני שיש שם לפחות עוד ארבעה פסוקים המסיימים מזמור בתהילים...

לאחר העיון מצאתי שבעה מזמורים נוספים שהפסוק האחרון שלהם מופיע שם, והם (על פי סדר אמירתם):
סח, ג, מו, פד, כח, מד, קמד.

צודק, טעיתי