פסוקי דזימרא- האם יש מקור לומר יותר ממה שנהגו בדורות האחרוני

[גאולה בקרוב]

בהגהות הר"ח אולמא על היוסף אומץ מבואר שהיינו צריכים לומר יותר מזמורים בפסוקי דזימרא, אלא שמפני "טירחא דציבורא" קיצרו.
האם מוכר מקור לדבר זה?

[יאיר]

[זכור לי משהו מהגמ' שהיה צ"ל כל פרשת בלק]

[דניאל]

[זכור לי משהו מהגמ' שהיה צ"ל כל פרשת בלק]

ספ"ק דברכות, אבל מדובר שם על ק"ש וכתוב שלא נתקנה מפני טורח הציבור.

[יאיר]

יישר כח.

[חכם באשי]

לא נראה שכוונתו למנהג הארצישראלי הקדום, בו אמרו שלושים מזמורים בפסוקי דזמרה שבכל יום (עי' פליישר, תפילה ומנהגי תפילה ארצישראליים מתקופת הגניזה, בפרק שנועד לעניין),
נראה יותר שכוונתו לדברי הראשונים באשכנז וספרד, שאף את המזמורים שמוסיפים בשבת היה מקום לאומרם בימי החול, אלא שמפני טרדא דצבורא השמיטום. על ראשונים אלו עי' במאמרו של סטל, 'אמירת נשמת כל חי בימות החול ובכל יום', ירושתנו, תשעא, עמ' ריט ואילך.
המאמר מצוי באוצר, וגם באתר 'דעת'.

ואגב,
אודה לך מאוד אם תוכל להעלות לכאן את לשונו של ר"ח אולמא הנוגע לעניין.
תוכל גם לשלוח בפרטי.

[דניאל]

תוכל גם לשלוח בפרטי.

מדוע עינך צרה בנו?

[גאולה בקרוב]

הנושא שם הוא חלוקת התהילים לכל יום, או לגמור את כולו:
"לא באתי כמשיב רק כמזכיר, שמצאתי בחיבור שחיבר ר' אברהם קארו ז"ל על עשר הילולים במזמור הללו אל בקדשו ע"ד הקבלה, אינו בדפוס והמה בכתב על המעשה, שמקרוב בא המעשה בדפוס, שכפר אחד אצל ארפרט ניצל, שברחו שם מארפרט ביום הגזירה, עבור זקן אחד שהיה שם והיה גומר כל תהילים בכל יום ויום, וכשמת אותו הזקן נראה לרב שם וספר קטן תחת אצילי ידיו, ואמר לו הרב בחלום מה זה הספר, אמר לו ספר תהילים, ואמר שבא אליו להזהירו שיברחו כל יושבי הכפר שכלתה אליהם הרעה וגזירה יצאה מאת ה' והבורח ימלט, לפי שגם המה היו באותה גזירה של ארפרט וזכותו שהשלים ספר תהילים בכל יום עמדה להם והצילם, ועתה אין מי שיעמיד להם. והירא והחרד לדבר ה' הניס וניצול, והנשארים נהרגו. וכתב, וכאשר ראו גדול כח ספר תהילים ואשר צרכי עמנו מרובים ודעתם קצרה להשלים תהילים בכל יום, חילקו לז' חלקים, חלק ליום. ולמדו מן פסוקי דזמרה, שגם המזמרים מקצתם היו לאומרם בכל יום, וקיצרו מפני טירדת ציבור".

העיקר כעת הוא המשפט האחרון.
לגבי ר' אברהם קארו, כבר שאלתי כאן לאחרונה, ובבירור.

[גאולה בקרוב]

וכמובן, תודה רבה רבה לכל העונים!

[חכם באשי]

תוכל גם לשלוח בפרטי.

מדוע עינך צרה בנו?

מדובר בחומר שעדיין לא נדפס, וחששתי שמא רבינו 'גאולה בקרוב' חושש לפרסמו ברבים, אך נוכחתי שגדול הוא בטובת עינו!
יישר כוחו.

[כתונת_פסים]

לכאו' מדברי הגמ' בשבת קי"ח ע"ב אמר רבי יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום, משמע, שהיו כאלו שאמרו יותר ממה שאנו אומרים עתה ושפיר ביקש ר"י יהא חלקי וכו'. - אלא א"כ נתפוס כדעת הפוסקים שחובת אמירת פסוקי דזמרה תקנת הגאונים הוא, והם אלו שתיקנו ברכת ברוך שאמר וכדעת הב"ח סימן נ"ג.

[חכם באשי]

הנושא שם הוא חלוקת התהילים לכל יום, או לגמור את כולו:
"לא באתי כמשיב רק כמזכיר, שמצאתי בחיבור שחיבר ר' אברהם קארו ז"ל על עשר הילולים במזמור הללו אל בקדשו ע"ד הקבלה, אינו בדפוס והמה בכתב על המעשה, שמקרוב בא המעשה בדפוס, שכפר אחד אצל ארפרט ניצל, שברחו שם מארפרט ביום הגזירה, עבור זקן אחד שהיה שם והיה גומר כל תהילים בכל יום ויום, וכשמת אותו הזקן נראה לרב שם וספר קטן תחת אצילי ידיו, ואמר לו הרב בחלום מה זה הספר, אמר לו ספר תהילים, ואמר שבא אליו להזהירו שיברחו כל יושבי הכפר שכלתה אליהם הרעה וגזירה יצאה מאת ה' והבורח ימלט, לפי שגם המה היו באותה גזירה של ארפרט וזכותו שהשלים ספר תהילים בכל יום עמדה להם והצילם, ועתה אין מי שיעמיד להם. והירא והחרד לדבר ה' הניס וניצול, והנשארים נהרגו. וכתב, וכאשר ראו גדול כח ספר תהילים ואשר צרכי עמנו מרובים ודעתם קצרה להשלים תהילים בכל יום, חילקו לז' חלקים, חלק ליום. ולמדו מן פסוקי דזמרה, שגם המזמרים מקצתם היו לאומרם בכל יום, וקיצרו מפני טירדת ציבור".
העיקר כעת הוא המשפט האחרון.

אין בידי להוסיף בנוגע למשפט האחרון,
ועל המעשה עצמו ועל אמירת תהלים בכל יום וכו', עי' מנהגי הקהילות לר' יחיאל גודלהבר, עמ' קלח ואילך.
והנה לך קטע קטן מדבריו:

תהלים1.jpg (19.99 KiB) נצפה 6859 פעמים

תהלים2.jpg (25.07 KiB) נצפה 6859 פעמים

[כתונת_פסים]

מעניין.
שאין כאן כל התייחסות לזה שחילקו את התהלים לימי החודש ולא לימי השבוע, ואאל"ט הראשון שחילקו לימי החודש הוא בעל השו"ע הרב ה"ה הבעל התניא והתקבל הדבר בכל החוגים.

[רבטוב]

מאיפה לך זאת שהאדמוה''ז מלאדי נבג''מ הוא הוא זה שחידש את ההתחלקות התהילים לימי החודש .
ראה בספרי התהילים שמלפניו שכבר הי' מחולק כך .
ובכלל החילוק שמפסיק את קפיטל קי''ט הוא פלא .

[כתונת_פסים]

אדרבא הראה לי ספר תהלים מלפני הבעל התניא שכבר חילקו אותו לימי החודש.
וזה שחילקו בקי"ט יתכן משום ל"א ימי החודש, ויש בזה נוסחאות שונות.

[עזריאל ברגר]

מעניין.
שאין כאן כל התייחסות לזה שחילקו את התהלים לימי החודש ולא לימי השבוע, ואאל"ט הראשון שחילקו לימי החודש הוא בעל השו"ע הרב ה"ה הבעל התניא והתקבל הדבר בכל החוגים.

סיפר הרב יקותיאל פרקש:
הרבי הזכיר כמ"פ בשיחותיו את חלוקת התהילים לימות החודש, תוך ציון העובדה "שלא ידוע מי חילק".
הרב פרקש מצא בספר "צידה לדרך" (לרבי מנחם בן זרח) שכותב על חלוקת התהילים לימות החודש "כפי שחילקתיו", אבל ישנם כמה הבדלים קטנים בין חלוקתו לחלוקה המקובלת.
פעם אחת אחרי שהרבי הזכיר כנ"ל בשיחה, והרב פרקש בדיוק היה שם - הוא הלך מיד לספריה, ביקש את הספר הנ"ל, צילם את העמוד והכניס לרבי, תוך ציון הענין שזה דומה לחלוקה שלנו "חוץ מכמה מקומות".
תוך זמן קצר הרבי ענה לו משהו בסגנון "ת"ח, והרי יש חוץ", כלומר: שעדיין לא ידוע מי חילק את החלוקה שלנו ששונה מחלוקת הספר הנ"ל בכ"מ.
ומאז ואילך - הרבי יותר לא אמר את הביטוי הזה שלא ידוע מי חילק.

הרחבה (ממה שנכתב בפורום במקום אחר):
החלוקה נמצאת כבר בספר צידה לדרך לרבי מנחם בן זרח, (אולי כבר קודם). ושם תמצא שהמחלק הראשון חילק שביום אחד אומרים מזמור קיט א-ל וביום השני מ-ת ועוד קצת משירי המעלות, ולכן החלקים שווים באורכם. מישהו שינה את סוף היום שייגמר בסוף מזמור קיט ולא שם לב שהוא צריך לשנות גם את תחילתו.

[ע. התשבי]

אדרבא הראה לי ספר תהלים מלפני הבעל התניא שכבר חילקו אותו לימי החודש.
וזה שחילקו בקי"ט יתכן משום ל"א ימי החודש, ויש בזה נוסחאות שונות.

ככל הידוע לי, כ"ק בעל התניא לא הדפיס מעולם ספר תהילים, אלא רק לאחר תקנת מהריי"צ לאמר התהילים (שמחולק לימי החודש) מיד בסיום התפילה, צירפו בהוצאות החב"דיות של סידור תהילת ה' (שהינו מהדורה חדשה של סידור בעל התניא) את התהילים בסופו.

[עושה חדשות]

בהגהות הר"ח אולמא על היוסף אומץ מבואר שהיינו צריכים לומר יותר מזמורים בפסוקי דזימרא, אלא שמפני "טירחא דציבורא" קיצרו.
האם מוכר מקור לדבר זה?

viewtopic.php?t=29023#p301451

[לבי במערב]

ככל הידוע לי, כ"ק בעל התניא לא הדפיס מעולם ספר תהילים, אלא רק לאחר תקנת מהריי"צ לאמר התהילים (שמחולק לימי החודש) מיד בסיום התפילה, צירפו בהוצאות החב"דיות של סידור תהילת ה' (שהינו מהדורה חדשה של סידור בעל התניא) את התהילים בסופו.

אכן כן.