אתה בחרתנו מכל עם ורוממתנו מכל לשון

[עושה חדשות]

בתפילה - אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ורוממתנו מכל הלשונות...
ובקידוש - אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון...

האם יש סיבה למה יש שינוי של רבים ויחיד? והאם כך זה בכל הנוסחאות?

[סעדיה]

האם יש סיבה למה יש שינוי של רבים ויחיד? והאם כך זה בכל הנוסחאות?

כמדומני שבנוסח התפילה (נוסח א"י) מן הגניזה הוא בל"י, יבואו היודעים ויאשרו.

[ספרים וועלט]

השינוי הוא בין נוכח לנסתר. תפלה היא בלשון נוכח, כמדבר אל המלך. קידוש הוא בלשון נסתר שעיקרו הוא בשביל שבח וקידוש היום.

[ונתנו ידידים]

השינוי הוא בין נוכח לנסתר. תפלה היא בלשון נוכח, כמדבר אל המלך. קידוש הוא בלשון נסתר שעיקרו הוא בשביל שבח וקידוש היום.

פרש דבריך בבקשה, הוא שאל על לשון יחיד ורבים ואתה ענית לו על לשון נוכח ונסתר

[ברזילי]

האם יש סיבה למה יש שינוי של רבים ויחיד? והאם כך זה בכל הנוסחאות?

כמדומני שבנוסח התפילה (נוסח א"י) מן הגניזה הוא בל"י, יבואו היודעים ויאשרו.

אכן, נוסח א"י לברכת קדושת היום ביו"ט פותח "אתה בחרת בישראל עמך מכל עם, זרע ישורון רצית מכל לשון" (מובא, למשל, בהקדמה לגולדשמידט סוכות)

[סעדיה]

האם יש סיבה למה יש שינוי של רבים ויחיד? והאם כך זה בכל הנוסחאות?

כמדומני שבנוסח התפילה (נוסח א"י) מן הגניזה הוא בל"י, יבואו היודעים ויאשרו.

שוב שמתי לב שבנוסח א"י אומרים בקידוש על הכוס בל"ר, הלא דבר הוא.

[יהודי טבעי]

בדרך הפשט נראה שבתפילה תיקנו הרחבת דברים, שכאן המקום לפרט, שהרי ממשיכים בלשונות נוספים אהבת אותנו ורצית בנו וכו'
לעומת זאת בקידוש היום ביקשו לתמצת ככל הניתן בדרך מועט המחזיק את המרובה לצמצם ככל הניתן לומר את כל הרעיון במילים ספורות, וזה מתבטא גם בכך למרות שאין הבדל גדול

[אשר תאפו]

בפירוש עיון תפלה שבסידור אוצר התפלות (ח"ב, קידוש לג' רגלים) כתב שבתפלה וכן בברכת התורה הוא בלשון רבים כי הכוונה על זמן יצי"מ ומתן תורה ואז ניכרה בחירת ישראל מתוך עמים רבים, אבל בקידוש המכוון הוא מצבנו היום שאנו שומרים מצוות ד' ואין נפק"מ בכך שיש זולתנו עמים רבים, ונחשבים כל העמים שאינם בתורת ישראל כאחד.

[יעקל]

לי יש שאלה אחרת : בקידוש של שבת "כי בנו בחרת ואותנו וכו' מכל העמים", ולמה אין מזכירים ורוממנו/ורוממתנו מכל לשון/נות אלא בי"ט ?

איזה קשר מיוחד יש בין י"ט ולשון ?

[כדכד]

גם ביו"ט זה לא מוזכר בחתימה אלא בפתיחה ובפתיחה של שבת לא מוזכר זה בכלל ולענ"ד פשוט כי ביו"ט ישראל קדשינהו לזמנים ולכן הבחירה בישראל מהותית לקידוש היום משא"כ בשבת אין מזכירים הבחירה בהתחלה כי קביעא וקיימא ואולי מטעם זה גם יש שא"א כי בנו בחרת בשבת כלל