חדש עלינו את החודש "הזה"

[ברמן]

לקראת שבת מברכין.
ראיתי בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, שהיה נוהג לומר בברכת החודש: "יה"ר... שתחדש עלינו את החודש הבא...", ולא כפי הנוסח המצוי שאומרים "שתחדש עלינו את החודש הזה...".

[בקרו טלה]

כן מובא בלוח לארץ ישראל טיקוצ'ינסקי בשם האדר''ת

[ברמן]

כן מובא בלוח לארץ ישראל טיקוצ'ינסקי בשם האדר''ת

מה מקור נוסח הסידורים?

[כדכד]

הסידור היחיד שראיתי בו "הבא" זה סידור רינת ישראל
בכל הסידורים האחרים כתוב "הזה" כך שמסתבר שזה היה הנוסח תמיד והאדר,ת והרב אלישיב שינו מסברה
דומני שבאיזה מקום ראיתי שמישב הנוסח "הזה" שכוונתו "הזה" שמתפללים עליו

[יהודה בן יעקב]

דומני שבאיזה מקום ראיתי שמישב הנוסח "הזה" שכוונתו "הזה" שמתפללים עליו

למרות שעדיין לא הזכירו את שם החודש הבא???

[מתון]

גם בס' הליכות אבן ישראל (להגרי"י פישר ז"ל, שבת פכ"ג) כתב שצריך לומר "את החודש הבא".

[בברכה המשולשת]

הסידור היחיד שראיתי בו "הבא" זה סידור רינת ישראל
בכל הסידורים האחרים כתוב "הזה" כך שמסתבר שזה היה הנוסח תמיד והאדר,ת והרב אלישיב שינו מסברה
דומני שבאיזה מקום ראיתי שמישב הנוסח "הזה" שכוונתו "הזה" שמתפללים עליו

עצם אמירת תפילה זו מחודשת, כך שבכל מקרה זה לא היה הנוסח תמיד

[כדכד]

כוונתי תמיד מעת שהתחילו לומר זאת בברכת החודש

[הא לחמא עניא]

מהו הסידור הקדום ביותר שמביא תפילה זו???

[בברכה המשולשת]

מהו הסידור הקדום ביותר שמביא תפילה זו???

קארלסרוא תקס"ה (כך כתוב באזור אליהו)

[איש גלילי]

הסידור היחיד שראיתי בו "הבא" זה סידור רינת ישראל

כעת בתפילת ערבית נקלעתי לביהמ"ד שהיה שם רק סדור רינת ישראל, והסתכלתי בברכת החודש, וראיתי שכתוב "החודש הזה". יש הבדל בסדור בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד?

[בברכה המשולשת]

כתוב הזה (הבא)
(הספקתי לראות רק ספרד.)

[לענין]

ומענין לענין,
'ראש חדש... יהיה ביום ראשון הבא עלינו לטובה' - מי בעל''ט, החודש או היום?
בפשטות זה הולך על היום, ולכן כשיש ב' ימים ר''ח לכאו' צ''ל 'הבאים'.

[בברכה המשולשת]

ומענין לענין,
'ראש חדש... יהיה ביום ראשון הבא עלינו לטובה' - מי בעל''ט, החודש או היום?
בפשטות זה הולך על היום, ולכן כשיש ב' ימים ר''ח לכאו' צ''ל 'הבאים'.

ג"ז נוסח מחודש (מרוו"ה). הנוסח המקורי הוא ראש חודש פלוני ביום פלוני (אזור אליהו)

[איש גלילי]

כתוב הזה (הבא)
(הספקתי לראות רק ספרד.)

מוזר, כמדומני שראיתי בפירוש 'הזה' בלבד. אולי זה השתנה במהדורות חדשות? הסדור שהיה בידי היה כמדומני משנת ה'תשמ"ד.

[חיימקה]

ומענין לענין,
'ראש חדש... יהיה ביום ראשון הבא עלינו לטובה' - מי בעל''ט, החודש או היום?
בפשטות זה הולך על היום, ולכן כשיש ב' ימים ר''ח לכאו' צ''ל 'הבאים'.

posting.php?f=50&mode=quote&p=189953

[לענין]

תודה רבה מאד!!!!

[כדכד]

הסידור היחיד שראיתי בו "הבא" זה סידור רינת ישראל

כעת בתפילת ערבית נקלעתי לביהמ"ד שהיה שם רק סדור רינת ישראל, והסתכלתי בברכת החודש, וראיתי שכתוב "החודש הזה". יש הבדל בסדור בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד?

לענ"ד ההבדל הוא בין המהדורות החדשות יותר לבין הישנות יותר ולא בין הנוסחאות.
בחדשות כתוב כמו שכתב הרב בברכה המשולשת ובישנות כתוב רק "הזה" כמו מה שראה מר.

[כדכד]

ומענין לענין,
'ראש חדש... יהיה ביום ראשון הבא עלינו לטובה' - מי בעל''ט, החודש או היום?
בפשטות זה הולך על היום, ולכן כשיש ב' ימים ר''ח לכאו' צ''ל 'הבאים'.

עד כמה שאני זוכר הרי ראש חודש הוא באמת רק יום אחד ויהיה זה תרתי דסתרי לומר "הבאים" ולכן כתבו (איני זוכר איפה) שלא לומר "ולמחרתו" אלא כשהיום הראשון בשבת ויהיה ברור שזה לא למחרת אלא עוד שבוע

[אישצפת]

לכאורה צריך ביאור כיצד אנחנו עומדים בסוף חודש ומבקשים בתפילת מוסף 'חדש עלינו את החודש הזה' שבעצם כוונתנו היא על החודש הבא. ובשלמא בתפילות אפילו ביום האחרון של השנה מבקשים אנחנו בלשון 'השנה הזאת' כי היא מטבע של ברכה ונתקנו תפילות לכל יום מימי השנה, אבל בראש חודש ראשון שהוא בעצם סוף חודש מן הדין לא היה צריך להתפלל מוסף כלל. כי תפילות כנגד קרבנות תקנום ובזמן בית המקדש לא היו מקריבים ביום האחרון של החודש?.

[שייף נפיק]

החודש הזה שנתחדש עכשיו, וחידושו כבר התחיל. ודוק.

[אפרקסתא דעניא]

הג"ר יעקב מאיר זוננפלד שליט"א, רבה של רכסים, שהוא אולטרא אקסטרא שמרן, אומר "את החודש הבא".

[בן ראובן]

ומענין לענין,
'ראש חדש... יהיה ביום ראשון הבא עלינו לטובה' - מי בעל''ט, החודש או היום?
בפשטות זה הולך על היום, ולכן כשיש ב' ימים ר''ח לכאו' צ''ל 'הבאים'.

ג"ז נוסח מחודש (מרוו"ה). הנוסח המקורי הוא ראש חודש פלוני ביום פלוני (אזור אליהו)

וכן נוסח סידור בעל התניא, ולפי זה מתיישב היטב גם נוסח "הבא" בלשון יחיד: "ראש חודש פלוני - ביום פלוני וביום פלוני - הבא עלינו לטובה, יחדשהו הקב"ה" וכו'.

[הא לחמא עניא]

הג"ר יעקב מאיר זוננפלד שליט"א, רבה של רכסים, שהוא אולטרא אקסטרא שמרן, אומר "את החודש הבא".

יש לו מסורת מרבותיו שאמרו כך או שהוא עצמו הנהיג לומר כן?

[קו ירוק]

הג"ר יעקב מאיר זוננפלד שליט"א, רבה של רכסים, שהוא אולטרא אקסטרא שמרן, אומר "את החודש הבא".

יש לו מסורת מרבותיו שאמרו כך או שהוא עצמו הנהיג לומר כן?

וכשיגש לבימה להיות ש"ץ, מה יעשה ?

[אפרקסתא דעניא]

שמעתי זאת ממנו בתור ש"ץ, ואינני יודע ממי קיבל לומר כן.

[מקורות]

א. לגבי "הבא עלינו לטובה", ראה בשער אפרים, שער י', סעיף לט שקאי על כל החודש, וראה מה שכתב בפתחי שערים שם שמביא ראיות לזה מאה"ע וחו"מ.

ב. לגבי החודש הזה, ראה שם בסעיף לז שכתב: "יש מי שכתב שנכון לידע בשעה שמברכין החודש אימת יהיה המולד, והטעם לפי שעיקר של שם החודש הוא על חידושה של לבנה שהוא המולד, וכן אנו אומרים יחדשהו כו'".

לכן נראה פשוט שאלו שמודיעים זמן המולד לפני 'יהי רצון', יש לומר ש"החודש הזה" ר"ל המולד שזה עתה הזכרנו. ולאלו שמודיעים את זמן המולד אחר כך, י"ל בדוחק קצת שקאי על המולד הזה שאנו באים להזכיר תיכף.