מקורות כתב:ערוך השולחן אורח חיים סימן קי"ט סעיף ב':
ודע דזה דבר פשוט שלא התירו חז"ל להוסיף בשמ"ע אלא במקרה כשצריך לזה אבל להוסיף תפלה קבועה תמידיות בשמ"ע הוא העזה יתירה וחוצפא כלפי אנשי כנה"ג ועל זה יודה כל ת"ח וכל אשר יראת ה' בקרבו ובכן יש לצעוק על המדפיסים שהוסיפו בסידורים בשמע קולנו תפלה קבועה אנא ה' חטאתי וכו' אתה הוא הזן ומפרנס וכו' ורבים מעמי הארץ אומרים זה תמיד ככל תפלת י"ח ולבי עלי דוי על המעשה הזה ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו אלא שבעוה"ר אימסר עלמא בידא דטיפשאי והמדפיסים עושים כרצונם ואין בידינו למחות וזה שהביאו מזוהר שטוב לשאול על מזונותיו תמיד אפילו הוא עשיר או להתודות על חטאיו [מג"א סק"א] זהו ודאי כן הוא אבל לא לעשות נוסחא קבוע בתוך תפלות אנשי כנסת הגדולה ואם ירצה יכול לומר אותם אחר התפלה ואחר יהיו לרצון ומי ימחה בידו וכבר אמרו בגמרא דאחר התפלה יכול לומר אפילו כסדר של יוה"כ:
האם ידוע מי הרעיש בזה?בערוה"ש הנ"ל כתב:ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו
עושה חדשות כתב:האם ידוע מי הרעיש בזה?בערוה"ש הנ"ל כתב:ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו
אם הבנתי נכון, כוונת כת''ר שלמרות שהמ''ב חולק, והוא נסמך על גדולים וטובים כמו שעה''כ, השל''ה, הבא''ח, כבודו הכריע כי הצדק עם הערוה''ש כי ''דבריו פשוטים בתכלית''?קו ירוק כתב:יש להניח שהעה"ש אינו בדאי. לדידן סגי שהוא הרעיש בזה.. ודבריו פשוטים בתכלית.
חיימשה כתב:אם הבנתי נכון, כוונת כת''ר שלמרות שהמ''ב חולק, והוא נסמך על גדולים וטובים כמו שעה''כ, השל''ה, הבא''ח, כבודו הכריע כי הצדק עם הערוה''ש כי ''דבריו פשוטים בתכלית''?קו ירוק כתב:יש להניח שהעה"ש אינו בדאי. לדידן סגי שהוא הרעיש בזה.. ודבריו פשוטים בתכלית.
עושה חדשות כתב:האם ידוע מי הרעיש בזה?בערוה"ש הנ"ל כתב:ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו
קו ירוק כתב:חיימשה כתב:אם הבנתי נכון, כוונת כת''ר שלמרות שהמ''ב חולק, והוא נסמך על גדולים וטובים כמו שעה''כ, השל''ה, הבא''ח, כבודו הכריע כי הצדק עם הערוה''ש כי ''דבריו פשוטים בתכלית''?קו ירוק כתב:יש להניח שהעה"ש אינו בדאי. לדידן סגי שהוא הרעיש בזה.. ודבריו פשוטים בתכלית.
כנראה שלא עיינת במ"ב בפנים (קכ"ב ז).
וגם החיי"א מיירי במה שהוא יודע שנצרך לו, ולא כנוסח קבוע. (מלבד דעדיף אחרי אלקי נצור כדי שיוכל לענות אחרי הש"ץ).
דברים נכונים בהחלט. זהו סוג של התחמקות משאלתי הקודמת?קו ירוק כתב:עכ"פ מה שברור שדוקא תפילה הנדפסת כנוסח קבוע סופה שאיננה נכנסת לאוזני המתפלל, ולכן שכ"א יאמר לעצמו מה שצריך (וההנהגה בזה עדיין נפרדת אצל גדולי ישראל אם להזכיר או לא).
קו ירוק כתב:הא בהא תליא. זה לא נוסח קבוע גם אם מרבה בתפילה. להט"ז צריך סיבה מיוחדת להוסיף, ולהמג"א יכול להיות רגיל בזה, אבל עדיין אינה חלק מהתפילה.
קו ירוק כתב:נוקדן במצקת.. מה הקשר בין דברי, לענין מה נוהגים הלכה למעשה?
חיימשה כתב:הרי כבר כמה דורות שהתפלות הללו מודפסות ברוב הסידורים, מה שאומר שחלק גדול מכלל ישראל נוהג לאומרם בתפלתו.
נשגב מבינתי מהו התענוג הגדול לנקוט צד ולהפוך את כולם טועים, ולקבוע מסמרות כערוה''ש נגד רוב פוסקים.
עזריאל ברגר כתב:חיימשה כתב:הרי כבר כמה דורות שהתפלות הללו מודפסות ברוב הסידורים, מה שאומר שחלק גדול מכלל ישראל נוהג לאומרם בתפלתו.
נשגב מבינתי מהו התענוג הגדול לנקוט צד ולהפוך את כולם טועים, ולקבוע מסמרות כערוה''ש נגד רוב פוסקים.
רוב הסידורים - לאו דווקא.
ורוב הפוסקים - לאו דווקא.
ועכ"פ ברור שלא מעט מהפוסקים חלקו על זה.
ולדוגמא אצלנו בחב"ד מאוד שוללים תפילות אלו ודומיהן.
חיימשה כתב:עזריאל ברגר כתב:חיימשה כתב:הרי כבר כמה דורות שהתפלות הללו מודפסות ברוב הסידורים, מה שאומר שחלק גדול מכלל ישראל נוהג לאומרם בתפלתו.
נשגב מבינתי מהו התענוג הגדול לנקוט צד ולהפוך את כולם טועים, ולקבוע מסמרות כערוה''ש נגד רוב פוסקים.
רוב הסידורים - לאו דווקא.
ורוב הפוסקים - לאו דווקא.
ועכ"פ ברור שלא מעט מהפוסקים חלקו על זה.
ולדוגמא אצלנו בחב"ד מאוד שוללים תפילות אלו ודומיהן.
אכן ברור שאם בחב''ד שוללים אז רוב פוסקים שוללים, ואם אינו מודפס ב''תהילת השם'' אז גם לא ברוב הסידורים... קואליציה מענייינת
קו ירוק כתב:הפוסקים מביאים אותה תפילה חטאתי וגו' מאות שנים (וכמובן אפשר לומר כל נוסח שנראה למתפלל, אדרבא מי מבין בדיוק את הנוסח על הפרנסה).
הנידון באחרונים אם לאומרה הרבה או לעיתים.
חיימשה כתב:ערוה''ש נגד רוב פוסקים.
עזריאל ברגר כתב:חיימשה כתב:ערוה''ש נגד רוב פוסקים.
זה מה שהפריע לי.
כאילו הערוך השולחן הוא דעת-יחיד בזה, נגד רוב הפוסקים ורוב עם ישראל וכו'.
שמואל שלומוביץ כתב:הראיה מהסידורים והעמדתם למנין או ליצירת קואלציות היא משונה מאד.
באופן עקבי כל הסידורים הולכים ומתנפחים ומוסיפים עוד ועוד. והסיבות הם מסחריות בהחלט.
ומסיבה זו מלעיטים אותנו ומאכילים אותנו מכל הבא ליד, ומוסיפים כוונות וענינים ואגרות וסגולות ומזמורים ורעיונות, העיקר שלא יוכלו לומר שאין בזה מה שיש מאחרים. ואם מצינו מי שהשמיט דברים מהסידור, כבר נדע שמדובר במדפיס ערכי במיוחד. ומאז שמישהו הדפיס בסידור נוסח אשכנז כוונות מקובלים בתפילת ר"ח בשם הבני יששכר, כמעט לא יעיז מישהו למחוק זאת מהסידור כדי שלא יפסיד לקוחות שהתרגלו לזה (בלי לפתוח דיון אם זה נכון כשלעצמו ולמי).
צא ולמד בכמה סידורים הודפסה תפילת השל"ה לפני עשור ובכמה היום. ואנחנו לא נדע מה יהיה עוד בעתיד.
ויצירת מנהג העולם ממה שאנשים אחמרים כל מה שכתוב בסידור גם היא בעיתית. ילך כ"א ויראה את אלו שעדיין נשמעים אומרים פסוקים קודם ברכת התורה מאז הגן ועד הנה, באשר נדפסו בסידורים פסוקי הפעוטות ....
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים