הזכרת החגים בשמות חילופיים

[עושה חדשות]

מה הדין במי שהחליף את הנוסח ב'יעלה ויבוא',
ובמקום לומר את יום חג המצות הזה, אמר "חג הפסח", או אביב, או חירות, וכיו"ב,
וכן בסוכות הזכיר את "חג האסיף",
או תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין" וכל כה"ג.
ומה הדין אם אמר "את יום מקרא קודש הזה" ותו לא מידי.

[רבותיי]

שמעתי בשם הגר''י גרינוולד שליט''א (בלא אחריות על דיוק):
מותר לאכול חמץ אחר צאת הכוכבים בסעודת שביעי של פסח קודם הבדלה.
אך אין לומר ביום חג המצות הזה כי אם ביום חג הפסח...

[דרומי]

בענין זה דנו כמה פוסקים אחרונים ונלקט בספרי המלקטים. רבים הסוברים שאין מניעה לומר "חג המצות" גם אם אכל חמץ.

[עושה חדשות]

שאלני פעם אדם אחד, מה שהיה אצלו למעשה, שהזכיר ביעלה ויבוא בחוה"מ פסח, את "חג הפסח" במקום חג המצות.
ולא היה בידי, ומסברא חשבתי שאין בזה ריעותא.

כעת אני מפקפק בזה קצת,
ע"פ מש"כ הרמ"ע מפאנו בתש' קח -
הדבר ידוע שאין חג המצות וחול המועד שבו קרוי פסח בשום מקום אלא לילה הראשון בלשון חכמים ויום י"ד הוא הנקרא פסח בתורה בפרשת אמור וכן ביחזקאל בהפטרת החדש

האם נמצא דבר בספרי הפוסקים?

[קראקובער]

זה וודאי לא גרע משאר לשונות והרי תפילה נאמרת בכל לשון.

[עבד הזמן]

פעם שאלתי את הג"ר בונים שרייבר אם מישהו מזכיר במקום יום טוב שבת האם יצא ידי חובה שהרי רש"י כ' (כמדומה בשבועות יז,ב) שיום טוב איקרי שבת.
והשיב שלא יצא כי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים
ועוד טען שמי שאומר רצה והחליצנו ביום מנוחתו זה לא שייך ביום טוב כי יום טוב לא איקרי יום מנוחה.

[קראקובער]

פעם שאלתי את הג"ר בונים שרייבר אם מישהו מזכיר במקום יום טוב שבת האם יצא ידי חובה שהרי רש"י כ' (כמדומה בשבועות יז,ב) שיום טוב איקרי שבת.
והשיב שלא יצא כי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים

במה מדובר? אם לדוגמא במקום חג הפסח אמר שבת בוודאי לא יצא כי גם אם אמר ביום טוב ולא פירט איזה חג חוזר לראש.

[נוטר הכרמים]

בהקדמת ספר חשוקי חמד על פסחים דן בזה, ובדומה לצד שהועלה כאן, והביא בשם מרן הגריש"א שיצא, מאחר שבלשון בנ"א נקרא כל החג פסח, יעו"ש.

[נוטר הכרמים]

יצויין עוד שבספר שמירת שבת כהלכתה באיזה מקום הובא בשם מרן הגרש"ז אויערבאך שאם עבר ואכל חמץ בסעודתו במוצאי פסח משחשיכה והתחיל הסעודה מבעו"י, יאמר את חג הפסח הזה ולא את חג המצות הזה, וזה מחודש.

[ההוא גברא]

בזמן התנאים חג המצות קרוי פסח, חג השבועות עצרת, וחג הסוכות "החג".
חג סוכות קרוי החג כבר בנביאים, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶש הַשְּׁבִיעִי, מלכים א ח ב. וכן ביחזקאל מה כה בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה .
חג המצות כנראה קרוי "פסח" ביהושע ה יא וַיּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּות וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה: לפי הפשט גם כאן הנביא משתמש בשם שהשתמשו בו הציבור שאינו השם שבתורה, וממחרת הפסח הוא ט"ז בניסן יום הקרבת העומר. (בריש מסעי ממחרת הפסח הוא ט"ו ניסן, לשון תורה לחוד).וכן פירשו האמוראים בירושלמי, אבל רב סעדיה גאון ורבנו תם פירשו באופן אחר, וכבר הביאו את דבריהם כאן viewtopic.php?t=9133

[צופר הנעמתי]

ע"פ מש"כ הרמ"ע מפאנו בתש' קח -
הדבר ידוע שאין חג המצות וחול המועד שבו קרוי פסח בשום מקום אלא לילה הראשון בלשון חכמים ויום י"ד הוא הנקרא פסח בתורה בפרשת אמור וכן ביחזקאל בהפטרת החדש

גם אם אין נקראים שאר ימות הפסח בשם "פסח" סתם, הם נקראים "שאר ימות הפסח" , "יום טוב אחרון של פסח", ומסתבר שהאומר בהם "יום חג הפסח הזה" יצא ידי חובתו.

הנודר עד פני הפסח למ"ד עד שיעבור הפסח, הכוונה רק עד שיעבור יו"ט ראשון?

[עושה חדשות]

ע"ע כאן וכאן.

[עזריאל ברגר]

יצויין עוד שבספר שמירת שבת כהלכתה באיזה מקום הובא בשם מרן הגרש"ז אויערבאך שאם עבר ואכל חמץ בסעודתו במוצאי פסח משחשיכה והתחיל הסעודה מבעו"י, יאמר את חג הפסח הזה ולא את חג המצות הזה, וזה מחודש.

עבר ואכל?!
הדבר מותר לכתחילה לכו"כ מגדולי הפוסקים!

ואולי עדיף יותר לומר "חג האביב"?

ולגופו של אשכול, כבר הבאתי במ"א בפורום שבלשון התורה "חג המצות" הוא רק בחמשה עשר בניסן, ואין בתורה אפילו פעם אחת "חג המצות שבעת ימים" אלא רק "שבעת ימים מצות תאכלו",
ועפ"ז אולי באמת אין חילוק בין חג הפסח (שהוא בחמשת חומשי תורה רק בארבעה עשר בניסן) לחג המצות?

[דרומי]

בענין זה שמתי לב שבלוח 'היום יום' - שסידר האדמור מחבד - כתב בשני הימים הראשונים של פסח "א' דחג המצות" ו"ב' דחג המצות", ואילו בשני הימים האחרונים כתב "שביעי של פסח" ו"אחרון של פסח" [ובימים שבינתיים לא כתב כלום]

[עזריאל ברגר]

בענין זה שמתי לב שבלוח 'היום יום' - שסידר האדמור מחבד - כתב בשני הימים הראשונים של פסח "א' דחג המצות" ו"ב' דחג המצות", ואילו בשני הימים האחרונים כתב "שביעי של פסח" ו"אחרון של פסח" [ובימים שבינתיים לא כתב כלום]

מעניין, שבסוכות הוא כתב בכל הימים "שבת חוהמ"ס, ב חוהמ"ס", ואילו בפסח לא כתב כלום בכל ימי חוה"מ, בין בשבת בין בחול.
ומסתמא הוא כנ"ל, שבתורה נאמר כמה פעמים "חג הסוכות שבעת ימים", אבל על חג המצות לא נאמר "שבעת ימים".

[לייטנר]

בזמן התנאים חג המצות קרוי פסח, חג השבועות עצרת, וחג הסוכות "החג".
חג סוכות קרוי החג כבר בנביאים, בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶש הַשְּׁבִיעִי, מלכים א ח ב. וכן ביחזקאל מה כה בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֶּחָג יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה .
חג המצות כנראה קרוי "פסח" ביהושע ה יא וַיּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּות וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּום הַזֶּה: לפי הפשט גם כאן הנביא משתמש בשם שהשתמשו בו הציבור שאינו השם שבתורה, וממחרת הפסח הוא ט"ז בניסן יום הקרבת העומר. (בריש מסעי ממחרת הפסח הוא ט"ו ניסן, לשון תורה לחוד).וכן פירשו האמוראים בירושלמי, אבל רב סעדיה גאון ורבנו תם פירשו באופן אחר, וכבר הביאו את דבריהם כאן viewtopic.php?t=9133

יש שפסח (שני) נקרא 'חג המצות' (דברי הימים ב' ל יג).

[עזריאל ברגר]

בענין זה שמתי לב שבלוח 'היום יום' - שסידר האדמור מחבד - כתב בשני הימים הראשונים של פסח "א' דחג המצות" ו"ב' דחג המצות", ואילו בשני הימים האחרונים כתב "שביעי של פסח" ו"אחרון של פסח" [ובימים שבינתיים לא כתב כלום]

מעניין, שבסוכות הוא כתב בכל הימים "שבת חוהמ"ס, ב חוהמ"ס", ואילו בפסח לא כתב כלום בכל ימי חוה"מ, בין בשבת בין בחול.
ומסתמא הוא כנ"ל, שבתורה נאמר כמה פעמים "חג הסוכות שבעת ימים", אבל על חג המצות לא נאמר "שבעת ימים".

ובספר "היום יום עם הערות וציונים ח"ב" כתב באופן אחר:

Screenshot_20180408-222353.jpg (403.38 KiB) נצפה 9035 פעמים

[עזריאל ברגר]

השיחה של הרבי על החילוק בין סוכות לפסח היא בלקו"ש חלק כב שיחה שניה לפרשת אמור.
ושם מציין ל"המועדים בהלכה" (מאת רש"י זוין) עמוד רטו (או רסו?) בענין זמנו של חג הפסח, ואולי שם אפשר למצוא גם דברים לגופו של האשכול?

[כח עליון]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=282331#p282331

[עזריאל ברגר]

תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין"

לא יצא י"ח, כי לא הזכיר ר"ח.

[אשר177]

תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין"

לא יצא י"ח, כי לא הזכיר ר"ח.

מהיכי תיתי?
ומה הקשר בין יום הזיכרון לראש חודש?

[עזריאל ברגר]

תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין"

לא יצא י"ח, כי לא הזכיר ר"ח.

מהיכי תיתי?
ומה הקשר בין יום הזיכרון לראש חודש?

חז"ל אמרו (גמ' עירובין דף מ) "זכרון אחד עולה לכאן ולכאן", שגם ר"ח נקרא יום זיכרון, כמ"ש "וביום שמחתכם ... ובראשי חדשיכם ... והיו לכם לזכרון", וכן מי ששכח יעו"י בר"ח בברהמ"ז אומר "אשר נתן ... ראשי חדשים לזכרון".
ואי לאו הכי - היו צריכים להזכיר במפורש ראש חודש, שהרי הוא יום מיוחד בפ"ע, וכדעת רבי דוסא בן הרכינס במשנה שם (דף לט עמוד א).

ולכן אם אמר "יום ראש החודש הזה יום תרועה" - הרי הזכיר גם את ר"ח וגם ר"ה (ועצ"ע אם אין זה "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"), אבל אם אמר רק אחד מהם (וכ"ש אם אמר "יום הדין" שאינו שמו של ר"ה) - ודאי לא יצא י"ח.

[משולש]

טור אורח חיים הלכות ראש השנה סימן תקפב

ואין צריך להזכיר ר"ח לומר ואת יום ראש חדש הזה דקי"ל זכרון אחד עולה לכאן ולכאן וכשאמר את יום הזכרון הזה גם ר"ח בכלל דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וכתיב והיה לכם לזכרון ואכולהו קאי

[משולש]

מצאנו חילוקים בין הראשונים לענין הזכרת "את יום השבת הזה" או "את יום המנוח הזה".

[אשר177]

תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין"

לא יצא י"ח, כי לא הזכיר ר"ח.

מהיכי תיתי?
ומה הקשר בין יום הזיכרון לראש חודש?

חז"ל אמרו (גמ' עירובין דף מ) "זכרון אחד עולה לכאן ולכאן", שגם ר"ח נקרא יום זיכרון, כמ"ש "וביום שמחתכם ... ובראשי חדשיכם ... והיו לכם לזכרון", וכן מי ששכח יעו"י בר"ח בברהמ"ז אומר "אשר נתן ... ראשי חדשים לזכרון".
ואי לאו הכי - היו צריכים להזכיר במפורש ראש חודש, שהרי הוא יום מיוחד בפ"ע, וכדעת רבי דוסא בן הרכינס במשנה שם (דף לט עמוד א).

ולכן אם אמר "יום ראש החודש הזה יום תרועה" - הרי הזכיר גם את ר"ח וגם ר"ה (ועצ"ע אם אין זה "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"), אבל אם אמר רק אחד מהם (וכ"ש אם אמר "יום הדין" שאינו שמו של ר"ה) - ודאי לא יצא י"ח.

יישר כח!

(אם כי לענ"ד אינו מוכרח, אבל מאידך גיסא התארים ראש השנה ויום הדין, אינם כתובים בתורה ולכן אינם באמת שמות של היום)

[איש גלילי]

אבל מאידך גיסא התארים ראש השנה ויום הדין, אינם כתובים בתורה ולכן אינם באמת שמות של היום

אם צריך דוקא שמות הנזכרים בתורה, הוא הדין גם אם אמר "חג הפסח" במקום "חג המצות" לא יצא, כי פסח בתורה היינו יום י"ד בניסן (ויש לעיין בדברי תוס' ר"ה יג. ד"ה דאקריבו, ובקידושין לז: ד"ה ממחרת הפסח, ועדיין יש לנו רק יו"ט ראשון של פסח).
אבל אם נאמר שיועיל כל שם הנהוג בלשון בנ"א, הוא הדין גם אם אמר "ראש השנה" שהוא שם החג בלשון חז"ל, או "יום הדין" שהוא משמות החג בקרב ישראל היום.

[אשר177]

אבל מאידך גיסא התארים ראש השנה ויום הדין, אינם כתובים בתורה ולכן אינם באמת שמות של היום

אם צריך דוקא שמות הנזכרים בתורה, הוא הדין גם אם אמר "חג הפסח" במקום "חג המצות" לא יצא, כי פסח בתורה היינו יום י"ד בניסן (ויש לעיין בדברי תוס' ר"ה יג. ד"ה דאקריבו, ובקידושין לז: ד"ה ממחרת הפסח, ועדיין יש לנו רק יו"ט ראשון של פסח).

אה"נ

[איש_ספר]

על החותם בר"ח מקדש ישראל והזמנים יש באחרונים לרוב

[תל אביבי]

חישוקי חמד לר"י זליברשטיין ראש פסחים הביא בזה בשם חמיו הגרי"ש אלישיב שבדיעבד יצא ידי חובתו.
ראו כאן: www.otzar.org/wotzar/book.aspx?26293&pageid=P0037

[עזריאל ברגר]

חישוקי חמד לר"י זליברשטיין ראש פסחים הביא בזה בשם חמיו הגרי"ש אלישיב שבדיעבד יצא ידי חובתו.
ראו כאן: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0037

אם מישהו יכול להביא את דבריו לאלו שאינם מנויים על האוצר המקוון - תע"ב.

[זאב ערבות]

.

[תל אביבי]

חישוקי חמד לר"י זליברשטיין ראש פסחים הביא בזה בשם חמיו הגרי"ש אלישיב שבדיעבד יצא ידי חובתו.
ראו כאן: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0037

אם מישהו יכול להביא את דבריו לאלו שאינם מנויים על האוצר המקוון - תע"ב.

חבל שלא טרחת להקיש על הקישורית. התוכן נמצא בתוך ארבעים העמודים הראשונים של הספר הנגישים גם לכל אורח.
לבד מזאת לבינתיים אתר הטאבלט חינם עדיין נגיש לקהל הרחב.

[שבענו מטובך]

תחת "יום הזיכרון" אמר "יום ראש השנה", "יום הדין"

לא יצא י"ח, כי לא הזכיר ר"ח.

מהיכי תיתי?
ומה הקשר בין יום הזיכרון לראש חודש?

חז"ל אמרו (גמ' עירובין דף מ) "זכרון אחד עולה לכאן ולכאן", שגם ר"ח נקרא יום זיכרון, כמ"ש "וביום שמחתכם ... ובראשי חדשיכם ... והיו לכם לזכרון", וכן מי ששכח יעו"י בר"ח בברהמ"ז אומר "אשר נתן ... ראשי חדשים לזכרון".
ואי לאו הכי - היו צריכים להזכיר במפורש ראש חודש, שהרי הוא יום מיוחד בפ"ע, וכדעת רבי דוסא בן הרכינס במשנה שם (דף לט עמוד א).

ולכן אם אמר "יום ראש החודש הזה יום תרועה" - הרי הזכיר גם את ר"ח וגם ר"ה (ועצ"ע אם אין זה "משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"), אבל אם אמר רק אחד מהם (וכ"ש אם אמר "יום הדין" שאינו שמו של ר"ה) - ודאי לא יצא י"ח.

למעשה, אם אמר "ביום ראש השנה הזה" - הרי זה כאילו אמר 'היום הראשון לכל חדשי השנה', ובכלל מאתיים מנה. האם אין זה כמי שהזכיר גם את ראש החודש?

[דורשי יחודך]

בעניין החותם בראש השנה במקום "מקדש ישראל ויום הזכרון", "מקדש ישראל וראש השנה."

הגר"י הוטנר זצ"ל בפחד יצחק (מאמר כט) עומד על לשון חז"ל "יום טוב של ראש השנה." ולא מצינו דוגמתו במועדים אחרים.
הוא מבאר על פי דברי המהר"ל, שיום הדין מצד עצמו איננו הסיבה למקרא קודש. המקרא קודש הוא משום שעל ידי השופר נזכרים לטובה לפני הקב"ה.

לכן יש בר"ה שני דינים: א. יום הדין, וב. מקרא קודש על פי הזכרון תרועה.

לפיכך, מסביר הפחד יצחק, כשבאים חז"ל לדבר על המקרא קודש של ר"ה, הקפידו לציין "יום טוב של ראש השנה", כלומר בחינת היום טוב של היום ולא היום עצמו עכ"ד. (עיי"ש עוד דיוק נפלא בפסוק.ויל"ע.)

אם יסוד דבריו נכונים, היה נראה שאם חותם מקדש ישראל ור"ה, לא יצא, שכן אין זה מציין את המועד. (ואולי יהיה הבדל בין תפילה לקידוש...).

(האם דבריו של הפחד יצחק הם בבחינת עומק הפשט, או דרוש? אני בטוח שהוא ותלמידיו משוכנעים שעומק הפשט יש כאן, וכנראה יהיו שיחלקו על קביעה זו. יבואו חכמי הפורום ויכריעו.)

[עזריאל ברגר]

יש כו"כ ימים שנקראים "ראש השנה", ולא כולם בראש חודש, ולכן אין בכלל מאתיים מנה.
דהיינו:
יום הכיפורים של יובל.
שבועות.
חמשה עשר בשבט.
ואיבעית אימא אף יט כסלו...

[עזריאל ברגר]

חישוקי חמד לר"י זליברשטיין ראש פסחים הביא בזה בשם חמיו הגרי"ש אלישיב שבדיעבד יצא ידי חובתו.
ראו כאן: http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?2 ... geid=P0037

אם מישהו יכול להביא את דבריו לאלו שאינם מנויים על האוצר המקוון - תע"ב.

חבל שלא טרחת להקיש על הקישורית. התוכן נמצא בתוך ארבעים העמודים הראשונים של הספר הנגישים גם לכל אורח.
לבד מזאת לבינתיים אתר הטאבלט חינם עדיין נגיש לקהל הרחב.

א. יישר כח.
ב. תורף דבריו שהאומר "חג הפסח" במקום "חג המצות" יצא, כיוון שיש מקום לקרוא לכל החג בשם זה, ובפרט שכך הוא נקרא בלשון העם.