אל תעש עמנו כלה בגלותינו או בחטאתינו. סידור רינת ישראל

[גחלת]

בתחנון לשני וחמישי, אומרים: אל תעש עמנו כלה בגלותינו.
בסידור רינת ישראל, שערך שלמה טל, מצאתי שכתוב: אל תעש עמנו כלה בחטאתינו.

האם יש נוסח קדום כזה?
עד כמה מוסמך ומדויק סידור רינת ישראל?

[דרומי]

עיין בסידור בעל התניא

[גחלת]

תודה לרב דרומי.
כיון שהרב דרומי קיצר ולא האריך, ארשה לעצמי להרחיב מעט.

בסידור בעל התניא (דפוס ראשון) כתב נוסח: ואל תעש עמנו כלה כחטאתינו בגלותינו.
כלומר, תפש את שתי הנוסחאות.

כאן קישור: http://dlib.rsl.ru/viewer/01006554275#?page=75


עדיין קשה לי:
האם יש מקור למי שכותב רק בגלותינו?
עד כמה מוסמך סידור רינת ישראל.

[איש_ספר]

עייין במחברתו "הסידור בהשתלשלותו" המצויה באוצר. מרוכזות בה תשובות שהשיב לשואלים ושם עומד על דרכו בעריכת הסידור.

[איש לוי]

בחוברת שלו (הסידור בהשתלשותו) הוא לא נוגע בנקודה הזו

ראוי לציין, כי בבקשות אחרי אמירת הסליחות, מבקשים בנוסח הזה 'עזרה הסופר אמר לפניך וכו' אל תעזבנו אבינו, ואל תטשנו בוראנו, ואל תזניחנו יוצרנו, ואל תעש עמנו כלה כחטאתינו' וגם בזה ראיתי נוסחאות 'כחטאתינו בגלותינו'

(ואגב, מה הכוונה 'כלה כחטאתינו' היה לכאו' ראוי לומר אל תעש עמנו כלה בחטאתינו' לא??

[איש_ספר]

עד כמה מוסמך ומדויק סידור רינת ישראל?

עייין במחברתו "הסידור בהשתלשלותו" המצויה באוצר. מרוכזות בה תשובות שהשיב לשואלים ושם עומד על דרכו בעריכת הסידור.

[גחלת]

(ואגב, מה הכוונה 'כלה כחטאתינו' היה לכאו' ראוי לומר אל תעש עמנו כלה בחטאתינו' לא??

במצודות תהלים קג י: אף גמול העונש לא יעשה בערך החטא

ר"ל אל תעש עמנו כלה, כמו שהיה מגיע לנו בחטאינו.

[איש לוי]

(ואגב, מה הכוונה 'כלה כחטאתינו' היה לכאו' ראוי לומר אל תעש עמנו כלה בחטאתינו' לא??

במצודות תהלים קג י: אף גמול העונש לא יעשה בערך החטא

ר"ל אל תעש עמנו כלה, כמו שהיה מגיע לנו בחטאינו.

יש"כ.

[מנחם]

אחד הדברים ש'תיקן' שלמה טל בסידורו, "חוסה ה' עלינו בארץ שבינו" (ב'והוא רחום' לשני וחמישי) בנוסח אשכנז לבני חו"ל כבכל הסידורים, ואילו בנוסח ארצישראלי השמיט "בארץ שבינו"!

[ברמן]

התיקונים ה"גלותיים" זה לא הכל.

יש בסידור זה הרבה שינויים הנובעים מהשקפת עולם "מזרחיסטית" ועוקרת הלכה.

תנסו למשל לחפש את איסור "הסתכלות בנשים" בתפלה זכה במחזור "רנת ישראל"


נדמה לי שהיום המזרחינקים המצויים, לא מתביישים להצהיר בפומבי, שלא כל דיני ההלכה מחייבים אותם.

אבל אולי מחזור רנת ישראל הוא גם יותר מדי אורטודקסי בשבילם

[שבטיישראל]

אגב,האם אצל המזרחניקים לא נהוג לומר סליחות בתעניות ציבור ?

משום מה בסידור רינת ישראל בכל המהדורות שחיפשתי ליתא לסדרי סליחות לי' בטבת י"ז בתמוז ותענית אסתר!

[איש גלילי]

אגב,האם אצל המזרחניקים לא נהוג לומר סליחות בתעניות ציבור ?

משום מה בסידור רינת ישראל בכל המהדורות שחיפשתי ליתא לסדרי סליחות לי' בטבת י"ז בתמוז ותענית אסתר!

אינני יודע מה מנהגם, אבל גם בסידור של ויז'ניץ לא תמצא.

[אוצר החכמה]

התיקונים ה"גלותיים" זה לא הכל.

יש בסידור זה הרבה שינויים הנובעים מהשקפת עולם "מזרחיסטית" ועוקרת הלכה.

תנסו למשל לחפש את איסור "הסתכלות בנשים" בתפלה זכה במחזור "רנת ישראל"


נדמה לי שהיום המזרחינקים המצויים, לא מתביישים להצהיר בפומבי, שלא כל דיני ההלכה מחייבים אותם.

אבל אולי מחזור רנת ישראל הוא גם יותר מדי אורטודקסי בשבילם

הציבור הדתי לאומי כולל סוגים שונים של אנשים חלקם אכן לא מרגישים לגמרי מחוייבים להלכה אבל אחרים מרגישים מחוייבים להלכה לחלוטין ונוהגים כך לא פחות מכל ציבור אחר ואלה כאלה רבים ומצויים.

[אוצר החכמה]

נזדמנתי לא מזמן בסתם יום של חול ליישוב קטן ביו"ש.

הלכתי למנחה וראיתי שיעור משניות, יושב אברך ומלמד ילדים בני 8-10 משניות.
באתי לערבית אחרי כשעה, יושב אברך ולומד עם קבוצה די גדולה של נערים בני שלוש עשרה ארבע עשרה גמרא ברכות על הסדר. (לא היו נראים כבני ישיבה ואחד עם כובע טמבל ושאל שאלות טובות) ממש היה תענוג לראות.

[ברמן]

הציבור הדתי לאומי כולל סוגים שונים של אנשים חלקם אכן לא מרגישים לגמרי מחוייבים להלכה אבל אחרים מרגישים מחוייבים להלכה לחלוטין ונוהגים כך לא פחות מכל ציבור אחר ואלה כאלה רבים ומצויים.

נכון מאד. ישנם גם ביניהם המדקדקים בהלכה, ללא כל פשרות ועקולי ופשורי - יוסף ה' עליהם ככם אלף פעמים ויברך את כולם.
אבל מעניין למה חוגי המזרחי שידעו להוקיע כל מיני אנשים על דברים של בגידה ב"לאומיות" ו"ארץ ישראל השלימה" - אבל לא הוקיעו ולא פצו פה נגד רבנים המזלזלים בהלכות פשוטות דאוןרייתא ודרבנן, בהלכות גיור ובהלכות שבת. בהלכות צניעות, בעיקרי האמונה ובהלכות עבודה זרה. למשל: אף אחד לא מחה נגד חנן פורת ששיבח את הנוער הד"לי ההולך להעשיר את עולמו הרוחני בבתי העבודה זרה שבהודו...

[ברמן]

נזדמנתי לא מזמן בסתם יום של חול ליישוב קטן ביו"ש.

הלכתי למנחה וראיתי שיעור משניות, יושב אברך ומלמד ילדים בני 8-10 משניות.
באתי לערבית אחרי כשעה, יושב אברך ולומד עם קבוצה די גדולה של נערים בני שלוש עשרה ארבע עשרה גמרא ברכות על הסדר. (לא היו נראים כבני ישיבה ואחד עם כובע טמבל ושאל שאלות טובות) ממש היה תענוג לראות.

ברוך ה'. כל הכבוד. כה יתן ה' וכה יוסיף, ויבורכו מן השמים.
אכן תענוג לראות את לימוד התורה המתרבה בארץ, בין בבני ברק ומודיעין עילית, בין בקרית ארבע וביתר עילית, ואפילו במושבים קטנים בפריפריה וביו"ש. חסדי השם - ממש "כי לא תשכח מפי זרעו".

אולם יקירי ואהובי הרב "אוצר החכמה" שליט"א, אתה לא רואה שענית לי ב"שיעורים" על טענת חיטים.
אני דיברתי על זלזול בהלכה, על מחיקה מן המחזור של איסור "הסתכלות בנשים", וכבודו עונה על ילדים אהובים השומעים שיעורים.

בנוסף: בוא ואגלה לך מה עלולים ללמד באותם שיעורים את אותם הילדים הטהורים. הזדמנתי פעם לכנס לימוד תורה בחוג משפחתי - בו שמעתי שיעורים משלשה רבנים, מחשובי רבני הציונות הדתית.
הזקן שבהם דיבר על הצורך בהגמשת ההלכה, כדי שהיא תוכל להשתלב בממלכתיות הישראלית.
השני (שהינו רב יישוב בבקעת הירדן) דיבר על כך שבדורנו צריך להקפיד לקיים לפחות את ההלכות מדאורייתא (כלומר, לעבור על איסור דרבנן זה לא כל כך נורא...)
והשלישי (שהינו אחד מגדולי הלמדנים שבראשי הישיבות ביו"ש) דיבר על בזבוז כספי הציבור בכך שמנשימים חולים שאינם נושמים בכוחות עצמם, ועל כך שראוי לחתום על על כרטיס אד"י (כרטיס הסכמה לתרומת איברים - כלומר להסכים לנטילת חייו, בהשתלות לב או ראות שילקחו מגופו, בעודו חי עפ"י הכרעת גדולי הפוסקים).

אני מאד מקוה שבאותו שיעור שהזדמנת, לא היה מגיד השיעורים, אחד מבעלי אותם דעות המזלזלות בקיום ההלכה כככל משפטיה וחוקותיה אשר קיבלנו מסיני.

רבי יוסף ליס כבר העיד בשם הגרי"ז מבריסק כי "המזרחי יש להם עצה שלא יהא חילול שבת, הרי בין כך וב"כ לא צייתי, ממילא עד שיאכלנו באיסור יאכלנו בהיתר, ובכן נתיר וממילא לא יהיה חילול שבת...." (יוסף דעת, עמ' ע').

[איש גלילי]

אה, כמה נחת יש לקב"ה כשמדברים כך על בניו...

מספרים שפעם הזדמן הרה"ק מברדיטשוב לשמוע דרשה של אחד ה'מגידים' באחת הערים, והמגיד הרבה בחטאי יושבי העיר וגינה אותם עד מאד. נשא רל"י את עיניו השמימה ואמר: רבונו של עולם, אל תשית את לבך לדברי היהודי היקר הזה, כי חרפת הרעב של בניו מדברת מתוך גרונו שהוא צריך לפרנסם, אבל האמת היא שבניך הם יקרים ומתוקים!
ותמהני מה לימוד זכות היה מוצא רל"י על יהודי יקר שמדבר סרה בעם ה', על אף שאין לו פרנסה מזה (ואולי אינני יודע...)

[כדכד]

אגב,האם אצל המזרחניקים לא נהוג לומר סליחות בתעניות ציבור ?

משום מה בסידור רינת ישראל בכל המהדורות שחיפשתי ליתא לסדרי סליחות לי' בטבת י"ז בתמוז ותענית אסתר!

הסליחות לתעניות אלו יצאו בנפרד עם פרוש רנת ישראל כמו שגם תפלות לימים נוראים לא תמצא שם כי הם יצאו במחזורים נפרדים

[שבטיישראל]

אגב,האם אצל המזרחניקים לא נהוג לומר סליחות בתעניות ציבור ?

משום מה בסידור רינת ישראל בכל המהדורות שחיפשתי ליתא לסדרי סליחות לי' בטבת י"ז בתמוז ותענית אסתר!

הסליחות לתעניות אלו יצאו בנפרד עם פרוש רנת ישראל כמו שגם תפלות לימים נוראים לא תמצא שם כי הם יצאו במחזורים נפרדים

באיזה מתכונות ?
ספרון ? קונטרס ?

[כדכד]

לא הבנתי את ההבדל בין ספרון לקונטרס. עכ"פ זה אחד מהם

[נוטר הכרמים]

בחזרה לנושא.
בין כסה לעשור נזדמן לי בחטאותי בגלותי להתפלל תפילת המנחה עם העם שבשדות, בהגיע עת 'אבינו מלכנו' הושיט לי אחד המקומיים סידור תפילה 'רינת ישראל' לבני עדות המזרח. כמובן שסקרנותי ניעורה בי ודפדתי ל'והוא רחום', שם גליתי כי מצויין במפורש שע"פ הוראת הראשון לציון שליט"א [הלא ניהו הגר"ע יוסף זצ"ל שהסידור לבני ע"מ נערך ע"פ הוראותיו] הושב הנוסח 'בגלותינו'. הפלא ופלא.

[כדכד]

בחזרה לא לנושא
נאמר לי בימים האחרונים שיצאה מהדורה חדשה של סידור רינת ישראל הכוללת גם את הסליחות ואולי עוד דברים שדולגו במהדורות קודמות