הנה כי כן שפתי רננות יהלל פינו בנשמת המעורר ישינים שאפילו אותם שישינים שינת הזמן וכמו הישן וחולם חלום שנדמה בעיניו שאוכל ושותה וסוחר ולומד ומתפלל, כמו כן האנשים שאינם מבינים שמכלים בהבל ימיהם הקדוש ברוך הוא מעוררם, והמקיץ נרדמים אותם שעדיין אינם ישנים מכל וכל רק שנרדמים נים ולא נים הקדוש ברוך הוא מקיצם.
תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעלפון. מידה זו של חוסר אונים וכח איננה מצויה בשינה. הוראת היסוד של "ישן": זקן - וגם שחור וכהה; ומכאן: "אישון לילה" =שחור הליל, ו"אישון בת עין"= שחור העין (והשוה "אגרוף"). נמצאת משמעות "ישן": כהה, נטול אור וברק; משמעות "ישָן": נטול ברק, חסר רעננות וכח; משמעות "ישֵן": חלוש ותשוש. ואילו משמעות "נרדם": אסור בכל יצורי גוו. אולי היתה זו סגולתו של העץ, שתחתיו ישן אליהו (מ"א יט, ד): היה בכוחו להפיל תרדמה, ועל שם כך הוא נקרא "רתם".
נוטר הכרמים כתב:כתב בפי' רש"ר הירש פרשת בראשית (ב, כא), וז"ל,תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה.
נוטר הכרמים כתב:בספר מראה יחזקאל פרשת תולדות, וז"ל,הנה כי כן שפתי רננות יהלל פינו בנשמת המעורר ישינים שאפילו אותם שישינים שינת הזמן וכמו הישן וחולם חלום שנדמה בעיניו שאוכל ושותה וסוחר ולומד ומתפלל, כמו כן האנשים שאינם מבינים שמכלים בהבל ימיהם הקדוש ברוך הוא מעוררם, והמקיץ נרדמים אותם שעדיין אינם ישנים מכל וכל רק שנרדמים נים ולא נים הקדוש ברוך הוא מקיצם.
להיפך ממש כתב בפי' רש"ר הירש פרשת בראשית (ב, כא), וז"ל,תרדמה. "רדם" קרוב ל"רתם". פעם אחת מצינו "רתם" כפעל: "רתם המרכבה" (מיכה א, יג)= אסר המרכבה. ייתכן אפוא, שמשמעות "רדם" =אסר, ומכאן "הרדם"= האסר. כביכול, הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעלפון. מידה זו של חוסר אונים וכח איננה מצויה בשינה. הוראת היסוד של "ישן": זקן - וגם שחור וכהה; ומכאן: "אישון לילה" =שחור הליל, ו"אישון בת עין"= שחור העין (והשוה "אגרוף"). נמצאת משמעות "ישן": כהה, נטול אור וברק; משמעות "ישָן": נטול ברק, חסר רעננות וכח; משמעות "ישֵן": חלוש ותשוש. ואילו משמעות "נרדם": אסור בכל יצורי גוו. אולי היתה זו סגולתו של העץ, שתחתיו ישן אליהו (מ"א יט, ד): היה בכוחו להפיל תרדמה, ועל שם כך הוא נקרא "רתם".
שמר כתב:מצאתי אבן עזרא בחבקוק ב, יט
הוי אומר - הקיצה מהפעלים העומדים כי לישן יאמר הקיצה משנתך וככה עורי כמו עורה למה תישן על כן טעו האומרים המעורר ישינים כי המעיר ישינים ראוי שיאמר והמקיץ רדומים אינו נכון כי המקיץ הוא הישן והעד כי אין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כולם ישינים כי תרדמת השם נפלה עליו וכתוב לא הקיץ הנער מ"ם דומם כמ"ם ריקם וחנם והטעם כמו ידמו כאבן ועל דעת רבי יהודה ידמו מפעלי הכפל וככה דומם והוא שם התואר.
האם יוכל מישהו להמציא לי ביאור בדבריו?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים