פי' הקונטרס, לאו דוק' מתחיל בנחמה ומסיים, אלא כלומר דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע, אבל מתחיל ומסיים בנחמת ירושלים כמו בחול שאומר 'רחם' וחותם ב'בונה ירושלים'. ויש שמתחילין ב'נחמנו' וחותמים ב'נחמת ציון עירך ובבנין ירושלים' ונותנים טעם לדבריהם ד'רחם' הוי לשון תחנה ואין אומרים תחנונים בשבת אבל 'נחם' אינו לשון תחנונים אלא כמו 'והנחם על הרעה לעמך'. ולא נהירא, דהכל משמע לשון תחנונים ואין להקפיד אפילו אי הוי לשון בקשה כדאמר בירושלמי דשבת בפרק אלו קשרים 'מהו לומר רוענו זוננו פרנסנו בשבת? - א"ל טופס ברכות כך הוא. ומנהג שטות הוא המשנה ברכה של חול.
תוספות יוצאים כאן בחריפות על המשנה ברכה של חול ואומר 'נחמנו'. ראיית התוספות היא מדברי הירושלמי לגבי 'רוענו זוננו'. ומשמע מדברי התוס' שהיה נוסח שפתחו ב'נחמנו' אף שאמרו 'רוענו זוננו' (ראה, למשל, סידור אזור אליהו).
למעשה, מעיון מהיר מצאתי נוסח, המופיע גם בראשונים, שבשבת אמרו 'נחמנו'. אך דא עקא, שלא אמרו גם 'רוענו זוננו'. אם כן, לכה"פ מנהגם לא סותר את עצמו.
מחיפוש לא מעמיק, לא ראיתי כזאת בספרד ואשכנז, כי אם בנוסח רומה. לדוגמה, מכת"י וטיקן, אורבינטי 57 (ס' 696), דף 115ב:
- רומה נחמנו.JPG (48.16 KiB) נצפה 1125 פעמים
(וכעי"ז במחזורים בדפוס וכת"י רבים של רומה [כעת היה זמין לי רק מכת"י], וראה גם ד' גולדשמידט, מחקרי תפלה ופיוט, ירושלים תשנ"ו, עמ' 161; י"ע סץ, 'נוסח ברכת המזון כמנהג בני רומא', בתוך: קובץ מחקרים על מחזור כמנהג בני רומא, ירושלים תשע"ב, עמ' 170-161).
את איזה נוסח ראו התוספות?
עוד זאת, במחקר מקובל בד"כ שנוסח רומה הוא כנראה הנוסח שהכי מייצג את מנהגי אר"י, והנה דווקא בנושא זה אנחנו רואים בירושלמי סתירה לנוסח רומה. כמובן שזו אבחנה גסה והדברים מורכבים מכפי שנראה.
[כתבתי את הדברים במהירות ואגב לימוד הסוגי' שם שלא בעיון כה"צ, וימחלו נא אם דברי בורות כתבתי. שו"ר גם אשכול זה]