מה הייתה תפילת המוספין בזמן בית המקדש ?

[חיי נר]

במסכת סוכה נג א מובא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד, שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפילת המוספין וכו'.
ולכאורה מבואר בדברי הגמ' דבזמן המקדש הגם שהקריבו קרבן מוסף הייתה תפילת מוסף.
[וכבר דנו באחרונים לבאר בזה מדברי התוס' ברכות כ"ו בד"ה איבעי' להו וכו', דמשמע שם דתפילת המוסף היינו כנגד הקרבן מוסף, דא"כ לפי"ז לא באה תפילת המוסף במקום קרבן המוסף, וכן גבי נשים אמאי אינם חייבות בתפילת המוסף שאינו במקום קרבן מוסף, ואכמ"ל]
ונתקשנו בזה מכבר האם יש מקור מה הייתה תפילתם בתפילת המוסף בזמן המקדש ?

[שש ושמח]

שו"ת תשב"ץ חלק ב סימן קסא
אבל התפלות בפירוש אמרי' בגמ' שהיו מתפללין בזמן הבית ממה שאמרו בגמ' סוכה (נ"ג ע"א) א"ר יהושע כשהיינו שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו היינו מקריבין תמיד של שחר משם לתפלת השחר משם למוספין משם לתפלת המוספין משם לתמיד בין הערבים משם לתפלת המנחה, והרי זה מפורש שאע"פ שהיו מקריבין תמידין ותפלות כנגד תמידין תקנום עכ"ז היו מתפללין, כן נראה מתלמוד שלנו אע"פ שבירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו ברייתא זו ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין. [ו]כבר פירש הר"ם ז"ל בהל' תפלה פ"א שנוסח התפלה אנשי כנה"ג תקנו אותו, אע"פ שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התורה אבל הנוסח אינו מן התורה וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו. ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבית, שאנו מתפללין שתחזור מלכות בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו ושיתקבצו נפוצותינו, והם היו מתפללין שתתקיים מלכות בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם, וכן כה"ג כשהי' מתפלל ביוה"כ ברכת רצה לא הי' מתפלל אותה על נוסח שלנו, וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכת בונה ירושלים (ברכות מ"ח ע"ב) ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן, וכן כתבו בזה המפורשים ז"ל.

[יבנה]

רש"י ברכות יא:
ועבודה - בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון, ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון, אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד.

[שלמה בן חיים]

לכאורה הגדר הוא שבזמן בית המקדש היתה התפלה על הקרבן, שהתפללו שהקרבן יתקבל לרצון ולכן אין סתירה בין זה למה שכתבו התוספות שהתפלות במקום הקרבנות.

[איש_ספר]

לגבי תפילת מוסף בזמן שביהמ"ק היה קיים. מתוך ערך מוסף באנצ"ת (בכתובים)

-----------------------

תפילת מוסף יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שהרי היא כשאר תפילות, שאף לסוברים שנתקנו כנגד תמידים , אינן במקום הקרבנות אלא כנגדן1 , ואף תפילת המוסף כן2 , וכן נראה מכמה מקומות שאף בזמן הבית התפללו תפילת מוסף3 , הרי שלא נתקנה התפילה במקום הקרבן אלא כנגדו 4.

1 ע"ע תפילה ועי' מחב"ר סי' מח ושם בד' תשב"ץ ח"ב סי' קסא שכ"מ ממה שהיו מתפללים אף בזמן הבית.
2 עי' רמב"ם תפילה פ"א ה"ה, שכל התפילות ומוסף בכללם הם כנגד הקרבנות, ועי' משנת יעבץ או"ח סי' ד, שמ' שגדר אחד להן; עי' ראשונים שבציון 936, שא"א לומר שאין נדבה לתפילת מוסף משום שקרבן מוסף אינו בא בנדבה, שהרי אף שחרית באה נדבה אע"פ שקרבן תמיד אינו בא בנדבה, ומ' שגדר אחד להן, ועי' גאונים בציון 951 שמוסף באה נדבה כשאר תפילות; עי' ראשונים ואחרונים שבציון 83 ואילך, שתמהו למה מזכירים עניני העבודה במוסף ולא בשאר תפילות אף שגם הם נתקנו כנגד קרבנות לסוברים כן, ומ' שהם שווים. ועי' ראשונים שבציון 53, שלד' תפילת מוסף ראויה לי"ח ברכות ושלפיכך אם התחיל ברכה רביעית ואילך גומרה, ועי' ראשונים שבציון 34 שפי' בד' הירו' שתפילת מוסף של ר"ח וחוה"מ היא של י"ח ברכות, ועי' ראשונים שבציון 38 שתמהו על מנהגינו להתפלל מוסף של ר"ח וחוה"מ של שבע ברכות, ועי' מנחת יהודה (רמ"ל ליפקוביץ) עניינים שונים סי' יד, שלד' תפילת מוסף כשאר תפילות. ועי' ברכות כו ב, שאמרו שלסובר שאין התפילות כנגד הקרבנות, קשה מי תקן תפילת מוסף, ומ' שהרי היא כשאר תפילות, שאל"כ לא היו שואלים ממנה. ועי' ציון 20 שי"ס שתפילת מוסף אינה תפילה של רחמים כשאר תפילות, ואפשר שאף הסוברים שהיא כשאר תפילות שהם כנגד הקרבן ולא במקומו, מ"מ תיקנו נגד הקרבן תפילה שאינה של רחמים אלא של שבח (ועי' ראב"ד שבציון 53, שתפילת מוסף ראויה לי"ח ברכות וראב"ד שבציון 20 שתפילת מוסף אינה תפילה של רחמים). ועי' שמואל שבירו' בציון 57 וראשונים ואחרונים שבציון 59, שאם התפלל מוסף כשאר תפילות היום ולא הזכיר בה דבר מעניני הקרבנות, יצא ידי מוסף, ועי' משנת יעבץ שם שמ' שהמוסף הוא כנגד הקרבנות ואינו במקומן ולכן אף בלא הזכיר יצא.
3 עי' משנה תענית כו א, על אנשי מעמד: בשחרית ובמוסף ובמנחה נכנסין וקורין וכו', ועי"ש כל יום שיש בו וכו' קרבן מוסף אין בו מעמד וכו', ועי' ר"י מלוניל ומאירי שם וריטב"א שם וכ"מ ברש"י שם, שבירושלים אין אבל בשאר ערי ישראל יש, ועי' תשו' גאון באוצה"ג שם סוף אות עז בע"א, שביום שיש בו קרבן מוסף ביטלו התפילה ולא את הקריאה, ומכ"ז מ' שהם מפרשים "מוסף" שאמרו שם על תפילת מוסף שלנו, והיינו שאף בזמן הבית התפללו תפילת מוסף, ועי' מאירי שם שמש"ש שביום שיש בו קרבן מוסף לא התפללו תפילת מעמד, (והיינו בירושלים לד'), היינו משום שהאריכו כבר בתפילת מוסף, ועי' תורי"ד שם שאין גורסים מוסף מטעם אחר, אבל בתשו' ר"י מיגאש סי' מח ורמב"ם בפיה"מ שם וכלי המקדש פ"ו ה"ד פירשו מוסף שאמרו שם, על תפילה יתירה שהיו מתפללים אנשי מעמד בכל יום ואינה תפילת מוסף שלנו, עי' ציון 5; תוספתא הובאה בסוכה נג א: א"ר יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר, משם לתפילה, משם לקרבן מוסף, משם לתפילת המוספין וכו', והובאה בנוסח זה בשרידי שאילתות (תרביץ שנה ו' עמ' 493) ור"ח שם ואשכול (אלבק) ליקוטים מהל' תפילה ד' מ א ומאירי סוכה שם ותשב"ץ ח"ב סי' קסא, וכ"ה בתוספתא סוכה פ"ד כתי"ע, ושם קודם תפילה ואח"כ קרבן (וכ"ה בבבלי כי"מ שם עי' דק"ס ועי' שו"ת רמ"ע מפאנו סי' יד), אבל בתוספתא שלפנינו שם לא הזכירו תפילת מוסף, אלא שהיו הולכים לבית הכנסת ואפשר שהוא לתפילת שחרית או להלל בלבד, ועי' נוסח התוספתא שבירו' שם פ"ה ה"ב, שלא הזכירו תפילות כלל; עי' תוספתא ברכות פ"ג: המתפלל תפילת המוספין בין משקרב תמיד של שחר וכו', ועי' מנחת בכורים שם, שמ' שגם בזמן הבית התפללו, וכ"מ בראשונים שבציון 296, שפי' ד' התוספתא במש"ש תמיד של שחר, על קרבן התמיד, ועי' דברי יוסף (שוורץ) סי' ל ודמש"א סי' רפו, שפי' תמיד של שחר במובן של תפילת שחרית, ועי' דברי יוסף שר"ל זמן תמיד של שחר.
4 עי' מחב"ר שם; מנח"א ח"א סי' סג; משנת יעבץ שם.