עתניאל בן קנז כתב:כמיטב ידיעתי, בהרבה קהילות אשכנזיות בארץ ישראל נהוג לומר 'ותערב' בכל יום טוב. (בכל אופן בקהילות בהם אני מתפלל). האם יש מי שיוכל לתרום מידיעתו על טעם הדבר! (מדובר גם בשנוי נוסח סיום הברכה), או לכל הפחות מי מגדולי ישראל שהתייחס לזה, ועל פי הוראתו נוהגים כן. / וכן אם יש קהילות (אשכנזיות) שאכן נוהגות בארץ ישראל שלא לא לומר 'ותערב'.
בברכה המשולשת כתב:ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים)
יתר10 כתב:וזה מה שהשיב על שאלתךבברכה המשולשת כתב:ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים)
ובעצם צ"ב מה דנקטו הפוסקים הפאה"ש והמ"ב לפשוט שזה קשור לברכת כהנים, דבנוסח של ותערב אין זכר לכך. (זולת אם נאמר דברכת העבודה שברכו הכהנים כמבו' במסכת תמיד היתה דוקא בנוסח של ותערב)
בברכה המשולשת כתב:ותערב הוא נוסח א"י של ברכת העבודה, כידוע, ומה ששינו לאומרו באשכנז במוסף דיו"ט הוא כמנהג לשנות הרבה מהברכות כנוסח א"י בימים מיוחדים (כגון מלך צור ישראל וגואלו כשאומרים פיוטי מערבית ועושה השלום בימים נוראים) ומה שמאן בזה אדוננו הגר"א הוא שלפי שאנן בתר בני בבל גרירן אין לשנות המטבע. ויעויין עוד בסידור אזור אליהו במוסף דיו"ט
שומר קישואין כתב:יש מנהג לומר 'ותערב' בהושענא רבה?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים