על פי התלמוד יש לומר בברכת המזון של שבת "נחמנו" במקום רחם (בירור הסוגיא נמצא בנספח לסידור אזור אליהו. ועי' עוד מרדכי ברכות רמז קעה ורא"ש שם פ"ז סי' כג). שאלתי היא עד מתי אמרו "נחמנו" ומתי פסקו לאמרו.
בספר קושיות (כנראה מהמאה הט"ו) עוד מופיע הנוסח - viewtopic.php?p=8752#p8752
גם מהר"ל מפראג מביא את הנוסח בנתיבות עולם עמוד העבודה פרק יח בהתנסחות חריפה: "ובשבת פותח בנחמה ומסיים בנחמה... ולא יאמר רחם, כי לשון רחם שייך על אחד שהוא בצרה ויאמר רחם עלי בצרה זאת, ואין ראוי שיאמר בשבת שהוא יום מנוחה שהוא בצרה... ואותם שאומרים רחם בשבת וסומכים על אותם הדעות שאומרים כי אין חלוק בין רחם ובין נחם, אין זה ראוי, כי חלוק גדול יש בין רחם ובין נחם למבין".