חכם באשי כתב:נוטר,
ולגוף דבריך,
מה שהבאת מר"ח מוואלאז'ין אינו סותר - לדעתי - את שאלתי:
כי אם בתקופת אנשי כנסת הגדולה היו מתפרנסים מהדרכים שמתפרנסים היום - אולי הם היו מתקנים את התפילה בנוסח אחר ו'אקטואלי' וכוללים בנוסח זה את כל הסודות. איני מבין בקבלה ובסודות, אך ברי לי שהיתה באפשרותם לכלול את אותם סודות גם בנוסח אחר.
תוך כדי דיבור כתב:(וגם אפשר להעיר בפשטות, האם אכן "ברך עלינו" נכון להכתירה כ"ברכת הפרנסה", שמזה נובעת השאלה מה הדין בדור שפרנסתו, נניח, באה בדרכים אחרות - אבל זה אינו, וכי אצל אנשי כנסת הגדולה לא היה מסחר בעולם? ובכל זאת לא תיקנו בברכה זו אלא על הגשם ותנובת הארץ. ש"מ שהכותרת הנ"ל אינה מדוייקת, וגם ידוע בירור הרא"ש והטור וכו' גבי "ושבענו מטובה", שיש כאן עניין מיוחד של א"י, ואכמ"ל בזה ומ"מ הדברים ידועים).
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א
אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר +תהלים קמ"ז+ השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תגרא בביתא. ואמר רב חיננא בר פפא: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה, שנאמר +שופטים ו'+ והיה אם זרע ישראל וגו'. וכתיב +שופטים ו'+ ויחנו עליהם וגו', +שופטים ו'+ וכתיב וידל ישראל מאד מפני מדין.
רש"י בראשית פרק מא
סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:
רש"י תהלים פרק עב
שהבריות מתפייסין ומתרצין מאת המקום כשנותן שובע בעולם:
חכם באשי כתב:אסביר מדוע וכיצד עלתה וניקרה שאלה זו בליבי:
פרנסתי אינה משופעת, ואין בידי אלא לקיים את דברי חז"ל (נדה, דף לא בערך), שיבקש רחמים ממי שהממון שלו.
הברכה המתאימה ביותר היא: 'ברך עלינו', שהיא היא ברכת הפרנסה.
ואולם אני מוציא את מילות הברכה מפי ומכוון בהם, אך איני מסוגל 'להתחבר' להן. הם מדברים על 'פרנסות' שאין לי ולא יהיה לי שום קשר להם.
נכון שאני יכול לכוון ב'ברך עלינו את השנה הזאת', שהיא לשון כללית, אך כמובן הייתי מעדיף משהו בסגנון:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה" (מופיע בסידורים אחרי פרשת המן).
ואפילו בסגנון יותר מפורט.
איני מפקפק בחשיבות הגשמים ותבואת הארץ אף בעולמנו ובדורינו. צאו וראו כמה מלחמות דמים נסובות על מקורות מים.
אך ברור, שכיום המתפרנסים ישירות מהחקלאות הם אחוז מועט בהשוואה לדורות קודמים.
חכם באשי כתב:בב"ב,
נהנתי מפייטנותך, אבל סלח לי, כדי להגיע ל"שלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך" צריך ממון, והרבה,
ועדיין איני חקלאי, והנני מתפרנס (אם ניתן לקרוא למה שאני עושה 'פרנסה'...), מדברים אחרים.
האם, איפוא, אסור לי לכמוה לנוסח ש'מדבר אלי'?
חכם באשי כתב:אלון גורן,
נכון שבתקופת אנשי כנה"ג היו גם בעלי מקצועות אחרים, אך מרבית האנשים התפרנסו מעבודת האדמה וענפיה,
לעומת דורינו, שאם זכרוני אינו בכזיב, בארצנו הקטנה - כעשרה אחוזים בלבד מתפרנסים מהחקלאות.
אם כן, מדוע שלא נחשוב, כי אילו אנשי כנה"ג היו בדורינו היו נוקטים בברכתם לשון המתאימה למרבית האנשים??
(נוטר הכרמים, תירגע, איני רפרומי המנסה "לתקן" את התפילות)
חכם באשי כתב:בב"ב,
נהנתי מפייטנותך, אבל סלח לי, כדי להגיע ל"שלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך" צריך ממון, והרבה,
ועדיין איני חקלאי, והנני מתפרנס (אם ניתן לקרוא למה שאני עושה 'פרנסה'...), מדברים אחרים.
האם, איפוא, אסור לי לכמוה לנוסח ש'מדבר אלי'?
כול להיות שהתשובה היא לא כי החקלאות זה הצורך הבסיסי של בני האדם ובלא לחם ממה יחיו ולפי זה עיקר ברכת השנים עניינה טובת הכלל
יאיר כתב:אני מאמין שכן..
לעומת זאת שמעתי סיפור (די מוזר ומסתמא לא תאמין..אפשר לנסות לחפש באוצר) שקבוצת רבנים גדולים לפני כמה עשרות שנים נסעו בכביש ודברו על כך שאולי צריך לשנות את נוסח תפילת הדרך משום שכיום לא מצויים כ"כ לסטים וחיות רעות בדרך..
תוך כדי הדברים יצא מאיפה שהוא צבי ורץ לתוך הכביש וכמעט נכנסו בו..
דראל כתב:יאיר כתב:אני מאמין שכן..
לעומת זאת שמעתי סיפור (די מוזר ומסתמא לא תאמין..אפשר לנסות לחפש באוצר) שקבוצת רבנים גדולים לפני כמה עשרות שנים נסעו בכביש ודברו על כך שאולי צריך לשנות את נוסח תפילת הדרך משום שכיום לא מצויים כ"כ לסטים וחיות רעות בדרך..
תוך כדי הדברים יצא מאיפה שהוא צבי ורץ לתוך הכביש וכמעט נכנסו בו..
מסיפורי הרב זילברשטיין (אאל"ט דובר על צרעה שעקצה נהג בכביש ירושלים ת"א, לאחר שזלזל בנוסח תפילת הדרך...).
אגב, אני מכוון על אותן חיות על שתיים.
לגופו של עניין, אפשר לשאול בצורה יותר חזקה מדוע לא להקדים את זמן שאילת הגשמים לזמן הזכרת גבורותם.
אלון גורן כתב:אז מה אם הרוב היו חקלאים, וכי לסוחרים ושאר מקצועות לא תיקנו ברכה על הפרנסה? זה לא מתקבל על הדעת שילכו בענין זה אחר הרוב.
חכם באשי כתב:אלון גורן כתב:אז מה אם הרוב היו חקלאים, וכי לסוחרים ושאר מקצועות לא תיקנו ברכה על הפרנסה? זה לא מתקבל על הדעת שילכו בענין זה אחר הרוב.
מדוע לא מסתבר?
מסתבר גם מסתבר.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים