אילו נתקנה ברכת 'ברך עלינו' בדורינו

[חכם באשי]

שאלה היפוטטית מנקרת במוחי:
בזמן שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את תפילת שמונה עשרה (עי' מגילה יח ע"א), ובתוכה את 'ברכת השנים', היתה רוב הפרנסה תלויה בחקלאות וענפיה,
וממילא מרבית ככל הברכה מדברת על תנובת השדה, גשם וטל וכדומה (תלוי בנוסחאות הברכה).
האם ניתן להניח, כי אילו היו מתקנים ברכה זו בדור כשלנו, שענפי הפרנסה רבים ורחבים ולאו דווקא בחקלאות, היה הדבר בא לידי ביטוי בנוסח הברכה?

[יאיר]

אני מאמין שכן..

לעומת זאת שמעתי סיפור (די מוזר ומסתמא לא תאמין..אפשר לנסות לחפש באוצר) שקבוצת רבנים גדולים לפני כמה עשרות שנים נסעו בכביש ודברו על כך שאולי צריך לשנות את נוסח תפילת הדרך משום שכיום לא מצויים כ"כ לסטים וחיות רעות בדרך..

תוך כדי הדברים יצא מאיפה שהוא צבי ורץ לתוך הכביש וכמעט נכנסו בו..

[נוטר הכרמים]

הא לך, חכם, לשון קדשו של רבינו הגר"ח מוואלאז'ין זי"ע בספה"ק נפש החיים שער ב פרק יב: וכל מבין יבין דלא אתי איניש על יבשתא שיוכל תקן תקון נפלא ונורא כזה לכלול ולגנוז במטבע תפילה קבועה וסדורה בנוסח אחד, התיקונים של כל העולמות עליונים ותחתונים וסדרי פרקי המרכבה, ושבכל פעם שמתפללין יוגרם תיקונים חדשים בסידור העולמות והכוחות והמשכת מוחין חדשים אחרים, שמעת שתקנוה עד ביאת הגואל במהרה בימינו לא היה ולא יהיה שום תפילה בפרטות דומה לחברתה שקודם לה ואחריה כלל .

הרי שבסדר התפילה נכללו כל הדורות כולן צרכיהם ותיקוניהם בעליונים וגם בתחתונים...

[חכם באשי]

נוטר,
אכן מי כמוך 'נוטר הכרמים' מ"השפעות זרות", רחמנא ליצלן.
אל תפעיל נגדי את ה'תותחים הכבדים' שהפעילו נגד מיימונד. האם באמת לא ניתן לשאול שאלה, ובתמימות, בלא לקבל עקיצות בנוסח "עלונים של המזרחי"??

ולגוף דבריך,
מה שהבאת מר"ח מוואלאז'ין אינו סותר - לדעתי - את שאלתי:
כי אם בתקופת אנשי כנסת הגדולה היו מתפרנסים מהדרכים שמתפרנסים היום - אולי הם היו מתקנים את התפילה בנוסח אחר ו'אקטואלי' וכוללים בנוסח זה את כל הסודות. איני מבין בקבלה ובסודות, אך ברי לי שהיתה באפשרותם לכלול את אותם סודות גם בנוסח אחר.


ולך, יאיר,
להווי ידוע, שגם היום מצויות 'חיות רעות' בדרך; על שני רגליים. ויש הטוענים שהם גרועים מחיות על ארבע...

[נוטר הכרמים]

נוטר,


ולגוף דבריך,
מה שהבאת מר"ח מוואלאז'ין אינו סותר - לדעתי - את שאלתי:
כי אם בתקופת אנשי כנסת הגדולה היו מתפרנסים מהדרכים שמתפרנסים היום - אולי הם היו מתקנים את התפילה בנוסח אחר ו'אקטואלי' וכוללים בנוסח זה את כל הסודות. איני מבין בקבלה ובסודות, אך ברי לי שהיתה באפשרותם לכלול את אותם סודות גם בנוסח אחר.

ובכן, תברא-מי ששנה זו לא שנה זו, אם אינך מבין בקבלה ובסודות, הכיצד ברי לך שהיתה באפשרותם לכלול את אותם סודות גם בנוסח אחר? תמימות---לקבל הדברים הק' של הנפש החיים כפשוטן- ודאי אין כאן...

[חכם באשי]

טוב,
לפני שיתפתח כאן 'עליהום' רציני, אני יורד מהעץ...
זהו, מספיק.
וכמובן, אתה, נוטר הכרמים, אל תפחד ואל תחת, המשך לנטור על הכרמים מפני שועלים קטנים החפצים לחבל בו...
כיצד היו נראים פני היהדות הטהורה בלעדך?

[מורה צדק]

ללא להכנס לשאלה האידיאולוגית.

אם לא יהיה גשם, מה תאכל? מחשב או ספה? או אולי את השולחן שלך או את הנגן?

[אוצר החכמה]

שימו לב רבותי
חכם באשי לא הציע לשנות כל מה ששאל אם היום היו מתקנים את זה אחרת
אפשר לדון בזה מכמה צדדים למשל:
יכול להיות שהתשובה היא לא כי החקלאות זה הצורך הבסיסי של בני האדם ובלא לחם ממה יחיו ולפי זה עיקר ברכת השנים עניינה טובת הכלל
ואולי התשובה היא כן כי עיקרה פרנסתו של האדם המתפלל
אבל בכל אופן ודאי שאנו אומרים כמו נוסח אנשי כנה"ג על כל כוונותיהם וסודותיהם


אפשר לשאול שאלה דומה אם היה ישעיה הנביא בימינו אם היה כותב במקום בצבים ובכרכרות או במקום שפעת גמלים תיאורים אחרים
אבל ברור שבסופו של דבר כל אות מדברי הנבואה וכל תג ותג קודש קדשים אין חסר ואין יתר וכך צריכים הדברים להיות וכמו כן דברי אנשי כנה"ג וכמו שהובא בשם ר"ח מוואלוזין.

[נוטר הכרמים]

לחכמים הדגולים, באשי ואוצר.

אינני מבין מהי ההתעקשות הזאת, דברי נפש החיים ברורים, הנוסח שתקנו אנשי כנסת הגדולה הוא לא 'לפי מקומם ושעתם', אלא נוסח כולל עד ביאת גואל צדק, ומעתה אין מקום לשאלות ההיפוטטיות שמנקרות במוחכם, מה היה אילו?, התשובה חד משמעית: שום כלום.

אוצר,

אם אתה מרהיב ואוזר עוז לשאול מה היה אילו ישעיה היה מתנבא בדורינו, למה לא תעמיק יותר לחשוב: מה היה קורה אילו התורה הק' על חמשה חומשיה לא היתה ניתנת לפני אלפי שנים על הר סיני, אלא היום בעידן המקווון? וכן על זה הדרך...

[תחת אחד השיחים]

קטונתי מלפשפש בחדרי לבבו של מר חכם באשי. אבל השאלה נובעת מתוך הסתאבות וניוון מוחלט של בן עיר שאינו יודע, גבורת גשמים מה היא, ברכת היבולים מה טיבה והשפעתה וכו' וכו'. עצוב מאד! כאן אפשר לשמוע שיעור יפה של הרב שג"ר זצ"ל על ענין הגשם וסגולתו. אולי יפתחו עינך במעט. http://www.siach.org.il/pub//sgr_al-hageshem.mp3

[תוך כדי דיבור]

כדי לעשות פשרה ביניכם, חכם באשי ונוטר כרמים, אפשר להתחיל בשאלה פשוטה יותר, על אותה הדרך: אילו חז"ל היו מתקנים בדור כשלנו מועד תחילת בקשת טל ומטר בחו"ל, האם היו מתקנים על שישים יום מתחילת התקופה של בבל, או שמא מתחילת התקופה של צפון אמריקה?

אלא שבאמת, גם מבלי להיות שומר חומות של שום מקום, אינני מבין מה התכלית של בירורים מסגנון זה. אם המטרה היא לעמוד על הגדרים המדוייקים של תקנות חז"ל ושל אנשי כנסת הגדולה, הרי הדרך לכך היא ללון בעומקה של הלכה (וגם אפשר להעיר בפשטות, האם אכן "ברך עלינו" נכון להכתירה כ"ברכת הפרנסה", שמזה נובעת השאלה מה הדין בדור שפרנסתו, נניח, באה בדרכים אחרות - אבל זה אינו, וכי אצל אנשי כנסת הגדולה לא היה מסחר בעולם? ובכל זאת לא תיקנו בברכה זו אלא על הגשם ותנובת הארץ. ש"מ שהכותרת הנ"ל אינה מדוייקת, וגם ידוע בירור הרא"ש והטור וכו' גבי "ושבענו מטובה", שיש כאן עניין מיוחד של א"י, ואכמ"ל בזה ומ"מ הדברים ידועים). אבל אם לא כן, מה יכול לצאת מזה חוץ מלקרר עצמנו ואחרים באמירת ברכה זו?

וזאת אני כותב אף שברור לי בלי ספק שכוונת חכם באשי בשאלתו חיובית היתה, ואני מיצר על סגנון ההשתלחויות הפושה פה לפעמים כלפי מי שכתב דברים שנוטים מעט שמאלה או ימינה בעיני אחרים. דברי חכמים בנחת נשמעים.

[אוצר החכמה]

אני רואה שלא הבנת את כוונתי
אני הסברתי שחקירתו של חכם באשי היא על מהות הברכה וזו חקירה ראויה
אבל אין לה קשר לטענותיך ואבאר
לדוגמה בעניין ישעיה הנביא העניין הוא בדיוק להיפך כיוון שאני מאמין בדבריו כפשוטם ממש והיינו שיובאו שבי ציון ע"י הגויים ויהיה זה מהרה בימינו ואני מצייר את הדברים כפשטם לא נראה לי שיהיה זה בכרכרות של זמן ישעיה הנביא וע"כ שהכוונה לרעיון של כלי תחבורה ונקט דוגמה לפי עניין זמן האמירה וזה לפי הפשט אבל ודאי שדבריו כפי שכתבתי כוללים אמת וטעם בכל אות ואות וכל תג תג.
וה"ה בתורתינו הקדושה שכי יגח שור היינו לאו דווקא שור אלא כל ממון של האדם לפי כללי התורה וההלכה ואדרבה ואדרבה התורה נתנה דוגמה אבל הדין אמת גם בכל דבר אחר (וכפי שדרשו חז"ל בלימודם) ומהצד הזה היו יכולים לדון אם התורה היתה ניתנת לדור שיש לו מכוניות האם הדוגמה היתה מכונית (בעקרון, אני לא נכנס לשאלה אם זה נקרא ממון או כוחו) ופירוש החקירה היא האם יש הבדל ע"פ פשט בין שור למכונית (והיינו שעיקר הדין דוקא בשור ושאר דברים מתרבים או שאין הבדל בדבר וחדא נקט) וזה מצד הפשט וזה דווקא בגלל שאנחנו מאמינים בני מאמינים ומאמינים  שהשור של התורה כולל כל ענייני הממון שהיו ושיהיו אבל ברור שכל דברי התורה שבכל תג שלה תלוי כל העולם כולו אין בהם נפתול ועקש ואני מקווה שגם לזה היתה כוונת כולם כאן

יש לי להעיר הערה כללית בענייני סניגוריה ופירוש הדברים ודווקא משום שהיו כאן דיונים שונים וחריפים
וזה שאחד מהדרכים שבהם נוהגים החכמים ובפרט בא"י שהיא מקל נועם היא שמבארים איש את דברי רעהו לטובה וכשם שאנו דנים לכף זכות ובפרט את הראויים לכך ידון המקום אותנו לכף זכות.

לעניין התוספת של תוך כדי דיבר על הקירור אני דנתי את חכם באשי להיפך שמתוך שכיוון בברכה על העניינים הנוגעים לו ולאחרים למעשה ולכן פירש לעצמו כל מיני תבואתה על כל מיני ענייני פרנסה התעורר לשאול את השאלה

[אוצר החכמה]

הערה נוספת
לעניין התקופה של שאלת הגשמים לפי עניות דעתי התשובה היא בשום אופן לא כי כאן פירוש השאלה שהמעשה ההלכתי שאנו עושים אינו ראוי ונכון וחס מלומר כן כי דברי חז"ל אמת ומתוקנים וקיימים לעד
כל השאלה היתה על דבר סגנון שבו תמיד לשון אחד כולל עניינים הרבה ועיקר החקירה היא בפירוש הדברים ולא לרמוז ח"ו שדברי חז"ל אינם מתוקנים.

אגב אע"פ שנראה מתוך הנוסח שעיקר הברכה עניינה ברכת השנים יש גמרא בברכות לג א מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה ע"ש


 

[חיים]

(וגם אפשר להעיר בפשטות, האם אכן "ברך עלינו" נכון להכתירה כ"ברכת הפרנסה", שמזה נובעת השאלה מה הדין בדור שפרנסתו, נניח, באה בדרכים אחרות - אבל זה אינו, וכי אצל אנשי כנסת הגדולה לא היה מסחר בעולם? ובכל זאת לא תיקנו בברכה זו אלא על הגשם ותנובת הארץ. ש"מ שהכותרת הנ"ל אינה מדוייקת, וגם ידוע בירור הרא"ש והטור וכו' גבי "ושבענו מטובה", שיש כאן עניין מיוחד של א"י, ואכמ"ל בזה ומ"מ הדברים ידועים).

ברכת ברך עלינו היא בהחלט ברכת הפרנסה.
כך עלה לי מחיפוש באוצה"ח ברך-עלינו +פרנסה.

תשובה לשאלתו של החכם לא מצאתי (כן חיפשתי, למרות שבדרך כלל אצל חכם באשי קלושים הסיכויים, צאו וראו...),
אבל אגב ראיתי דנים כיצד מתפללים על תנובת השדה בשנת השמיטה שהספיחים אסורים.

[חכם באשי]

אסביר מדוע וכיצד עלתה וניקרה שאלה זו בליבי:
פרנסתי אינה משופעת, ואין בידי אלא לקיים את דברי חז"ל (נדה, דף לא בערך), שיבקש רחמים ממי שהממון שלו.
הברכה המתאימה ביותר היא: 'ברך עלינו', שהיא היא ברכת הפרנסה.
ואולם אני מוציא את מילות הברכה מפי ומכוון בהם, אך איני מסוגל 'להתחבר' להן. הם מדברים על 'פרנסות' שאין לי ולא יהיה לי שום קשר להם.
נכון שאני יכול לכוון ב'ברך עלינו את השנה הזאת', שהיא לשון כללית, אך כמובן הייתי מעדיף משהו בסגנון:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה" (מופיע בסידורים אחרי פרשת המן).
ואפילו בסגנון יותר מפורט.

איני מפקפק בחשיבות הגשמים ותבואת הארץ אף בעולמנו ובדורינו. צאו וראו כמה מלחמות דמים נסובות על מקורות מים.
אך ברור, שכיום המתפרנסים ישירות מהחקלאות הם אחוז מועט בהשוואה לדורות קודמים.

[גלילי]

קשה לי להיכנס לנושא, אבל לכאו' זה די ברור שאם יהיה רעב בעולם ויחסר תבואה וכדו', כמה כסף שיהיה לא ישביע [רוטשילד מת מרעב....],

דוגמא קטנטונת נוספת, פוק חזי איך המדד החודשי זינק בגין העגבניות והמלפפונים.

בנוסף, כמה ציטוטים:

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף נט עמוד א

אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר +תהלים קמ"ז+ השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך. אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תגרא בביתא. ואמר רב חיננא בר פפא: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה, שנאמר +שופטים ו'+ והיה אם זרע ישראל וגו'. וכתיב +שופטים ו'+ ויחנו עליהם וגו', +שופטים ו'+ וכתיב וידל ישראל מאד מפני מדין.

רש"י בראשית פרק מא

סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:

רש"י תהלים פרק עב

שהבריות מתפייסין ומתרצין מאת המקום כשנותן שובע בעולם:

היינו דאמרי אינשי: "כסף זה לא הכל"...
ויהי רצון שהברכה תהיה מצויה בידך ובידינו, שלא ניתקע ב'ברך עלינו', אלא נוכל להיתקע בשופר גדול, ובא לציון גואל.

[ישראל הר כסף]

צר לי אבל אף על פי שאין דרכי להיות מתלהם אני לא מתאפק, חבר'ה מה קרה לכם, צריך להגיע ללימוד זכות בשביל להרשות לבאשי לשאול שאלה פשוטה? אם להיות נוטר כרמים זה אומר שאסור לשאול ולברר שום דבר אז דבר ראשון שיסגרו את כל הפורום כי הוא מלא בבירורים 'אסורים', וכן את כל הקבצים המענינים וכו', אם להיות נוטר כרמים זה אומר שאסור לחשוב אז במקום באשי הייתי מוכן להצהיר על זה שאני אכן מזרוחניק ובלבד שיתנו לי ללמוד את התורה כדבעי. (סליחה שנהייתי דובר של באשי, אם לא כיוונתי נכון למה שהוא לא יעיז לומר, איתי תלון משוגתי).
מה שעשו כל הראשונים והאחרונים כל אחד בתחומו אסור לנו לעשות? לא נעשתה כאן שום דבר עם נימה פסולה ומי שמחפש את הבעיות אני לא אומר לו שישאר בבית המדרש ויתקיף שמה כי אני מבין שהוא זקוק לחומר להתקיף, אז שישאר כאן ונסבול אותו ובלבד שנזכה לשמח יהודי. אבל שאר החבריה קדישא שכאן- תסבלו אותו אבל אל תסחפו.
סליחה ושוב פעם סליחה.

[בן באג באג]

אסביר מדוע וכיצד עלתה וניקרה שאלה זו בליבי:
פרנסתי אינה משופעת, ואין בידי אלא לקיים את דברי חז"ל (נדה, דף לא בערך), שיבקש רחמים ממי שהממון שלו.
הברכה המתאימה ביותר היא: 'ברך עלינו', שהיא היא ברכת הפרנסה.
ואולם אני מוציא את מילות הברכה מפי ומכוון בהם, אך איני מסוגל 'להתחבר' להן. הם מדברים על 'פרנסות' שאין לי ולא יהיה לי שום קשר להם.
נכון שאני יכול לכוון ב'ברך עלינו את השנה הזאת', שהיא לשון כללית, אך כמובן הייתי מעדיף משהו בסגנון:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה" (מופיע בסידורים אחרי פרשת המן).
ואפילו בסגנון יותר מפורט.

איני מפקפק בחשיבות הגשמים ותבואת הארץ אף בעולמנו ובדורינו. צאו וראו כמה מלחמות דמים נסובות על מקורות מים.
אך ברור, שכיום המתפרנסים ישירות מהחקלאות הם אחוז מועט בהשוואה לדורות קודמים.

אוי ויי, אתה אוכל דולרים? מתפרנס מאכילת ספרים? כל הטכנולוגיה הקיימת כיום, מאכילה אותך באותם בנדורה בטטה וגויאבה, הברכה המתוקנת, בעלת פרטנות מקסימלית, ומדברת על השלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך,

[חכם באשי]

בב"ב,
נהנתי מפייטנותך, אבל סלח לי, כדי להגיע ל"שלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך" צריך ממון, והרבה,
ועדיין איני חקלאי, והנני מתפרנס (אם ניתן לקרוא למה שאני עושה 'פרנסה'...), מדברים אחרים.
האם, איפוא, אסור לי לכמוה לנוסח ש'מדבר אלי'?

[אלון גורן]

סליחה על השאלה, אבל גם בימי אנשי כנסת הגדולה היו מקצועות שונים ומשונים ולא כולם עבדו בחקלאות. היו רצענים ועבדנים וסנדלרים ונפחים, למה להם לא תיקנו אנשי כנה"ג ברכה מתאימה?

[יאיר]

בב"ב,
נהנתי מפייטנותך, אבל סלח לי, כדי להגיע ל"שלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך" צריך ממון, והרבה,
ועדיין איני חקלאי, והנני מתפרנס (אם ניתן לקרוא למה שאני עושה 'פרנסה'...), מדברים אחרים.
האם, איפוא, אסור לי לכמוה לנוסח ש'מדבר אלי'?

א.נ"ל שאעפ"כ ככל שיהיה יותר תבואה בשדות כל המחירים יוזלו מאוד ומימלא הכסף יהיה שוה יותר וכמוזכר לעיל.

ב.כל הנושא הזה נכון אך בעייתי מאוד..מי לא היה רוצה להתפלל בנוסח אחר שיותר קל לו לכוון במילים אך מילא בתפילה..

אבל קח למשל את הסליחות..הרי רובנו לא מבינים את רוב מה שאומרים שם ובכל זאת צריכים אנו לאמרם "ואין עצה ואין תבונה נגד ה'"..
(כמובן שהכי טוב זה ללמוד את הפירושים של מה שאומרים..אך לפעמים הדבר דורש זמן רב שלא תמיד בנמצא אצל כל אחד)..

[חכם באשי]

אלון גורן,
נכון שבתקופת אנשי כנה"ג היו גם בעלי מקצועות אחרים, אך מרבית האנשים התפרנסו מעבודת האדמה וענפיה,
לעומת דורינו, שאם זכרוני אינו בכזיב, בארצנו הקטנה - כעשרה אחוזים בלבד מתפרנסים מהחקלאות.
אם כן, מדוע שלא נחשוב, כי אילו אנשי כנה"ג היו בדורינו היו נוקטים בברכתם לשון המתאימה למרבית האנשים??

(נוטר הכרמים, תירגע, איני רפרומי המנסה "לתקן" את התפילות)

[גלילי]

אלון גורן,
נכון שבתקופת אנשי כנה"ג היו גם בעלי מקצועות אחרים, אך מרבית האנשים התפרנסו מעבודת האדמה וענפיה,
לעומת דורינו, שאם זכרוני אינו בכזיב, בארצנו הקטנה - כעשרה אחוזים בלבד מתפרנסים מהחקלאות.
אם כן, מדוע שלא נחשוב, כי אילו אנשי כנה"ג היו בדורינו היו נוקטים בברכתם לשון המתאימה למרבית האנשים??

(נוטר הכרמים, תירגע, איני רפרומי המנסה "לתקן" את התפילות)

אבל עדיין צריך התייחסות לדברי אלון,
שאנשי כנה"ג, אפילו לא רימזו במילה אחת את שאר בעלי המלאכות, האם זה לא אומר דרשני.

[אלון גורן]

אז מה אם הרוב היו חקלאים, וכי לסוחרים ושאר מקצועות לא תיקנו ברכה על הפרנסה? זה לא מתקבל על הדעת שילכו בענין זה אחר הרוב.

[בן באג באג]

בב"ב,
נהנתי מפייטנותך, אבל סלח לי, כדי להגיע ל"שלב הסופי בשרשרת המזון הצועד ברינה אל מעיך" צריך ממון, והרבה,
ועדיין איני חקלאי, והנני מתפרנס (אם ניתן לקרוא למה שאני עושה 'פרנסה'...), מדברים אחרים.
האם, איפוא, אסור לי לכמוה לנוסח ש'מדבר אלי'?

עדיין בלתי נהיר?
בשביל לחיות צריך אתה מזון [ואולי גם חביתו-דירתו של אריסטו] ותו לא, אז מדוע להתפלל על האמצעים וההשתלשלויות הצדדיות העקיפות, מה גם שהינם בעלי הרבה וריאציות שגם סותרות זל"ז, וממון יתכן וירעיב האדם, וכן ע"ז הדרך

ד"א שורש ותרגום התיבה פרנסה מה היא?

[יאיר]

הדברים כבר תורצו לעיל.

[אוצר החכמה]

אולי צריך להשאר בהצעתי מלמעלה

כול להיות שהתשובה היא לא כי החקלאות זה הצורך הבסיסי של בני האדם ובלא לחם ממה יחיו ולפי זה עיקר ברכת השנים עניינה טובת הכלל

ועוד כמו שהזכירו אחרים כאן שריבוי התבואה מרבה שפע כללי והכל מוזל ואז כל פרוטה שמרויח ידידנו חכם באשי תהיה שווה הרבה יותר

[דראל]

אני מאמין שכן..

לעומת זאת שמעתי סיפור (די מוזר ומסתמא לא תאמין..אפשר לנסות לחפש באוצר) שקבוצת רבנים גדולים לפני כמה עשרות שנים נסעו בכביש ודברו על כך שאולי צריך לשנות את נוסח תפילת הדרך משום שכיום לא מצויים כ"כ לסטים וחיות רעות בדרך..

תוך כדי הדברים יצא מאיפה שהוא צבי ורץ לתוך הכביש וכמעט נכנסו בו..

מסיפורי הרב זילברשטיין (אאל"ט דובר על צרעה שעקצה נהג בכביש ירושלים ת"א, לאחר שזלזל בנוסח תפילת הדרך...).
אגב, אני מכוון על אותן חיות על שתיים.

לגופו של עניין, אפשר לשאול בצורה יותר חזקה מדוע לא להקדים את זמן שאילת הגשמים לזמן הזכרת גבורותם.

[יאיר]

אני מאמין שכן..

לעומת זאת שמעתי סיפור (די מוזר ומסתמא לא תאמין..אפשר לנסות לחפש באוצר) שקבוצת רבנים גדולים לפני כמה עשרות שנים נסעו בכביש ודברו על כך שאולי צריך לשנות את נוסח תפילת הדרך משום שכיום לא מצויים כ"כ לסטים וחיות רעות בדרך..

תוך כדי הדברים יצא מאיפה שהוא צבי ורץ לתוך הכביש וכמעט נכנסו בו..

מסיפורי הרב זילברשטיין (אאל"ט דובר על צרעה שעקצה נהג בכביש ירושלים ת"א, לאחר שזלזל בנוסח תפילת הדרך...).
אגב, אני מכוון על אותן חיות על שתיים.

לגופו של עניין, אפשר לשאול בצורה יותר חזקה מדוע לא להקדים את זמן שאילת הגשמים לזמן הזכרת גבורותם.

זה עוד סיפור..

[חכם באשי]

אז מה אם הרוב היו חקלאים, וכי לסוחרים ושאר מקצועות לא תיקנו ברכה על הפרנסה? זה לא מתקבל על הדעת שילכו בענין זה אחר הרוב.

מדוע לא מסתבר?
מסתבר גם מסתבר.
הנה, בדוק נא, בתפילות לפרנסה שתיקנו במאות השנים האחרונות, ותראה, שכמעט ולא נזכרו שם בקשות לגשם ולריבוי תבואה וכדומה, אלא פרנסה ברווח ונוסחאות דומות.
את אחת מהתפילות הבאתי לעיל. איני יודע אימתי נתחברה, אך בוודאי במאות השנים האחרונות.
מה הסיבה לכך?
פשוט מאוד: באותם ימים היהודים כמעט ולא עסקו בעבודות חקלאיות, אלא במסחר, כספים, תיווכים וכדומה.

ולך, בב"ב,
סיפור החבית לא מסופר על אריסטו, הוא דווקא אהב את 'החיים הטובים'... זה מסופר על 'כוכב' יווני אחר...

[אלון גורן]

אז מה אם הרוב היו חקלאים, וכי לסוחרים ושאר מקצועות לא תיקנו ברכה על הפרנסה? זה לא מתקבל על הדעת שילכו בענין זה אחר הרוב.

מדוע לא מסתבר?
מסתבר גם מסתבר.

ובזה באנו למבוי סתום. סברא שלי כנגד סברא שלך. אני פורש. לילה טוב.

[אתנחתא]

כמובן שאי אפשר לתלות הדבר בשינויי התקופה שכן מעולם תמהתי שהרי גם בימי חז"ל היה להם ברכה לפרנסה וזה הם הביעו רק ב"תפלה קצרה" ואדרבא תפלה זו היא תמצית כל התפילות ואילו בדוקא לא הכניסו את תפלה כזאת בברך עלינו וכך היא תפלה הקצרה (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד ב)

"אחרים אומרים: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה, ברוך אתה ה' שומע תפלה", ובאמת תמוה, שכן לכאורה היה מתאים שדוקא נוסח זה שמביע צורך הפרנסה ביתר דיוק מאשר נוסח ברך עלינו להיות הברכה של פרנסה בתפלה (או עכ"פ ביחד או ליד תפלת ברך עלינו) , ובכל זאת היא נעדר, וכבר התחבטו הגאונים בנוסח הברכות כיצד זה מביע המשאלות היסודיות, וכבר הרס"ג בהקדמתו לסידור דן בזה (ולא מעט כנראה בגלל טענות הקראים)

[תולדות אדם]

בסגנון אחר אפשר לשאול את שאלת רבינו החכם, הרי אור העלקטרא שיבש את סדרי השינה והקימה, ואילו היה בזמן חז"ל האם היו קובעים שזמן קימה לגבי קר"ש הוא עד שלש שעות (עד לפני כשבועיים היה סו"ז קר"ש לערך בשעה 7:45, ופוק חזי כמה קפצו מהמיטה וקראו שמע בחפזון ובעיניים טרוטות...)

[אוצר החכמה]

חס ושלום מה קרה לכם כיוון ששאל על הרחבת הנוסח לכל העניינים אותם הוא מרגיש
התחלתם להתלוצץ ולהציע כאן הצעות רפורמיות

[תוך כדי דיבור]

אם אפשר לסכם בכיוונו של החכם באשי שפתח הדברים, וביאר שכוונתו לצורך שלו לומר דברים המכוונים אל מעשיו הפרטיים בענייני פרנסה, ועל דרך זו הביא איזה יה"ר - אם כן ליתא בעיא מעיקרא. מפני שמעולם לא אמרו חז"ל שאסור להגיד בתפילת לחש שום דבר מלבד המטבע שטבעו אנשי כנה"ג, אלא להפך, אמרו שיכול אדם לבקש מענייניו הפרטיים כל דבר בברכה הקרובה לעניין זה. ואז יכול להגיד איזה יה"ר שירצה להגיד (ורק לא באופן שיהא מוסיף כביכול על מטבע הברכה, וכבר דנו בזה הפוסקים בתוספת לשון קבועה). ונכון הוא שאמרו בגמ' והלכה פסוקה שעל פרנסתו מבקש בברכת השנים, כי ודאי גם לשם פרנסה היא ברכה זו (ואעפ"כ אני אומר ע"פ דברי רבותינו שלבד פרנסה פרטית כיוונו אנשי כנה"ג מתקני הברכה לעניינים רחבים יותר) - אבל עם זאת כתבו האחרונים שטוב לו לאדם לבקש על מזונותיו בשומע תפילה, והיינו בדווקא.
ונמצא למעשה, שאצ"ל שמוסכם על הכל שאין מטבע התפילה שטבעו חכמים משתנה לפי מאורעות הדור והשעה, אלא הדרך לבטא בתפילה הכוונה הפרטית היא ע"י הוספה כנ"ל, ועל פרנסתו ועסקיו יכול חכם באשי לכתחילה ובדרך קבע להוסיף בשומע תפילה כפי הרצוי לו, ואינו חייב להכניס זאת בברכת השנים.

[אורי אגסי]

יש לי רעיון אולי חדשני. אולי חז"ל לא רצו שאדם יתפלל על פרנסה בריוח, כסף וכו', אלא אך ורק בשביל התוצאה, דהיינו לחם לאכול ובגד ללבוש, ולכן עיקר התפילה שיהיה לנו צרכי חיותנו ולא מתפללים על "מעבר לזה".
שמעתי פעם ממישהו שתחילה התפלל שלמרות המשבר העולמי, עסקי ה"בוס" שלו ימשיכו לשגשג וכך לא תקוצץ משכורתו, עד שתפס את עצמו שבמקום להתפלל שלבוס יהיה כסף יכול להתפלל ישיר על עצמו שתהיה פרנסתו מצויה מאיזה דרך שרק תהיה.
ומעין זה עד שתתפלל שיהיה לך כסף כדי לקנות אוכל, התפלל שיהיה לך אוכל!
כמובן כסף נצרך לא רק לאוכל אלא גם לשאר הצרכים, ביגוד דירה וכו' (מחשב...), אבל ברעיון העיקר זה מה שיוצא מהכסף ולא הכסף עצמו.

[אליהוא]

כמה הערות
א. הרי אנשי כנה"ג תקנו הברכות בתחילת ימי הבית השני ואז כמעט כולם היו חקלאים [והיו צריכים מתנדבים לשבת בירושלים], ורק בסוף ימי הבית השני גברה העירוניות.
ב. גם יושבי הערים הרגישו יותר את הצורך במים עכ"פ, שהרי שותו מי בורות ובסוף הקיץ אזלו המים.
ג. ברור שכיום יש הבדל לפחות בתחושה, וזה ניכר גם מההעדר תעניות ציבור על מים וגם מודים אנחנו על כל טיפה וטיפה לא נהוג כ"כ לאמר.
ד. התפילה בשמו"ע היא תפילה על צרכי הכלל כמ"ש הגר"א, והמטבע תואם לזה, וצרכי יחיד ופרנסתו מקומם באלוקי נצור או בשומע תפילה באקראי.
ה. אולי יתכן לומר גם, שכאשר היה עיקר הפרנסה מחקלאות הרי שבשנה שופעת גם בעלי המלאכה היו נשכרים מהמעגל השני של השפע וכו' והכל שמחים.

[מנחם זאב צוקרמן]

מכל כותבי 37 ההודעות באשכול זה מצאו דברי 'אוצר החכמה' חן בעיני יותר מכולם, אבל אבקש לחדד שני דברים שהביע:
א. שטות היא להרהר אף לרגע שאין העולם קיים בזכות החלקאות, ובכלל לא משום שאם תהיה יותר תבואה המחירים ירדו. אלא משום שהעולם קיים רק על זה, ומה שבימינו יש לרוב האנשים מקצועות שונות - ורק מיעוטן בחקלאות - הוא משום הסכם סמוי בין יושבי תבל שכל אחד מתמקצע במלאכה אחת ובזה הוא תורם לחברה כולה, וכך האנשים כולם מביאים תועלת מרובה יותר ומניבים יבול עשיר יותר, מאשר אילו היו צריכים כל אחד לשתול עגבניות ולעשות במסיק זיתים באופן אישי. סוף כל סוף, החקלאים נטלו את אותו החלק החיוני, שאולי לא צריכים יותר מאשר עשירית מהאוכלוסייה שתעסוק בזה, אבל לולי ההסכם הסמוי, היינו כולנו וצאצאנו עובדי אדמה בנאמנות. ואין דבר פשוט מזה, ועצם התמיהה מביכה.
הרי בימי הגמרא רוב האנשים כבר לא עסקו באופן אישי בחקלאות, היו סופרים וסנדלרים וכו', אבל עדיין היתה החקלאות נוכחת מאוד ולא היה ניתן להתעלם ממנה כבימינו. חז"ל לא הזכירו את המקצועות השונות, כמו נפחות וסנדלרות, ולא היו מזכירים צורות אחרות גם אילו היו מתקנים היום. החיים מתקיימים רק ע"י חקלאות, השאר הוא בונוס המותנה בהסכם הסמוי. אילו החקלאים לא היו עושים זאת למען הסופר, ולא היתה דרישה לתוצרתו, לא היתה לו ברירה אלא לעסוק בחקלאות, ושום טצדקי שבעולם לא היה מציל אותו מזה. הממון הוא רק אמצעי מוצלח וכלי עזר לקיום ההסכם הסמוי.
ב. שפה היא רק כלי להבעת רעיונות, וההתמקדות צריכה להיות ברעיונות עצמם ולא בשפה ובאטימולוגיה. דוגמא אחת פשוטה הביא חכם אוצר לענין שור, שהוא מבטא רכוש הזולת. ובעצם כל הצירופים בשפה אי אפשר לקחתם ברמה הפשוטה ביותר של המילה. למשל: "לא היה ולא נברא" אנו מכריזים כשמישהו מאשים אותנו בגניבה. האם הגניבה היא "בריאה" שניתן להכחישה בכך שאנו אומרים שלא "נבראה"?
שטות היא לבקש שהברכות המנוסחות בפרוזאיות תופענה כניסוח של חוזה שכירות. הורד לנו גשם, כך אנו אומרים, ואנו מתכוונים גם לטל וגם לרוחות מתאימות וגם למזג אוויר ולעוד אלפי תנאים המסייעים לצמיחת היבול. לא רק הגשם הוא הנחוץ לנו. הורד לנו גשם, כך אנו מתפללים, ואנו מתכוונים לפרנסתנו בכל האופנים כולם. במעט תעוזה אומר ששאלה זו התאפשרה רק מכוח התעסקות אובססיבית מדי בטקסטואליות, ופחות מדי שימת לב לרעיונות העומדים מאחורי כל טקסט.

[תוך כדי דיבור]

אליהוא, לענין הוספה קבועה בשומע תפילה - כמדומה שרוב האחרונים לא סברו כן, אלא שמותר לומר צרכי יחיד בשומע תפילה אפילו בדרך קבע, עיין למשל במשנה ברורה סי' קי"ט סק"ד, ע"פ המג"א וסדר היום בשם הזוהר (ובשער הציון כתב שכ"כ הרבה אחרונים, ושלא כדעת הט"ז שסובר שאין להוסיף בקביעות, לא בברכה זו ולא בברכה אחרת. אבל ראה למטה מהערוה"ש היאך הקפידא בזה גם לשיטת הט"ז). ובסי' קכ"ב סק"ח מבואר שהטעם שלמעשה עדיף לומר כן אחר יהיו לרצון, הוא 'טעם צדדי' לענייננו (כלומר, לא מצד העניין דצרכי רבים ויחיד) - היינו ששם גם אם יאריך יוכל לכל השיטות לענות לקדיש וקדושה, ולולי טעם זה אין שום קפידא לקבוע תפילה על העניינים הצריכים לו בשומע תפילה (עיי"ש). וממילא ברור שבמקום שיודע שתמיד הש"ץ מאריך יותר ממנו או שממתין למרא דאתרא, וכל כיו"ב שמסיים תמיד לפני תחילת החזרה, לא שייך טעם זה. והבוחר כדעת הגר"א יבחר.
(ועיין בערוה"ש סי' קי"ט שהרעיש [על פי הט"ז הנ"ל] על המתקנים נוסח של תפילה קבועה להוספה בשומע תפילה, אבל אינו עניין לדיוננו הנ"ל, כמו שסיים בעצמו גבי מה שהביא המג"א הנ"ל שטוב לשאול מזונותיו, ש"זהו ודאי כן, אבל לא לעשות נוסחא קבוע בתוך תפלות אנשי כנה"ג". ולזה רמזתי בהודעה הקודמת).

[סמ''ק]

מתוך הסכמת הגר"מ אליהו זצ"ל לספר פני משה הכהן: