פורום אוצר החכמה

באשכול הזה תוכלו להעיר על דרכי העריכה והחלטות המערכת של הוצאת ספרים החשובה "עוז והדר".
גם תוכלו להציע הצעות חדשות מה שאתם רוצים לראות במהדורות הבאות של ספרים הרבים שי"ל על מכון חשוב זה.

אשמח אם תכניסו את *כל* דברי הרמב"ם והשו"ע על נושא של אותה המסכתא. לדוגמה, על מס' שבת כל הלכות שבת, עמ"ס ברכות הל' קר"ש, תפלה וברכות.
כמה הלכות נלמדות מהשמטת הרמב"ם וכמה הלכות שייכות להנושא של המסכתא אף שלא נזכרות בפירוש ולכן לא מצויינות בעין משפט.
המדובר הוא הוספה של רק כמו דף או שני דפים, והרווח הוא עצום.

שיוציא לאור 'פרדס יוסף' עם ביאור משולב 32 כרכים!!
למה לא?

יש להבחין בין סניף עוז והדר בירושלים בו עוסקים בתלמוד בבלי וירושלמי לבין סניף בית שמש בו מוציאים כל השאר
לא קרוב זה אל זה

לשנות שם האשכול ל'דפוס' עוז והדר.

שיכניסו סימני שאלה וסימני קריאה לביאורים המעולים שלהם, ואז הם יהיו עוד יותר מעולים.

חגי פאהן כתב:שיכניסו סימני שאלה וסימני קריאה לביאורים המעולים שלהם, ואז הם יהיו עוד יותר מעולים.

קודם כל אין מילים לנחת רוח שעוז והדר נותנים ללומדים הן מצד יופי הדפוס הן מצד נוסחאות מדוייקות ותיקוני לשון ברש"י תוך כדי שמירה על צורת הדף המקורית בש"ס וילנא וצורת מיקום התוספותים. [כל מי שאוהב ללמוד רש"י ולא סתם לקרא, מכיר את ההרגשה שהלומד אומר לעצמו "אח, אם היה כאן תוספת של וא''ו או דל''ת היה הרבה יותר מובן" והנה הוא מוצא בעוז והדר את שאהבה נפשו שמפנים באותיות הקטנות לכל מיני דפוסים ישנים שאכן כן הוא, ותשקוט נפשו]

אך הערה קטנה ברצוני להעיר,
יש הרבה תיקונים ברש"י ותוס' שלא משנים ללומד כלום, ואת אותם תיקונים היה אפשר לשים בסוף הגמ' בלי לסמן בגוף דברי הרש"י ותוס' שבלאו הכי יש הרבה אותיות שעד שאתה מוצא את ההגהה במקומה אתה רואה שאין לזה שום משמעות

בדיוק אתמול בכולל ערב ראינו שיכולים להיות אלופים בביאורים, אבל רש"י מפורש לא קוראים.
בחמישה חומשי תורה בסוף יש תמונות וציורים. בתמונות על החיות הטהורות מופיע 'אקו' - כעז! בעוד שרש"י כותב מפורש שהוא יעל.

איני יודע כמה זה יעזור, אבל אכתוב.
ראשית יש להודות על היוזמות המבורכות, והכי חשוב שבשנים האחרונות השתמשו גם ב"עוז" ולא רק ב"הדר"... הן בשינוי צורת הדף של הרי"ף שהיתה מתבקשת זה זמן רב, הן בתיקון שיבושים ברורים שנפלו בדפוסים במשך השנים בגוף דברי הגמרא, ועוד.
מה שחשוב עוד,
א. שיבושי הצנזורה לתקן בפנים, כנ"ל עכו"ם וכו'
ב. לא להשמיט הגהות נחוצות בטענה שלא ברור שהם נחוצות
ג. לעשות מהדורה מיוחדת עם אותיות של הגמרא עבות יותר וברורות יותר, (כמו שיש למשל בטור שירת דבורה), ועם פיסוק. אפילו אם זה יגרור שינוי בצורת הדף (אם זה יעורר התנגדות, אפשר לקרוא לזה "מהדורת מתקרבים" "מהדורת תלמידים" "מהדורת צעירים" או משהו דומה).

אני חושב שכל התיקונים והשינויים צריכים להיות מתועדים ומפורסמים לציבור. בימינו זה לא צריך להיות בספר זה יכול להיות גם נגיש דרך האתר אבל צריך להיות מצב שכל החלטה על שינוי תהיה מתועדת ומוסברת ומפורסמת.

יש להעלות את רמת ביאורי התוס' ודי בזה הרבה פעמים אתה מנסה להיעזר וכשל עוזר ונפל עזור
ויש להעלות את רמת השכר שהם נותנים לאברכים

ג"א מצטרף לבקשת ספרים וועלט, לצרף את כל הלכות הרמב"ם והשו"ע ששייכות למסכת. לא יאומן כמה זה חסר!!!!

דבר נוסף, למה לא צורף ספר ליקוטי הלכות של הח"ח גם בסדר מועד?! למשל, ביומא ופסחים.

אני הק' מצטרף לדברי הרב רון שליט"א בענין ההגהות והציונים שאכן ראוי להיות יותר ממוקדים באותם הגהות חשובות ונצרכות בלבד, ולא לבלבל את הלומד בהגהות מסוג פחות נצרך שמקשה על הלימוד הרציף

פנחסויפלל כתב:ג"א מצטרף לבקשת ספרים וועלט, לצרף את כל הלכות הרמב"ם והשו"ע ששייכות למסכת. לא יאומן כמה זה חסר!!!!.

ניתן להשיג אצלי במחיר סמלי ספרים מיוחדים לזה על מסכתות - נזיר סוטה, ביצה , תענית מגילה, ברכות כל המ"מ שהביא העין משפט [שו"ע, רמב"ם באר היטב ומשנ"ב] ע"ס הדף. (ברכות - כולל פסקי מרן החיד"א כלשונם מספריו על השו"ע).

רון כתב:הערה קטנה ברצוני להעיר,
יש הרבה תיקונים ברש"י ותוס' שלא משנים ללומד כלום, ואת אותם תיקונים היה אפשר לשים בסוף הגמ' בלי לסמן בגוף דברי הרש"י ותוס' שבלאו הכי יש הרבה אותיות שעד שאתה מוצא את ההגהה במקומה אתה רואה שאין לזה שום משמעות

ראה כאן

דוגמא מ"השלמות להגהות וציונים" מס' פסחים:

להסביר מקור לתרגם לעזי רש"י, ולהגביל התרגם למה שעוזר. מרגיז לראות תרגם לעזי רש"י שכנראה רק תרגם הלעז להמקור שרש"י בא לפרש ע"פ הרש"י גופא, ולא עזר לנו כלום.

אם הבנתי את דבריך על נכון, מדובר על משהו ישן שכבר אינו נמצא במהדורות החדשות
האם תוכל להביא דוגמא?

מפתח ענינים - אינדקס- על הגמרא ו(בעיקר) על תוספות.

עמקן כתב:להסביר מקור לתרגם לעזי רש"י, ולהגביל התרגם למה שעוזר. מרגיז לראות תרגם לעזי רש"י שכנראה רק תרגם הלעז להמקור שרש"י בא לפרש ע"פ הרש"י גופא, ולא עזר לנו כלום.

במהדורות החדשות כמדומה שביטלו בכלל את ה"לעזי רש"י" והטמיעו אותו בתוך "הגהות וציונים", ללא שום ציון מקור לתרגום. לפעמים זה משמעותי מאד, ואין שום הפניה למקו"א שהוזכר לעז כזה. בש"ס וילנא החדש נותנים הפניות בעניינים כאלה בד"כ.

לקצר ולתמצת את שמות הנדבנים והתוארים שלהם ושל הנשמות שמקבלות "עילוי" על ידיהם.

ספרים וועלט כתב:לקצר ולתמצת את שמות הנדבנים והתוארים שלהם ושל הנשמות שמקבלות "עילוי" על ידיהם.

ואיך הם יתפרנסו?

יש פרסום ויש פרסום. איני רוצה להאריך, אבל השווה נא את גמרא עו"ה לשוטנשטין ותראה בעצמך.

מספירה בכרך של שוטנשטיין יש יותר עמודי הנצחה מבמתיבתא

אכן. אבל לא משימים את זה באמצע הגמרא ולא עם תוארים מופרזים וכו' והמ"י.

באמצע הגמרא?

ראשית כל אני רוצה להודות למערכת 'עוז והדר' על העבודה המדהימה שהם עשו בתלמוד ירושלמי, שני המדורים 'הגהות' ו'מסורת הש"ס' הם ברמה הכי גבוהה שניתן, וכידוע בלימוד הירושלמי אי אפשר להסתדר בלי שניהם. ה'מסורת הש"ס' מפנה לכל המקבילות בכל ספרות חז"ל למימרות וברייתות - עבודה שוות ערך ל'יפה עיניים' על הבבלי ואולי יותר, וה'הגהות' מציינים את כל שינויי הנוסח מכתבי יד ומנוסחאות הראשונים שבלעדיהם אי אפשר לזוז שורה בירושלמי.

אשמח מאוד מאוד אם תוכלו לעשות כדבר הזה גם בתלמוד בבלי, בעיקר במדור 'מסורת הש"ס' שבדרך כלל מציין רק מקבילות בתוך הבבלי ולא מקבילות ומקורות בשאר ספרות חז"ל כגון מדרשי הלכה מדרשי אגדה תוספתא ותלמוד ירושלמי, וגם ה'יפה עיניים' לא מביא את הכל.
בתודה מראש

בגמרות הכחולות, אשמח אם תכניסו את הרא"ש, כמו בעבר שהגמרות הדקות כללו את פסקי הרא"ש.

אוצר החכמה כתב:אני חושב שכל התיקונים והשינויים צריכים להיות מתועדים ומפורסמים לציבור. בימינו זה לא צריך להיות בספר זה יכול להיות גם נגיש דרך האתר אבל צריך להיות מצב שכל החלטה על שינוי תהיה מתועדת ומוסברת ומפורסמת.

אני דווקא הייתי מעדיף שכל שינוי מהדפוסים הראשונים, (כשאין מדובר בטעות דמוכח), יהיה מתועד ומוסבר, מי בדיוק הגיה אותו ועל פי מה.

שינוי מהדפוסים הראשונים ולא ממה? מדפוס וילנא? ואם וילנא תיקנו שזה דבר שעשו הרבה.
כוונתי היתה שכל מה שעשו הן לשנות והן להשאיר אם היתה איזה החלטה היא צריכה להיות מתועדת.

אכן, אם היה טעות בוילנא והם תיקנו אותה אין לי שום ענין בידיעת הטעות.
רק להיפך, כשהטעות היתה בדפוסים הראשונים והוגהה באחד הדפוסים המאוחרים, או אז הייתי רוצה לדעת את מקור ההגהה.

לבחור נוסח אחד -של שיטה מקובצת או איזה שיהיה- למסכת ולסדר פנים הגמרא על פיו, או להדפיסו בסוף הכרך, באופן שיתאפשר ללמוד ברצף בלי להזדקק לאלפי הגהות ונוסחאות כל רגע ולהצטרך להתבונן מאי בינייהו (אם בכלל).

במסתרים כתב:לבחור נוסח אחד -של שיטה מקובצת או איזה שיהיה- למסכת ולסדר פנים הגמרא על פיו, או להדפיסו בסוף הכרך, באופן שיתאפשר ללמוד ברצף בלי להזדקק לאלפי הגהות ונוסחאות כל רגע ולהצטרך להתבונן מאי בינייהו (אם בכלל).

בעבר עשו זאת במס' בכורות, הם הדפיסו בתחילה גמרא רגילה עם כל ההגהות, ובסוף המסכת פעם נוספת ע"פ נוסח השטמ"ק. אך כנראה, לא היה לזה ביקוש.

משהו שול"י שממש צורם לי, הכותרות הטפשיות והמיותרות האלו "חשק שלמה על ר"ח וכו'".

המבוא (תיאור/פרסומת) בן שלשים עמודים לחומש המבואר בא בראש כל אחד מחמשת החומשים.
מוגזם.

חלק מתפיסת ה"ניפוח" של עוז והדר. השיטה היא פשוטה: דבר שניתן לכתוב אותו בשלוש מילים תכתוב בשני משפטים, לקיים מה שנאמר, כל המרבה לספר (לשון, ספר וסופר) הרי זה משובח.

נתבקשתי על ידי ידיד תלמיד חכם לפרסם כאן הדברים דלהלן:

בהוצאת עוז והדר הבדילו ממסורות הש"ס את ההגהות שנדפסו בפני עצמן בהגהות וציונים

לפעמים כנראה נעשתה העבודה על ידי הבחור הזעצע"ר שאינו יודע בין ימינו לשמאלו:
ביבמות קיח, ריש עמוד א', שני תוס' הראשונים שייכים לסוף קיז, ב.
בתחילת התוס' הראשון (ד"ה ומכחישות) בהוצאתם, נדפס אות ז] המציין להגהות וציונים, ששם כתוב 'שייך לעיל קיז ע"ב'.
בריש התוס' השני (ד"ה הואיל) נדפס ד), המציין למסורת הש"ס, ושם כתוב 'ג"ז שייך שם'.
והקורא התמים אינו מבין כלל מה הוא פירוש של ציון זה? האם 'שם' הכוונה לציון ג) שמציין ל'לקמן עמוד ב וקיט:'??

והכוונה פשוטה מאוד, שפעם לא הי' מחולק ההגהות מהמראי מקומות, ושם הוא המשך לנדפס בהגהות וציונים על תחילת תוס' הקודם, והכוונה שגם ציון זה שייך לעמוד שלפני זה.

עוז והדר מייל - [email protected]

תא קולי לתיקונים (בתלמוד בבלי)
073-383-5555
אפשר להשאיר הודעה בלשון הקודש, ביידיש ובאנגלית

דרופתקי דאורייתא כתב:במהדורות החדשות כמדומה שביטלו בכלל את ה"לעזי רש"י" והטמיעו אותו בתוך "הגהות וציונים", ללא שום ציון מקור לתרגום.

תרגום לעזי הרש"י במהדורות החדשות, נעשה בעבודה מאומצת ע"י אחד מחשובי העורכים [שאני קרוב משפחה שלו], שמלבד היותו בקי בש"ס, יש לו גם יידע רב בענייני שפות ומחקר וכדו'. כמדומני שבהרבה מקומות לא היה אפשר לציין את המקור לתרגום, היות שלפעמים זה תוצאה של מחקר ובדיקה בספרים עתיקים שונים וכדו'.

גם אני מצטרף להנ"ל, לחקור אחר מילים לועזיות ברש"י ובתוספות יש להעזר בצרפתית גרמנית ועוד, ואם כן מה יש לציין?

אני מאוד מקוה שבאמת הרבנים בעוז והדר עוקבים אחר ההודעות כאן.
הפריע לי מאוד שבחומש עוז והדר (לא המבואר) כל לעזי רשי (לפחות במהדורא שלי אשמח לדעת אם יש מהדורא אחרת) הם מתורגמים לאידיש, זה צורם מאוד שכידוע רוב הלומדים הם דוברי עברית ולא אידיש.
יתכן שהמוציאים לאור לא משתמשים בעברית אלא באידיש, אז אפשר להביא גם וגם, אבל לא להביא תרגום לעברית זה מפריע מאוד.