מקורות כתב:במקום "בא" צ"ל "בזו".
עדיאל ברויאר כתב:כמובן שאין ספק שבמקור כתוב: בא.
מקורות כתב:עדיאל ברויאר כתב:כמובן שאין ספק שבמקור כתוב: בא.
זה לא כל כך מובן. התכוונתי שבמקור כתוב "בזו", כי בכתב ספרדי ז'ו' דומה לא', וקשה להבחין איזו נכון, אבל אפשר להכריע ע"פ ההקשר.
מקורות כתב:בקטע יב: אך לא נתבטל "דמנת" לגמרי. נ' דצ"ל נתבטל "המות".
הוד_והדר כתב:כתוב המפחיי'
בימים ההוא
הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח
ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.
צופר הנעמתי כתב:הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח
ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.
זה לא פשוט "והסירוהו"?
הוד_והדר כתב:צופר הנעמתי כתב:הוד_והדר כתב:א. מהדורות ו..עם שת קינן מתושלח וחנוך ונח
ב. כל גויים סבבוני וכו'. זה היה כשנאספו כל המצרים אל פרעה להכחידנו, להשתעבד בישראל, והם יסרוהו ממלכותו, ואז שמו בטחונם בהשם יתברך שיכריתם, וזהו בשם ה' כי אמילם. סבוני גם סבבוני, מכל צד היו המצרים סובבים אותם, ומצוים להם לעשות מלאכתם, בבית ובשדה ביום ובלילה, וכמו שכתבנו למעלה ענין המכות שהביא עליהם הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה.
זה לא פשוט "והסירוהו"?
אכן נראה כ'והסירוהו' ואז מה עם התיבה הקודמת ? והם? אולי זה נמחק, או שצ"ל והם הסירוהו ממלכותו
חכם באשי כתב:בסעיף ב, אני קורא: "ולהכין זה כנגד"
עדיאל ברויאר כתב:ז. אולי יש לקרוא כך: ...כי פרי טוב מה מלא כי והוא עושה מכל...".
עדיאל ברויאר כתב:ט. המזנה. ומסתבר שצ"ל המזגה (גימ"ל ספרדית מתחלפת בקלות בנו"ן בגלל שאין לה עקב. ואעפ"כ נראה שהסופר הזה התכוון לכתוב כאן נו"ן, ומסתבר שטעה בהעתקתו). וכן לקמן סע' יד.
עדיאל ברויאר כתב:יד. המזנה. וצ"ל המזגה. כדלעיל סע' ט.
עיניו כיונים כתב:בסעיף האחרון כנראה: הַמְזָגָה.
פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.
עדיאל ברויאר כתב:פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.
אני על משמרתי אעמודה. את האות ה"א תשווה לאות ה"א שבמילה "הרכבותיו" שלפניה. את האות מ"ם תשווה למ"ם הראשונה שבמילה "מימי" שבסעיף י' (ובמילה שלנו המ"ם קיבלה עוד קצת הטייה).
עיניו כיונים כתב:עדיאל ברויאר כתב:פלגינן כתב:לגבי האחרון, מצוין. ורגיל אצלו ג' שנראים כנ'. אך לגבי ט' קשה לי לקבל שכתוב שם המזגה, לא מצד הה' ולא מצד המ'.
אני על משמרתי אעמודה. את האות ה"א תשווה לאות ה"א שבמילה "הרכבותיו" שלפניה. את האות מ"ם תשווה למ"ם הראשונה שבמילה "מימי" שבסעיף י' (ובמילה שלנו המ"ם קיבלה עוד קצת הטייה).
גם לענ"ד נראה כקריאת ר' עדיאל, וכך לכאורה דורש הענין וההקשר.
מאיריחיאלק כתב:מי הכותב
זקן ששכח כתב:כו. צדקת. ובהמשך: בעבור שהם קרובים יותר ומזה הצד כשהם... אחד הזווג יותר שלם וזה היתה כו'
כז. יב[ו]א מצדה.
כט. ולכן טוב לה להנשא עם בני דודה או תהיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים