הפצת המעיינות כתב:תמיד אפשר לעשות רק עימוד ולא להדפיס בפועל ולתת הספר לאוצר החכמה ויהיה לך מספר גדול של לקוחות אוטומטית
אוהב אוצר כתב:הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.
זאב ערבות כתב:אוהב אוצר כתב:הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.
אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם
ידידיה כתב:זאב ערבות כתב:אוהב אוצר כתב:הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.
אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם
איזו בעיה יכולה להיות בהסכמה?
אתה כותב פירושים שלך למילים? לפי המעט שראיתי לעיל הרי הכל רש"י ובהערות הרחבה מהאחרונים.
שומע ומשמיע כתב:האם בציבור הדת"ל לא יהיה לזה יותר ביקוש?
זאב ערבות כתב:אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם
זאב ערבות כתב:איני סבור שאיזה מכון ירצה לקחת את הספר תחת חסותו, ואם כן, מן הסתם בתנאים שאיני מעוניין בהם.
כדכד כתב:זה שהרבנים שנתנו הסכמה לא פגשו אותך זה מעיד שההסכמה על תוכן הספר ולאו דווקא על המחבר. למה אתה לא רואה בזה הסכמה אמיתית? כמה דקות כבר צריך כדי להבין את ענינו של מילון הבנוי על דברי רש"י? ובפרט אם המתבונן הוא גאון כאותם הרבנים שהזכרת?
כדכד כתב:עד כמה שידוע לי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א כן נותן הסכמות לרוב המבקשים ממנו וגם בלא התערבות היה נותן לך הסכמה.
באשר למעלתך האישית - אם יש מחלוקת בינך ובינו אני מעדיף לפסוק כמותו
פרשת_דרכים כתב:כדאי לשקול היבטים נוספים שבהחלט יועילו להצלחה של ספר מסוג זה:
עימוד וגרפיקה: העימוד הסופי של הדף, לפי העולה מהדוגמה שצורפה, אינו משדר מקצועיות. ניכר כי ההשראה למבנה הדף הוא 'היכל רש"י' המקורי. אבל שם, למרות הכלים המצומצמים שעמדו לרשותו - העימוד, בחירת הגופנים וכו' נעשו בצורה מקצועית ועקבית יותר. כאן לעומת זאת, הדף 'אוורירי' מידי, ונבחרו גופנים מצועצעים המבטאים בעיקר גחמה חולפת של המעצב.
מיפתוח: לענ"ד, ספרי יעץ מסוג זה עיקר כוחם הוא באיתור מהיר לפי סוגיא או פסוק בתנ"ך, ובהתאם לכך יש להוסיף מפתח לפי סדר הפסוקים ומסכתות. כאשר מפתח כזה קיים, ניתן יהיה לשקול מחדש גם את צורת ההגשה: ליקוט מסוג זה יהיה לתעלת ללומדים לפי סדר המסכת, מסוג ליקוטי רש"י הקיים במהדורות החדשות.
קו ירוק כתב:מפתח מיותר אך היות והספר מתפרס על פני עמודים רבים מאוד, ועובי הספר משמעותי,
ניתן לעשות ביום בדפוס, בקלות רבה, צבע אפור מהצד המראה על החלפות אותיות המילון מא' לב' וכן הלאה.
(כך עשו ברמב"ם פרנקל 'זמנים' החדש. ואולי גם בשאר הכרכים לא ראיתי).
קראקובער כתב:עכשיו ברצינות אולי תעשה פרענומעראנטין פה בפורום בתור התחלה ותקבל מושגים כמה התעניינות יש.
ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, לשון משנה (גמ' ביצה יד א), וכמו מאין הפוגות (איכה ג מט), וריחו לא נמר (ירמיה מח יא) מתורגם וריחיה לא פג, לשון רש"י. ואיננו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), וכן עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות (שם ג מט), שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק, וכן מפיגין טעמן, שמפזרין אותו ומתבטל. וכן על כן תפוג תורה (חבקוק א ד), תבטל ותפסק.
תנו רבנן במים אין לי אלא במים, שאר משקין מניין, אמרת קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן.
ופירוש זה עולה בקנה אחד עם פירוש הרמב"ן שתפוגה היינו השבתה וביטול.ומה מים שאין מפיגין טעם הבשר אסור.
. והיינו שע"י שהמשקין נותנים בו את טעמם נמצא טעם הבשר מזדייף ומתחלף לטעם המשקין. וראה עוד בפירושו לביצה (יד, א),שמפיגין טעמן - שנותנין בו טעם שלהן
והיינו לשיטתו הנ"ל בפירוש המקרא.מפיגין טעמן - ממירין טעמן אם ידוכן מאתמול, ריחו לא נמר (ירמיהו מח) מתרגמינן לא פג.
נוטר הכרמים כתב:ר' זאב ידידנו המרתק ממדינת הים.
למדנו היום בכולל סוגיית בישול אחר צליה, ומתוך העיון בה כתבתי את הקטע הבא על פר' ויגש. נא הוסף מצקלונך המלא כל טוב במגדי רש"י ז"ל.
מה, כו וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם.
כתב הרמב"ן, וז"ל,ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, לשון משנה (גמ' ביצה יד א), וכמו מאין הפוגות (איכה ג מט), וריחו לא נמר (ירמיה מח יא) מתורגם וריחיה לא פג, לשון רש"י. ואיננו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), וכן עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות (שם ג מט), שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק, וכן מפיגין טעמן, שמפזרין אותו ומתבטל. וכן על כן תפוג תורה (חבקוק א ד), תבטל ותפסק.
הרי שהרמב"ן מפרש שהמשמעות של 'תפוגה' היא השבתה והפסקה לגמרי, ואילו לפי רש"י המשמעות היא שהדבר חולף ואינו עמוד במקומו כמות שהיה. וכך רש"י מבאר בכל המקומות שהרמב"ן ציין אליהם שזה מלשון חליפין והעברה, ראה בפי' לאיכה שם.
והנה איתא בפסחים (מא, א),תנו רבנן במים אין לי אלא במים, שאר משקין מניין, אמרת קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן.
ובפשוטו המכוון הוא שהמשקין בניגוד למים הינם מפיגים ומבטלים את טעם הבשר ע"י הבישול בתוכם, ששוב אין לו את טעמו המקורי. וכן נראה בפירוש רבינו חננאל שם,ופירוש זה עולה בקנה אחד עם פירוש הרמב"ן שתפוגה היינו השבתה וביטול.ומה מים שאין מפיגין טעם הבשר אסור.
אולם רש"י שם פירש,. והיינו שע"י שהמשקין נותנים בו את טעמם נמצא טעם הבשר מזדייף ומתחלף לטעם המשקין. וראה עוד בפירושו לביצה (יד, א),שמפיגין טעמן - שנותנין בו טעם שלהןוהיינו לשיטתו הנ"ל בפירוש המקרא.מפיגין טעמן - ממירין טעמן אם ידוכן מאתמול, ריחו לא נמר (ירמיהו מח) מתרגמינן לא פג.
בן ציון46 כתב:אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.
בן ציון46 כתב:אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.
בן ציון46 כתב:אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים