עזרה בפענוח כתבי יד

[חיים ל.]

"להם סימני טומאה וטהורים. והני תרנגולם לא נמצאו בשום פוסק מן הראשונים והאחרונים מהתירם או מאיסורם כבשאר עופות המוזכרים בגמ' שנו"נ בהם אם מותרים, או כעופות המובאים בפוסקים ראשונים סיגוני' בתשו' הא', או אוזות הבר כמבואר בצמח צדק ובשבות יעקב. ע"כ אני אומר שבודאי לתרנגולים"

סיגוני' בתשו' הא': כן נראה לי בפענוח הכת"י, אולם לא ידעתי מה פתרונה, האם טעיתי בפענוח הכתב?

[שבענו מטובך]

סיגוניא הוא מין עוף המוזכר הרבה בפוסקים. גם בתשובת צ"צ המצויין בסמוך.

לדוגמא בתשובת הרא"ש מובא: "דע, כי בארצנו, ובספרד, אין אוכלין עוף המקנן על הבתים, ואומרים שהוא מעש' אפרוחים ומאכלו צפרדעים, ולועזין קורין אותו סיגוניא ואנו קורין לו חסידה; כך אנו מקובלין בארצנו".

ואולי יש לפענח הלאה: "בתשובות האחרונים" או "בתשובה הראשונה [=הא']". ותלוי כמובן לפי הענין, אם יש לכותב כמה תשובות בענין זה.

[חיים ל.]

סיגוניא הוא מין עוף המוזכר הרבה בפוסקים. גם בתשובת צ"צ המצויין בסמוך.

לדוגמא בתשובת הרא"ש מובא: "דע, כי בארצנו, ובספרד, אין אוכלין עוף המקנן על הבתים, ואומרים שהוא מעש' אפרוחים ומאכלו צפרדעים, ולועזין קורין אותו סיגוניא ואנו קורין לו חסידה; כך אנו מקובלין בארצנו".

ואולי יש לפענח הלאה: "בתשובות האחרונים" או "בתשובה הראשונה [=הא']". ותלוי כמובן לפי הענין, אם יש לכותב כמה תשובות בענין זה.

יש"כ, א"כ לפי"ז אולי י"ל דפתרונה הרב אשר (דכן מצינו שהיה רגיל בזמנו של כותב המכתב לשנות בין גרש בסוף התיבה (הידוע היום כסימן לקיצור תיבה) לגרשיים באמצע התיבה (הידוע היום כסימן לר"ת), וכן מצאתי כ"פ במשך המכתב).
לאיזה שו"ת צ"צ התכוונתה? לכאורה כוונתו לשו"ת צ"צ הקדמון סימן כט. שו"ת צ"צ החדש יו"ד (סימן ס) נדפס בשנת תרל"ד, והמכתב הוא משנת תרל"א.

[שבענו מטובך]

בתשו' הא' הכוונה אולי בתשובות האשרי. אבל צ"ע אם נהגו לכנותו בקיצור שכזה.

אני התכוונתי לצ"צ השני. אם כן אתה צודק שאין ענינו לכאן. בצ"צ הקדמון לא ראיתי שיזכיר את הסיגוניא.

[חיים ל.]

בצ"צ הקדמון לא ראיתי שיזכיר את הסיגוניא.

הציון לשו"ת צ"צ (סימן כט) ושבות יעקב (ח"א סי' נה) הוא כנראה רק בנוגע לאוזות הבר.

[ארי שבחבורה]

אודה מאוד לעזרתכם בפענוח כמה מילים בקטע המצורף:

"אלו הם הטענות
שהיו בין הרב הגדול הרב ר' משה בר נחמני
זצ"ל ובין אח פולו לפני המלך אשר היו
מתווכחים יחד [?] [?]
של כל אחד מהם [?]
וזה היה בברצילונה"

[שבענו מטובך]

ושאלות ותשובות?

[באמונתו]

של כל אחד מהם לטעון?

[שבע]

ושאלתם ותשובתם

[ארי שבחבורה]

יישר כוח גדול לרבנים 'שבענו מטובך' 'באמונתו' ו'שבע'. עזרתם לי מאוד.

[חיים ל.]

"ונראה מדברי הרמב"ם [בפירוש המשניות אבות פ"ד משנה ה (ובכמה דפוסים משנה ו)] שהוא מחמיר כשתי הסברות של ר"ת ושל רבי שבתוס', דהיינו דמשל יחיד אסור לבקש ממון אפילו ת"ח הממונה ועוסק בצרכי צבור תמיד, שהוא דחה שם מה שנתלו לפי דעתו אותן המת???. במה שאמרו הרוצה להנות יהנה כאלישע כו', דהיינו שכבוד הי' מקבל אבל לא מתנת כסף, ולא רצה לדחות דשאני אלישע שהי' נביא ועוסק תמיד".

ברמב"ם שם הלשון "ושמעתי המשוגעים נתלים", בתרגומים אחרים "הפתאים" "הניפתים".

[מה שנכון נכון]

המתירים.

[חיים ל.]

המתירים.

יש"כ גדול.

[תרשישי]

שלום וברכה.

לאחרונה בא לידי שו"ת פנים מאירות (לעמבערג תרנ"ט) ומצאתי בו הערה בח"ב סי' ל"ט :

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט (סק"ז)..."

אך רק את זה הצלחתי לפענח, אשמח לקבל עזרת חכמי הפורום.

[י. אברהם]

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט (סק"ז)..."

אולי: תימצא שצע"ג

[בעל התפארת]

.

[לחי]

אשמח אם אי מי יוכל לפענח מילה זו ....

000.JPG (131.8 KiB) נצפה 6505 פעמים

ומצפים עד שיבא העת והזמן ? ? ? ? שיתגדל הז"א בסוד ותרבי ותגדלי

בתודה מראש

[שבע]

העת וזמן ורגע

[הכל בכתב]

שלום וברכה.

לאחרונה בא לידי שו"ת פנים מאירות (לעמבערג תרנ"ט) ומצאתי בו הערה בח"ב סי' ל"ט :

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט (סק"ז)..."

אך רק את זה הצלחתי לפענח, אשמח לקבל עזרת חכמי הפורום.

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט בסעיף ט' תמצא שצע"ג"

[ארי שבחבורה]

האם מישהו מצליח לפענח את המילה השניה בתמונה המצורפת?

'ונתן לי --- שלש מאות דינרין'

תודה למסייעים!

[ארי שבחבורה]

וכאן יש מילה נוספת שאיני מצליח לפענח:

'ובזכותו יגדיל חסדו עמנו להאיר עינינו בתורתו וכו' --- ויגדיל תורה ויאדיר אמן כן יהי רצון'

תודה למסייעים!

[לחי]

העת וזמן ורגע

תודה רבה
כלומר 'והגרע' וצ"ל 'והרגע'

[לחי]

וכאן יש מילה נוספת שאיני מצליח לפענח:

'ובזכותו יגדיל חסדו עמנו להאיר עינינו בתורתו וכו' --- ויגדיל תורה ויאדיר אמן כן יהי רצון'

תודה למסייעים!

ובמצוותיו

[שבע]

העת וזמן ורגע

תודה רבה
כלומר 'והגרע' וצ"ל 'והרגע'

ורגע

[תרשישי]

שלום וברכה.

לאחרונה בא לידי שו"ת פנים מאירות (לעמבערג תרנ"ט) ומצאתי בו הערה בח"ב סי' ל"ט :

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט (סק"ז)..."

אך רק את זה הצלחתי לפענח, אשמח לקבל עזרת חכמי הפורום.

'עיין היטיב בפלתי ס' ס"ט בסעיף ט' תמצא שצע"ג"

ישר כח גדול !

רק מן הנכון יותר 'תימצא שצע"ג' עם יו"ד.

[ארי שבחבורה]

וכאן יש מילה נוספת שאיני מצליח לפענח:

'ובזכותו יגדיל חסדו עמנו להאיר עינינו בתורתו וכו' --- ויגדיל תורה ויאדיר אמן כן יהי רצון'

תודה למסייעים!

ובמצוותיו

יישר כוחך!
ואולי תצליח - אתה או מישהו אחר - גם עם המילה הקודמת ששאלתי לגביה?
אני מצרף תמונה מוגדלת שלה:

[שבע]

כמדומני שמילה חסרת-פשר זו איננה בשאר עדי הנוסח של הויכוח
קשה להניח שדווקא כ"י מאוחר זה (2218 JTS) משמר נוסח קדום

[שבע]

אפשרות דחוקה: מזומנים
והמעתיק טעה בהעתקתו

[ארי שבחבורה]

כמדומני שמילה חסרת-פשר זו איננה בשאר עדי הנוסח של הויכוח
קשה להניח שדווקא כ"י מאוחר זה (2218 JTS) משמר נוסח קדום

אתה צודק, ולכן זה מעניין...
ואמנם מדובר בכ"י מאוחר יחסית (מהמאה ה-16), אבל זה כמובן לא מחייב שהוא לא משמר נוסח קדום.
כך או כך, יישר כח גדול על ניסיון הפענוח!

[באמונתו]

...

[שבע]

לא דייקת, המלה 'להוצאותי' כתובה לאחר הסכום הנקוב (300 דינ')

[באמונתו]

לא דייקת, המלה 'להוצאותי' כתובה לאחר הסכום הנקוב (300 דינ')

מחושבים! (ביטוי שגור בהקשר של כסף מזומן, דוק תשכח, בפרט בספרי איטליה).

[בריושמא]

מחושבים! (ביטוי רגיל בהקשר סך כסף מדויק, דוק תשכח בפרט בספרי איטליה).

גאוני!

[ארי שבחבורה]

גאוני!

אכן. מדהים!
הרב הגאון 'באמונתו', יישר כוחך!!!

[שבע]

באמונתו
עָנָנִי בצדקתו

[באמונתו]

כמדומני ש"מחושבים" במונחיהם ר"ל "מזומנים". לדוגמא:

שו"ת פני יהושע - חלק ב סימן כז: האופן הב' הוא על זה הצד, כי ראובן אינו נותן לשמעון הזהובים במחושבים, אלא שווי הזהובים, כאשר הוערכו מראשי הסוחרים בירוד [ביריד], ונותן לו כ"כ דוקאטי של כסף או שאר מטבע, ולזה יקרה רובא דרובא, כי ראובן קבל ד"מ ק"ן דוקאטי כאשר יצא השער מקודם לירוד, ומחזיר לו קנ"ג וכיוצא שווי ערך הזהובים בירוד...

[שבע]

וכן ביאר מהדיר 'אגרות בית ריאטי' 'אגרות מלמדים' ו'פנקס קהל וירונה'

[באמונתו]

תוספות יבמות קב, ב ד"ה ואנעלך תחש:

ואנעלך תחש - מכאן אר"ת שצריך שיהיה מנעל מעור בהמה טהורה דתחש כתיב, ואין נראה, כי אין להקפיד אם חלץ במנעל בהמה טמאה.

ובתוספות - כ"י: https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.162
120א: ואנעלך תחש, אור"ת שצריך שיהא מנעל מעור בהמה טהורה, תחש כת', אך נר' ??? להקפיד אם חולץ [במנעל] של עור בהמה טמאה:
נמצאת שם מילה (ואולי מילים) לא מובנת לי, כמסומן. מי חכם ויָבן אלה???

[שבע]

אך נראה כשואל
ואר"ת עצמו קאי
וראה ל' האגודה

[באמונתו]

אך נראה כשואל
ואר"ת עצמו קאי
וראה ל' האגודה

יישר כוח על הרעיון!
לפי פתרונו: "אור"ת שצריך שיהא מנעל מעור בהמה טהורה, תחש כת', אך נר' כשואל להקפיד אם חולץ [במנעל] של עור בהמה טמאה", צ"ל שהכוונה היא: אך נר' כשואל אם להקפיד וכו' והכוונה היא לשאול בדיעבד מה הדין, לאחר שכבר קבע ברישא "שצריך שיהא מנעל מעור בהמה טהורה".
ואולי "כשואל" במשמעות "כחושש", ר"ל כמהסס: אך נר' כחושש להקפיד וכו'
ועדיין מעניין, היכן נר' ר"ת כשואל. לשון ספר הישר לר"ת (חלק החדושים) סימן ס:

קצרו של דבר, קובעים מקום, והולכים שם חמשה, היבם והיבמה. והחמשה, שלשה שאין קרובים, והיבם שהוא בן י"ג שנה ויום אחד והביא שתי שערות, ונועל רגל ימנית יחף, מנעל ימיני, שכולו עור בהמה, ותחש טהורה כת', קושרו ברגלו ברצועה יפה, ומהלך קימעא...

בספר התרומה - הלכות חליצה סימן קלג:

ופי' רבי' תם שצריך המנעל מעור בהמה טהורה דומיא דתחש, ולא מעור סוס וכלב, אף על פי שגם מהם רגילין לעשות מנעלים, ותימא מניין לו זה, דכיון דתחש לאו דוקא משום דנעל נעל ריבה, אם כן מכל עור נמי, ומ"מ כיון דנפק מפומיה, יעשו לחומרא כדבריו מבהמה טהורה.

לשון האגודה הינו בפשוטו מבוסס על בעלי התוספות שחולקים נגד ר"ת כאן. גם ראה viewtopic.php?f=29&t=59082&p=761858#p761787, ובסדר החליצה לרשב"ץ:

המנעל צריך שיהיה מבהמה טהורה דומיא דתחש כפר"ת. ור"י אומר שאין להקפיד.