שימוש בטקסטים מפרוייקט השו"ת

[מבקש דעת]

אני מעוניין להדפיס קונטרס שבו לקט מפרשים לפי נושאים, האם ידוע מה המדיניות של פרוייקט השו"ת בקשר לשימוש בטקסטים שלהם?

בתנאי השימוש של פרוייקט השו"ת כתוב שרשיון השימוש הוא למטרות לימוד מחקר וכו' ולא לשימושים אחרים, אמנם ראיתי בדיון בויקיטקסט על הנושא שע"פ החוק אין זכויות יוצרים על הקלדת חומר אלא רק על עריכתו ועיצובו, ואכן כך השיבו בפרוייקט השו"ת לשאלה בנידון העתקת טקסטים מהמאגר.

אשמח לשמוע אם יש היודע דבר בענין זה.

[הוגה ומעיין]

רוב הטקסטים שבעשרים הגרסאות האחרונות הם קיבלו מאחרים, והזכויות שייכות להם. הם ניתנו ע"מ שלא יורשה להעתיקם לצורך פרסום. כשאתה פונה לפרויקט השו"ת הם אומרים לך מי בעל הזכויות, ואז אתה צריך לפנות אליו.

[מעט דבש]

בויקיטקסט פורסמה התכתבות עם 'פרוייקט השו"ת':

שאלה:
לפי מה שראיתי באינטרנט, אין זכויות יוצרים לטקסטים שמחבריהם מתו לפני 70 שנה ומעלה. ואין זכויות יוצרים על מלאכת ההקלדה.
לפי זה יוצא, שמותר לי להעתיק טקסטים מפרויקט השו"ת ולהפיצם באינטרנט למשל דרך אתר ויקיטקסט.
האם זה נכון?
אם לא, אנא הביאו סימוכין לדבריכם.
(אני מסתמך על מידע שכתוב באתר ויקיטקסט, בשיחה על ויקיטקסט ואתר דעת, שם התנהל דיון ארוך עם מנהל אתר דעת, והמסקנה היא שאין בהעתקה משם איסור חוקי).

תשובה:
שלום רב,
חוק מדינה – תשובה של הלשכה המשפטית:
היות וברוב הטקסטים נעשתה עבודת עריכה חדשה, כגון: פיסוק, פסקאות, תיקוני שגיאות, פתיחת ראשי תיבות וכו', הרי ברור שזוהי יצירה של פרוייקט השו"ת.

חוקי התורה – תשובה של מו"צ:
בענין מה ששאלת / כתבת על טקסטים מוקלדים לגבי העתקתם. כבר הרבה דיו נשפך על הנ"ל וכיו"ב, אך מ"מ אציין עוד כמה נקודות למחשבה.
בפרוייקט השו"ת יושבים תלמידי חכמים מופלגים שמפענחים את הטקסטים, מתקנים שגיאות ופותחים ראשי תיבות שלולא זה הפרוץ מרובה על העומד. האם זו לא סיבה מספיקה להגדיר את כל הנ"ל כיצירה חדשה?
ואף אם ההגדרה "יצירה חדשה" אינה מדויקת כלל, מ"מ זהו לא טקסט סטנדרטי שמוקלד, שעליו אולי אין זכויות יוצרים.
ועוד יותר, קח לדוגמא את "חידושי הרשב"א" המקורי בכתב ידו (אפשר לראותו בהוצאה של "מוסד הרב קוק") אינך מסוגל ללמוד בו כל וכלל, ובאו אנשים ת"ח ומקלידים ומפענחים בעמל ויזע רב את הכל מחדש. האם זו לא יצירה חדשה?! הרי זה ממש כמו גזל חיטים וטחנן שלכו"ע קנה בשינוי מעשה. היש לך שינוי מעשה יותר גדול מלהקליד טקסטים שלא ראויים ללמוד, או ראויים קצת ועכשיו הם מנופים בנפה וכברה? הרי זה ממש "פנים חדשות"!
ועל כל זה נאמר בעל נפש יחמיר על עצמו, ושמור נפשו ירחק מהם, כיון דנוגע באיסור דאורייתא ממש, ועתיד ליתן את הדין.

אלעזר מרק
מו"צ בבני-ברק
בית הדין של הגרש"א שטרן.

[מענה איש]

כל מחבר ספר שמשלב בתוך מאמר ציטוט מפרוייקט השו''ת צריך רשות או רק מי שמלקט חומר מתוך הפרוייקט?

[פרשת_דרכים]

לגבי ציטוט של קטעים קצרים לית מאן דפליג שמותר. זה נכלל תחת "שימוש הוגן".

לגבי ה׳פסק׳ של פרוייקט השו"ת, מבלי להיכנס לצד ההלכתי (בהלכה לא ממש קיימת מקבילה למושג קניין רוחני, ולכן יש לעיין מהיכן דנתוני...) הרי שלגבי המשפט האזרחי יש פתח לדבריהם:

בטקסט מוקלד מתוך מהדורת 'נחלת הכלל' ניתן להשוות דגימה של הטקסט למהדורת הדפוס. אם לא ניתן לעלות על שינויים משמעותיים בתוך דגימה מייצגת, הרי שככל הנראה לא נעשו בטקסט שינויים משמעותיים עד כדי הגדרתו כיצירה חדשה. (פתיחת ראשי תיבות נעשית בד"כ בנוסף לצורה המקורית, בתוך סוגריים וכדומה. ניתן להסיר זאת באמצעות חיפוש.)

אמנם נהוג בד"כ להצפין בטקסט סימן כלשהו (בד"כ פתיחת ראשי תיבות באופן לא עקבי הידוע רק לעורכי המאגר), אבל הצפנה כזו לא תורמת לטקסט עד שנקרא שמם עליו...

החסמים הטכנולוגיים הקיימים במאגרים השונים בכדי למנוע העתקה גורפת מהווים ידים מוכיחות על כך שקשה להגן משפטית על טענות זכויות יוצרים מסוג זה, וכבר היו תקדימים משפטיים...

כמובן, כל הנ"ל להלכה ולא למעשה.

[פלגינן]

לפני כל הדיונים, חיפוש פשוט הוביל לתשובתם של בעלי הפרויקט:
http://responsa-forum.co.il/viewtopic.p ... t=108#p298

[אוצר החכמה]

אני לא מבין את העניין הנידון כאן.
זכויות יוצרים יש להם שתי משמעויות הכלולות בהם.
אחד כיוון שאני יצרתי יצירה אסור לך להשתמש בה או בזהה לה אפילו אם אתה יצרת אותה בלי השתמשות במעשי אני. מעין עניין הפטנט כלומר אם אכתוב סיפור זהה לסיפור שלך בדיוק אפילו שלא אעתיק את הסיפור שלך אלא אכתוב אותו מחדש אבל כיוון שהוא מבוסס על אותו רעיון אפגע בזכויות היוצרים שלך.

ויש נושא שני שאתה עמלת והוצאת כסף על עבודה מסויימת ואני משתמש בפירות העבודה הזאת בחינם.

אני מבין שהרעיון שבהקלדת טקסט אין זכויות יוצרים נוגע לעניין הראשון. אם הקלדת טקסט וגם אני מקליד אותו אינך יכול לבא ולומר אני הראשון שעלה על רעיון ההקלדה כי זה רעיון פשוט ואין זכות על רעיון כזה. לעומת זאת אם ערכת ועריכה היא כבר לא פעולה פשוטה אלא יש בה החלטות מסויימות ורעיונות איך לעשות את זה אם אני אערוך באותו אופן שאתה ערכת אפשר לטעון שיש לך זכויות יוצרים. (אולי אפשר יהיה להתווכח בהתאם לפרטים).


אבל הנושא הנידון כאן הוא העניין השני. לבא ולקחת את הטקסט המוקלד בניצול של העבודה של בר אילן בהקלדה. למה שהחוק ודין זכויות היוצרים או שמירה על עמלו של האדם לא יגנו על זה. אם אתה רוצה לך ותקליד גם אתה. אני מבין שכמו בפטנטים החוק (או תקנת בציבור בהלכה ע"פ חכמי המקום) יכול לבא ולומר שטובת הציבור היא שהזכות הזאת שיש לאדם לומר אל תשתמש בעמלי בחינם היא מוגבלת לזמן מסוים כמו 70 שנה גם כן. אבל למה שיהיה מותר באופן מיידי להשתמש בעמל השני?

כפי שאני רואה הובא מעלי טיעון דומה על ידי פרוייקט השו"ת אבל הם מתיחסים לתנאים שהתנו עם הקונים שלהם ואני מדבר על זה באופן כללי.

[מבקש דעת]

כיון שהדבר נוגע לי למעשה, אשמח לדעת מה מנהג המולי"ם בנידון,

הטקסטים שאני צריך הם בעיקר מהמפרשים הקלאסיים על התורה,

א. האם יש אפשרות לקנות, במחיר סביר, טקסטים מוקלדים.
ב. האם יש טקסטים חינמיים, אמינים ומדוייקים, ברחבי הרשת.

[פרשת_דרכים]

אבל הנושא הנידון כאן הוא העניין השני. לבא ולקחת את הטקסט המוקלד בניצול של העבודה של בר אילן בהקלדה. למה שהחוק ודין זכויות היוצרים או שמירה על עמלו של האדם לא יגנו על זה. אם אתה רוצה לך ותקליד גם אתה. אני מבין שכמו בפטנטים החוק (או תקנת בציבור בהלכה ע"פ חכמי המקום) יכול לבא ולומר שטובת הציבור היא שהזכות הזאת שיש לאדם לומר אל תשתמש בעמלי בחינם היא מוגבלת לזמן מסוים כמו 70 שנה גם כן. אבל למה שיהיה מותר באופן מיידי להשתמש בעמל השני?

כפי שאני רואה הובא מעלי טיעון דומה על ידי פרוייקט השו"ת אבל הם מתיחסים לתנאים שהתנו עם הקונים שלהם ואני מדבר על זה באופן כללי.

לא ניתן להחיל דין זכויות יוצרים על טקסט שאינו הקנין הרוחני של היוצר. הקלדה לא נחשבת יצירה בזכות עצמה.

לטענות על הפרת תנאי שימוש לא תהיה עילה משפטית, כיון שמבחינת החוק, לא ניתן ליטול קנין רוחני הנמצא בנחלת הכלל ולהגביל את השימוש בו באמצעות תנאי שימוש.

האם זה 'פייר' שהזולת זוכה להנות חינם מפרי עמלי? ייתכן שלא. אבל לחוק יש דרכים משלו.

[מעט דבש]

כיון שהדבר נוגע לי למעשה, אשמח לדעת מה מנהג המולי"ם בנידון,

הטקסטים שאני צריך הם בעיקר מהמפרשים הקלאסיים על התורה,

א. האם יש אפשרות לקנות, במחיר סביר, טקסטים מוקלדים.
ב. האם יש טקסטים חינמיים, אמינים ומדוייקים, ברחבי הרשת.

viewtopic.php?p=444388#p444388

[אוצר החכמה]

אבל הנושא הנידון כאן הוא העניין השני. לבא ולקחת את הטקסט המוקלד בניצול של העבודה של בר אילן בהקלדה. למה שהחוק ודין זכויות היוצרים או שמירה על עמלו של האדם לא יגנו על זה. אם אתה רוצה לך ותקליד גם אתה. אני מבין שכמו בפטנטים החוק (או תקנת בציבור בהלכה ע"פ חכמי המקום) יכול לבא ולומר שטובת הציבור היא שהזכות הזאת שיש לאדם לומר אל תשתמש בעמלי בחינם היא מוגבלת לזמן מסוים כמו 70 שנה גם כן. אבל למה שיהיה מותר באופן מיידי להשתמש בעמל השני?

כפי שאני רואה הובא מעלי טיעון דומה על ידי פרוייקט השו"ת אבל הם מתיחסים לתנאים שהתנו עם הקונים שלהם ואני מדבר על זה באופן כללי.

לא ניתן להחיל דין זכויות יוצרים על טקסט שאינו הקנין הרוחני של היוצר. הקלדה לא נחשבת יצירה בזכות עצמה.

לטענות על הפרת תנאי שימוש לא תהיה עילה משפטית, כיון שמבחינת החוק, לא ניתן ליטול קנין רוחני הנמצא בנחלת הכלל ולהגביל את השימוש בו באמצעות תנאי שימוש.

האם זה 'פייר' שהזולת זוכה להנות חינם מפרי עמלי? ייתכן שלא. אבל לחוק יש דרכים משלו.

א. אבל אותנו לא מעניין החוק כאן אלא הדין. ואם יש זכויות יוצרים על פי הלכה איני רואה הגיון בטענת לחוק יש דרכים משלו.
ב. יש הגיון בטיעון שאם מישהו שם משהו בנחלת הכלל אינו יכול להתנות עליו תנאים כעין אבידה מדעת. אבל למה החומר של בר אילן נמצא בנחלת הכלל? צריך לקנות מהם את הדיסק או להיות מנוי.

[מעט דבש]

אשכולות על זכויות יוצרים:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=318440#p318440
viewtopic.php?p=464122#p464122
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=377649#p377649
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=237890#p237890
viewtopic.php?p=237#p237
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=15539#p15539
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=262721#p262721
viewtopic.php?p=55586#p55586
viewtopic.php?p=255200#p255200
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=534302#p534302

[פרשת_דרכים]

א. התייחסתי לכתחילה לטענת חוקי המדינה, ולא לתפישה ההלכתית של זכויות יוצרים - שם הנושא אפילו יותר מורכב.
ב. "נחלת הכלל" מתאר יצירה עליה אין זכויות יוצרים (כיון שפגו הזכויות, או כיון שהיצירה נוצרה טרם נכנסו חוקים אלו לתוקף). זכויות יוצרים באים להגן על "ביטוי מקורי", לא על העתקה. על בסיס זה, נטען ע"י מערכת פרוייקט השו"ת כי גם במהדורות "נחלת הכלל" הוכנסו שינויי עריכה משמעותיים בכדי להחשיב אותם כ"ביטוי מקורי", ומכח זה להחיל עליהם זכויות יוצרים. לא התעמתתי עם טיעון זה, רק תהיתי אם הוא נכון עובדתית.
חומת תשלום, או כל הגבלת שימוש אחרת, אינה מעניקה זכויות יוצרים במידה וזכויות כאלו לא מעוגנות כבר בחוק.

[הא לחמא עניא]

כיון שהדבר נוגע לי למעשה, אשמח לדעת מה מנהג המולי"ם בנידון,
הטקסטים שאני צריך הם בעיקר מהמפרשים הקלאסיים על התורה,
א. האם יש אפשרות לקנות, במחיר סביר, טקסטים מוקלדים.
ב. האם יש טקסטים חינמיים, אמינים ומדוייקים, ברחבי הרשת.

בנוגע לאות ב.
יש לדעת שגם מה שמעתיקים בקצרה מבר אילן, יש לעבור ע"ז יסודי, כי גם במהדורת 26 עדיין קיימים הרבה טעויות.
אין לך את תוכנת "תורת אמת"??

[לעיקוואד]

לפני כל הדיונים, חיפוש פשוט הוביל לתשובתם של בעלי הפרויקט:
http://responsa-forum.co.il/viewtopic.p ... t=108#p298

לא הבנתי מה הגדר של 'העתקה מסיבית'.
אני מבין שלמשל אם אני רוצה להדפיס מחדש ספר שלם ולקחת את הטקסט משם שזה אסור.
לאידך גיסא אם אני מעתיק קטעים בודדים לציטוט זה מותר.
אבל מה אם אני רוצה לעשות מה שפותח האשכול מדבר עליו, נגיד ליקוט ספרים לפי נושאים? לכאורה זה מותר.
ואם אני רוצה נגיד לכתוב פירוש על איזה ספר ברמב"ם ואני מעתיק למעלה את הטקסט מפרויקט השו"ת ומציין בו סעיפים לפירושי, זה מותר או אסור? ומה נוהגים המחברים? באמת אינספור הספרים שיוצאים בצורות דומות על כל מיני ספרים מקלידים את כל טקסט המקור לבד או שמעתיקים?

לכאורה לפי הטענה שלהם שהקלדה ומקצת תיקונים נחשב עבודה חדשה שיש להם הזכויות על כך, כל שכן שמי שרוצה להדפיס מחדש ולהוסיף קטעים ופירושים וכדומה שזה נחשב עבודה חדשה ואינו שייך לזכויות שלהם.

[מבקש דעת]

תודה לכל המגיבים.

בענין זכויות יוצרים של פרוייקט השו"ת על העתקת הטקסטים:

הרווח של פרוייקט השו"ת הוא ממכירת התוכנה ולצורך כך הוקלדו הטקסטים של המפרשים.
מכיון שעד כמה שידוע לי הטקסטים אינם עומדים למכירה לשימוש של הדפסת ספרים, איזה פגיעה בזכויות יוצרים יש בשימוש בהם?
האם דבר זה אינו דומה לזה נהנה וזה לא חסר בחצר דלא עבידא למיגר?

[שים-שלום]

בויקיטקסט פורסמה התכתבות עם 'פרוייקט השו"ת':

שאלה:
לפי מה שראיתי באינטרנט, אין זכויות יוצרים לטקסטים שמחבריהם מתו לפני 70 שנה ומעלה. ואין זכויות יוצרים על מלאכת ההקלדה.
לפי זה יוצא, שמותר לי להעתיק טקסטים מפרויקט השו"ת ולהפיצם באינטרנט למשל דרך אתר ויקיטקסט.
האם זה נכון?
אם לא, אנא הביאו סימוכין לדבריכם.
(אני מסתמך על מידע שכתוב באתר ויקיטקסט, בשיחה על ויקיטקסט ואתר דעת, שם התנהל דיון ארוך עם מנהל אתר דעת, והמסקנה היא שאין בהעתקה משם איסור חוקי).

[/quote]


על פי השיחה שם בויקיטקסט, האם מותר לי להעתיק מאתרם ללא ציון המקור כפי שהם דורשים?

[מה שנכון נכון]

http://www.responsa-forum.co.il/viewtopic.php?f=3&t=126

[בן ציון46]

אגב, משהו מעניין, כשעושים העתק לקטע ויש בתוכו את התיבה "הקב"ה" הוא מעתיק את זה "הקדוש ברוך הוא". [אבל כשזה עם אותיות שימוש כמו שהקב"ה הוא מעתיק רגיל].

[זאב ערבות]

ראו כאן