אחד ההבדלים העיקריים בין מדורת חדשים של ספרים שעורכים אנ"ש למהדורות מדעית של אנשי האקדמיה הוא שאצלינו מטרה העיקרי של ספר הוא ללמוד בו ותמיד צריך לשקול אם ידיעה או גרסה מסויימת יעזור למישו ללמוד ולהבין טוב יותר או שרק יבלבל אותו שלא לצורך.
אבל לא ראיתי שום כללים או דיון באופן מסודר מה נכנס בגדר עוזר והכרחי ומה מבלבל ושלא לצרוך. ברצוני להתחיל עם כמה נידונים.
א' כמה מקורות יש ענין להעלות. פעמים מוצאים נוסח בכמה כת"י ודפוסים ויש שמקפידים לציין כל אחד ואחד מהם. לדעתי זה רק מבלבל ויש לפרט רק החשובים שבהם אם בכלל. [שמעתי מעורך שהוא נוהג כן, אבל הוא המליץ לשמור רשימה. לדבריו כמה פעמים חוזרים על הנערך ורואים צורך לערוך מחדש, להוסיף או להשמיט דברים, וכשאין זוכרים מה ראו ומה כתוב באיזה מקום קשה מאד לשחזר הכל.]
ב' כשיש שינוי נוסחאות לא משמעותיים בין נוסח סוים ומביאים רק המשופר שבהם וכותבים שנוסח זה נמצא במקום א' ב' ג' האם יש חיוב/ענין לציין שיש שינויים קלים ביניהם.
ג' כשנדפס נוסח משובש ומוציאים נוסח המתוקן בכת"י האם אפשר להדפיס נוסח המתוקן בלי להעיר כלום, והאם יש נ"מ אם נוסח המתוקן נמצא בכל כתה"י או רק במקצתם. והאם יש נ"מ אם נוסח המתוקן הוגה ע"י כן כבר ע"י גדולי האחרונים כגון הב"ח
ד' כשיש נוסח משובש בכת"י ומתוקן בגליון אבל אין ודאות של %100 שזה מאותו סופר האם אפשר להביא נוסח המתוקן בלי להעיר שזה לא נוסח מקורי של הכת"י.