מקורות כתב:רחמים
מתעמק כתב:ההמשך
חביטת הערבה בהו"ר שהיא ערב"ה בגי' זר"ע ואינה מתעברת מביאה ראשונה (שניה) [שלה] עד י"ז במרחשון שהיא ביאה שניה ואז בא המטר שהוא ביאה שניה ואח"כ בט"ו בשבט יורדת רביעה ועולה התהום ומשקה ומחניט את האילנות ולכן הוא ר"ה לאילנות וזהו פקדת הארץ ותשוקקה שהוא תשוקה ואח"כ רביעה אחרת בפסח יורדין שנית מ"ד [מים דכרין] בסוד מוריד הטל שהיא רביעה ג' לפזר ולגדל העשבים ורביעה אחרת לבשל הפירות עכמ"ב. תושלב"ע.
לא הבנתי, הרי ב' שורות הראשונות העתקת בעצמך?הוד_והדר כתב:שכויח, הנצרך היה 2 שורות הראשונות
בכל אופן שוב תודה
מתעמק כתב:הרב כרם, צדקת במאה אחוז. מחמת קושי הקריאה אפשר לדמיין, וכבר היה לי שטיקל תורה שלם על הקטע הזה (ט"ו באב תשש כחה של חמה, ולכן ט"ו בשבט פקידת החמה, וכ"ז בשנה פשוטה אבל במעוברת הרי נדחה משום חודש האביב נמצא שעדיין לא נפקדה חמה וכו' וכו'), ולא עלה בדעתי לנסות למצוא פסוק מתנ"ך.לא הבנתי, הרי ב' שורות הראשונות העתקת בעצמך?הוד_והדר כתב:שכויח, הנצרך היה 2 שורות הראשונות
בכל אופן שוב תודה
הוד_והדר כתב:
והיכן מצינו שנתחדש העולם ביציאת[ם] ממצרים, כבר כתבו בזה רבים, ועם [...] דבריהם אפשר שכל מעשה ברא[שית] נמצאו ביציאת מצרים, במעשה בראשית כתיב ויאמר אלקים [יהי אור], וביציאת מצרים כתיב ולכל בני ישראל היה אור במ[ושבתם]. במעשה בראשית כתיב יהי רקיע בתוך המים ויהי [מבדיל] בין מים למים, ביציאת מצרים הבדיל בין ה[מים] שביד ישראל למים שביד המצרי. ב[מעשה בראשית] נברא חשך ואש של גיהנם, ביציאת מצרים הי[ה חשך] ואפלה ג' ימים. במעשה בראשית נבראו המל[אכים], ביציאת מצרים וישלח מלאך וכו' הוא משה ש[קרע] המים כמו המלאכים שהם מאש [ומים], וכן משה יעשה פעולת האש ב[פיח] הכבשן בגופן של מצרים. במעשה בראשית כ[תיב יקוו] המים וכו' ותראה היבשה, ביציאת מצרים כתיב ובני ישראל הלכו בים ביבשה, במעשה בראשית כתיב תדשא הארץ וכו' ועץ פרי [וביציאת מצרים] כתיב וה' המטיר לחם מן השמים הנאכל בלי תיקון כמו פרות הארץ. במעשה בראשית כתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה, [ביציאת מצרים] כתיב וגם ערב רב עלה אתם. במעשה בראשית כתיב נעשה אדם, ביציאת מצרים כתיב 'אתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם', [...] נעשה הוא יתברך רוענו. במעשה בראשית כתיב 'ויניחהו בגן עדן', ועשה לו שם ז' חופות, ביציאת מצרים הקיפן ז' ענני כבוד. במעשה בראשית [צוה] לאדם ו' מצות, ביציאת מצרים צוה לנו תרי"ג מצות, אחד נעשת מאה, שבשכרם אחד מכם ירדוף מאה, והי"ג [כ' עוד ...] רמז שנצטוו למי שהוא בן י"ג שנה.
צופר הנעמתי כתב:אם כך זה צריך להיות "המתחדש", לא?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 90 אורחים