עזרה בוורד: איך עושים הערות בתוך הערות?

[היא שיחתי]

אני רוצה לכתוב הערות על ההערות עצמן
וכן הערות על ההערות שעל ההערות

יש דרך לעשות זאת בוורד?

עם איזו תוכנה השתמש המשנ"ב להערות שער הציון?...

[עשוי לנחת]

אני רוצה לכתוב הערות על ההערות עצמן
וכן הערות על ההערות שעל ההערות

יש דרך לעשות זאת בוורד?

עם איזו תוכנה השתמש המשנ"ב להערות שער הציון?...

אין כזו אפשרות בוורד. בקושי ב'משלים לוורד'. צריך בשביל זה תוכנת 'תג' או כל תוכנה שנותנת 'רב טקסט'.

המשנה ברורה היו לו יכולות טכניות מתקדמות מאוד, מן הסתם השתמש בתוכנה של דפוס ורשא גירסא 1890...

[מי נהר]

אולי זה יהיה לך לתועלת.

[היא שיחתי]

אז אולי יש דרך לעשות שתי סוגי הערות מקבילים על גוף הטקסט? לדוגמא, שיהיה סוג הערות אחד למטה, וסוג שני בסוף החיבור

[הכהן]

זה נקרא הערוות סיום. קיים בוורד.

[היא שיחתי]

זה נקרא הערוות סיום. קיים בוורד.

קיים במקביל להערות שוליים?
איך אני מוצא את זה בוורד?

[בן החבורה]

אין כזו אפשרות בוורד. בקושי ב'משלים לוורד'. צריך בשביל זה תוכנת 'תג' או כל תוכנה שנותנת 'רב טקסט'.

ליתר דיוק, בתג אפשר לעשות שתי הערות גם בלי רב טקסט (יש לזה סקריפט מיוחד)

[נחמד]

אני רוצה לכתוב הערות על ההערות עצמן
וכן הערות על ההערות שעל ההערות

יש דרך לעשות זאת בוורד?

עם איזו תוכנה השתמש המשנ"ב להערות שער הציון?...

אין כזו אפשרות בוורד. בקושי ב'משלים לוורד'. צריך בשביל זה תוכנת 'תג' או כל תוכנה שנותנת 'רב טקסט'

לייתר דיוק יש את האפשרות רק שזה דורש זמן רב. (דהיינו שהוורד בנוי לעריכות קלות, מה שאין כן שאר אותם התוכנות הבנויות למורכבות - בזמן קצר).

[היא שיחתי]

אז אולי יתנו כאן הדרכה בערך, אוכל לנסות להבין לבד אם יתנו את הכיוון

[נחמד]

תיבת טקסט / טבלה.
עיצוב הצורות. (2010 - גרפיקה)
כתב עילי / תחתי.
מספור וציונים - ידני.
קישורים אוטמטים.
התאמת טקסט; = מדוייק, פיסקאות, כניסות, מירכוזים, טורים, מעברים וכו'. הכל כפי מה שהעניין דורש.

כמובן כל זה צריך לבוא בסוף אחרי שכל החומר מוכן, כי אם לא כן אזי כל שינוי קטן ישנה את הכל [באותו הפיסקה / העמוד / המסמך. בהתאם לעיצוב].

[הכהן]

זה נקרא הערוות סיום. קיים בוורד.

קיים במקביל להערות שוליים?
איך אני מוצא את זה בוורד?

[איש פלוני]

תיבת טקסט / טבלה.
עיצוב הצורות. (2010 - גרפיקה)
כתב עילי / תחתי.
מספור וציונים - ידני.
קישורים אוטמטים.
התאמת טקסט; = מדוייק, פיסקאות, כניסות, מירכוזים, טורים, מעברים וכו'. הכל כפי מה שהעניין דורש.

כמובן כל זה צריך לבוא בסוף אחרי שכל החומר מוכן, כי אם לא כן אזי כל שינוי קטן ישנה את הכל [באותו הפיסקה / העמוד / המסמך. בהתאם לעיצוב].

מישהו יכול לבאר???
ואם אפשר גם לכתוב איך בוורד 2013?
אם צריך לזה תוכנה אשמח אם מישהו יעלה
תודה רבה

[בריושמא]

כבר הגיעה השאלה לפני חכמים: מהו שישתמש אדם בתיבת טקסט לסידור הערות, ונמנו וגמרו שאסור לו לאדם לעשות כן
שמא יסתכן בנפשו. וכל כך למה, משום מעשה שהיה באדם אחד שהכניס תיבות טקסט לספרו, והיו התיבות מקפצות מהכא להתם,
ועד שהיה הוא מבקש לשלוט בהן ונהפוך הוא ושלטו הן בו עד שהשתבשה דעתו.
ומה יעשה אדם שמבקש בכל מאודו ובכל נפשו לסדר ספר ובו הערות והערות על הערות או הערות מסוג אחד והערות מסוג שני?
ילך לו אצל מעמד וישלם לו, ויקבל ממנו את העימוד, וישוב אליו כדי לתקן, וחוזר חלילה.
ואם ירצה אדם לסדר הכל בעצמו בלא ללכת הלוך ושוב עד יבושת המים? ואם יאמר אדם עדיפה דרך ארוכה שהיא קצרה וירצה
לסדר הכל בעצמו בוורד אשר לו?
לא יעשה תיבת טקסט ולא יעשה טבלה, שכך גזרו חכמים.
וגם לא ישתמש בהערות של הוורד, שמוגבלות הן לגוש אחד בלבד.
ואם יוסיף מספרים או ציונים בצורה ידנית סופו שתשתבש עליו דעתו כאותו אדם שהכניס תיבות טקסט, ואפוכי שגעונא למה לי.
וכיצד יעשה?
ישתמש בשדות. יוסיף שדות של seq ותנוח עליו דעתו ויעבוד ברוגע ובשלווה.
יכתוב למעלה את החיבור עצמו. יוסיף שדות של seq a כל אימת שירצה להוסיף הערה.
יכתוב את כל ההערות למטה כטקסט, לא כהערות של הוורד. בראש כל הערה יוסיף שדות של seq b בהתאמה לשדות שבחיבור עצמו.
אם ירצה יוסיף למטה עוד הערות ואף להן יצור בהתאמה שדות של seq c ושדות של seq d.
יצבע הכול - בכל רגע שיחפוץ - יקיש על F9 ובמו עיניו יווכח שכל המספרים תואמים זה לזה כעדר העזים שגלשו מן הגלעד.
ואז תישאר לו מלאכה אחת - עימוד.
כאשר כל הטקסט יהיה מוכן, יפשיל שרווליו ויסדר חיבור עם הערות עם הערות באופן ידני.
כך שהכל יתאם בעמוד אחד, כפי שעשו אבות אבותינו שהיו מסדרים באותיות עופרת אחת לאחת למצוא חשבון.
זו עבודה, דרך ארוכה, אבל קצרה. קצרה מן ההליכה אל המעמד ופוטרת את המחבר מתחנונים ומבקשות חוזרות ונשנות מן המעמד.
כל האמור לעיל אינו משאלה ואינו חלום. כבר סידרתי כך ספר אחד ושניים, וזו מלאכה בדוקה ומנוסה.

[מנצפך]

כבר הגיעה השאלה לפני חכמים: מהו שישתמש אדם בתיבת טקסט לסידור הערות, ונמנו וגמרו שאסור לו לאדם לעשות כן
שמא יסתכן בנפשו. וכל כך למה, משום מעשה שהיה באדם אחד שהכניס תיבות טקסט לספרו, והיו התיבות מקפצות מהכא להתם,
ועד שהיה הוא מבקש לשלוט בהן ונהפוך הוא ושלטו הן בו עד שהשתבשה דעתו.
ומה יעשה אדם שמבקש בכל מאודו ובכל נפשו לסדר ספר ובו הערות והערות על הערות או הערות מסוג אחד והערות מסוג שני?
ילך לו אצל מעמד וישלם לו, ויקבל ממנו את העימוד, וישוב אליו כדי לתקן, וחוזר חלילה.
ואם ירצה אדם לסדר הכל בעצמו בלא ללכת הלוך ושוב עד יבושת המים? ואם יאמר אדם עדיפה דרך ארוכה שהיא קצרה וירצה
לסדר הכל בעצמו בוורד אשר לו?
לא יעשה תיבת טקסט ולא יעשה טבלה, שכך גזרו חכמים.
וגם לא ישתמש בהערות של הוורד, שמוגבלות הן לגוש אחד בלבד.
ואם יוסיף מספרים או ציונים בצורה ידנית סופו שתשתבש עליו דעתו כאותו אדם שהכניס תיבות טקסט, ואפוכי שגעונא למה לי.
וכיצד יעשה?
ישתמש בשדות. יוסיף שדות של seq ותנוח עליו דעתו ויעבוד ברוגע ובשלווה.
יכתוב למעלה את החיבור עצמו. יוסיף שדות של seq a כל אימת שירצה להוסיף הערה.
יכתוב את כל ההערות למטה כטקסט, לא כהערות של הוורד. בראש כל הערה יוסיף שדות של seq b בהתאמה לשדות שבחיבור עצמו.
אם ירצה יוסיף למטה עוד הערות ואף להן יצור בהתאמה שדות של seq c ושדות של seq d.
יצבע הכול - בכל רגע שיחפוץ - יקיש על F9 ובמו עיניו יווכח שכל המספרים תואמים זה לזה כעדר העזים שגלשו מן הגלעד.
ואז תישאר לו מלאכה אחת - עימוד.
כאשר כל הטקסט יהיה מוכן, יפשיל שרווליו ויסדר חיבור עם הערות עם הערות באופן ידני.
כך שהכל יתאם בעמוד אחד, כפי שעשו אבות אבותינו שהיו מסדרים באותיות עופרת אחת לאחת למצוא חשבון.
זו עבודה, דרך ארוכה, אבל קצרה. קצרה מן ההליכה אל המעמד ופוטרת את המחבר מתחנונים ומבקשות חוזרות ונשנות מן המעמד.
כל האמור לעיל אינו משאלה ואינו חלום. כבר סידרתי כך ספר אחד ושניים, וזו מלאכה בדוקה ומנוסה.

וראה כאן באריכות יתר

[איש פלוני]

ייש"כ גדול להרב בריושמא