פורום אוצר החכמה

כמה זמן לקח מעמד מתן מתן תורה? הנה ידוע שבמעמד הר סיני ניתנה כל התורה כולה כמבוא' בחז"ל, א"כ כמה זמן לקח המעמד הנשגב הזה.

האמרי אמת שאל פעם שאלה זו, וענה לו חתנו ואחיינו (כמדומה) רי"מ אלתר ברמ"ב, שעה אחת, לפי דברי הגמ' בשבת: ומה ישראל שלא דברה שכינה עמהן אלא שעה אחת. נהנה הא"א מהתשובה למרות שנאמרה בדרך צחות, כי הכוונה כאן פעם אחת.
שמעתי פעם שבפרדר"א מפורש שלש שעות, אינני מוצא כעת.

כעת מצאתי (פמ"ה בהוצאת היגר):
ר' אלעזר בן עזריה אומ' ערב שבת בששה לחדש בשש שעות ביום קבלו ישראל את הדברות ובתשעה שעות ביום חזרו לאהליהם

יישר כח

בחוברת על חג השבועות בשם 'לאורם' הובא מכתי"ק של מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א שפירש לפי הפרד"א הנ"ל את האמור בהושענות: הושענא שלש שעות.

בפסוק כתוב ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וגו', משמע שבבוקר זה החל, ולפי הדברים שנאמרו לעיל זה היה רק לאחר 6 שעות

אב-י כתב:כמה זמן לקח מעמד מתן מתן תורה? הנה ידוע שבמעמד הר סיני ניתנה כל התורה כולה כמבוא' בחז"ל, א"כ כמה זמן לקח המעמד הנשגב הזה.

למען הדיוק: האם אכן מבואר בחז"ל שבמעמד הר סיני ניתנה כל התורה כולה?
הלא למרע"ה ארך ארבעים יום, כמו"כ איתא בעירובין סדר הלימוד שלימד משה את התורה לישראל במשך ארבעים שנה, תחילה נכנסו אהרן ויהושע וכו'. (וא"כ להמבואר בפרד"א הנ"ל אין להסיק כאילו כל התורה ניתנה בשלש שעות).

אבל שאלה זו נכונה כשלעצמה, כמה זמן ארך מעמד מתן תורה המבואר בפרשתינו, יתרו.

אב-י כתב:האם אכן מבואר בחז"ל שבמעמד הר סיני ניתנה כל התורה כולה

ראה במזרחי ריש פרשת משפטים:

מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני", שפירושו מה הדברות נאמרו מסיני במעמד כל ישראל ובקולות וברקים, אף אלו כן, ולא כשאר כל המצות שנתנו למשה לבדו בתוך הארבעים יום שעמד בהר וכו' ואם כן פרשת משפטים גם כן בעת הדברות נאמרה

זהו משנה ברורה מפורש שהכל ניתן להם בסיני וכך כתב הטעם לאכילת מאכלי חלב בשבועות. וז"ל: עיין מ"א ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה:
מבוא' מדבריו שהכל ניתן בסיני

רש"י במשפטים (כ"ד י"ב):

ויאמר ה' אל משה - לאחר מ"ת: עלה אלי ההרה והיה שם - מ' יום: את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם - כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן. ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:

אבל כל התורה כולה לא ניתנה כפשוטה לעם ישראל במעמד הר סיני וכמובן, כי א"כ מה היה למשה ללמדם, אלא רק עשרת הדיברות שבם כלול ורמוז כל תרי"ג מצות.

וכן בברכות "תורה זו מקרא, והמצוה זו משנה... מלמד שכולם ניתנו למשה בסיני",
והיינו שכל התורה כללותיה ופרטותיה ניתנה למשה במשך המ' יום וכמ"ש רש"י הנ"ל,
אבל לישראל ניתן במעמד הר סיני עצמו לכאו' רק עשרת הדברות (ולהרא"ם ג"כ פרשת משפטים) ובהם כלולים ג"כ שאר המצות כנ"ל.

אבל במשנה ברורה רואים שעם ישראל כבר לא אכלו מכליהם בגלל שחיטה וניקור ועוד, וזה לא היה בעשרת הדברות מפורש. א"כ מבואר שהם כבר ידעו הכל.

לענ"ד לא הייתי מציג זאת כראיה, אלא כהערה על הטעם שהביא המשנ"ב "בשם גדול אחד", מהיכ"ת לו לומר כן שנזהרו אז בכל ההלכות?

ה"גדול אחד" הבין בדברי רב סעדיה, שכבר בדור המדבר הבינו הרמזים הטמונים בעשרת הדברות, וידעו אותו דור תיכף למתן תורה את כל המצות ופרטיהן.

אבל א"כ מה שמרע"ה לימד את ישראל במשך ארבעים שנה, לא היה זה ההלכות הפשוטות אלא לימודים אחרים? - דחוק לענ"ד. (בפרט שג"כ מהקדמת הרמב"ם לפהמ"ש נראה לכאו' שלימדם ההלכות הפשוטות).

ולהעיר ממח' ר"י ורבי עקיבא האם בסיני ניתנו כללות או כללות ופרטות

נושא מעניין לקראת חג השבועות

אב-י כתב:זהו משנה ברורה מפורש שהכל ניתן להם בסיני וכך כתב הטעם לאכילת מאכלי חלב בשבועות. וז"ל: עיין מ"א ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה:
מבוא' מדבריו שהכל ניתן בסיני

בספר מדרש פנחס אות כ"ז נראה שמתן תורה היה הרבה שעות
כי הלכו שלשים פרסאות באותו יום...
וכותב שם
נמצא שדיבור עשירי היה לעת מנחת ערב...

דבר בעתו מה טוב עתה כשאוחזין בפרשת יתרו ללבן ולברר ענין זה מעוד מקורות קדומים, כמה זמן היה מעמד הר סיני.

הא לחמא עניא כתב:דבר בעתו מה טוב עתה כשאוחזין בפרשת יתרו ללבן ולברר ענין זה מעוד מקורות קדומים, כמה זמן היה מעמד הר סיני.

בפרט למה שיסד הגרי"ז, ש'רק השמר לך פן תשכח' כולל כל מהלך מתן תורה מ'בחודש השלישי' עד משוך היובל, בכל הפרטים.
ועיי' חזו"א או"ח סי' קכה - סדר נתינת התורה, ולדבריו פשוט לא כאותו גדול שהביא המ"ב. ולא נאמרו להם הלכות שחיטה בהר סיני. אף שכל המצוות כלולים בי' הדברות, אך ודאי לא השיגו מליבם וגם משה לא השיג בליבו. ומה שאמרו כל המצוות וכללותיה ופרטותיה נאמרו למשה בסיני זה במ' יום.
ולנידון פותח האשכול מתי היה זמן נתינת התורה, על פניו נראה מחלוקת תנאים (ומסתמא הגר"א היה מיישב, כי הרי אין מחל' באגדה).
מצו"ב מש"כ בענין ר' משה רוזנר בספרו 'מעמד הר סיני'

אב-י כתב:בפסוק כתוב ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וגו', משמע שבבוקר זה החל, ולפי הדברים שנאמרו לעיל זה היה רק לאחר 6 שעות

בפירוש הרד"ל שם - הוא מקשה זאת, ומיישב שבבוקר היו ההכנות ומשעה שישית ניתנה התורה.

הוא מיישב את הפסוק לפי דעת רבי אליעזר, אבל הגמ' בשבת חולקת כמו שהביא הרב רוזנר מהתוס' שם.