מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כִּי צֹרְרִים הֵם - ובֵּין הַמְּצָרִים.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1531
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

כִּי צֹרְרִים הֵם - ובֵּין הַמְּצָרִים.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' יולי 26, 2024 3:01 pm

א.
השאלה המטרידה -

העולה מכתוב היא מדוע לצרור את המדיינים ולא את המואביות ? שהרי
"; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן; וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן.
ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר; וַיִּחַר-אַף ה', בְּיִשְׂרָאֵל.
ובמפרשים הסבירו בצורות שונות ראה בספורנו ואחרים, ועדיין יש מה לתרץ.
אבל נפנה לעניין הלשון.

ב.
לשון בפרשה+ וענייני היום.
בין המְצָרִים + צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים;

צַר צוֹרֵר צָרוֹת....במדבר כה,יז.
* מקום צר "וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר .“ (במדבר כב, כו)
* מועט -"לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ.“ (ישעיהו ל,כ).
* מצב קשה וגרוע "וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת ..כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ...“
(דברים לא, כא)

ג.
יז צָרוֹר,
אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם. יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם, בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר-נִכְּלוּ לָכֶם..
* לרשי מובנו אוייב. "עליכם לאייב אותם".
* בתרגום : אַעֵיק לְמִדְיַנָאֵי וּתְקַטֵּיל יָתְהוֹן. מועקה. פרשגן: אַ\העֵיק \ הָצֵק למדינים
(חילופי ע/צ).
* לרסג מלשון "מצור". חַאצִרִ אלּמִדיַאנִיִּין =הטל מצור.
* רשר"ה :צרור וגו׳ –משמעותו העיקרית של ״צרור״ היא לצמצם, לדחוס, להגביל את כוחו של אדם.
[לשון צַר]

ד. לא רק-
יש גם במובנים נוספים ושונים לחלוטין .
* האשה השנייה =”וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ “ (שמואל א׳ א, פסוק ו).
* חבילה \ לצרור את החפצים = ”כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד“ (משלי כו, פסוק ח)
וכווולם מאותם אותיות השורש צ,ר,ר.

ד.
בין המְצָרִים. ו "לְלֹא מְצָרִים".

* י"א מאותו שורש -צ,ר,ר. ובאותו מובן שבפסוק "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ"
(תהלים קיח, ה)[מיצר -לעומת מרחב].
כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" (א, ג). מפסוק זה נלקח הצירוף בין המצרים .

* וי"א שהוא מלשון חכמים -ומשורש מ,צ,ר.
(בבא בתרא ז, ג) דנה בשאלה מה הדין אם אדם מכר שטח "בסימניו ובמְצריו" = גבול. "בר־מִצְרָא"
וממנו "לְלֹא מְצָרִים" בלי גבולות. "כל המענג את השבת, נותנין לו נחלה בלא מצרים".

ויש שרוצים למצוא כאן מיצר במובן של "חבלי"- [[החבל שימשה גם למדידה וגם לסמן גבול.
ואפשר שגם במובן זה נמצאהו בתנך: ב"תהלים קטז, ג (על פי התקבולת): "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי. מצרי = חבלי. [ חבלי לידה]

ומחידושים עממיים שהוצע אך לא נקלט.
- קֶנְיֹון = מקום עמוק וצר = גֵּיא + צַר =גֵּיצַר. רצו ולא נקלט.

------------
ומהעבר על הפרשה כאן-
viewtopic.php?f=46&t=62365&p=843072#p843072

יהודהא
הודעות: 1531
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: כִּי צֹרְרִים הֵם - ובֵּין הַמְּצָרִים.

הודעהעל ידי יהודהא » א' יולי 28, 2024 12:29 am

יהודהא כתב:א.

....כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ [b]בֵּין הַמְּצָרִים"
(א, ג). מפסוק זה נלקח הצירוף בין המצרים .
* מצב קשה וגרוע "וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת ..כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ...“ (דברים לא, כא)

וי"א מלשון גבול....וממנו "לְלֹא מְצָרִים" בלי גבולות.
"[u]כל המענג את השבת, נותנין לו נחלה בלא מצרים".

-----------------------------
ואכן המדרש מביא את שני המובנים על פסוק זה:
במובן של גבול [מקום צר], וגם במובן של עת צרה ,

איכה רבה א' כט.
א.
"כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים".
כְּהָהִיא דִּתְנַן דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס בְּסִימָנָיו וּבְמִצְרָנָיו.

ב.
ד"א "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים"
בְּיוֹמִין דְּעָקָא, מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, ...

יהודהא
הודעות: 1531
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: כִּי צֹרְרִים הֵם - ובֵּין הַמְּצָרִים.

הודעהעל ידי יהודהא » א' יולי 28, 2024 1:01 am

האם הרמבן שינה דעתו ?

מפורסמת מחלוקת הרמבן ורשי בפרשת פנחס על צורת חלוקת הארץ לבנ"י\ לשבטים,ודעת הרמבן שכל השבטים קיבלו נחלה בגודל זהה. [הסוגיא בב"ב יש נוחלין] .

להלן קטע ממה שמופיע בארוכה בקישור למטה.

רבינו שלמה הזכירו בפרשת פנחס (רש״י במדבר כ״ו:נ״ה).
[והכלל בענין יוסף שהיה בכור לנחלה, ואם חלקו ישראל את הארץ לשבטים בשוה כמוזכר בגמרא (בבלי ב״ב קכ״א:), נתנו לו כראובן ושמעון בשוה, ואם נאמר ש ח ל ק ו ה - לג ו ל ג ל ו ת ם, כנגלה מן הכתוב, נתנו להם כפלים במספרם, חלק פשוט כדין שאר האנשים, וחלק שני בכורה לו. ויהיה טעם: כראובן ושמעון ]... ע"כ תוספת שהוסיף הרמבן בפירושו לאחר הגעתו לארץ ישראל !

viewtopic.php?f=46&t=63455&hilit=%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים