מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השטן מיהו ומהו ? בלק.

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
יהודהא
הודעות: 1533
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

השטן מיהו ומהו ? בלק.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' יולי 19, 2024 1:12 am

תשפד.

השטן מיהו ומהו ?

בפרשתינו בלק השטן מופיע פעמיים, והם שתי הפעמים היחידות בתורה.
בנך יש עוד 16 פעמים באיוב, ובשאר עוד 9 וסהכ בתנך 27 פעם.

מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים.
ברשי מהמדרש
יג] וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ ה׳ – מַלְאָךְ שֶׁל רַחֲמִים הָיָה וְנַעֲשָׂה לוֹ לְשָׂטָן.

אבע- מלאך\אדם ?
לשטן לו – כבר פירשתי בספר איוב: כי השטן היה מלאך (ראב״ע איוב א׳:ו׳).
ודברי הגאון: שהוא בן אדם, לא מעלין ולא מורידין.

וכוונתו לרסג בפירושו לאיוב (א, ו) שלעיתים מפרשו כאדם.
רס"ג: "אבל השטן הוא באמת איש מבני האדם כמו: 'וַיָּקֶם יְיָ שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי' [מ"א יא, יד], וכן: 'וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן, אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע' [מ"א יא, כג] – ושני אלה בני אדם, וכן מה שנאמר ביהושע בן יהוצדק: 'וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ' [זכריה ג, א] הוא אדם,

להסיט - ולהסית.
רלבג.
לשטן לו – הוא מענין ׳שְׂטֵה מעליו וַעֲבֹר׳ (משלי ד, טו), והרצון בו: למונעו ממה שהיה מכוין אליו, ולהטותו ממנו. היינו שהוא מלשון להטותו, היינו "הזזה". כמו להסיט וילון.


רשעים מסיתים לסטות מדרך התורה.
יש קירבה בין המילים למרות ששורשם שונה סטה = ס,ט,י. ואילו הסיט = ס,ו,ט- ומלשון חזל.

ויש להסית -לשדל .כמו "וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה" (יהושע טו, יח).
ויש גם להסית במובן של המרדה - "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר הֵסַתָּה אֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ" (מלכים א כא, כה). [י"א ששרשו ס,ו,ת.]

[ ויש גם במובן של השתקה: לְהַסּוֹת - הִסָּהצאת הקהל. שורש: הס"ה, דרש מהנוכחים להיות בשקט.]

מציאות או משל.
הנראה לפי הרמב"ם-
השטן הוא משל לחטא ומכשול שמשטין ומרחיק את האדם מבוראו והממיט על האדם יגון, מכאובים וחולאים. ש'השטן' הוא המטה את האדם מדרך האמת (נגזר מ 'שטה מעליו ויעבור'). מורה נבוכים ג,כב.

כמכשול =מעכב מונע. בבלק .
וכן: וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם.“ (מלכים א׳ יא, פסוק יד).
וגם - מכשול או פגע, כגון בשמואל ב: "וַיֹּאמֶר דָּוִד: מַה־לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה, כִּי־תִהְיוּ־לִי הַיּוֹם לְשָׂטָן?"

כדמות אישית בפמליא של מעלה.
באיוב: ”וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר: עוֹר!... בְּעַד-עוֹר!! “ (איוב ב, פסוק ד).
וגם "וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל־יִשְׂרָאֵל, וַיָּסֶת אֶת־דָּוִיד לִמְנוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל", ומכאן הביטוי 'עמד לו לשטן'.
וכמובן בחזל במדרש ובקבלה כדמות ממשית מקור הרע הגהינום והמוות.

ומהם קיבלנו:
גם במובן של איבה [בראשית כו,כא] "בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃ שורש ש,ט,ן,
ועוד באותו מובן בהחלפת נ\מ. " כִּי-יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן, וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי. שורש ש,ט,מ.[תהילים נה,ד.]

וגם במובן של מקטרג: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתם פִּיּות מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ".

ברשימת המילים שעברו מהעברית ללשונת לועזיות נמצאת גם המילה "שטן" .
וזאת בשל תרגום השבעים ליוונית והוולגטה ללטינית, שהתקשו למצוא מילה דומה בלשונם, והעתיקו מילים רבות כלשונן או בקירוב.
וכך כוללות התיפלות שלהם מילים מוכרות מעברית: שָׂטָן, אָמֵן, סֶלָה, הַלְלֻקָּהּ, הוֹשַׁע־נָא, מָן, שבָּת, יובֵל, עֵדֶן, גֵּיהִנּוֹם, שְׂרָפִים, כְּרוֻבִים, לִוְיָתָן, בְּהֵמוֹת, מָשִׁיחַ, תֹּפֶת, הַר מְגִדּוֹ .. [ארמגדון].
ובהמשך מילים אלו הגיעו גם לחלק מלשונות אפריקה המודרניות .

ובערבית "אִלעַגַ'לֵה מִן אַשִיטַאן" : המהירות מן השטן. הגרסה העברית: "החיפזון מן השטן".

"נקמה שכזאת,
נקמת דם ילד קטן, עוד לא ברא השטן".
ביטוי שטבע הסופר נ' ב' לאחר הפוגרומים בקישינוב ב 1903.

"מכר את נפשו לשטן"
במשפט הדיבה של ישראל קסטנר פסק השופט בנימין הלוי כנגד קסטנר: "בקבלו את המתנה הזאת מכר קסטנר את נפשו לשטן". כאן זה הפוך -מקור הביטוי בסופר [גרמני גתה] ונפוץ גם לעברית המדוברת.

מצפה לרעה.
”אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לשָּׂטָן“(ברכות יט,א)-
היינו לרעה ולמכשול. ובמדרש יש ”כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר“ (ויקר"ר.כא,י)

לא -סמל הרוע.
ולא מלאך המוות.
בְּכוֹר שָׂטָן.
ויש גם במובן חיובי "אָמַר לָהֶם אָח קָטָן יֵשׁ לִי בְּכוֹר שָׂטָן הוּא וְיוֹנָתָן שְׁמוֹ וְהוּא מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּאי." [יבמות טז,א.] וכאן מדובר בתלמיד חריף ומפולפל. כדברי רשי : בכור שטן הוא – חריף ועומד על שמועה, ועושה מעשה ואינו שב משמועתו לעשות כרבים.

ובסידור -

הָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב, דֶּבֶר, וְחֶרֶב, וְרָעָב וְיָגוֹן
וְהָסֵר שָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה.
כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.
אמן .
--------------------------
עוד על הפרשה מהעבר כאן -

בבלק שפה קשה.
viewtopic.php?f=46&t=59960&p=841904#p841904

כוח הקללות.
viewtopic.php?f=46&t=62356&hilit=%D7%91%D7%9C%D7%A7

הספר האבוד.
viewtopic.php?f=46&t=59932&hilit=%D7%91%D7%9C%D7%A7
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ו' יולי 19, 2024 2:43 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1533
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: השטן מיהו ומהו ? בלק.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' יולי 19, 2024 2:28 pm

השלמות.
א.
...הוא שטן, הוא יצר-הרע, הוא מלאך המות, יורד ומתעה (את האדם לחטוא), עולה (השמימה) ומרגיז (מלמד חובה על החוטא), נוטל רשות (להמית את החוטא) ונוטל נשמה (בבא בתרא ט"ז, א).

ב.
בברכות (יט ע"א): דאמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן;
ואמר רב יוסף: מאי קראה – שנאמר: (ישעיהו א') כמעט כסדום היינו, מאי אהדר להו נביא – שמעו דבר ה' קציני סדום".

הנל היא אסמכתא מהתורה .
אבל יש לכך אסמכתא נוספת וברורה מהנך-
ל "אל יפתח אדם פיו לשטן" מ"קוהלת ה,ה. - : "אַל־תִּתֵּ֤ן אֶת־פִּ֙יךָ֙ לַחֲטִ֣יא אֶת־בְּשָׂרֶ֔ךָ".

ג.
גם בכוזרי
בדומה לרמבם נראה גם בספר הכוזרי, ג יא, ג, יז.שם מופיע השטן כמייצג את הספקות והפקפוקים שיש לאדם המאמין. דהיינו, השטן איננו חיצוני לאדם כי אם מצוי בתוכו.

..."יִתְנַחֵם תְּחִלָּה בְּצִדּוּק הַדִּין כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְאַחַר כֵּן בְּנִכּוּי עֲוֹנוֹתָיו, וּבַשָּׂכָר הַצָּפוּן לָעוֹלָם הַבָּא, וּבְהִדָּבֵק בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְאִם יְיָאֲשֶׁנּוּ שְׂטָנוֹ מִזֶּה, בְּאָמְרוֹ: 'הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה', לְגֹדֶל מַה שֶּׁנִּכְחַדְנוּ מִגּוֹי וְנִשְׁכַּח זִכְרֵנוּ,..."

"...וּמִי שֶׁמְּחַשֵּׁב בִּבְרִיאַת הָאֵבָרִים וְתוֹעֲלוֹתֵיהֶם וְעֶרְכָּם מִן הָרוּחוֹת, יִרְאֶה בָזֶה מֵהַצֶּדֶק וְהַסִּדּוּר הַחָכְמִי, מַה שֶּׁלֹּא יַשְׁאִיר בְּלִבּוֹ סָפֵק בְּצֶדֶק הַבּוֹרֵא.
וְאִם יָבוֹא שְׂטַן הַמַּחֲשָׁבָה לְהַרְאוֹת לוֹ הָעָוֶל עַל הָאַרְנֶבֶת בַּאֲשֶׁר הִיא מַאֲכָל לַצְּבוֹעִים, וְהַזְּבוּב לָעַכָּבִישׁ, יָשִׁיב עָלָיו הַשֵּׂכֶל וְיִגְעַר בּוֹ...."


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 49 אורחים