הפאזל הושלם – התקיעה בחצוצרות במקדש בער"ש.
בפרשת בהעלותך יש מצות עשה מן התורה לעשות שתי חצוצרות כסף, ככתוב: בבמדבר י'. "עשה לך שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם... והיו לכם לחוקת עולם"
. בתקופת המדבר נועדו החצוצרות לכנס באמצעותן את ראשי הקהל, וכן כדי להסיע את המחנות מחנייה אחת לשניה. אולם לדורות נועדו להן שני תפקידים;
האחד – להריע בהן בעת מלחמה, ככתוב: "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות, ונזכרתם לפני ה' [אלהיכם ונושעתם מאויביכם".
השניה - לעת שמחה, ככתוב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם . והיא נמנית במנין תרי"ג המצוות.
אבל בחזל מופיעים עוד זמנים בהם היו תוקעים בהם –למשל בערב \ ובמוצאי שבת,
שלב א.
משנה סוכה ה,ה.
אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת (בַּמִּקְדָּשׁ)... וּבְעֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ, שָׁלֹשׁ לְהַבְטִיל הָעָם מִמְּלָאכָה, וְשָׁלֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל ..
ובשבת לה,ב.
תנו רבנן, שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה לְהַבְטִיל את העם ממלאכה שבשדות,
שניה – להבטיל עיר וחנויות,
שלישית – להדליק את הנר, דברי רבי נתן.
רבי יהודה הנשיא אומר: שלישית לחלוץ תפילין. ושוהה כדי צליית דג קטן, או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת..
ובתוספתא סוכה ד'. משמע שהיה זה בחצוצרות [ ובבבלי משמע שהיה בשופרות ] והיה זה תפקידו של חזן הכנסת.
כיצד שלש להבטיל את העם מן המלאכה? – חזן הכנסת נוטל חצוצרת ועולה לראש הגג גבוה שבעיר. ....ע"כ.
אז שלב א למדנו שבערב שבת היו תוקעין במקדש בחצוצרה.
טוב אבל היכן עמד אותו חזן שתפקידו לחצרץ ?
התקיעה, בפינה הדרום-מערבית של הר הבית.jpg
שלב ב.
וכאן באה לעזרתינו י,ב, מתתיהו בתולדות מלחמת היהודים (, ד, ט, יב) והוא מספר היכן בדיוק היה עומד אותו חזן.
…"ו[המגדל] הרביעי נבנה על ראש לשכות בית המקדש, במקום אשר שם נהג אחד הכוהנים לעמוד בכל ערב שבת ולתקוע בחצוצרה לאות כי בא הלילה (ליל שבת),
וככה עשה גם ליום המחר בערב, כי האות הראשון לימד את העם לשבות מכל עבודה, והאות השני – לשוב אל המלאכה..
וההסבר מדוע בחרו במגדל בפינה הדרום מערבית של הר הבית,
משום שהוא מתנשא מעל בתי העיר ובנוסף הוא מאפשר תקיעה שתישמע גם לשכונות במערב העיר וגם לגרים בחלק הדרומי בעיר דוד . מה שאיננו מתקיים בשלוש הפינות האחרות.
אפשר שהיו מקומות\מגדלים נוספים שהיו מיועדים לתקיעות - אבל כאן בפינה הדום מערבית בטוח שהיה מקום כזה.
התקיעה ומעמד רגלי הכהן התוקע, למרגלות הכותל המערבי.jpg
שלב ג
בשל גדלו העצום של הר הבית על אגפיו לשכותיו ומבואיו .נוכל לשער שלא היה זה קל לחזן חדש \או ממלא מקום להגיע בקלות למקום הנכון והמוכן לתקיעה. ובפרט בשעות לחץ של ערב שבת.
וכדי להקל עליו הדבר המתבקש הוא לסמן לו את המקום [ואולי גם את הדרך לשם] .
וזה אכן מה שנעשה .נכון זה לא כתוב בחזל. וגם י,ב,מ לא סיפר לנו על כך . אבל אותו שלט\ כתובת שהיה קבוע בפינה שבראש המגדל בדרום מערב נמצא בידינו.
כמו כל חלקו העליון של הכותל שאבניו נהרסו בחורבן , גם אותו שלט שהתנוסס לו בהר הבית הופל על גבי הרחוב הראשי שעולי הרגל הילכו בו. ונחשף בחפירות באתר עי מזר , וכיום הוא מוצג לראווה במוזיאון ישראל.
ד. הכתובת
בכתובת שנמצאה נכתב "לבית התקיעה להב\כ.... וישנה מחלוקת האם האות האחרונה בה היא בי"ת או כ"ף. יש הסוברים כי מדובר בבי"ת, וקוראים לבית התקיעה להבדיל בין קודש לחול (לשיטת א,דמסקי.) ויש המזהים אותה ככ"ף, וקוראים לבית התקיעה להכריז.
שתי אפשרויות לקריאה
באתר עצמו – קיים רק העתק –שכן המקור דורש שמירה מעולה בגלל נדירותו של הממצא ומשום כך הוא במוזיאון.
ועוד משהוא –בראש החומה מהצד הפנימי היה שביל להולכי רגל, והמבנה שלו מנע להתקרב לפינה, ולכן נחצבה בו נישה \ מרפסת מיוחדת שתאפשר לחזן התוקע לעמוד שם, ואבני הפינה והמרפסת נפלו ונשברו וחלקיהם שנמצאו מפוזרים חוברו יחדיו.
והפאזל שלו - וגם שלנו הושלם .
מקורות : מקום במקדש ,ויקימקדש, מכלול ועוד.