וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה...
הַיַּרְדֵּן -שהפך ליַּרְקוֹן.
והעֵמֶק -שהפך ל פֶּתַח
העָכוֹר -שהפך לתִּקְוָה
והוֹשֵׁעַ -הַהֶפֶךְ מיְהוֹשֻׁעַ.
א.
מהו עמק עכור שיהפך לפתח תקוה?
בספר יהושע מסופר על המעל של עכן שמעל בחרם שהכריז יהושע על שלל יריחו: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכָּרְךָ ה' בַּיּוֹם הַזֶּה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ כָל יִשְׂרָאֵל.... עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז, כה-כו).
וברדק בהושע ב,יז.: "הבטיחם שלא יפחדו בהכנסם לארץ ושלא יקרם שום עון, כי כולם יהיו מצורפים וטהורים כי במדבר העמים יצרפו, ואותו עמק עכור לא יקרא עוד כן כי שמו הוא לגנאי, אלא יקרא לו שם לשבח והוא פתח תקוה".
לפני כ-140 שנה, תושבי ירושלים יצאו ביוזמה להקמת יישוב חקלאי בארץ ישראל וביקשו להקים התיישבות חקלאית באזור יריחו, במקום שנקרא "עמק עָכוֹר". השם שבחרו - "פתח תקווה" - היה קשור לאותו עמק עָכוֹר שאותו בחרו, ואשר עליו נאמר: "ונתתי לה את כְּרָמֶיהָ ואת עמק עָכוֹר לפתח תקוה" (הושע פרק ב, יז.
..השם ‘פתח־תקווה’ נקבע כבר אז, ועמד להנתן לשטח אדמה בקרב יריחו, שעסקני ירושלים עמדו אז במשא ומתן בדבר רכישתו. מספר השותפים לרכישת אדמה זו היה עשרים...
ב.
עם הרבה דמיונות
חלומות רבים [ודמיוניים] חזו הם בעיני רוחם: איך מי הירדן משקים את השדותהירוקים והפוריים, ואיך שהם מצליחם את המינרלים שבים המלח...
ובלשונם : אנחנו קיווינו לרכוש לנו במשך הזמן את רבבות אלפי הדונמים החרבים והשוממים שעל גבולנו, עד הירדן, .... לקנות בהם מכונות גדולות להעמידן על הירדן לשאוב מימיו, ...נשתמש בה לנטיעת גנים ופרדסים, ... ומלבד כל זה עוד חקרנו ומצאנו, שכל האדמה על שפת הירדן ושפת ים־המלח מכילה בקרבה כמות מרובה מאוד של גפרית, וגם מהעסק הזה היו יכולים להתפרנס משפחות רבות”.
השלטון הטורקי לא אישר את רכישת הקרקע בעמק עכור, ...
...נתקבלה תשובה לשלטונות התורכיים בארץ, כי השולטן עבד־אל־חמיד, בחוסו על אדמת ארצו, שלא למסרה לידי נתינים זרים,..
ג.
אין יאוש כלל.
אך המייסדים החליטו לא לוותר – אלא לשנות מקום.
..עברה שנה של תעמולה ושל חיפוש אחרי שטחי אדמה, והנה הוגד לסלומון וחבריו, שעל גדות הירקון, במרחק אילו קילומטרים מיפו יש אדמה למכירה, והיא מתאימה מאוד ליסוד מושבה. .....
ד.
"מקום משכל תושביו הוא המקום הזה”
בבוקר קיץ אחד בשנת תרל"ו (1876) יצאו מירושלים: ר' דוד גוטמאן, ר' יואל משה סלומון, ר' יהושע שטאמפר, ר' זרח בארנט ועמם עוד אנשים מספר לראות את אדמת אמלבש... ועל מה שהתרחש שם ואת סיפורו של דקטור מאזוריקה ואת סיפורה של פתח תקווה תיארנו בעבר כאן בקישור-
viewtopic.php?f=19&t=58520&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%97+%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94
ה.
תהלוכת הביכורים- במאה שערים. תרל"ט.
והפעם על חציו הראשון של הסיפור המקשר אותנו להפטרת השבוע - במדבר.
לאחר שבמשך חמש השנים האחרונות, לא עלתה בידם, בעטיו של הפחה, להוציא לפועל את הקניות ביריחו ובדוראן, הנה עתה הצליח ה' בידם והקניה אל הפועל ובאין שום מפריע,.
ואז הם רכשו אדמות שהוצעו למכירה במולבס (הכפר הערבי אוּם-לַבֶּס), ליד מקורות הירקון, ונתנו למקום החדש את השם המקורי - "פתח תקווה".
... האם לא אצבע אלוקים היא, אשר אמר לצרת עמנו די, עד פה תבוא ולא תוסיף, והנה נפתח עכשיו פתח־תקווה לשוב ולהתנחל על אדמה אבותינו מימי קדם. על כן קראו שם הנחלה הזו והמושבה שתיבנה במקום הזה בשם פתח־תקווה, לאמר: ‘יתן ה’ והעמק הזה יהיה לפתח־תקווה ולהתחלה טובה לגאולת העם ולתחייתו בחומר וברוח'.
תקוותם של המייסדים הייתה, שמושבה ראשונה זו תהיה פתח והתחלה למושבות חקלאיות נוספות בארץ ישראל. וכך, ביום ראשון ז' בחשוון תרל"ט (1878) החלו המתיישבים הראשונים בעבודה, ובטקס חגיגי חרשו את התלם הראשון באדמת המושבה.
ו.
ועל תהלוכת וחגיגת ביכורי חקלאי פתח תקווה במאב שערים, תקראו בצילום הבא , מתוך הספר "גבורת ראשונים".
- צילום מסך 2024-06-07 155648.png (225.77 KiB) נצפה 278 פעמים