פורום אוצר החכמה

על תרגום יונתן לתורה ויחוסו המוטעה ליונתן בן עוזיאל נכתב בפורום כאן ובעוד מקומות, וכן מקובל שלא היה לפני רש"י התרגום הזה. שלח לי מאן דהו הערה מענינת בדברי רש"י בפרשת העקידה שממנה לכאורה נראה שאפילו אם לא היה לפני רש"י, בכל אופן כיוון לדבריו.
בראשית כב ח: ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם. במ"ג ארטסקרול בד"ה יראה לו השה מובא: כלומר יראה ויבחר לו השה. ושם משייכים את הביאור לתרגום יונתן: ואמר אברהם ה' יבחר ליה אימרא (וכן בחומש רש"י השלם אריאל)
אך במ"ג הכתר וכן במהדורת שעוועל מובא: יראה לו השה - יבחר לו השה, וכן בכתר תורה בהוצאת אשכול שבהרבה כת"י ובכל הדפוסים הראשונים ללא תיבות כלומר יראה.
איני יודע אם יש כאן ראיה כלשהי, אך בכל מקרה משמעות יבחר למלה יראה היא יוצאת דופן.

זאב ערבות כתב:בראשית כב כח

צ"ל כב ח

זאב ערבות כתב:איני יודע אם יש כאן ראיה כלשהי, אך בכל מקרה משמעות יבחר למלה יראה היא יוצאת דופן.

אותה המשמעות נמצאת ברש"י גם בהמשך אותו פרק, פסוק יד.

לפי מחקרים חדשים, התרגום המיוחס ליונתן על התורה נתחבר באיטליה כמה דורות אחרי רש"י,
ואם ישנה זהות, הרי שהמתרגם לקח מרש"י.

חד ברנש כתב:לפי מחקרים חדשים, התרגום המיוחס ליונתן על התורה נתחבר באיטליה כמה דורות אחרי רש"י,
ואם ישנה זהות, הרי שהמתרגם לקח מרש"י.

רעוועל טען שנתחבר בזמן הגאונים (והוכיח שהרבה קטעים בתרגום זה נכתבו כתשובה לקראים), אבל שנתחבר אחרי רש"י זה חידוש בשבילי, אשמח לקרוא מה שכתבו בזה.

חד ברנש כתב:לפי מחקרים חדשים, התרגום המיוחס ליונתן על התורה נתחבר באיטליה כמה דורות אחרי רש"י,
ואם ישנה זהות, הרי שהמתרגם לקח מרש"י.

גם אני חשבתי פעם כך, אבל לא מחייב שזה כך.
מה שרש"י פירש ע"פ חז"ל גם הוא יכול היה לקבוע כפירוש.
הענין הוא שרק בימי הגאונות השתמשו בארמית.

השתמשו בארמית גם אח"כ (כולל חיבור פיוטים בארמית), אבל זה כבר לא היה עניין שזו שפת הדיבור המקובלת.
ובעניין הרגום עצמו יעויין עוד באשכול זה viewtopic.php?f=46&t=51400

קו ירוק כתב:מה שרש"י פירש ע"פ חז"ל גם הוא יכול היה לקבוע כפירוש.

האם משמעות יבחר היא עפ"י חז"ל? זה פירוש יוצא דופן, וכנראה זו הסיבה שבדפוסים מאוחרים הוסיפו את התיבות "כלומר יראה" ויבחר.
בכל אופן עיקר השאלה היא לא למי מיוחס התרגום, אלא האם רש"י הכיר אותו.

תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.
רש"י לא מזכירו כלל.
ולכאו' צודקים דבריך שפי' רש"י כשל יונתן. אין לי איך להסביר מי לקח ממי.

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.
רש"י לא מזכירו כלל.
ולכאו' צודקים דבריך שפי' רש"י כשל יונתן. אין לי איך להסביר מי לקח ממי.

זה ידוע שרש"י אינו מזכיר בפירוש, אך באותו אופן הרבה פעמים מצטט את ת"א בלשון עברי בלי לציין שזה אונקלוס. ולדוגמא בבראשית לג יב "וכסף משנה" מפרש פי שנים כראשון וזה עפ"י אונקלוס שמתרגם וכספא על חד תרין ויש עוד הרבה דוגמאות מעין אלו.

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.

היכן תוספות הזכירו תרגום זה??

חד ברנש כתב:

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.

היכן תוספות הזכירו תרגום זה??

כמדומני יש דברים שמובאים בתרגום המיוחס ליונתן שהם גם בפרקי דרבי אליעזר, ומזה הגיעו הדברים לידי בעלי התוס'.

למען הדיוק רש"י לא תירגם תיבת יראה 'יבחר' אלא הוסיף 'ויבחר' על יראה, עי' ברש"י באתר על התורה

מצליח כתב:למען הדיוק רש"י לא תירגם תיבת יראה 'יבחר' אלא הוסיף 'ויבחר' על יראה, עי' ברש"י באתר על התורה

כבר הערתי שבכ"י ובדפוסים הראשונים כתוב יראה - יבחר, ואם זה לא פירוש אז מה זה כן פירוש (איש לא סבור שזה תרגום המילה אלא פירושה).
אך כעת ראיתי בספר לפשוטו של רש"י מר' שמואל גלברד שיש ראה במשמע בחירה בש"א טז א: כי ראיתי בבניו לי מלך, והמהר"י קרא מפרש כי ראיתי - כי חפצתי.

הרש"י מאתר על התורה הוא מכת"י נבחרים

ר_חיים_הקטן כתב:

חד ברנש כתב:

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.

היכן תוספות הזכירו תרגום זה??

כמדומני יש דברים שמובאים בתרגום המיוחס ליונתן שהם גם בפרקי דרבי אליעזר, ומזה הגיעו הדברים לידי בעלי התוס'.

כבר הראה הגרי"ח סופר, שבכל חומש נהג המתרגם הנקרא 'יב"ע' להשתמש באחד מספרי חז"ל. בחומש בראשית - בפרקי ר"א, בחומש שמות - במכילתא דר"י, וכן הלאה.
אבל שוב, בבעלי התוספות לא מצאנו שהזכירו את התרגום המיוחס ליב"ע על התורה!
ולא זו בלבד, אלא שהראשונים שהזכירו תרגום זה הם הראשונים באיטליה, והראשון מהם הוא ר' מנחם ב"ר שלמה בעל הפירוש הדרשני 'שכל טוב', שנתחבר באמצע המאה הי"ב.

ר_חיים_הקטן כתב:

חד ברנש כתב:

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.

היכן תוספות הזכירו תרגום זה??

כמדומני יש דברים שמובאים בתרגום המיוחס ליונתן שהם גם בפרקי דרבי אליעזר, ומזה הגיעו הדברים לידי בעלי התוס'.

זכור לי שמפורש ב2-3 מקומות בתוס’ שמעתיקים מתרגום יונתן בהזכרת שמו, אולי ראיתי זאת בהקדמת הספר החדש של הרב הירשמן על ת”י.

א. שם התרגום הזה בזמן התוספות:
תוספות בסוף חגיגה מביא מהערוך:

סלמנדרא. החלד והעכבר תרגמם יהונתן כרכושתא וסלמנדרא. ערוך:

דא עקא שבערוך כתוב "תרגום ירושלמי", וכנראה מאנדהו פתח לא נכון כאן את הר"ת "ת"י" בתוספות, וכ"כ שם המהרצ"ה חיות, הובא בהגהות וציונים עוז והדר שם. ובכל מקרה זהו ציטוט מהערוך ולא דברי התוספות בשם עצמם.

בדעת זקנים מבעה"ת בפרשת בהעלותך עה"פ לא כן עבדי משה (יב, ז) הביאו את התרגום יונתן, אבל בשם "תרגום ירושלמי" [כך בדפוס ליוורנו תקמ"ג ות"ר ודפוס אופן תר"י וגם בכל המהדורות החדשות שראיתי. במהדורת 'על התורה' משום מה כתוב: "תרגום יונתן", ואין זה מאיזה כת"י, אלא כמש"כ שם ב"פרטים על המהדורה" שמהדורתם היא "מהדורה זמנית המבוססת על מהדורות הדפוסים" וצ"ע].
לפנינו שבזמן התוספות קראו לתרגום הזה "ירושלמי" ולא "יונתן".

ב. האם היה תרגום יונתן וירושלמי לפני התוספות:
ההפלאה שבערכין [ערך 'כבר ב'] טוען [בלשון "אולי"] כי מתוספות נדה סב, א ד"ה כבריתא נראה שלא היה לפני בעלי התוספות תרגום יונתן, כי לא הביאו שם ראיה שכבריתא היא גופרית מתרגום יונתן בראשית יט, כד, אלא הביאו רק את דברי הערוך שם [שלא כתב שם ד"ז בשם ת"י], ע"כ.
בתרגום ירושלמי שם לא מתרגם כך, אלא גפרית או גופריתא, כך שאין להוכיח מכאן שלא היה לפני התוספות תרגום ירושלמי [אלא ההוכחה רק כלפי יונתן].
גם בתוספות חגיגה כנ"ל הביאו 'תרגום ירושלמי' בשם הערוך ולא מעצמם, אבל קשה להוכיח משם משהו, משום שלפנינו בין בירושלמי ובין ביונתן שם לא מתורגם "עכבר - סלמנדרא" אלא "עכברא", ואולי זו הסיבה שנזקקו שם התוספות לדברי הערוך וגרסתו.

אמנם בדעת זקנים פרשת בהעלותך הנ"ל הביאו מעצמם את התרגום יונתן [בשם "ירושלמי" כנ"ל], ומשמע שהיה לפניהם. והוא באמת מה שאנו קוראים יונתן, כי גם שם לפנינו הוא בתרגום יונתן דייקא ואילו בתרגום ירושלמי שם מתרגם אחרת עיי"ש.
וממה שבעלי התוספות לא הביאו עכ"פ גם אותו משמע קצת שהוא לא היה לפניהם, אבל י"ל בפשיטות שהסיבה כי נקטו לעיקר כיונתן בזה וסברו שהוא הנכון לעניין הפרשה ['כל עמי' ולא 'כל עולמי'], עיי"ש בפירושם ודוק.

עלה בידינו מהנ"ל:
א. לכאורה בכל מקום שנמצא בתוספות שמביאים "תרגום יונתן" הוא פתיחה לא נכונה של 'ת"י' והכוונה "תרגום ירושלמי". אמנם הכוונה בזה היא לכאורה למה שאנו קוראים "יונתן".
ב. ההפלאה שבערכין טוען שאולי לפני התוספות על הש"ס לא היה תרגום יונתן, ע"כ, אבל התוספות עה"ת מביאים אותו.
ג. מה שאנו קוראים 'תרגום ירושלמי' צריך ראיה שהיה לפני בעלי התוספות.

מה שנקרא 'תרגום יונתן' הוא באמת 'תרגום ירושלמי' (והקטעים מ'תרגום ירושלמי' שנדפסו, פה ושם, לצידו של תרגום יונתן, הם פשוט גירסה אחרת מתרגום ירושלמי).
הראשון שכינה את התרגום הזה בשם 'תרגום יונתן' הוא ר"מ ריקאנטי (שוב חכם איטלקי!), וכנראה זה נגרם מפתיחה לא נכונה של ראשי התיבות: ת"י.
'דעת זקנים' מבעלי התוספות הוא קובץ תוספות מאוחר מאוד.

חד ברנש כתב:

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.

היכן תוספות הזכירו תרגום זה??

הג' רבי משה וייזר הפנה אותי אליהם:
ורשמתי בספר כך:

, רק בב' מקומות בש"ס מזכירים תוס' את 'תרגום יונתן' (בסוף חגיגה ד"ה סלמנדרא, והערוך בערך זה הביא שזה ירושלמי (מהר"צ חיות). ובע"ז נט. ד"ה איקלע, ומוכח שהוא תרגום יונתן של התורה, כי יונתן בן עוזיאל בנביאים לא תרגם על שעיר כלום).

יישר כוח.
אבל כנראה בשני המקומות הביא התוס' את התרגום מספר הערוך, משמע שהם לא הכירו ישירות את התרגום הזה.
בתוס' חגיגה שם הביאו במפורש מספר הערוך.
ואולי גם בתוס' ע"ז שם, שהוא כותב: "איקלע לגבלא - מפרש בערוך הר שעיר, וכן תרגום יונתן הר שעיר טורא דגבלא ובתרגום ירושלמי אומר הופיע מהר פארן איתגלי מטורא דגבלהון לבנוי דישמעאל". ואיני יודע אם "וכן תרגום יונתן" וכו', הם מדברי התוספות או המשך ציטוטו מהערוך.

חד ברנש כתב:בתוס' ע"ז שם, שהוא כותב: "איקלע לגבלא - מפרש בערוך הר שעיר, וכן תרגום יונתן הר שעיר טורא דגבלא ובתרגום ירושלמי אומר הופיע מהר פארן איתגלי מטורא דגבלהון לבנוי דישמעאל". ואיני יודע אם "וכן תרגום יונתן" וכו', הם מדברי התוספות או המשך ציטוטו מהערוך.

הערוך עצמו ציין ל"ת"י" [והיינו תרגום ירושלמי, ראה להלן] על הפסוק בהררם שעיר (בראשית יד, ו). [וכן ל"ארצה שעיר" (שם לב, ד) שמתורגם (ירושלמי ניאופיטי ויונתן) "גבלא"]
וצ"ע מהיכן לקח התוספות שבערוך מפרש גבלא = הר שעיר, כשגבלא הוא "שעיר", ורק כשכתוב "הר שעיר" וכיו"ב אזי הפירוש טורא דגבלא, וכפי שהביא התוספות בעצמו. וראה להלן לגבי וזאת הברכה.
שוב ראיתי בבמדבר כד, יח "שעיר", מתורגם בירושלמי (ניאופיטי וקטעים) "טורא דגבלה/א", [וביונתן "גבלא"].

לגבי "יונתן" כאן בתוספות:
מצד אחד - תוספות כאן מבדיל בין תרגום יונתן לתרגום ירושלמי, כך שקשה לומר שיש כאן פתיחה לא נכונה של הר"ת "ת"י".
מצד שני - הלשון "טורא דגבלא" שהביא הערוך (הנ"ל, בראשית יד, ו בהררם שעיר) נמצא דוקא בתרגום ירושלמי (ניאופיטי וקטעים) ולא בתרגום יונתן [שכתב: דבטווריא רמיא דגבליא].
גם בבראשית לו, ח-ט "הר שעיר" [המילים שהביא התוספות], הלשון "טורא דגבלא" נמצא דוקא בתרגום ירושלמי, ביונתן שם: "טוור גבלא".

מה שמביא התוספות מתרגום ירושלמי בוזאת הברכה שגבלא הוא פארן [ולא שעיר], הוא רק בתרגום ירושלמי קטעים שם, ואילו ביונתן ובירושלמי ניאופיטי שם להדיא גבלא הוא שעיר.
ובזה גופא - בירושלמי ניאופיטי: "טורא דגבלה", וביונתן "גבלא". אולי [גם] מכאן לקחו התוספות [מהתרגום ירושלמי] שגם "שעיר" ["גבלא"] בסתם הוא "הר שעיר".

א"כ, מסיכום כל זה, על פניו נראה:
א. תוספות לא ראו/הביאו את התרגום יונתן. אלא רק שתי נוסחאות של תרגום ירושלמי.
ב. העיקרי מביניהם הוא ניאופיטי, שממנו בעיקר מביאים התוספות, והשני הנוסף/מחודש [וזאת הברכה] הוא הקטעים.
ג. יש לגרוס גם בתוספות זה "תרגום ירושלמי" במקום "תרגום יונתן".

ההנחה שהפתיחה ’ת”י’ לתרגום יונתן היא פיענוח לא נכון תמוה:

א. מהיכי תיתי לפענח כך.
ב. בכל מקום הוא מכונה תרגום יונתן בן עוזיאל ולא יונתן לחוד.
ג. הרי מישהו כתב תרגום זה, ואונקלוס זה לא, אז מי כן?

ולכן היה נראה שיש כאן מחלוקת בין הבבלי לירושלמי, להבבלי אונקלוס תירגם את התורה לארמית, ויונתן תירגם את הנביאים. ואילו להירושלמי יונתן תירגם את שניהם לארמית, ועקילס תירגם את התורה ליוונית.
ומה שכתבו אחרים בזה, שעקילס הגר מתרגם התורה קרובו של אדריינוס שנזכר בירושלמי, ואונקלוס הגר מתרגם התורה קרובו של אדריינוס הנזכר בבבלי, הם שתי אנשים, בעיניי הוא תמוה ביותר.

על מי אתה שואל?
ולא הבנתי דבריך, יש בהם איזה ערבוב שלא תפסתי.

א. מהיכי תיתי לפענח מה?
וצא ותראה בערוך שמביאים התוספות בשני המקומות כנ"ל, בערוך לפנינו ת"י, ובתוספות לפנינו "תרגום יונתן".
והראיתי לעיל שהדברים נמצאים דוקא בתרגום שאנו קוראים ירושלמי, ולא בתרגום שאנו קוראים יונתן.
קראת את כל מה שהובא? לא ראיתי שהתייחסת לממצאים.
ב. כמדומני לא נכון, ומפורש בראשונים/אחרונים "תרגם יונתן" או "יונתן תרגם". וגם לא הבנתי מה באת לומר בזה. לדבריך א"כ באמת לא נכון לפתוח ת"י לתרגום יונתן אלא לתרגום ירושלמי, וטועים הפותחים אחרת.
ג. לא ידוע, אבל מה אפשר להוכיח מזה? גם תרגום כתובים לא ידוע מי תרגם, וישנו לפנינו [ובראשונים/אחרונים מתייחסים אליו לפעמים כ"תרגום יונתן"], מה נוכיח מכך? וכתבו ראשונים שתנאים שאחרי יב"ע הם כתבוהו [ולכן לא קוראים אותו בציבור].

במטותא, קרא נא את המשפט הראשון ביתר דיוק.

שאלתי ג’ שאלות על הנוקטים שהפיענוח ’תרגום יונתן’ שגוי, והפיענוח האמיתי הוא ’תרגום ירושלמי’.

ב’ שאלותיי הראשונות הם על כך שלא מסתבר שהשם ’תרגום יונתן’ הוא תוצאה של פיענוח שגוי.
כמובן שזה לא סותר את העובדא שתרגום זה הוא ירושלמי, כלומר ארץ ישראלי, וזהו שמו.
אבל השם השני שלו ’יונתן בן עוזיאל’ מסתבר יותר שהוא שם מקורי.

בשאלה הג’ קיצרתי, וכוונתי היא שאחרי שהתברר שקיים תרגום קצר ומדויק בשם ’תרגום ירושלמי’, בו היו מתרגמים בא”י, ונוסחא מסוימת מוארכת יותר של תרגום זה יוחסה ליונתן ב”ע, אין סיבה להניח שייחוס זה נוצר ע”י פיענוח בלתי שגוי, ומסתבר יותר שהתרגום הקצר והמקורי היה מיוחס ליונתן, אלא שהאריכוהו והרחיבוהו, כמבואר בספר העיתים.

ולענין תרגום הכתובים, גם בזה לא מופרך שחכמי הירושלמי נחלקו בזה על הבבלי, כי בבבל לא היה תרגום על כתובים כלל, ואילו בא”י היה תרגום על חלק מספרי הכתובים, וייחסו גם תרגום זה לאותו תנא שתירגם את הנביאים, ולשיטתם גם את התורה.

קראתי מעיקרא בדיוק ובדקדוק כמ"פ, ומכאן בדיוק מה שלא הבנתי.
כי באות א וב נראה שבאת להוכיח בדיוק את ההיפך.
א. מה יותר תמוה לפתוח ת"י לירושלמי מאשר ליונתן? מה יש באחד "מהיכי תיתי" יותר מהשני? והרי הלשון "תרגום ירושלמי" נמצא הרבה בראשונים.
ב. לא הבנתי כלל וכתבתי לעיל, זו הוכחה לסתור. קוראים לתרגום יונתן כך או כך, תכל'ס, כשיש לפנינו הר"ת "ת"י", למה יש לפותחם? ומעלתו עוד מוכיח שאין לפותחם ליונתן כי לא נהוג לקרוא לו כך אלא יב"ע.
ג. כמדומה שמעלתו לא מתייחס לממצאים שהבאתי לעיל.
כללו של דבר, לא זכיתי להבין את כלל דברי מעלתו כאן.

צופה_ומביט כתב:על מי אתה שואל?

על דברי החוקרים התורניים שציטט חד ברנש לעיל:

הראשון שכינה את התרגום הזה בשם 'תרגום יונתן' הוא ר"מ ריקאנטי (שוב חכם איטלקי!), וכנראה זה נגרם מפתיחה לא נכונה של ראשי התיבות: ת"י.

לא כתבתי כלום בנושא התוס’ שדן בו מעלתו, ואיני רואה נפק”מ איך יפוענח.

אתה צודק. במקום: ת"י = 'תרגום יונתן' צריך לפענח: 'תרגום יעקב', והוא עקילס, שצליל שמו קרוב ל'יעקב'.
תגלית! פלאי פלאים.

חד ברנש כתב:אתה צודק. במקום: ת"י = 'תרגום יונתן' צריך לפענח: 'תרגום יעקב', והוא עקילס, שצליל שמו קרוב ל'יעקב'.
תגלית! פלאי פלאים.

בהודעה הקודמת ציטטתי את דברי מעלתך...

ואני התייחסתי לדברי כבוד מעלתך בהודעה זו. viewtopic.php?p=826367#p826300
צר לי שלא הבנת. כנראה באשמתי.

חד ברנש כתב:ואני התייחסתי לדברי כבוד מעלתך בהודעה זו. viewtopic.php?p=826367#p826300
צר לי שלא הבנת. כנראה באשמתי.

הבאתי שם את דברי הירושלמי שעקילס הגר תירגם התורה ליוונית.
ולפי הסימנים שהירושלמי נותן לזיהויו של עקילס נראה שהוא הוא אונקלוס הנזכר בבבלי.

ואם כן נשאר התרגום הארמי של התורה בלי מחבר ידוע.
ויתירה מזאת, לא מסתבר שיונתן תירגם, או יותר נכון גילה את תרגום הנביאים, לפני שתורגמה התורה עצמה.

אם נוסיף לכך את דברי הגמ’ שתרגום התורה כבר היה בימי עזרא, אלא שנשכח וחזר אונקלוס ויסדו, נצטרך לומר שלפי הירושלמי חזר יונתן ויסדו.
או שנחדש ונאמר שסברו שלא נשכח כלל.

אשמח אם תהיה תגובה עניינית ומוסברת, ואשמח עוד יותר אם היא תתחשב במכלול הראיות.

אם נניח שיותנן זה חיבור מאוחר ממש; מי מחכמי איטליה ראה לנכון לשלב בתרגם ירושלמי חיבור משלו, בתקופת הראשונים האמצעית?
וכי דברו באיטליה אז ארמית?

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.
רש"י לא מזכירו כלל.
ולכאו' צודקים דבריך שפי' רש"י כשל יונתן. אין לי איך להסביר מי לקח ממי.

----------------------------------------
אבל תרגום יונתן לחלקים מהנ"ך כנראה שאכן היו לפניו - כך עכ"פ עולה מהציטוטים הבאים:
רשי תהילים סח, כח.
"שם בנימין" - הצעיר נעשה רודה עליהם
" וכן אמר לו שמואל לשאול (שמואל א טו) הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ותרגמו יונתן שבטא דבנימן עבר בימא בריש כל שאר שבטיא.

רשי ביחזקאל כז,יז.
חטי מנית" - שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יא) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו

אין שום ספק שהיה לו תרגום יונתן לנביאים,
המוזכר כבר בתלמוד.

תרגום לנביאים בוודאי שהיה, אך לכתובים בוודאי שלא.

יהודהא כתב:

קו ירוק כתב:תוס' מזכירים את תרגום יונתן הזה בב' מקומות.
רש"י לא מזכירו כלל.
ולכאו' צודקים דבריך שפי' רש"י כשל יונתן. אין לי איך להסביר מי לקח ממי.

----------------------------------------
אבל תרגום יונתן לחלקים מהנ"ך כנראה שאכן היו לפניו - כך עכ"פ עולה מהציטוטים הבאים:
רשי תהילים סח, כח.
"שם בנימין" - הצעיר נעשה רודה עליהם
" וכן אמר לו שמואל לשאול (שמואל א טו) הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה ותרגמו יונתן שבטא דבנימן עבר בימא בריש כל שאר שבטיא.

רשי ביחזקאל כז,יז.
חטי מנית" - שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יא) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו

ברור שהיה לפני רש"י תרגום התנא יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן.
ברור שיונתן על התורה אינו ממנו.

הערה מענינת מספר היכל רש"י שער ההיקש - עברית וארמית ממנה מביא ראיה שתרגום כתובים היה בידי רש"י

חד ברנש כתב:לפי מחקרים חדשים, התרגום המיוחס ליונתן על התורה נתחבר באיטליה כמה דורות אחרי רש"י,
ואם ישנה זהות, הרי שהמתרגם לקח מרש"י.

מי המחקרים האלה? תוכל לתת שם או לינק?
(דוקא ראיתי חוקר לשון שטען שיש בו מילים שנמצאות בארמית סורית אבל אינן מתועדות באף אחד מהניבים הכתובים של ארמית יהודית, ומכאן לומדים שלא היה באירופה אלא במקום שארמית היתה מדוברת. אם אני זוכר נכון הוא בספר הזכרון או היובל לחנוך ילון).