3 שאלות בענין חטא עץ הדעת

[יהושע בהר''ב]

3 שאלות תם שעלו לי בשבת שעברה:

1. אם מטרת הנחש הייתה לגרום מוות לאדם על ידי האכילה מעץ הדעת ואז לשאת את חוה, כיצד ייתכן שקודם כל פיתה אותה לאכול מהעץ? הרי ככה גם היא תמות! ואם המטרה שלו היא לגרום לחטא וכו' וכו' , אז למה רשי אומר בפירוש שהסיבה הייתה שנתאווה לה וכו'?

2. ידוע הכלל שכל אומן שונא בני אומנותו, וכך נחש הצליח להפיל את חווה כשאמר לה שקב"ה אכל מהעץ ואז הפך להיות בורא עולמות ולכן לא רוצה שאדם וחווה יאכלו מהעץ. אם כך, כיצד זה מסתדר עם מה שידוע שאדם וחווה האכילו את כל החיות גם מפרי עץ הדעת? הרי אם מטרת האכילה הייתה להפוך לבורא עולמות,וזו הסיבה שהקב"ה אסר עליהם מצד הקנאה וכו - אז איך הם לא קנאו בשאר החיות?? כל שומן שונא בני אומנותתו, קל וחומר לא מנסה לצרף עוד מתחרים לאומנותו!

3.כיצד מסבירים חזל והמפרשים באמת את העניין שאדם וחווה האכילו את שאר החיות? הרי הם היו צדיקים וגם אם נפךו בפיתוי הגדול לאכול מעץ הדעת,זו עבירה לתיאבון,אבל להאכיל את כל החיות שבעולם בפרי זה כבר עבירה להכעיס?

[עקביה]

לגבי שאלה מס' 1.
גור אריה בראשית פרק ג פסוק טו
ואם תאמר אחר שהיה מכוין הנחש לישא האשה, אם כן כאשר תאכל מעץ הדעת תמות כמו שימות האיש, ומה שפירש רש"י שתתן לו תחלה לאכול, מנא ידע שתתן לו תחלה, ויש לתרץ דהנחש חשב דדרך נשים לכבד בעליהן, ותתן לו קודם, ולא תמות היא, כי תראה מיתת בעלה מיד:

שפתי חכמים בראשית פרשת בראשית פרק ג פסוק טו אות ר
ר וא"ת למה לא ירא הנחש שמא תאכל חוה תחילה דהא לה נתן בתחילה, וי"ל דנחש סבר דדרך הנשים שמכבדות את בעליהן ונותנין להם תחילה, וחוה גם היא תתן לאדם תחילה וימות, וכיון שתראה חוה שימות הוא לא תאכל היא, או הנחש היה סבור שלא יניחה הוא לאכול. ועוד י"ל דסבר הנחש אדם מצוה שלא לאכול מעץ לכך ימות הוא, אבל האשה אינה מצווה כי דוקא לאדם אמר הקדוש ברוך הוא ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל, לכן אף אם תאכל היא לא תמות:

[יהושע בהר''ב]

יפה ממש!
נשארנו עם עוד 2 שאלות