פורום אוצר החכמה

בתורה כתוב (במדבר כא, כג)" וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֘ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל:
מכאן אפשר להבין ששם המקום "יהצה" או ששם המקום "יהץ" וכוונת התורה היא שסיחון בא ליהץ.
אונקלוס מתרגם: ולא שבק סיחון ית ישראל למעבר בתחומיה וכנש סיחון ית כל עמיה ונפק לקדמות ישראל למדברא ואתא ליהץ ואגיח קרבא בישראל:
מכאן ששם המקום הוא יהץ
מצינו שם המקום יהץ גם בישעיהו (טו, ד) וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם ובירמיהו (מח, לד) מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם
אולם בהפטרה בדברי השליחות מיפתח אל מלך בני עמון נאמר: "(שופטים יא, כ) וְלֹא־הֶאֱמִ֨ין סִיח֤וֹן אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻל֔וֹ וַיֶּאֱסֹ֤ף סִיחוֹן֙ אֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם עִם־יִשְׂרָאֵֽל: מכאן משתמע ש"יהצה" הוא שם המקום.

השאלה עלתה מכבר באשכול דבלתימה.
יל"פ שבשופטים ההא נוספת (ולכן התיבה מלעיל, כמו הָרָחָם הָרָחָמָה בעופות הטמאים).

מצאנו בשמואל 'ותשובתו הרמתה', אף שהיה צריך להיות ותשובתו 'רמתה' (ל'רמה').
גך גם כאן יהץ, נקראה אצל יפתח 'ביהצה'.

חשבתי האם אפשר לומר שזה כעין טעות של יפתח הגלעדי, שאמרו עליו חז"ל שלא היה ת"ח. ראה בתורה יהצה, ואמר למלאכיו לומר יהצה.

קו ירוק כתב:מצאנו בשמואל 'ותשובתו הרמתה', אף שהיה צריך להיות ותשובתו 'רמתה' (ל'רמה').
כך גם כאן יהץ, נקראה אצל יפתח 'ביהצה'.

לכאורה "הרמתה" פירושו "לָרמה" המיודעת ואילו "רמתה" פירושו "לְרמה" בסתם ואין זה דומה לעניננו שהה' נוספה בסוף

רמתה על משקל ירושלימה.
והרמתה על משקל הירושלימה.

אפרקסתא דעניא כתב:חשבתי האם אפשר לומר שזה כעין טעות של יפתח הגלעדי, שאמרו עליו חז"ל שלא היה ת"ח. ראה בתורה יהצה, ואמר למלאכיו לומר יהצה.

זה לשון הנביא.

וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת וּמֵפָעַת (יהושע יג, יח). וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה (ירמיהו מח, כא). וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ (דה"א ו, סג).

יפה, תודה
היא נקראת וכך וכך.

אם כי בפסוק ויבא יהצה, יתכן שזו יהצה מלאה ולא ליהץ (אף שתרגום אונקלוס שלפנינו ליהץ). ועל סמך שביפתח הפסוק דומה ויחנו ביהצה.

קו ירוק כתב:רמתה על משקל ירושלימה.
והרמתה על משקל הירושלימה.

דבורה ישבה תחת התומר "בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים".
לאמור: רמה יכולה לבוא מיודעת ואין זה בהכרח שם מקום כמו "ירושלים" ולא תמצא בשום מקום "הירושלים"

אין כמה ירושלים... (ללא קשר לגמרא בערכין שזה על שני חלקים בירושלים).
וזה כאילו שנאמר ויבואו אל האפק (אין כזה פסוק), שיש אפקות רבות

"אפק" הוא שם מקום
"רמה" היא סוג של מקום.
אם כתוב שדבורה ישבה "בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים" הכוונה שישבה בין הרמה הידועה בה' הידיעה ובין בית אל
וזו גם כוונת הכתוב "ותשובתו הרמתה" אל הרמה הידועה בה' הידיעה