קראנו בפרשה: "ושבתי בשלום אל בית אבי, והיה ה' לי לאלהים"
כותב ראב"ע: 'וטעם והיה ה' לי לאלהים'. זה השם הנכבד, כי כן כתוב 'והנה ה' נצב עלין [ב],
ובפרשת ואלה שמות תמצאנו.
כמה הערות הארות שלי:
1. ובפרשת ואלה שמות תמצאנו, מדובר שמ' ג, טו, כך לפי
'דעת עזרא' (ביאור לפירוש ראב"ע, הוצאת מוסד קוק), ויצא עמ' שסח.
2. האות [ב] בסוגרים המרובעות מביאה אותנו ל'אבי עזר' שהוא פירוש לראב"ע
בחומש המאור, ויצא, עמ' תקל.
וכך כותב 'אבי עזר': וטעם והיה ה' לי לאלהים וכו, הנה במגילת איכה ג, לב:
(לב) כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חסדו חֲסָדָֽיו:
ועל זה מפרש ראב"ע: (לב) ורחם - כמו ירחם וכן דרך הלשון והיה ה' לי לאלהים:
אם אני רואה נכון, ראב"ע מבין שיש כאן דבר גדול, יעקב מכריז על (כמו אליהו) ה' הוא האלהים.
אם כך איזה קשר מצא אבי עזר בין 'ויצא' לאיכה - מה ההקשר בין והיה ה' לי לאלהים לבין 'ירחם'
שבא אצל איכה ג .
אני חוזר לאבי עזר: "כתב הרב כרוב חסדיו, כמו ירחם, כמו והיה ה' לי לאלהים ע"ש.
כמו 'זה מול זה', 'כמו מול כמו' - ולא מצאתי את הדבק.
אשמח לשמוע דעת מבינים שיעזרו לי אצל 'אבי עזר'.
תודה רבה
אלי בנאי (054-4978989)