פורום אוצר החכמה

פרשת נוח.

בנו הצעיר של יפת ו"הטערקישע ווייץ".
א.
איך מתחברים ה"טערקישע וייץ" עם הבן הצעיר של יפת ? (בראשית .י.ב. ).
ואיך הגיע אדם בשם תירס מהתורה -לצמח התירס ממרכז אמריקה. ??

1. השם תירס מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד – בפרשתנו וברשימת הדורות בפתח ספר דברי הימים. .בעברית צמח התירס קרוי על שם הדמות המקראית תירס, בנו של יפת. ומסבירים שהיות וטורקיה[ואיטליה] שימשה תחנה לאוניות עם התירס - שהגיעו מספרד, ומכיוון שהגיע לשאר מדינות אירופה מתורכיה נקראו בשם "חיטי תורכיה". ולכן ביידיש קראו למזון החדש והבלתי מוכר. התירס "טערקישע ווייץ" = "חיטה טורקית".(באידיש זה הרבה יותר טוב מופיע בספרו של הקאמרנר.השולחן הטהור .נד. ובעוד ספרים).

2. .ובהתבסס על כך שכנראה צאצאיו של תירס המקראי התיישבו באזור טורקיה- כמופיע בתרגום יונתן בראשית י'. בני יפת..ותירס =" ותרקי" , והדמיון בין תרקי לטורקייה גרם לכך שהעניקו את השם "טערקישע ווייץ" ל "חיטי תירס" ובקיצור "תירס". בחזל יש מחלוקת בזיהוי ורק לדעת החכמים יש קשר תירס לתרקי .
כיום רק החלק הדרום מזרחי של תראקיה שייך לטורקייה.

3. במשנה ברורה רח ,ח,
(לג) עַל פַּת דֹּחַן וְכוּ' - ..... מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ בְּכָךְ שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת פַּת מִזֶּה ע"כ יְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. וְהִנֵּה לְפִי טַעַם זֶה בִּמְדִינוֹת שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹת פַּת - מטערקע"שי וויי"ץ לִכְאוֹרָה בִּרְכָתָן בפה"א כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ [פמ"ג].

4. טורקי או הודי !
ובמספר שפות (איטלקית, צרפתית וגרמנית)גם היום נקרא התירס "חיטה טורקית" אבל בארה"ב התירס נקרא בתחילה indian corn, היינו דגן הודי, וגם שם נשמטה עם השנים הקידומת, ונשאר ה-corn לבדו.[ אותו בלבול בין אמריקה לבין הודו שבגללו קיבלו איי הודו המערבית והאינדיאנים האמריקאים את שמם] .

5. והיפוכו-
מסובכים הם דרכי הלשון .
מעניין להשוות זאת לשמו של "תרנגול ההודו", שבו ניכרת תופעה הפוכה – שבאירופה הוא זכה לשם 'הינדיק'= "תרנגול ההודו" כידוע מסיפורי ר' נחמן, בעוד האמריקנים חוגגים את 'חג ההודיה' שלהם דווקא באכילת 'טורקי'. ואיך זה קרה ?
. .הכינוי "turkey" השגור באנגלית ל"תרנגול הודו" התפתח בשל טעות כפולה ואף על פי שאינו קשור לטורקיה שבה מכונה העוף "תרנגול הודי". הטעות מבוססת על בלבול בין תרנגול הודו לבין פניניה. פניניה, שמקורה באפריקה, נודעת כנראה לאנגלים דרך סוחרים טורקיים ומכאן שמו.

6. ואגב-
רק עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15, הופץ השימוש בתירס לכל העולם. וכיום במאה ה-21 הוא הגידול החקלאי הנרחב ביותר בעולם ואחריו חיטה ואורז.
ולדוגמה - יבול התירס בשנת 2009 הייתה 817 מיליון טון. יותר מאורז (678 מיליון טון) או חיטה (682 מיליון טון). ב 2013 כבר עמד יבול התירס על מיליארד ו-16 מיליון טון.

7. ובעברית-
רק בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלו לכנותם בעברית "חטי תירס", בעקבות הזיהוי של התירס עם הטורקים. וב'ערוך השולחן' בנמקו את גזרת האיסור על קטניות בפסח, אחד הנימוקים הוא "כיון שראוי לעשות ממיני קטניות עיסה, כמו כמה מדינות שאוכלין במקום לחם הני "חיטי תירס", לא יחלקו ההמון בין עיסה לעיסה".
ובהמשך בתחילת המאה ה-20 קוצר השם לשם הפשוט "תירס" וכך מכונה הצמח כיום.

א. ישכח לה..' שהעיר לי שהיתה על זה כתבה בהמבשר תורני בשבוע האחרון.

ב. אמנם אני בד"כ רואה אותו, לפעמים מוקדם ולפעמים מאוחר - והפעם איחרתי .
ואכן משתדל אני לכתוב דברים מחודשים.

ג. בעקבות דבריו - בדקתי שם. וראיתי שבמקום שקיצר הוא - אני הרחבתי. וגם הפוך שקיצר בפרטים היסטוריים והרחיב בגדרים הלכתיים לגבי התירס. וקנאת סופרים תרבה חכמה.

ובד"כ - כולנו ניזונים מאותם מקורות. [שהרי כל כתבי אינם אלא ליקוט ועיבוד ממקורות שונים].

נ,ב
בבדיקה ברשומותי עולה שאת עיקרי המאמר הנל כתבתי כבר במק"א בתאריך 25/10/20.
ומ"מ שמח לראות שהנושא אכן מעניין - ורבים מוצאים לנכון לכתוב ע"כ.

מהחי וההצומח- בנוח

בפרשה יש סמלים וביטויים שהפכו שזכו לפרסום עולמי !
1) .יונת השלום. ששלח נוח. סמל השלום העולמי. שהפך לסמל השלום בעולם כולו.ובמיוחד מאז צויירה ע"י צייר מפורסם [פיקאסו].
2) . ענף/עלי זית..שהיונה הביאה וסימלה את קץ. מבול והההרס. ובכך הפכה לסמל של פיוס ושלום. גם אצל עמים ותרבויות אחרות.

3).עורבא פרח .הידוע מהגמרא..שאמר ר הונא. ”אמר ליה: וכי מה בין זה לנדרים ונדבות? - אמר ליה: עורבא פרח“ (ביצה – דף כא,א), ופירש"י: "ראה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר" (חולין קכד ע"ב)..הפשט ברשי מוכר.
אבל ר חיים סולוביי' אמר לחידודא. מדוע מכל החיות נבחר העורב - לאימרה. ותשובתו: שכשם שהעורב כאן במבול לא החזיר תשובה לנוח.גם אתה לא תקבל תשובה לשאלתך....

4)."טרף" מהו
הוא שם עצם..? .ש.תואר..? פועל..?
תלוי את מי שואלים. והכוונה לעלה זית טרף בפיה. טרף. מה זה ?
א. .לרשי ועוד.זה פועל . טרף = חטף. עלה שהיונה חטפה מהזית.
ב. לרדק ולחזקוני. זה תואר. דהיינו העלה טרוף. שבור.פגום.וגם בתרגום" זיתא תביר". ובלשון הראבע. -בעבור שהוא תואר השם..
ג. . ולפי הלשון הראשון של ראבע. זה שם עצם. עלה = טרף.כמו עפר ואדמה.דהיינו שם נרדף.
ד. והמלבים פירש שיש סוגי עלים שונים .ןטרף הם " העלים הלחים שהם טרף לתולעים ולזבובים".

5. תובל קין ונוח - הקשר.
מעניינת הערתו של רדצ הופמן על כך שכריתת עצי ארז לא היתה קלה, ההיפך, ולכן נראה שלא לחינם סיפרה התורה בפרשה הקודמת על תובל קין, הדור השביעי לקין, “לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל” (ד,כב).
שהרי לפי חז”ל, אשתו של נח הייתה נעמה, אחותו של תובל קין [= גיס]. – והוא היה זה שהתחיל למעשה את המהפכה [התעשייתית] של השימוש בברזל, עשיית כלי עבודה - גרזן וכדומה, שהייתה הכרחית לשם בניית תיבה מורכבת שכזו.

6. צוהר= "שמן" תעשה לתיבה- ,
גם היא מילה יחידאית ופירושו ,לרשי חלון או אבן יקרה,,
ומפירושו של אבן עזרא מתחוור הקשר בין חלון לאור: "צֹהַר – מקום שיִּכָּנֵס ממנו האור, והוא מגזרת צהריים". והיו שהבינו את המילה צוהריים כזוהר חזק כפול.( סיום זוגי –יים)באמצע היום.
ןלרדק והחזקוני ,,שלפי פשוטו, - מלשון יצהר= שמן (וכלים) למאור,שמן תעשה לתיבה להאיר בה,ואין לפרש,,,מהשמש שהרי לא שימשו המאורות,,,,(שימו לב גם לחילופי האותיות - צהר –זוהר= אור, ( ובערבית ט'הר, ובארמית –טהרא-).
האותיות ה, ר, נשארות ,וה- ט באה במקום ה -צ').

7. משעמם.
בבוטניקה יש שמות נפרדים לגבעול הקטן שמחבר את העלה לצמח.. = פטוטרת ( מילה מהתלמוד) ויש מילה נפרדת לחלק העלה הרחב. והרך. יש לו שם לטיני ואנגלי.אבל איך יקראו לו בעברית ? והנה יש פיתרון .קראו לו טרף.
ויש שרדופים משיעורי הטבע . וסביר שיזכרו במילים השנואות...טרף...פטוטרת ..פוטוסינתזה..



קשה, קשה השפה :גופר , כופר,,צוהר,
8. שם או צורה ןאולי תכונה ?
עשה לך תבת עצי גפר, מאי גופר ? אמר רב אדא, אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה, ואמרי לה: גולמיש.
הגופר הוזכר במקרא פעם בודדת כעץ שממנו נבנתה תיבת נח. ניתן לשער שעץ זה נבחר בגלל התאמתו לבניית הספינה. ובאבן עזרא (בראשית, ו' י"ד) מפרש: "גופר שם עץ קל הוא על פני המים-- ואין ריע לו במקרא".
ותרגום אונקלוס קטרום והוא ממיני ארזים". הכוונה בביטוי "מיני ארזים" הוא שמדובר באחד ממיני הסרק המתאים לבנייה, ולמה עצי גפר,בשל שמו, ולפי שדור המבול נידונו בגפרית, והחזקוני מוסיף שעץ זה מפריש גופרית .

זהותו של עץ זה נותרה לא ברורה גם לאחר שסוגייתנו תרגמה את שמו ולמעשה יש כאלה שרוצים לומר, שגופר איננו שם של מין ספציפי אלא תואר המאפיין צורתו של העץ ששימש לבניית התיבה. כך בתרגום השבעים מפורש השם כ"עצים רבועים".
ו[אילו בוולגטה הפירוש הוא "עצים קלים".]

9. קרדוס וקתרוס
אז מהן ההצעות השונות לשם "גופר" שם של מינים ספציפיים.
- גופר - עץ מחטני=אחד מסוגי הארז
אונקלוס תירגם "קדרוס" מלשון יווני ארז, וייתכן שסבר שמקורם מהרי אררט שאותם כינה בשם "טורי קרדו". ובתרגום יונתן אנו מוצאים את השם קדרונין: "עִיבַד לָךְ תֵיבוֹתָא דְקִיסִין קַדְרוּנִין וכו'".
על פי הגמרא אכן קתרוס הוא הגופר ושני שמות אלו פורשו באופן זהה: . אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום...אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה: זו גולמיש וכו'" (ראש השנה, כג ע"א).


10. - גופר - תאשור= ברוש,
רוב החוקרים סברו שהזיהוי הטוב ביותר לעץ הגופר הוא התאשור (ברוש).
י. פליקס מצא זיקה בין שם האי קיפרוס שבו גדל הברוש ל"גופר" המקראי. ויש שציינו כי שמו הלטיני של הברוש, Cupressus, משמר בשינויים קלים את הגופר העברי העתיק. עץ זה מתאים מאד לבניית אוניות.
וכפי המדרש הגדול (בראשית רבה, לא ח') נאמר על הגפר: "עץ שהוא שוהה במים ואינו מרקיב".
(מהברוש הכינו בעבר כנראה גם ארונות מתים ולכן נכתב במקורות רומאיים: "במותך נאלץ אתה לעזוב את כל היקר לך עלי אדמות....רק עץ הקופרסוס השנוא הולך אתך לקבר"). אין ספק שהברוש הספוג בשרף מונע את ריקבון הארון אך יחד עם זאת איננו עץ יקר .

איך יידיש הוא בעצם עברית.
ואילו ה 'העברית' ראשיתו בלועזית ?
והאם יש לנו שפה או לשון.

ראה בקישור -
viewtopic.php?f=46&t=65438&p=851012#p851012