פורום אוצר החכמה

סיכום לבמדבר, כמה תלונות על מים ואוכל ? ואיפה מתן תורה ?
כמה מלחמות היו עם עמלק ?
במדבר.

1. כמה זמן ארך חומש במדבר ?
2. כמה פעמים התלוננו על מים ? ועל אוכל ?
3. מה, ולמה זה לא מוזכר - במסעות ?
4. כמה מלחמות היו להם בדרך ?
5. על מה נחלקו האבע, הרמבן והרוקח ?
6. תלונות על מה -לא ידוע !
ובהמשך על-
איך ה 19 הפכו לעשרים ?
איך יודעים שמלחמת סיחון היתה באלול ?
ומלחמת עוג אחרי החגים ?


חומש במדבר כולו נמשך על פני כ-38 שנה, דהיינו בשנים 2488 - 2449 לבריאה. (וגם איזכור אירועים מ 2448 כגון המקושש).


א.
בפרשיות במדבר, נשא, בהעלותך - קרח. האירועים הם – מניסן – ועד אלול ב' תמ"ט ,2449 . סה"כ כחצי שנה.
אבל יש בהם דברים שהיו קודם:
1, בפרשת במדבר - הפסוקים בפרק ג א-ג, שנמנים שם תולדות אהרן,ומדובר על תקופה מוקדמת יותר דהיינו לפני שהוקם המשכן,שהרי המשכן הוקם בניסן ב' תמ"ט, 2449 , וחומש במדבר מתחיל באייר באותה שנה.

2, בנשוא, פרק ה-יג, פרשת הקרבת בני לוי וכן פרשת "ואני הנה לקחתי את הלוים", שפרשיות אלו נאמרו למשה בארבעים יום האמצעיים שעלה לרקיע שהם התחילו בי"ח תמוז ב' תמ"ח, 2488,

3, פרשת בהעלותך, משתרעת על חודשי ניסן אייר סיון - לסירוגין . הפרשה מתחילה בחודש ניסן באותה שנה,(ט,א, דיני פסח שני) ובהמשך פרשת בהעלותך י, יא , שוב עוברת התורה לחודש אייר באותה שנה . ולמה שוב ? כי כבר תחילתו של חומש במדבר גם הוא נאמר באייר . (עיין פסחים ו: דילפינן מהכא שאין מוקדם ומאוחר בתורה, וברשי כאן). פרשת בהעלותך מסיימת בחטא מרים שהיה בחצרות והעם חיכה שם שבעה ימים, שבעה ימים אלו היו מכ"א סיון באותה שנה עד כ"ח סיון .

4, המקושש:
סיפורו מופיע בפרשת קורח - ושייך בכלל לשנה הקודמת , שכן אירע בחודש אייר במדבר סיני בסמוך לקבלת התורה. ב"א תמח 2448,

5, פרשת שלח -מסתיימת עם אלול 2449, שאז נפטרו המרגלים.נשלחו בכ"ט סיון, חטאם היה בתשעה באב, ומיתתם ב י"ז אלול.

6, לגבי מחלוקת קרח :בתחילה או באמצע-
לאבע היה גם הוא בתמח\תמט, שכן לדעתו היה זה כבר בהתחלה, במדבר סיני, במסעות הראשונים. לאחר\ ועקב הקדשת הלויים.
ואילו לרמבן היה זה כסדר הפסוקים בסוף, 12 המסעות הראשונים,, בתמט 2449 או אחריו ובסמוך לו,,בקדש ברנע שבמדבר פארן, שכן לרמבן יש קשר בין מעשה קורח לחטא המרגלים

מעניינת דעתם של הת,יונתן וכך גם הרוקח ובעל הטורים שמחלוקת קורח היה מאוחר יותר , באמצע , בקהלתה המסע ה 19 , ואם כך הרי הוא האירוע היחידי שהתורה מספרת עליו, בתוך 38 השנים העלומות , שכן כל שאר האירועים עליו התורה מספרת היו או בשנים 2448\2449 או מהשנה האחרונה של הארבעים 2488.

7, חוקת-
חקת – מניסן ב' תמ"ט, 2449 – תשרי ב' תפ"ח, 2488 .סה"כ כ-38 שנה.
חוקת מפתיעה אותנו ,שכן באם לא נשים לב ,לא נבחין שיש ברצף האירועים דילוג של 38 שנה.
שכן תחילתה מצוות פרה אדומה היתה ב כד בניסן 2449, במרה.[ לגבי תאריכים במצוות פרה אדומה יש דעות שונות - ואולי בהמשך].
וכאן יש קפיצה עם פטירת מרים, לחודש ניסן שנת 2487 סוף מסעותיהם . ממשיכה לחודש אב אותה שנה עם פטירת אהרון, למלחמת סיחון בחודש אלול, ועוברת לשנת 2448 חודש תשרי מלחמת עוג מלך הבשן.
נ, ב [לגבי בעיית כפל התאריכים לפרשת פרה, כד' ניסן 2448 או א' בניסן - יש דעות שונות - ואולי בהמשך].

8,סוף החומש:-בשנת 2488.
מסוף פרשת חקת 38 -בלק, פנחס, וכל מטות - מסעי. - מתשרי - ועד א' שבט ב' תפ"ח, 2488 .סה"כ כארבעה חודשים. כל האירועי בפרשיות אלו, היו כבר בסמוך ובקירבה לכניסתם לא"י.
---------------
ב.
ןלכמה נקודות מעניינות- במספרים :
0, אפס פעמים, לא מוזכר כלל בכל המסעות (ובבמדבר) "קבלת התורה בסיני"(גם לא חטא העגל) !
והאות ז' נעדרת בשמות של המסעות.
1, המתאוננים בתבערה. קוטרים, התלוננו ורטנו על קושי הדרך, ולא ברור מה בדיוק טענו ,במפרשים דעות שונות ע"כ. וגם שבוייה-שפחה אחת בחרמה

2\א, פעמיים השם אמר למשה להוציא מים מהסלע: בשנה ראשונה -ברפידים . ובשנה האחרונה במי מריבה -, שם נגזר שלא יכנס לא"י.
2\ב חומש הפקודים, שכן היו בו שני מפקדים אחד בתחילת הספר, והשני בסופו.

3\א, שלושה פעמים לחמו עם עמלק: ברפידים[בחומש במדבר -מוזכרת בעיית המים ברפידים וחסר עניין עמלק], במעפילים, ובחרמה.
3\ב, שלושה פעמים טענו על האוכל :אין אוכל במדבר סין-"כי הוצאתם אותנו אל המדבר להמית ..ברעב" ,וקיבלו מן ובשר. פעם שנייה - במתאווים " והאספסוף... זכרנו את הדגה", קיבלו שליו . בקברות התאווה. פעם שלישית בדרך אדום " ונפשנו קצה בלחם הקלוקל"
ונענשו בנחשים.
3\ג, שלושה פעמים התלוננו כנגד המנהיגות: הקהל כולו - פעם במרגלים, ופעם בקורח, ופעם שלישית מרים ואהרון כנגד משה " הרק אך במשה דיבר השם".

4 , ארבעה ניסים על המים בשלושה פעמים טענו על עניין המים: במרה- מה נשתה (הומתק עי העץ). ברפידים- ואין מים לשתות העם(משה מן הסלע). במי מריבה- ולא היה מים לעדה. וברביעי נענו בלי ריב - באילים 12 עינות מים.

5, חמישה מהתלונות שמנינו נחשבים ברשימת "העשר נסיונות שניסו אבותינו להקבה" בערכין טו,
" תניא אמר ר' יהודה עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב''ה:.....

מתוך הברייתא דלהלן- נמנו ברשימה לעיל חמישה , והם:
שנים במים : 1- מרה. 2 - רפידים.
שנים בשליו :3- במדבר סין-כנל "להמית ברעב". 4 - האספסוף = המתאווים.
5 - במדבר פארן כדאיתיה =המרגלים.

הברייתא שם מפרטת כך:
"שנים בים, ושנים במים , שנים במן , שנים בשליו, אחת בעגל ואחת במדבר פארן .
שנים בים ....לא נכללים ברשימתינו. ראה להלן ...
שנים במים במרה וברפידים : במרה דכתיב {שמות טו-כג} ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות וכתיב {שמות יז-ג} וילן העם על משה .
ברפידים דכתיב {שמות יז-א} ויחנו ברפידים ואין מים לשתות וכתיב {שמות יז-ב} וירב העם עם משה שנים.

במן דכתיב שמות טז-כט} אל תצאו ויצאו. אל תותירו ויותירו .- לא נכללו ברשימתינו.

נסיונות ותרעומות-
לא כל ריב נחשב לנסיון ,ויש נסיונות שלא נכללו ,
וכבר במהרשא שם דן על החסר והיתר ברשימה זו,
חסרים בגמרא - מי מריבה,הנחשים,קורח,בעל פעור,ועיין שם להסברים,

6, נלחמו עם שישה אומות : עמלק שלושה פעמים. סיחון האמורי. עוג מלך הבשן. מלחמת מדיין.
7, עימותים עם שישה . ששת הקודמים, + וכן בלק מלך מואב שפעל כדי לקללם.

8, שמונה מסעות שעשו בשנת הארבעים . (ועוד 22 ב 38 שנים ,שאין לנו ידיעות לגביהם).

9, תשעה הם הנושאים בהם נצטוו מצוות לשעתם בלבד: 1)המפקד שבתחילה- של המחנות. 2) החלוקה לדגלים. 3)מפקד ותפקידי הלווים. 4)טהרת הלווים . 5) המפקד השני בפנחס -לנוחלי הארץ 6) בנות צלפחד -ודיניהם לנחלות ולנישואים. 7) הנחלת הארץ. 8)גבולות הארץ. 9) האנשים אשר ינחילו את הארץ.

10, בסהכ התלוננו (אחרי ים סוף) עשרה פעמים : 1)במרה - על המים. 2)בסין- על הרעב. 3)ברפידים-על המים. 4)במתאוננים -בתבערה, על ? . 5)במתאווים - על הדגה. 6) בחצרות - מרים על משה. 7)בקדש ברנע - המרגלים .8)קורח - על משה . 9) על המים - במי מריבה - בקדש שבצין. 10)על הלחם הקלוקל- בפינון.

14, זה מספר המסעות בשנה הראשונה.

22- זה מספר המסעות שעשו ב 38 השנים שבאמצע.

52 ,זהו מספר המצוות בחומש במדבר: 23 מצוות לא תעשה, ו 29 מצוות עשה, המעט מבין החומשים (להוציא בראשית).
וכל המוסיף - יבורך.

הרחבה 1

למה מעמד הר סיני אינו נזכר -
בכל רשימת מסעות בני במדבר , בפרשת מסעי, וגם אינה מוזכרת בכל חומש במדבר, וגם לא בויקרא.
והוא כן מופיע - בחומש דברים בפרשת ואתחנן (דברים ד, ט-י): " רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן". וזהו.
למה וזהו - כי בכל הנ"ך יש אכן איזכורים למשהוא גדול וחשוב מאוד שקרה בסיני, אבל זה עדיין אינו
סיפור מפורט כמו בשמות ,ואפילו לא כבדברים.
ועוד פעם אחת בקצרה, בדברים: כאשר משה מזכיר את המעמד בחתימת התורה בפרשת וזאת הברכה (דברים לג, ב) "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת אֵשׁ דָּת לָמוֹ".


היסוד
ומתבקש לכך הסבר- שכן הרי זה מיסודות האמונה, ולדברי הכוזרי זה "ה י ס ו ד " , ומשום כך פותחת אנוכי ה אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" . וכן יש עליה מצוות זכירה. ואין ספק שהדברים הועברו מדור לדור .

ב. מתן תורה בנ"ך.
אכן יש לנו כמה וכמה פעמים התייחסויות למעמד זה- בנביאים ובכתובים: שמוצאים בהם איזכור לסיני או למתן מצוות ,או לשניהם יחד.

1- מעמד הר סיני מוזכר בשירת דבורה "ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

2. בדומה לשירת דבורה, גם בספר חבקוק ג, ג-ה: "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ: וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה: לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו".

3. וזה ממשיך בתהילים בה יש הזכרת מעמד הר סיני בלשונות דומים (תהלים סח, ח-ט): "אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה: אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

4. ומפורש יותר שם בפסוקים (שם,סח, טז-יח): המזכיר את הר האלוקים ואת שכינת ה' שירדה עליו " הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח: רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ".

5. בספר יחזקאל מוזכר מתן התורה והמצוות לישראל במסגרת התוכחה על חטאי בני ישראל ורחמי ה' (יחזקאל כ, י-יא): "וָאוֹצִיאֵם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וָאֲבִאֵם אֶל הַמִּדְבָּר: וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם".

6. כמובן גם בנאום ההודאה והתפילה לה' בספר נחמיה (ט, יג) נזכר המעמד: "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים".

ראיתי שיש ששאלו על היעדרות מתן תורה במסעי, ונתנו הסברים לכך, אך לא לגמרי מספקים. ובאם באמתחתכם יש כזה -שתפו וזכו גם אותי בכך.

הרחבה 2

א.
כתבתי שמלחמת סיחון התרחשה בחודש אלול, ועוברת לשנת 2448, ובחודש תשרי מלחמת עוג מלך הבשן.
מה המקור לזה?

שאלה טובה- ולא קל לענות עליה,-

ואצטט ממה שראיתי כנמוק לתאריך זה.
צויין כמקור במדב"ר יט, לב. וז-ה לשונו -

"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ" יש אומרים מלחמת סיחון עשו באלול ועשו את הרגל בתשרי, ואחר הרגל מלחמות עוג כמה דאת אמר (דברים טז, ז): "ופנית בבקר והלכת לאהליך".

וזה מתיישב היטב עם הפסוקים -
שכן אהרון נפטר בא' אב, ואחכ התאבלו עליו 30 יום - עד ל' אב.

ואז היו האירועים :1) בהר ההר- מלחמת ערד, (שמע שמת אהרון...). 2)המסע לצלמונה, 3) המסע לפונון ומעשה הנחשים.
6- 5-4) נסעו לאובות, ומשם לעיי העברים, ומשם לנחל זרד - ושירת הבאר,
8- 7) עכשיו הגענו למלחמת סיחון, ורק לאחריו מלחמת עוג . עכ הדברים ברורים.
ואפשר שיש לעיין ב"סדרי פרשיות" למקורות נוספים.

ב.
לגבי מדיין לא כתבתי תאריך - שכן לא ראיתי בנידון.
אולם במעקב אחר סדר האירועים , הרי שאחרי מלחמת עוג , היו ברכות בלעם, חטא פעור- וקנאת פנחס, המפקד לחלוקת הארץ,
ורק כעת הגענו למלחמת מדיין, ובתורה מצויין שבשעה זו הם כבר חנו "בערבות מואב אשר על ירדן ירחו, ובהתאם לכך - יש לאחרו הרבה בתוך החודשים הנל , ולתארכו בהתאם.

ג.
השבעה שהפכו- לשמונה
וממילא הפכו התשעה עשר - לעשרים.

מזרחי על רשי -
"מקדש ברנע שמשם שלחו המרגלים עד בואם אל הר ההר רק תשעה עשר מסעות- ולא עשרים"

כך טוען המזרחי, שהמספר שרשי כותב שהיו 20 מסעות, אינו תואם לרשימה במסעי , שם יש רק 19 מסעות ב 38 השנים מקדש ברנע ועד הר ההר , ולא עשרים ,כדברי רשי ? ובלשונו - "כשאנו מונין בפרטן...לא נמצא..."

והוא מתרץ זאת בכך: שהרי בנ"י חזרו 7 מסעות מהר ההר למוסרה, וכל אלו שחזרו והתרחקו מא"י אינו נחשב למסעות, "ואם כן כשחזרו ממוסרה להר ההר כדי לשוב ולהתקרב..זה נקרא מסע אחד...כי כל מה שהלכו בתחילה ממוסרה להר ההר בשבע מסעות, עכשיו בחזרה להר ההר הלכו בטירוף ומרוצה בלא חנייה...וזה חשבם הכול למסע אחד ". והוא מסיים וז"ל "ותמצא שמונה מסעות ממוסרה - להר ההר". ובכך ממילא ה 19 הפכו לעשרים.
אבל השפתי חכמים אינו נצרך לכל זה , שכן הוא מתרץ זאת כאן בארבעה מילים : "ורתמה בכלל העשרים מסעות".

תוספת תשפד.

חומש במדבר מכונה בחזל חומש הפקודים.
כדברי הרמבן בסיום פירושו לבמדבר:
"נשלם ספר הפקודים...


שמות נוספים שמוזכרים במפרשים

אב'ע,
בתחילת - במדבר פרק-א

{א} בשם אשר פקודי רום ותחת חבר.
החל לפרש על הפשט 'ספר וידבר' במדבר סיני.
להודיע כי לא עלה משה ...

ובחזקוני - בסוף במדבר.
שלימא סדרא דפרשת מסעי. נשלם חומש רביעי חומש הפיקודים,
אל צורי יהיו הכל מודים.
ובלשון לטין נקרא שמו נומרי .
על שם שהוא חומש הפיקודים שהוא לשון נומבריו בלעז,
לשון נופל על הלשון.
-----------------------------
מעברים-
שמו בחזל "חומש פקודים", השפיע על השמות הלועזיים :
כך Ἀριθμοί בתרגום [ליוונית] השבעים. [ =אריתמטי = מספרים]

ו-Numeri בוולגטה [ללטינית] (כלומר "מספרים", וכן באנגלית: Book of Numbers).

והשם אצל האב'ע - מוזכר גם הוא אצל הירונימוס המזכירו בשם: "וַיְדַבֵּר".