פורום אוצר החכמה

רבי פינחס הכהן ברבי יעקב מהעיר כפרא

אָח בְּנַעֲלֵיכֶם מְכַרְתֶּם
בְּשִׂטְמַתְכֶם עַל דָּמוֹ קַמְתֶּם
גְּדִי עִזִּים בְּמִרְמָה שְׁחַטְתֶּם
דִּאַגְתֶּם לֵב אֲבִיכֶם וְסוֹד הֶעֱרַמְתֶּם
אוֹי לָכֶם מִדִּין חוֹסֵף
אָמַר לָהֶם יוֹסֵף

הֶאָח חָלִילָה לְךָ מְעֻשּׂוֹת זֹאת
וְתָמַהְנוּ כְּשָׁמְעֵנוּ מִמְּךָ כָּזֹאת
זְקוֹף עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וְאַל תְּגַלֶּה רָזוֹת
חוֹבָתֵינוּ גָּרְמָה עַל כֵּן בָּאָה עָלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת
בִּי אֲדוֹנִי בִּדְבָרְךָ הֲמַמְתָּנוּ ברְעָדָה
אָמַר לָהֶם יְהוּדָה

טְרַחְתּוּהוּ בְּיַד עוֹשֵׂי חֲבָלִים
יְעַצְתֶּם לָשׁוּם רַגְלוֹ בִכְבָלִים
כְּאַכְזָרִים מְכַרְתּוּהוּ לָאֲנָשִׁים מְחַבְּלִים
לְיִשְׁמְעֵאלִים בַּעֲבוּר נְעֲלִים
אוֹי לָכֶם מִדִּין חוֹסֵף
אָמַר לָהֶם יוֹסֵף

מִלַּלְנוּ אֵלֶיךָ כְּדַל וְרָשׁ
נַדְנוּ כְּנִמְצָא הַגָּבִיעַ הַנִּדְרָשׁ
סוֹדֵנוּ אַל תְּגַל וְרִיבְךָ יֻפְרַשׁ
עַל דָּמֵינוּ אַל תַּעֲמֹד כִּי הַדָּם מִיָּד מַאֲבִידוֹ יוֻדְרַש
בִּי אֲדוֹנִי בִּדְבָרְךָ הֲמַמְתָּנוּ ברְעָדָה
אָמַר לָהֶם יְהוּדָה

פָּתַר לָכֶם אֶת חֲלוֹמוֹ
צְפִיתֶם בְּקִנְאַתְכֶם לְהַחֲרִימוֹ
קַמְתֶּם וְהִתְמַכַּרְתֶּם לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ
רִמִּיתֶם בַּאֲבִיכֶם בְּזֹאת מָצָאנוּ וְקַמְתֶּם לְנַחֲמוֹ
אוֹי לָכֶם מִדִּין חוֹסֵף
אָמַר לָהֶם יוֹסֵף

שִׁינַנְתָּה לְשׁוֹנְךָ כְּחִצִּים לְשַׁכֵּל
תָּמַהְנוּ מִדְּבָרֶיךָ וּלְהָשִׁיב לֹא נוּכַל
פְּנֵה אֶל בּוֹרְאֶיךָ אַל תֵּלֵךְ בָּנוּ רֶכֶל
נָא בִּי אֲדוֹנֵי רִבָּה רִיבֵנוּ בַּשֵּׂכֶל
בִּי אֲדוֹנִי בִּדְבָרֵךְ הֲמַמְתָּנוּ ברְעָדָה
אָמַר לָהֶם יְהוּדָה

חֻיַּבְתֶּם מִיתָה מְשֻׁנָּה
שָׁב דַּרְכּוֹ סְכַרְתֶּם מִשְּׁכִינָה
הָאַל יִמְחוֹל לָכֶם מִשֵּׁמִי מְעוֹנָה
כֻּלְּכֶם בּוֹאוֹ אֵלַי גּוֹשְׁנָה
הֵן לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי חוֹסֵף
נָם אֲנִי אֲחִיכֶם יוֹסֵף

חֻולְחֲלוּ כְשָׁמְעוּ מִלָּתוֹ
זָעוּ וְנִבְהֲלוּ וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹתוֹ
קוֹל נָתַן בַּבְּכִי וּבָכוּ לְעֻמָּתוֹ
וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אִתּוֹ.


נערכה כותרת

יישר כח.
בבקשה, קצת יותר פרטים על המקור.

מופיע בספר הזה, והעתקתי אותו מכאן, וראה שם ושם פרטים נוספים.

כידוע הפייטנים הקדומים כתבו פיוטים גם לכל שבתות השנה, ולא באתי לומר שהפיוט הזה מיוחד משאר הפיוטים שהתגלו. אלא שאת הפיוט הזה מצאתי מוקלד ומנוקד, ולשונו קלה להבנה, לכן חשבתי שיהיה תועלת להביאו.

פיוט נוסף, על ההפטרה, אפשר למצוא כאן.

אם כבר...
מערכת פיוטים לפרשת ויחי,
מהפייטן הקדום "כלף בר סעיד", (לא ידוע הרבה פרטים)
מצו"ב מתוך עבודתו של אמתי הראש.

אולי יום אחד ייאספו לכאן הרבה פיוטים קדמונים לפי סדר פרשת השבוע
בינתיים אני מצרף עוד אחד לאשכול זה, וכל הפרטים בפנים -

טובים השניים לפרשת יתרו

לפ' כי תשא אפשר לצרף את כל היוצרות לשבת שקלים...
עכ"פ צירפתי אחד של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי על מנין בני ישראל.

לפרשת פקודי
ירד […]עלה וישכון משכן / באלף ושבע מאות נשאר ממושכן
הודיע לו בערפל שכן / ואת האלף ושבע המאות ווים להסכיכן
ובעבור ללמד לדורות הילוכן / לצאת ידי שמים ובריות במהלכן
שאין מחשבין את האנשים במתוכָן / כי באמונה היו נותני הכסף המתוכן
עבור כן עננו עליהם שכן / ועל זרעם אחריהם יופרס להסכיכן
(רבי יהושע בר כלפה)

לפרשת ויקרא, ולשבת זכור.
ושניהם משל רבי יניי הם.

פיוטים לפורים;

"ויאהב אומן" נמצא בהרבה סידורים, טקסט מנוקד וביצוע מוקלט (יקי) כאן.
בשני מאמרים של עדן הכהן, כאן וכאן, מופיעים כמה פיוטים יפים ומבוארים לפורים.



ולפרשת צו, מצורף מרבי שמעון בר מגס;




פורים שמח ושבת שלום.

עושה חדשות כתב:פיוטים לפורים;

"ויאהב אומן" נמצא בהרבה סידורים, טקסט מנוקד וביצוע מוקלט (יקי) כאן.
בשני מאמרים של עדן הכהן, כאן וכאן, מופיעים כמה פיוטים יפים ומבוארים לפורים.



ולפרשת צו, מצורף מרבי שמעון בר מגס;

רבי שמעון בן מגס לפרשת צו.png

פורים שמח ושבת שלום.

חשוב לציין למחקרה המיוחד של מרת ש. אליצור על שכתובו של הקליר לויאהב אומן.

לשבת פרשת פרה אפשר לראות בסידור המצוי ביד כל אדם
ואפשר גם לראות במצורף את "אחת שאלתי" להקלירי.




לפרשת שמיני אני מעתיק פיוט של רבי דוד חסין ממרוקו (חי לפני כמאתיים וחמישים שנה בערך). אמנם אינו מן הקדומים, אבל תחינה זו שנכתבה על סילוקן של צדיקים לאומרה בשעת הוצאת ס"ת ביוהכ"פ, כשמה כן היא 'נחלי דמעה'.

עֵת נַחֲלֵי דִּמְעָה מֵעֵינַי יוֹרְדִים
עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים
לְמַעַן שִׁמְךָ אֵל מוֹשִׁיב יְחִידִים
מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי וְגַם מִזֵּדִים
וְסָלַחְתָּ לָעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.

אַזְכִּיר מַעַבְדֵי נוֹרָא עֲלִילָה
מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה
לוֹ מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה
הֵן בְּמַלְאָכָיו הוּא יָשִׂים תָּהֳלָה
הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדוֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא.

נוֹרָא קָדוֹשׁ שְׁמוֹ נִקְדָּשׁ בִּקְרוֹבָיו
גַּם נִשְׂעֲרָה מְאוֹד הוּא אֶל סְבִיבָיו
אוֹתוֹ יִירְאוּ וְיֵחַתּוּ מְרִיבָיו
בַּאֲרָזָיו נוֹפֶלֶת אֵשׁ לְהָבָיו
אֵזוֹב מָה יַעֲשֶׂה בַּמֶּה נֶחְשַׁב הוּא.

יוֹם שְׁמִינִי לִמְלוּאִים וְהָיָה
מֵתוּ כֹּהֲנִים מִבְּנֵי-עֲלִיָּה
דָּבָר גָּדוֹל כְּזֶה הַנִּשְׁמָע הֲנִהְיָה
מִכָּל בִּיאוֹת תּוֹרָה בִּיאָה זוֹ שָׁנְיָא
אֱנוֹשׁ כְּמוֹ צַעַר בְּנַפְשׁוֹ כֵּן הוּא.

דֻּבַּר בַּיוֹם הַהוּא עֶשֶׂר עֲטָרוֹת
כֻּלָּם נְכוֹחִים לְמֵבִין וִישָׁרוֹת
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים שְׁנֵי צַנְתָּרוֹת
זָהָב טָהוֹר נָקִי וְאוֹר יְקָרוֹת
בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא.

וְּדְבַר אֱלֹהֵינוּ בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּיַד נֶאֱמָן בֵּיתוֹ
יוֹם בְּמִשְׁכַּן הִשְׁרָה זִיו שְׁכִינָתוֹ
בִּמְיֻדָּעָיו קֹדֶשׁ וְכֻבַּד בֵּיתוֹ
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא.

יוֹם בְּסִינַי נִגְלָה שׁוֹכֵן מֵעוֹנָה
לְרֹב חִבָּתָם לִרְאוֹת פְּנִי שְׁכִינָה
מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ עֵינֵיהֶם תֶּחֱזֶינָה
שָׁם נִגְזַר מִיתָתָם, הַדָּת נִתְּנָה
אוֹתוֹ יוֹם כִּי מִשְׁפָּט לֶאֱלֹהִים הוּא.

דִּינָם נִדְחָה לִשְׁמִינִי לְמִּלּוּאֹתָם
מְאַת ה' אֵשׁ שָׂרְפָה נִשְׁמָתָם
וּמִישָׁאֵל אֶלְצָפָן סַפִּיר גִּזְרָתָם
קָרְבוּ וַיִּשָּׂאוּם בְּכֻתָנוֹתָם
מֵאֵת פְּנֵי קֹדֶשׁ מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא

בַּת עַמִּינָדָב אֱלִישֶׁבַע כְּבוּדָּה
אֶת בַּעְלָהּ רָאֲתָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה
נַחְשׁוֹן אָחִיהָ, נְשִׂיא שֵׁבֶט יְהוּדָה
וּסְגָנֵי כְּהוּנָה מִמֵּעֶיהָ יַלְדָּה
מֹשֶׁה מֶלֶךְ וּבֶן בְּנָהּ מָשׁוּחַ הוּא

נָשִׂים יְקָרוֹת לָהּ וְלָהֶם בְּכֶינָה
יְכוֹלָה הָיְתָה לָבוֹא בְּטַעֲנָה
אֲהָהּ, ה', אֵיךְ מַזָּלִי נִשְׁתַּנָּה
כָּל הָעָם שְׂמֵחִים וַאֲנִי אוֹנֵנָה
לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה מִי הוּא זֶה אֵיזֶה הוּא

אֵשֶׁת חֵיל פִּיהָ בְּחָכְמָה פָּתְחָה
וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ וַתִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה
וּדְבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה לֹא הֵטִיחָה
לֹא נִצְרְכָה אֶלָּה קִבְּלָה בְּשִׂמְחָה
הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה הוּא.

אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל אַהֲרֹן רַב חוֹבֵל
אֶפְרוֹחָיו יְעַלְעוּ דָּם שָׁתַק קִבֵּל
גְּזַר דִּין, אֵל מַעֲשֶׂה יָדָיו חִבֵּל
שָׂמַח וְגַם הֵסִיר מִלִּבּוֹ אֵבֶל
וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר נָפְלוּ חֲלָלִים שָׁם הוּא

הוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְאַל תִּשְׂמָחוּ
בְּיוֹם טוֹבָה תִּהְיוּ רָעָה תַּשְׁגִּיחוּ
מִלְּבַבְכֶם אוֹתָהּ אַל נָא תַּשִּׂיחוּ
מֵחֲסִידֵי עֶלְיוֹן מוּסָר תִּקָּחוּ
לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ קַל וָחֹמֶר הוּא.

רָאוּ מִקְרֶה רַע זֶה, עֲדַת יְשׁוּרוּן
אֵירַע בַּיּוֹם הַהוּא לִבְנֵי אַהֲרֹן
כָּבֵד מְאֹד קָשֶׁה מִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן
בְּהִקְרִיבָם לִפְנֵי ה' דּוֹרוֹן
אָמַרְתִּי אַךְ הֶבֶל וְחֹלִי רָע הוּא

נַמְתִּי אֵל שְׂחוֹק מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה
מַה זוֹ עוֹשָׂה אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ אֲנָחָה
יוֹם שֶׁמֶשׁ צְדָקָה עָלֵינוּ זָרְחָה
מִדַּת הַדִּין עִמָּהּ הָיְתָה מְתוּחָה
וַעֲרָבָה כָּל שָׂמְחָה וְנַהֲפֹךְ הוּא.

חָרְדוּ רָגְזוּ יַחַד אֻסְּפוּ אֲסִיפָה
בֵּית יִשְׂרָאֵל תִּבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵיפָה
אֲשֶׁר שָׂרַף ה' קָצַף קְצִיפָה
בַּחֲמַת אֵל מֵתוּ, מִיתָה חֲטוּפָה
נְשָׁמָה אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ הוּא.

סָאוֹן יִסְאַן מֵעִיר דְּבָרִים תּוֹפְלִים
עַל יוֹם בַּנְּעִימִים נָפְלוּ חֲבָלִים
שְׁלֵמִים נִכְנְסוּ יָצְאוּ חֲלָלִים
אֵיךְ טִיטוּס הָרָשָׁע עוֹבֵד אֱלִילִים
יָצָא בְּשָׁלוֹם גַּם לִבּוֹ חָזָק הוּא.

יָדַעְתִּי כִּי כַּמָּה אֶרֶךְ אַפִּים
לְפָנָיו כָּל עוֹבְדֵי רוּחַ אֵשׁ וּמַיִם
עָתִיד לְהִפָּרַע מֵהֶם כִּפְלַיִם
וְחַסְּדוֹ עַל יְרֵאָיו מֵעַל שָׁמַיִם
תָּמִים פָּעֳלוֹ צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.

נוֹדִי תִּסְפֹּר אֵל בְּסִפְרָתֵךָ
אֶת דָּמַעְתִּי הַיּוֹם שִׂים בְּנֹאדְךָ
וּמְחֵה וְהַעֲבֵר חַטַּאת עַמְּךָ
נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם, נָתְנוּ לִבָּם אֵלֶיךָ
לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא.

חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ מָלֵא נָא
זֶרַע כֹּהֲנִים מִשְׁפְּחוֹת כְּהוּנָה
קַרְנָם תְּרוֹמֵם וְתִשָּׂא, אֵל אֱמוּנָה
הִנֵּה כֹּהֲנִים שְׁלוּחֵי רַחֲמָנָא
שֵׁבֶט מִישׁוֹר מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא.

מוציאים ג' ס"ת
לפרשת תזריע
לראש חודש ניסן
ולפרשת החודש.

כל הפיוטים מצוטטים מתוך ספרים הנמצאים במאגר אוצר החכמה.
וראה עוד בס' 'אבות הפיוט' קדושתא קלירית "אחד באחד גשו" לשבת ור"ח.

מצורף בסוף ההודעה גם דרשה לפרשת החודש.











חודש טוב ומבורך!

אחד לפרה"ש - מצורע
ושניים לשבת הגדול






פיוטי הלכה ומנהג לפסח קובצו כאן
ופיוט לשבה"ג כמנהג לוב מוקלט כאן.

גם בסימני ליל הסדר יש לא מעט הלכות, ולאחרונה נדפסו כמה מהם מכתבי-יד.

חד ברנש כתב:גם בסימני ליל הסדר יש לא מעט הלכות, ולאחרונה נדפסו כמה מהם מכתבי-יד.

נכון, צודק.
הנה מצורף, (חיסרתי משהו?)

החסרת מאמר אחד, המצורף.

מאות פיוטים נדפסו בשלימותם במחזור לפסח של פרנקל, נמצא באוצר.
צירפתי כאן כמה פיוטים ע"ס שיר השירים, לשמחת החג. "עת הזמיר הגיע"!




ועוד כמה פיוטים, גם הם לא מהמופיעים במחזור הנ"ל.

אחד לקריעת הים, ואחד לפ' אחרי מות.

חג שמח, ושבת שלום.

לספירת העומר (ופרשת אמור)
לא נודע מחברו, העתקתי מכאן.

שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

שַׁדָּי הִמְשִׁיל שָׂרֵי מַעֲלָה עַל הָעַמִּים בְּנֵי עַוְלָה
וּבָחַר לוֹ לְנַחֲלָה לְיִצְחָק בֶּן הַגְּבִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

מִזֶּרַע יִצְחָק לֹא בָחַר כִּי אִם לְהֵילֵל בֶּן שַׁחַר
יַעֲקֹב כְּצֶמֶר צַחַר אֶבֶן יְקָרָה מֵאִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

עֲבָדִים מָשְׁלוּ וְזָרִים בְּזַרְעוֹ מִצְרַיִם אַכְזָרִים
בִּגְזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים לְאַבְרָהָם בַּאֲמִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

יְהִירִים עוֹבְדִים לַטָּלֶה וְיִשְׂרָאֵל בְּפֶה מָלֵא
וְגַם בְּעֵינַי יִפָּלֵא כִּי שָׁכְחוּ סֵפֶר יְצִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

הֵן בְּשֵׁם נִדָּה נִקְרְאָה עֲבוֹדָה זָרָה טְמֵאָה
גַּם בְּמַשָּׂא מִטַּמְּאָה טֻמְאָתָהּ טֻמְאָה חֲמוּרָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

חֹק הָאֵל רָם עַל כָּל רָמִים לְטַהֲרָהּ מִן הַדָּמִים
וְסָפְרָה לָהּ שִׁבְעָה יָמִים וּבָזֶה תִּהְיֶה זְהִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

זַךְ לְטַהֵר אֻמָּה בָרָה מִטֻּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה
צִוָּה אֵלֶיהָ וְסָפְרָה שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת לַסְּפִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

קַבֵּץ אֶת נְפוּצוֹתֵינוּ וּלְעָבְדְּךָ טַהֵר לִבֵּנוּ
וַאֲזַי יִרְאוּ עֵינֵינוּ בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
שִׁירוּ לָאֵל בְּשִׁירָה בָּרְכוּ עַל הַסְּפִירָה

לפרשת בהר - אחרי נמכר גאולה תהיה לו

שני פיוטים הנאמרים בין שאר הפיוטים לשבתות ספיה"ע "זולתות הגזירה",
אבל אלו מקומם קבוע בשבת שקוראים בה פ' בהר.
האחד נכתב ע"י רבינו ברוך ממגנצא, והשני מיוחס לרי"ץ גיאות.
שירו של ריה"ל לפרשת בהר, 'אחד מאחיו יגאלנו', מצורף בקובץ.


מצו"ב ג"כ קונטרס פיוטי הגזירה (עם ביאור) לפי מנהג אשכנז המערבי.

ולכבוד שבת מברכים ר"ח סיון, צירפתי עוד ב' קטעים.

לפרשת נשא





ואם נקבל את ההשערה, אז הפיוט הזה מיועד ל"שבת לפני שבועות".

לחג השבועות אפשר לראות מאות במחזור של פרנקל, נמצא באוצר, וגם ספרה של אליצור 'קדושתאות ליום מתן תורה' נמצא באוצר, יש גם כמה ספרים עם אזהרות ופירושיהם, ומסתמא יש עוד...

ומ"מ צירפתי כאן צילום של ג' פיוטים בסגנונות שונים, ועוד שני קבצים; אחד עם פיוט של רבי יוסף טוב עלם, והשני עם מערכה שלימה של רבי יוחנן הכהן.














.

ברכת המזון המפוייטת לשבועות שהבאת (הצילום הראשון בהודעה הקודמת) נדפסה שוב, במהדורה מתוקנת, בעבודת הד"ר של אבי שמידמן, ברכות מזון מפוייטות וכו'.

בהעלותך





וצירפתי עוד אחד, טוב גם לשבת חנוכה;



ול'שבת אחרי שבועות' (בדרך כלל בפ' נשא), מתוך סדר עבודת ישראל -

שלח

viewtopic.php?f=50&t=2670&p=47856&hilit#p19122




ועוד אחד, על עניני המרגלים;



וליום כ' סיון, אמוני שלומי ישראל, ויש באוצה"ח קונטרס סליחות לכ' סיון, עי' עליו.

חידה תנכי"ת מתוך פיוט לפרשת קורח, רבי שמואל השלישי.

לפרשת חוקת, יוצרות לשבת פרה.
ולסוף הפרשה, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ.

שיר על פנחס (הוא אליהו) מזמירות מוצ"ש שב"סדר חבור ברכות".

פנ"חס ב"ן אלע"זר ב"ן אה"רן הכ"הן.
שלח מונזר. לעם נגזר. אשר נפזר. הן והן> פנ"חס.
לנחם צאן. בקץ קיצון. ויום רצון. קרא להן> פנ"חס.
משוד בחימה. בני אמה. ונקמה. יעשה בהן> פנ"חס.
הפוך כסדום. ארצות אדום. אשר אני הדום. לרגליהן> פנ"חס.
חבוש מכה. העל ארוכה. ממושכה. אז תדהן> פנ"חס.
זבול קודש. חיש לחדש. וכל קדש. הרוס נויהן> פנ"חס.
קרא ישועות. לרגעות. לצאן רועות. על ידיהן> פנ"חס.
ואמץ כושל. וגם חושל. והמושל. המשל בהן.
פנחס בן אלעזר. בן אהרן הכהן.

עושה חדשות כתב:שיר על פנחס (הוא אליהו) מזמירות מוצ"ש שב"סדר חבור ברכות".

אצל אחב"י הספרדים משוררים בבריתות מילה (ועוד) את הפיוט "אערוך מהלל ניבי" (לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא), שחלקו הראשון הוא תיאור מפורט (מדי?) של מעשה פינחס.

סגי נהור כתב:

עושה חדשות כתב:שיר על פנחס (הוא אליהו) מזמירות מוצ"ש שב"סדר חבור ברכות".

אצל אחב"י הספרדים משוררים בבריתות מילה (ועוד) את הפיוט "אערוך מהלל ניבי" (לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא), שחלקו הראשון הוא תיאור מפורט (מדי?) של מעשה פינחס.

נכון, פיוט של רבי דוד חסין.


אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי
לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

נָטַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן
אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי

כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן הוּא פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ
הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי

יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל
נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל וּבַת צוּר שְׁמָהּ כָּזְבִּי

דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ
קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי

וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה
וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא

דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם
עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא

בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם
בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי

נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים
עָשָׂה לוֹ דַר שָׁמַיִם צוּרִי גּוֹאֲלִי אָבִי

אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה
עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי

הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה בְרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה
כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי

רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹהוּ הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִיהוּ
וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא

וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה
מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא

נָתַן לוֹ הָאֵל מַהְלְכִים בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים
וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי

בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עָלֹה עָלָה בַסְּעָרָה
אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי

נַפְשִׁי לַיְלָה אִוַּתְהוּ מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ
פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי

חֲסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה
הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא

חֵן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה
וּבִבְרִית דַּם הַמִּילָה בֹּא יָבֹא רָץ כַּצְּבִי

זָכוּר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי
יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי

קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי
וְלֹא דּוּמִיָּה לִי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי

הרב עושה חדשות, איזה אוצר!! ישר כח גדול! תבורך מן השמים.
לא יודע למה לא שמתי לב לאשכול עד עכשיו.