ומה קול הצאן - בניגון של פעיה

[איש_ספר]

בלוח אשכנז של הרבש"ה שליט"א מופיע שיש נוהגים כך בשעת קריאת ההפטורה.

האם ידוע מקור קדום המתעד את המנהג?

[בקרו טלה]

-

[קו ירוק]

ר' נחום גליק הבעל קורא בהלפרין בנץ (שעברו לאיצקוביץ') ובחברון סטמת האר"י, היה קורא בבחרותו אצל הגרש"ז אוירבך בשערי חסד.
והוא גם מטעים כך.

[איש_ספר]

כתב לי הרבש"ה שליט"א מהרשום על פנקסו:

פירושו של רבי פנחס וולף לספר שמואל, א', בגרמנית, פפד"מ תרפ"ג, שמואל – א טו, יד:

"ומה – חיקוי של געיית הצאן. כמובן יש לכך גם את משמעות השאלה, אחרת אין משמעות לחלקו השני של הפסוק".


מפי הר"ר יששכר יעקבזון זצ"ל איש האמבורג, שמעתי בקריאת ההפטרה בשנים תשל"ח-תשמ"ג בביהכ"נ אהבת חסד בבני ברק בפ' זכור בפסוק: "ומה קול הצאן הזה באזני", שהיה מבטא ומדגיש את המילה 'מה' בנעימה של קול כבשים.

יום ח' בניסן תשנ"ד סיפר לי ידידי הרב אליהו פפויפר (שליט"א) [זצ"ל], שזכור לו בנעוריו שכן היה קורא רב הקהילה הרב פנחס וולף זצ"ל (קלן – פ"ת) בעל דיוקים עה"ת.

בשבת פ' פקודי תשנ"ה סיפר לי הרב שלמה ב"ר צבי יעקבזון, שנגינה זו מסורה במשפחתם עוד מזקנו של אביו. עוד סיפר כי בלמדו בישיבת כפר חסידים קרא בה את הפטרה זו, ולא ניגן את המילה 'מה'. אחר הקריאה פנה אליו הרב יצחק אדלר זצ"ל, מנכדי הרב מווירצבורג, ושאלו בתמיהה: "איך לא ניגנת את המילה 'מה', הלא זה מנהג כל בני אשכנז?"

גם סבי זצ"ל נהג כך, והפסיק משום לעג השאננים...

[מעיין]

להשלמת הענין מכמה פנים
---
בשמחת תורה בכמה קהלות נוהגים להכריז צאן קדשים! והילדים עונין מע!
---
בענין מה בפתח או בקמץ או בסגול יש לזה טעמים ע"פ דקדוק
---
מצאנו לפעמים מלות שרומזים לצליל הנשמע מהן
ערעור ועלעול
רש"י סוטה יח ע"ב

מערערין אותה - חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו)

רש"י איוב לט, ל

יעלעו - ואינן אלא כפי מדת בלעו דם ומים ונראה כבולע הרבה כאומר על על וכן בלשון חכמים בהשקאת סוטה (סוטה כ ע"א) מערערין אותה ומשקין אותה על כרחה וכן זעקת שבר יעוערו (ישעיה טו) לשון קריאת גרון דומה לכך ולפי הדרך דבר הנביא.

[הוגה ומעיין]

הגרי"י פישר היה קורא כך בזכרון משה - כך סיפרו בילדותי. (אינני יודע אם עלה למפטיר או שהיה קורא את זה עם הבעל קורא ממקומו וכיוצ"ב).

[חרט]

להשלמת הענין מכמה פנים
---

מצאנו לפעמים מלות שרומזים לצליל הנשמע מהן

מצודת ציון ירמיהו פרק יט פסוק א
בַּקְבֻּק - כן שם הכלי שפיה צר על כי בעת ישופך ממנה נשמע כעין קול בקבק

[מעיין]

מה שכתבתי דמה בסגול יש טעמים בדקדוק
הנה ומה קול הצאן אין דינו בסגול ע"פ הדקדוק והוא מן אחד מכ"ד היוצאין מן הכלל ע"פ המסורה [רד"ק במכלול]
והוא במסורה גדולה שמות לב, א

[מעיין]

להשלמת הענין מכמה פנים
---

מצאנו לפעמים מלות שרומזים לצליל הנשמע מהן

מצודת ציון ירמיהו פרק יט פסוק א
בַּקְבֻּק - כן שם הכלי שפיה צר על כי בעת ישופך ממנה נשמע כעין קול בקבק

חבירי הזכיר לי עוד אחד
רש"י גיטין ו ע"א

אפילו שמע קן קולמוסא וקן מגילתא - תיקון הקולמוס והקלף שמע כשתיקנוהו לשמה כשחותכין אותו ומחליקין אותו ולי נראה קן קולמוסא קול הקולמוס כשהוא כותב וקול היריעה שהוא נשמע כמי שאומר קן קן ...

[קמנו ונתעודד]

מצאנו לפעמים מלות שרומזים לצליל הנשמע מהן
ערעור ועלעול

נקרא זה
"אונומטופיה"
https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7% ... 7%99%D7%94

[לייטנר]

פשוט בעיני שכך צריך לקרוא, הבחינם שונה ניקוד המילה 'מה' בפסוק זה?!

לגבי אונומטופיאה, הדברים עתיקין וידועים, אך קשורים רק בקשר עקיף לנידון זה.

[עזריאל ברגר]

מצאתי ג"פ בתנ"ך "מה קול", וכולם בספר שמואל, וכולם במ' סגולה (ולא ידוע לי הסבר דקדוקי על כך):
שמואל א, ד, ו: וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים.
שמואל א, ד, יד: וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה.
שמואל א, טו, יד: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וּמֶה קוֹל הַצֹּאן הַזֶּה בְּאָזְנָי וְקוֹל הַבָּקָר אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.

[מעיין]

כבר כתבתי שהם מכ"ד סגלון [שאינם סמוכים לח' או לע'] הנמנים במסורה כיוצא מן הכלל [כאשר הזכיר מסורה זה רד"ק במכלול במלים אצל מלת מה]
מה שציין חרט למצודות לגבי מלת בקבק מקורו הוא הרד"ק בשרשים

[עץ הזית]

לענ"ד הסיבה לסגול ברוב המקרים המנויים במסורה היא מפני שאין דגש במילה שאחריה (אלא שעצם חסרון הדגש הוא יציאה מהכלל בחלק מהמקרים המנויים שם, אבל באחרים אין המילה מה נמשכת למה שאחריה ואין סיבה שיהיה דגש), חוץ מ"מה האדם" שהחריגה היא בכך שזה סגול ולא קמץ (אבל "מה היה" אינו חריג אלא זה הכלל שלפני הה קמוצה שאינה הה הידיעה המילה "מה" בפתח אלא שהערות המסורה לא באות ללמד דקדוק אלא למסור את הנתונים ולפיכך אינן מחלקות בין הה הידיעה לשאר ההין, וכיון שברוב המקרים "מה" קמוצה לפני תיבה הפותחת בהה אז כל הסגולים נמנו).

[בעל קורא]

מגליון תורת הקורא פרשת זכור:

ומה קול.jpg (210.81 KiB) נצפה 1434 פעמים