אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע מדוע?

[עליך עיננו]

האם התפילה תלויה בזכות אבות?
הרי הכתוב משבח את רבקה כדברי רש"י למה כתוב עוד פעם שהיתה בת בתואל אלא למרות שגדלה בין הרשעים לא למדה ממעשיהם
אז למה גבי התפילה זה שונה?

[עזריאל ברגר]

כשלמדתי ב"חדר", הסבירו לנו ע"פ משל:
אם יש לך בכיתה שני ילדים, אחד דובר אנגלית מהבית, והשני התאמץ ולמד אנגלית והצליח.
כשאתה שואל מי יותר ראוי לשבח - השני, כמובן.
אבל כשצריך מישהו לבוא ולנאום באנגלית - סביר להניח שיעדיפו את הראשון.

והנמשל: צדיק בן רשע - ראוי לשבח ולשכר גדול על המאמץ שלו, אבל התפילה של צדיק בן צדיק - קרובה יותר להתקבל (מצד מעלתה וזכות אבותיו וכו').

[עליך עיננו]

משל יפה,אמנם לילדי החיידר.
אבל האם באמת המשל דומה לנמשל? האם התפילה היא נאום לפני ה' שצריך "שפת אם" בשבילה?
אמנם מצינו זכות אבות אבל זה נאמר כלפי כל תפילה? או רק שצריך זכות מיוחדת כמו כאן שהיתה עקרה? ואם כן אין זה כלל.
ועי' רבנו בחיי כאן שמכאן לומדים כוחה של תפילה שיכולה לשנות את הטבע משמע שהוא דין בתפילה ולא בזכות אבות.

[עזריאל ברגר]

במילים אחרות:
צדיק בן צדיק - התחיל את המסע שלו "מעל פסגת ההר" (כפי המשל הידוע), ולכן הוא נמצא במקום גבוה יותר מהצדיק-בן-רשע.
וזה לא קשור לשכר-ועונש, שברור שהצדיק-בן-רשע עבד יותר קשה, ומגיע לו יותר שכר.

[עליך עיננו]

ובחזקוני כתב שלא יאמרו האומות ברכתינו את היי לאלפי רבבה עשתה פירות לכן ויעתר לו ה' ולא לה,מדבריו משמע שזה דין מיוחד אצלם ולא דין כללי (כלומר רק במקום שאפשר לתלות את תפילת בן הרשע בברכת רשעים אחרים אבל לא משום זכות אבות.)

[גביר]

יעוין משכיל לדוד על פרש"י ריש תולדות שהאריך בזה.

[איש גלילי]

ובחזקוני כתב שלא יאמרו האומות ברכתינו את היי לאלפי רבבה עשתה פירות לכן ויעתר לו ה' ולא לה, מדבריו משמע שזה דין מיוחד אצלם ולא דין כללי (כלומר רק במקום שאפשר לתלות את תפילת בן הרשע בברכת רשעים אחרים אבל לא משום זכות אבות.)

אין שום סיבה "לחבר" את פירוש רש"י עם פירוש החזקוני.

[מה שנכון נכון]

החזקוני לא שייך לענין. הוא לא מפרש שרבקה התפללה. [ומקור ד' בחז"ל].

[עליך עיננו]

אכן הוא לא מפרש את דברי רש"י אבל אפשר לתרץ את הקושיה הנ"ל עפ"י דבריו, וכך כתב ליישב בתוספת ברכה (לא.הביא בשם החזקוני)
וע"ע בשלל דוד מה שהאריך בזה ומה שהביא נ"מ להלכה בין הטעמים

[באמונתו]

ממו"ר רחי"ל זצ"ל שמעתי, כי צדיק בן צדיק - קשה הוא להיות, כי הנוהג כאביו הצדיק לגמרי, אינו מכונה "צדיק בן צדיק", אלא "חקיין בן צדיק".
צדיק בן צדיק אמתי, הינו דווקא במחדש עוד דרך בעבודתו יתברך, כיצחק שחידש עמוד העבודה, לבד עמוד החסד לאברהם אביו.
מצד שני, "צדיק בן רשע" הרי (יחסית) קל להיות, שהלא לא צריך לחדש שום דבר, מלבד עצם ועיקר שינויו מדרכי אביו הרשע, לבחור בצדְקות.

[אוהב עמו]

במוסר ודעת של הגר"ד פוברסקי זצ"ל ביאר שקשיא עתיקא מחדתא ולכן לצדיק בן צדיק קשה יותר להתאמץ בתפילה, וכיו דברי ע"ב.

[באמונתו]

במוסר ודעת של הגר"ד פוברסקי זצ"ל ביאר שקשיא עתיקא מחדתא ולכן לצדיק בן צדיק קשה יותר להתאמץ בתפילה, וכיו דברי ע"ב.

מסתבר שמהאי טעמא, הכול קשה לו יותר, כל התורה והמצווה, ולא רק כוונת תפילה.

[מה שנכון נכון]

עיין בפו' או"ח סנ"ג (א"ר ס"ק טז וגר"ז ס"ז ושאר אחרונים).