פעמים רבות בתורה, ועוד יותר מזה בנביאים וכתובים נכתב הפסוק באופן של "מקרא קצר" ורש"י מציין זאת ואף מוסיף את המילים ה"חסרות"
שאלתי היא- האם ניתן לקבוע כללים בדבר, מדוע בחרה התורה לכתוב באופן שנראה חסר?
האם יש סוגים שונים של מקראות קצרים ולהם כוונות ומטרות שונות?
בנתיים עלה בידי:
1) מקרא קצר כאשר המשמעות ברורה.
לדוג' דברי רש"י בפרשת מקץ על הפסוק : "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה."
השיב על כני - מי שבידו להשיב, והוא פרעה הנזכר למעלה, כמו שאמר (לעיל פסוק י) פרעה קצף על עבדיו, הרי מקרא קצר ולא פירש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש מי השיב, וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר.
2) מקרא קצר- חוסר פירוט היוצר העצמה (לשון גיזום)
לדוג' דברי רש"י על הפסוק בפרשת שופטים: "אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו"
רש"י שמות פרשת משפטים פרק כב
ם ענה תענה אתו - הרי זה מקרא קצר, גזם ולא פירש ר עונשו, כמו (בראשית ד טו) לכן כל הורג קין גזם ולא פירש עונשו אף כאן אם ענה תענה אותו, לשון גזום, כלומר סופך ליטול את שלך, למה, כי צעק יצעק אלי וגו':
דוגמאות למקראות נוספים הטעונים הסבר:
1)
"ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את־שני בניו עמו את־מנשה ואת־אפרים: (בראשית פרק מח פסוק א)"
וברש"י:
ויאמר ליוסף - אחד מן המגידים,ע והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, פ וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים והגיד לו:
2)
ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת (שמות פרק לב פסוק לב)
וברש"י :
רש"י שמות פרשת כי תשא פרק לב
ועתה אם תשא חטאתם - הרי טוב, איני אומר לך מחני. ואם אין, מחני, וזה מקרא קצר, וכן הרבה
ועוד דוגמאות רבות עד מאוד בנביאים וכתובים.