תרגום עקילס הגר
פורסם: א' אוגוסט 08, 2021 8:31 am
מי היה עקילס הגר ומה הוא תרגומו?
מי שבא לחפש מידע בנושא הזה ב'ויקיפדיות' השונות, יתבלבל.
בהמכלול - תרגומי התנ"ך:
בויקיפדיה בערך המקביל:
בויקיפדיה בערך עקילס הגר:
בהמכלול בערך עקילס הגר:
נשמח לראות דברים מסוכמים בנושא ממי שכבר ירד לעמקם של דברים, וגם הארות הערות וחידושים בנושא.
נשמח לדעת היכן אפשר לעיין בתרגום עקילס באופן רציף ומבודד מתרגומים אחרים? (יש ציטוטים בהקספלה, אבל לא באופן רציף) והאם נעשתה עבודת השוואה ע"פ קטעי הגניזה.
תודה מראש!
מי שבא לחפש מידע בנושא הזה ב'ויקיפדיות' השונות, יתבלבל.
בהמכלול - תרגומי התנ"ך:
התרגום העיקרי של התורה לארמית קרוי "תרגום אונקלוס", והוא מיוחס בתלמוד הבבלי לגר אונקלוס[5] בתלמוד הבבלי[6] מסופר כי היה אחיינו של הקיסר הרומי טיטוס. אולם בתלמוד הירושלמי[7] מוזכר שמו כ"עקילס הגר". מאחר שבשני המקורות מובא כי התרגום נעשה לפני רבי אליעזר ורבי יהושע, ניתן לשער כי אונקלוס ועקילס הם שמות שונים לאדם אחד (אונקלוס היא הצורה הארמית של עקילס). אלא שמאחר ועקילס ידוע כמי שתרגם את התורה ליוונית, יש המביאים ראיה מכך כי ייחוסו של התרגום הארמי לאונקלוס-עקילס נובע מבלבול בין התרגומים.
בויקיפדיה בערך המקביל:
התרגום העיקרי של התורה לארמית קרוי "תרגום אונקלוס", והוא מיוחס בתלמוד הבבלי לגר אונקלוס[7] על פי הבבלי[8], היה אחיינו של הקיסר הרומי טיטוס. אולם במקבילה הירושלמית[9] מוזכר שמו כ"עקילס הגר". משערים כי אונקלוס ועקילס הם שמות שונים לאדם אחד (אונקלוס היא הצורה הארמית של עקילס), והיות שעקילס ידוע כמי שתרגם את התורה ליוונית, עולה מכך כי ייחוסו של התרגום הארמי לאונקלוס-עקילס נובע מבלבול בין התרגומים. התרגום נעשה, כנראה, בארץ ישראל בתחילת המאה ה-2, והוא נערך סופית בבבל. כתרגומים שבאו אחריו, הוא נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה (מניע אחר לתרגום התנ"ך, שהניב את מרבית התרגומים, הוא הפצת הנצרות). במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.
בויקיפדיה בערך עקילס הגר:
בתקופת עקילס כבר היה קיים תרגום השבעים של התנ"ך ליוונית מספר מאות שנים, אלא שבעקבות אי דיוקים רבים, תרגום חופשי מדי, וטעויות שנפלו בו ובהעתקותיו, נולד צורך לתרגום מדויק יותר של התנ"ך.
לפי אפיפניוס, עקילס היה מתורגמן ליוונית, עוד לפני שהתגייר. בעזרת רבותיו, הוא חיבר תרגום חדש לחלוטין של התנ"ך, מילולי ביותר, אפילו על חשבון תוצאה "צורמת" ביוונית. התרגום זכה להכרה ולשבחים מאת גדולי התנאים, והפך לתרגום הראשי בידי היהודים בארצות ההלניסטיות, בעוד שהנוצרים דחו אותו והמשיכו להשתמש בתרגום השבעים.
למרות ההערכה הרבה של התנאים לתרגום זה, אין לו כמעט זכר בספרות הרבנית, בעיקר משום שמאז הכיבוש המוסלמי במזרח התיכון, תפס את מקום התרגום היווני - התרגום הארמי, וכן התפסיר של רס"ג לערבית.
בתרגומו, מתרחק עקילס מהגשמה, ומקפיד לתרגם כל מילה עברית, אפילו אם אין לה מקבילה ביוונית, כגון המילה "אֶת".
מתרגום זה נותרו שרידים בודדים, בעיקר משרידי ההקספלה של אוריגנס (שבמקור כללה את כל התרגום), אך גם מציטוטים מפוזרים בדברי חז"ל, ומקטעים קצרים שנתגלו בסוף המאה ה-19 בגניזה הקהירית ובמילאנו.
דוגמה מתוך שרידי התרגום: את המילים "תוהו ובוהו" מתרגם עקילס " κενωμα και ουθεν", מושגים ידועים ביוונית שמשמעותם: "רִיק (ואקום) ואַיִן".
בתלמוד הירושלמי מסכת יומא (פרק ג הלכה ח) נאמר שעקילס תרגם את מילת 'נברשתא' שבספר דניאל (פרק ה פסוק ה) ל'למפרס', כלומר עקילס תרגם מארמית שבדניאל ליוונית.
ככל הנראה השפיע תרגום עקילס גם על חלק מהתרגומים הארמיים לתנ"ך, אך שאלת מידת ההשפעה, ושאלת התרגומים המושפעים, שנויה במחלוקת.
בהמכלול בערך עקילס הגר:
בתקופת עקילס כבר היה קיים תרגום השבעים של התנ"ך ליוונית מספר מאות שנים, אלא שבעקבות אי דיוקים רבים, תרגום חופשי מדי, וטעויות שנפלו בו ובהעתקותיו, נולד צורך לתרגום מדויק יותר של התנ"ך.
לפי אפיפניוס, עקילס היה מתורגמן ליוונית, עוד לפני שהתגייר. בעזרת רבותיו, הוא חיבר תרגום חדש לחלוטין של התנ"ך, מילולי ביותר, אפילו על חשבון תוצאה "צורמת" ביוונית. התרגום זכה להכרה ולשבחים מאת גדולי התנאים, והפך לתרגום הראשי בידי היהודים בארצות ההלניסטיות, בעוד שהנוצרים דחו אותו והמשיכו להשתמש בתרגום השבעים.
למרות ההערכה הרבה של התנאים לתרגום זה, אין לו כמעט זכר בספרות הרבנית, בעיקר משום שמאז הכיבוש המוסלמי במזרח התיכון, תפס את מקום התרגום היווני - התרגום הארמי, וכן התפסיר של רס"ג לערבית.
בתרגומו, מתרחק עקילס מהגשמה, ומקפיד לתרגם כל מילה עברית, אפילו אם אין לה מקבילה ביוונית, כגון המילה "אֶת".
מתרגום זה נותרו שרידים בודדים, בעיקר משרידי ההקספלה של אוריגנס (שבמקור כללה את כל התרגום), אך גם מציטוטים מפוזרים בדברי חז"ל, ומקטעים קצרים שנתגלו באמצע שנות ה-ת"ר בגניזה הקהירית ובמילאנו.
דוגמה מתוך שרידי התרגום: את המילים "תוהו ובוהו" מתרגם עקילס " κενωμα και ουθεν", מושגים ידועים ביוונית שמשמעותם: "רִיק (ואקום) ואַיִן".
ככל הנראה השפיע תרגום עקילס גם על חלק מהתרגומים הארמיים לתנ"ך, אך שאלת מידת ההשפעה, ושאלת התרגומים המושפעים, שנויה במחלוקת.
נשמח לראות דברים מסוכמים בנושא ממי שכבר ירד לעמקם של דברים, וגם הארות הערות וחידושים בנושא.
נשמח לדעת היכן אפשר לעיין בתרגום עקילס באופן רציף ומבודד מתרגומים אחרים? (יש ציטוטים בהקספלה, אבל לא באופן רציף) והאם נעשתה עבודת השוואה ע"פ קטעי הגניזה.
תודה מראש!