משלי [כה יט] שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.
פירש רש"י : שן רעה , רצוצה. וכן פירשו שאר המפרשים ראה לראב"ע מלשון תרועם [בשבר ברזל], רלב"ג ואחריהם מצודות מלבי"ם.
אבל בתרגום שם תרגם: איך שינא בישתא, ולפי הנראה הוא קרא שן רעה אות ר' בקמץ, ולא רעה בחולם, כלפנינו וכפירוש המפרשים כנ"ל, מה דעתכם?
ועיין היטב בביאור הגר"א שם
יש מי שדיבר בזה?