מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי עושה חיל » ו' ינואר 22, 2021 2:32 pm

בחדווה רבה מוגש בזאת לאוהבי התורה כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון ארבעה עשר.
הגיליון נסוב בעיקר על ספר שמות:


לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: [email protected]

הרב יובל רויכמן
, מאיר ע"פ מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים את דרשת ר' אלעזר: "ותשם בסוף - בים סוף" (סוטה יב ע"א) התמוהה לכאורה ואינה תואמת לידע הגאוגרפי ולמפות בנות זמננו.
הרב רפאל ספייער מבאר בשיעורו את עומק המסע ל'סוכות' ע"פ הפשט למ"ד ענני הכבוד היו וכן מעמיק במהות חגיגת חג הסוכות למ"ד סוכות ממש היו.
הרב ישעיה לוי מפרש את הכתובים ופותר שאלות קשות בכפילות פרשיות ופסוקים, בדרך ייחודית. הבה נכנה את עקרונות השיטה "שיטת המבטים".
הרב אריה קופרמן העמיק בראשית דרכו של משה, מה הייחודיות בשלושת הסיפורים שהתורה טורחת לציין שבעטיים זכה משה לגאול את עם ישראל ממצרים.
הרב יהודה אקער מדקדק בשינויי הלשון בתיאורי שאילת הכלים ביציאת מצרים, ומעלה ביאור חדש ולפיו שתי מטרות לאותה שאילה מאת המצרים.
הרב בנימין דה לה פואנטה משרטט את מבנה פרשת עשר המכות, גבולותיה והשינוי המהותי בין המתואר בתוכה למתואר חוצה לה.
הרב ישעיה לופיאנסקי מפרש את עניינם של עבדי פרעה ומקומם ביחס למכות שהביא הקב"ה על מצרים, ואת תפקודם ביחס להכבדת לב פרעה.
הרב ירחמיאל ישראל הלפרין דן בסדר נתינת הפרשיות בפרשת בא ובביאור המקראות הוא מאיר את מצוות אכילת המצות – חיפזון דיום, לעומת מצוות הפסח – חיפזון דלילה.
הרב משה גינצלר מראה כי עצת יתרו היא נקודת מפנה בתהליך יצירת עם ישראל ומיישב כמה שאלות יסוד בפרשת יתרו.
הרב רפאל וייס מצביע על שלוש בריתות בהן התקשרו ישראל בה' ומראה כי חלוקים הן במהותם זו מזו.

את המדור החדש 'מפיקודך אתבונן' אשר יתן במה לד"ת שיעסקו בלימודים מוסריים ומדיניים מתוך פרשות התורה, חונך הרב חגי ולוסקי סגן הרב הראשי לצה"ל ורב חיל האוויר לשעבר, במאמרו "מלחמת העולם" הראשונה בתנ"ך - במאמר הוא מוציא לימודים ומוסרים ממלחמתו של אברהם בארבעת המלכים.

הרב נפתלי הסופר, במאמר שכולל גם תגובה למאמרו של הרב יוסקוביץ', עומד על החילוקים בתיאור המדויק של צִדקת או רִשעת כל מלך ממלכי יהודה, ומחדש מהלך בסיבת עונשם של המלכים האחרונים וחורבן הבית.

הגיליון הבא יופיע אי"ה לקראת חודש ניסן. הגיליון יהיה נסוב על ספר ויקרא, מגילת אסתר, פסח ושיר השירים ניתן לשלוח מאמרים לקובץ הנ"ל לא יאחר מה' אדר תשפ"א.

נ.ב.
מבין המאמרים שנשלחו למערכת, נתקבלו עוד כמה מאמרים נהדרים מרבנים חשובים, ולא זכינו לפרסמם מעומס הגיליון ומבהילות ההוצאה לאור עוד היום ערב שבת קודש פרשת בא.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי עושה חיל » א' ינואר 24, 2021 9:41 am

את כל הגיליונות שיצאו עד כה ניתן להוריד דרך קישור גוגל דרייב:
https://drive.google.com/drive/folders/ ... sp=sharing

לענין
הודעות: 3518
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי לענין » א' ינואר 24, 2021 1:44 pm

אשמח מאד אם תוכלו למסור ברכותי החמות להעורך שליט"א לרגל נישואיו!

למען עמי
הודעות: 72
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי למען עמי » ב' ינואר 25, 2021 1:57 pm

גיליון עשיר ומשובח
תודה רבה
אעיר על דרשת רבי אלעזר 'ותשם בסוף, בים סוף' שדברי התנא הקדוש לא באו רק ללמד ארכיאולוגיה, אע"פ שיש בזה טעם והסבר כפי שביאר כותב המאמר. אלא יש כאן ציון על שם עתידו של מושיע ישראל אשר יהיה שליח לקרוע ים סוף. אבל באמת גם ציון מקום ממש יש כאן כפי שנתפרש להדיא בשמות רבה ש'ים סוף מגיע עד הנילוס'

אחד הרבנים
הודעות: 181
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי אחד הרבנים » ה' ינואר 28, 2021 1:34 pm

עושה חיל כתב:הרב משה גינצלר מראה כי עצת יתרו היא נקודת מפנה בתהליך יצירת עם ישראל ומיישב כמה שאלות יסוד בפרשת יתרו.


הדברים נפלאים ומאירים
אך לגליון חשוב כזה של פשוטו של מקרא
לכאורה אין זה שייך
כדכתוב בפסוק "וְשָֽׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵֽעָלֶיךָ וְנָֽשְׂאוּ אִתָּֽךְ"
פשוטו של מקרא - תפקידם של שרי העשרות וכו' לשפוט.
אין זה סותר שמאמר נפלא ומוכח ורעיונו עמוק, אך מ"מ אינו פשוטו של מקרא.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי עושה חיל » ו' ינואר 29, 2021 3:40 pm

העברתי הערתך לרב גינצלר כותב המאמר, ועל זה באה תשובתו:

ראשית, תודה על ההתייחסות ועל השאלה. יישר חילך. אולם לדעתי, ברור ופשוט כי בפרט בפשוטו של מקרא, התואר 'שופט' אין משמעותו 'דיין' בלבד, אלא מנהיג ומורה דרך. הנהגתו כוללת כמעט תמיד גם שיפוט ועשיית דין, אולם היא כוללת דברים נוספים רבים מלבדה.

די לעיין בספר שופטים כדי להיווכח שרבים מהשופטים המתוארים בו לא שפטו את העם במובן של עשיית דין ומשפט, אלא הנהיגוהו והושיעוהו מאויביו (מקרים בולטים הם למשל שמשון או דבורה ש'שפטה' את ישראל: לא דיינים, אלא מנהיגים); וראה גם את הנאמר על יותם בן עוזיהו (מ"ב ט"ו ה').

דוגמא נוספת: כשבנ"י מבקשים "שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשׇׁפְטֵנוּ כְּכׇל הַגּוֹיִם" (ש"א ח' ה'), מובן שהם אינם מתכוונים שימנה להם שמואל מלך כדי שיישב וידון את דיניהם, אלא כדי שינהיג אותם! ויוכיחו דבריהם שם: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכׇל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ש"א ח' כ'). כיצד 'ושפטנו מלכנו'? 'ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו'!

דבר זה נכון במקומות רבים במקרא, ובפרשה זו על אחת כמה וכמה: הלא בעלי התפקידים מוגדרים כאן כ"שרים", וכ"רָאשִׁים עַל הָעָם". א"כ ברור שגם כאן הכוונה למורים ולמנהיגים ולא רק לדיינים. וכפי שהארכתי בגופו של המאמר, אף הפרשה עצמה מוכיחה בראיות רבות שבזה המדובר.

עד כאן בפשוטו של מקרא, לשאלתך. והאמת שכן הבינו במקרים מסויימים גם רוב מפרשי המקרא, ואציין כמה דוגמאות: עי' היטב רש"י בראשית י"ט ט' וברא"ם שם, ובתר' ירושלמי שמות ב' י"ד, ובראב"ע עמוס ב' ג' ותהילים ב' י', וע"ע בתיב"ע לשופטים ב' ט"ז והלאה ובתרגום לתהילים ב' י', ועוד.

ולא רק במקרא, אלא אף בהלכה: עי' בסהמ"צ להרמב"ם (עשין קע"ו) וראה שהוא מגדיר להלכה את תפקיד השופטים "שיכריחו לעשות מצוות התורה, ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה על כרחם, ויצוו לעשות הטוב, ויזהירו מן הרע, ויעמידו הגדרים על העובר", ועוד ועוד. תפקידם אינו רק להמתין שבעלי-דין יבואו אליהם, אלא להנהיג את העם מהפן ההלכתי ולדאוג באופן פעיל לכינונה של ההלכה בעם (וע"ע בזהר חדש מדרש ריש דס"א ע"ב). מסיבה זו, אפי' בזמן המלוכה שמרו שופטי הסנהדרין על כמה מזכויות ההנהגה שלהם, והם היו הסמכות הקובעת לגבי יציאה למלחמת הרשות, בנייה באזורים מסויימים והקמת בתי-דין מקומיים (סנהדרין ב.).

ואסיים בדברי חז"ל, שכרגיל הם שהגדירו בצורה הטובה ביותר את מהותו של השופט (סנהדרין יד:): "רבי אליעזר בן יעקב אומר, 'ויצאו זקניך ושופטיך' – זקניך זו סנהדרין, ושופטיך זה מלך וכהן גדול. מלך דכתיב 'מלך במשפט יעמיד ארץ', כהן גדול דכתיב 'ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט'." הוי אומר: השופט הוא מנהיג העם, ולאחר תקופת השופטים חלקו במשרתו זו המלך והכהן הגדול.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי שש ושמח » ש' ינואר 30, 2021 9:11 pm

עושה חיל בשם הר' גינצלר כתב:די לעיין בספר שופטים כדי להיווכח שרבים מהשופטים המתוארים בו לא שפטו את העם במובן של עשיית דין ומשפט, אלא הנהיגוהו והושיעוהו מאויביו (מקרים בולטים הם למשל שמשון או דבורה ש'שפטה' את ישראל: לא דיינים, אלא מנהיגים); וראה גם את הנאמר על יותם בן עוזיהו (מ"ב ט"ו ה').

דוגמא נוספת: כשבנ"י מבקשים "שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשׇׁפְטֵנוּ כְּכׇל הַגּוֹיִם" (ש"א ח' ה'), מובן שהם אינם מתכוונים שימנה להם שמואל מלך כדי שיישב וידון את דיניהם, אלא כדי שינהיג אותם! ויוכיחו דבריהם שם: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכׇל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ש"א ח' כ'). כיצד 'ושפטנו מלכנו'? 'ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו'!

והלא הכתוב צווח ואומר
ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא: והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט:

ומפורש שעלו אליה לדון. וכן הראשונים הקשו מכאן על הדין שאשה פסולה לדון.
וגם לגבי שמשון כן פשוטו של מקרא. והוא משום שבאופן טבעי המנהיג את העם ומושיעו מהאויבים הוא העושה דין ומשפט בין אדם לחבירו [וכמדומני גם במלכי אומות העולם היה כן].
וגם בפרשת המלך בשמואל מתפרש כך בפשטות.

וכ"ז אינו סותר למה שפירש ששרי עשרות היו גם מלמדים את העם. - מכל מקום לא הבנתי איך נרמז בפסוקים שמשה רק שפט ושרי עשרות גם לימדו.

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' ינואר 31, 2021 5:12 pm

אחד הרבנים כתב:
עושה חיל כתב:הרב משה גינצלר מראה כי עצת יתרו היא נקודת מפנה בתהליך יצירת עם ישראל ומיישב כמה שאלות יסוד בפרשת יתרו.


הדברים נפלאים ומאירים
אך לגליון חשוב כזה של פשוטו של מקרא
לכאורה אין זה שייך
כדכתוב בפסוק "וְשָֽׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵֽעָלֶיךָ וְנָֽשְׂאוּ אִתָּֽךְ"
פשוטו של מקרא - תפקידם של שרי העשרות וכו' לשפוט.
אין זה סותר שמאמר נפלא ומוכח ורעיונו עמוק, אך מ"מ אינו פשוטו של מקרא.

ויש להוסיף את האמור בדברים א, יב-יז:
אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם:
הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם:
וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת:
וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם:
וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־ אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ:
לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו:


הרי שאכן מדובר במינוי דיינים.

אור עולם
הודעות: 1443
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי אור עולם » ד' פברואר 03, 2021 3:18 pm

לא הבנתי כ"כ את הדיון כאן.
לא נראה לי שהרה"ג משה גינצלר שליט"א סובר שהשופטים לא דנו, אלא שהם עסקו בהרבצת תורה וגם בדין.

עושה חיל
הודעות: 569
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' גיליון 14 - שמות תשפ"א

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' מרץ 16, 2021 12:50 pm

גיליון ערב פסח, ויקרא
עתיד לצאת אי"ה עד סוף חודש ניסן.
המערכת עדיין מקבלת חומרים.


בקובץ 'פשטות' הקרוב (ערב פסח, ויקרא),
יונח על השולחן 'פולמוס' בנושא:
שחיטת בעלי חיים במקרא.
הדיון יהיה נסוב בעיקר על הפסוקים בפרשת אחרי מות (ובפרשת ראה), אם המניעה מזביחת בעלי חיים (חולין) שלא במשכן היא מדין רציחה, או שהיא נאסרה כעין שחוטי חוץ - מפאת קירבת המשכן.

נשמח לקבל מאמרים ממי שיש לו דעה בעניין לכל צד שהוא. נא ליצור קשר בהקדם.
(המאמר צריך להיות מונח על שולחן המערכת תוך שבוע)



חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 43 אורחים

cron